פסקי דין על שושנה גרינפלד | פסקי דין על אביעד גזבר

22295-02/14 תק     05/08/2014




תק 22295-02/14 שושנה גרינפלד נ' אביעד גזבר








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 22295-02-14 גרינפלד נ' גזבר





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובעת:

שושנה גרינפלד


-נגד-


הנתבע:

אביעד גזבר



פסק-דין

1.
לפניי תביעה כספית, על סך
9,475
₪, אותם עותרת התובעת לפסוק לה בגין התחייבות הנתבע לשאת בשכר עבודתה עבור שירותי צילום ועריכת סרטון עבורו.

פרשת התביעה:

2.
אליבא דתובעת, התבקשה היא ע"י הנתבע לצלם את להקתו בעת הופעתה בחתונה וכן לבצע עבודת עריכה לטובת הוצאת "קליפ" פרסומי. לטענתה, תחילה דובר על עריכת סרט באורך כולל של 16 דקות תוך שילוב קטעי מוזיקה שהנתבע יספק לתובעת בדמות "הדבקת" המוזיקה לסרט. בנוסף, שילוב הצילומים והמוזיקה בשני קליפים נוספים באורך של כ- 5 דקות לכל קליפ.

3.
באשר לשילוב מוזיקה בסרט מצולם, הסבירה התובעת לנתבע, כי "הדבקת" הופעה חיה על מוזיקה מוקלטת לא תהיה
טובה מבחינה טכנית, ולדוגמא ציינה, כי תנועות השפתיים של הזמר בהופעה לא תהיה תואמת
להקלטה. הנתבע
טען, כי הדבר אפשרי וכי הלהקה מנגנת במדוייק ובהתאם למוזיקה המוקלטת. משכך, סוכם כי היה ולא תהיה התאמה קרי
:
"סינק" (סנכרון שפתיים בין שירת הלהקה ובין המוזיקה המוקלטת), האחריות המלאה תחול על הנתבע.

4.
לטענת התובעת, עבודת הצילום והעריכה כללו יום
צילום אחד וכן מספר משמרות עריכה, והתמורה עבור עבודתה, כפי שסוכמה בין הצדדים עמדה על סך 5,000 ₪. עבודת הצילום בוצעה, למרות תנאי צילום שאינם מיטביים בשל לדוגמא, היות האולם חשוך וחרף חריגה משעות הצילום שהוקצו למשימה העבודה בוצעה.

5.
בחדר העריכה, התברר לתובעת, כי חששה היה מוצדק וכי לא ניתן להלביש את הצילומים על המוזיקה שהוקלטה מראש, בשל חוסר התאמה בין תנועת השפתיים
ותנועות הידיים של חברי הלהקה, לבין המוזיקה המוקלטת. המשמעות הייתה, כי יש הכרח בהקדשת שעות נוספות של עריכה בנסיון לבצע "סינק". משהתוצאה לא הייתה טובה הציעה התובעת, כי ייערכו רק שני קליפים קצרים באורך של 3-5 דקות כל אחד. הצעה זו התקבלה בחיוב ע"י הנתבע והעבודה בוצעה. חרף זאת, למרות שהתובעת ביצעה עבודתה, סירב הנתבע לשלם לה תמורתה.

פרשת ההגנה:

6.
הנתבע מכחיש בכתב ההגנה שהוגש על ידו טענות התובעת. לטענתו, עריכת הסרט לא נעשתה בהתאם לבקשת הנתבע ובניגוד להסכמות. לנתבע אכן לא היה חשוב כי לא תהיה התאמה בין תנועות השפתיים לבין ההקלטה. לשיטתו, הזמין מהתובעת שלושה קליפים באורך של 5 דקות לכל קליפ תמורת סך כולל של 3,000 ₪. לטענתו, ההסכם הינו בגדר הסכם קבלני ומשכך, אין רלבנטיות לטענות התובעת באשר להיקף העבודה שהושקעה במוצר.

7.
בהמשך, ולאור טענות התובעת באשר לבעייתיות שנוצרה כאמור בכתב התביעה בביצוע התאמה בין תנועות שפתיים וההקלטה, נאות הנתבע
להסכים לתוצר הכולל שני קליפים בני 3-5 דקות כל אחד, באותו סכום כפי שסוכם מלכתחילה, היינו: 3000 ₪. עוד ציין הנתבע, כי ביקש לכל אורך העריכה, לבחון את העבודה בשלבים השונים, כניבט ממסכת ההתכתבויות בין הצדדים כגון מייל מיום 23.10. בשעה 14:45, בו מבקש הנתבע כי התובעת תשלח לו סקיצה לאחר שתשלים 5 דקות עריכה. בפועל, התובעת הציגה מוצר מוגמר וטענה, כי לא ניתן לשנותו אלא ע"פ הערות ספציפיות. הנתבע מציין, כי אין לו פלוגתא לעניין הצילומים עצמם ושביעות רצונו התבטאה במהלך התכתובות שנערכו בין הצדדים. ברם, התוצר המוגמר לא היה לשביעות רצונו שכן התובעת חתכה הקלטות אותן הגיש הנתבע לתובעת, לשם שילובן בצילומים. כך דרש, כי לקליפ יוכנס פס קול של שיר מתחילתו ועד סופו, אולם התובעת סירבה לכך. כן מציין הנתבע, כי שלח תכתובת מייל לתובעת בה הוא מפרט כיצד צריך להיראות הקליפ. הנתבע אף הסכים לתוספת תשלום אך רק
לכשיבוצע יום צילומים נוסף. בסופו של יום, הקליפ לא תאם את דרישות הנתבע. הואיל ובסופו של יום התובעת ביצעה עבודה חלקית הנתבע סבור, כי הגון יהיה לחייבו באופן יחסי למוצר שקיבל וכן, עבור יום צילומים אחד.

8.
בדיון שהתקיים בפני
י במעמד הצדדים ביום 29.7.14 במעמד שבו הם על עיקרי טיעוניהם.

דיון והכרעה:

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם , התרשמתי מעדויות הצדדים שהעידו
בפני
י, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הריני לקבוע, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן נימוקיי.

ראשית ועיקר, התובעת לא הציגה ראייה באשר לתנאי ההסכם שנכרת בין הצדדים ואף בעניינים מהותיים כגון התמורה שסוכמה בין הצדדים לא עלה בידיה להוכיח טענותיה. למעשה, טענותיה נותרו בסופו של יום כעדות בעלת דין יחידה המעוניינת בדבר ללא כל סיוע ראייתי חיצוני. מנגד אין חולק, כי בין הצדדים נכרת הסכם אשר על יסודו פעלו הם במשותף. עיון בראיות שהוצגו לפני כגון תכתובת הודעות הדואר האלקטרוני מלמד, כי הצדדים ניסו לעבוד במשותף וזאת "תוך כדי תנועה" כאשר מצב הדברים בפועל לא היה ברור די צורכו וכי היה קיים פער משמעותי בין רצונו של הנתבע כלקוח לבין שיקול דעתה המקצועי של התובעת.

10.
התובעת אומנם ציינה בפרוטרוט בכתב תביעתה את השתלשלות האירועים אולם , כאמור, מעבר לכך, לא הציגה כל
אסמכתא התומכת בטענותיה הן באשר לתנאי ההסכם ובעיקרם סעיף התמורה והן באשר לקושי המקצועי לספק את המוצר שהתבקש.

11.
מנגד, הנתבע לא הכחיש מחד כי נכרת הסכם בין הצדדים ואולם, טען לתנאים שונים ולאי עמידת התובעת בדרישות שדרש באשר למוצר המבוקש.

12.
משכך, בהיעדר ראיות כאמור, הריני מקבל את עדותו של הנתבע
באשר לסך התמורה עליה סוכם וקובע כי היא עמדה על סך
3,000 ₪. בנוסף, הנני מקבל את טענת הנתבע, כי עסקינן בחוזה קבלנות ומשכך, אין נפקא מינא בעניין זה להיקף העבודה. מכאן, כי יש לבחון אך את המוצר שביצעה התובעת בפועל. הואיל ואין חולק בין הצדדים, כי בסופו של יום התובעת הוציאה תחת ידיה מוצר אחד מתוך שלושה שהיו אמורים לצאת במקור ושניים לאחר שינוי ההסכם הרי שיש לפסוק לתובעת אך את החלק היחסי בסך 1,500 ₪ בלבד.

13.
לאור זאת, הריני לקבוע כי הנתבע ישלם לתובעת כדי מחצית מסך התמורה עליה סוכם, בתמורה לקבלת הצילום ותוצר העריכה בסך 1,500 ₪. בכפוף לתשלום הנ"ל תמסור התובעת לנתבע את המוצר לידיו ולשימושו.


בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בירושלים תוך 15 יום.
ניתן היום,
ט' אב תשע"ד, 05 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22295-02/14 שושנה גרינפלד נ' אביעד גזבר (פורסם ב-ֽ 05/08/2014)