Google

עמיהוד לוין, משה מרדכי טוביאס, מאיר מילר, שנק יואל, זאב שטיגליץ, יהודה וסרמן, זאב ליוש, יונתן גולן, אליהו אילן, יצחק וייס, משה דויטש, מיכאל זלץ ואח' - אריה יורמן, יוסף טיקוליצקי, יצחק גולדמן, ירחמיאל מלצר, אשר שיינר, רשם העמותות

פסקי דין על עמיהוד לוין | פסקי דין על משה מרדכי טוביאס | פסקי דין על מאיר מילר | פסקי דין על שנק יואל | פסקי דין על זאב שטיגליץ | פסקי דין על יהודה וסרמן | פסקי דין על זאב ליוש | פסקי דין על יונתן גולן | פסקי דין על אליהו אילן | פסקי דין על יצחק וייס | פסקי דין על משה דויטש | פסקי דין על מיכאל זלץ ואח' | פסקי דין על אריה יורמן | פסקי דין על יוסף טיקוליצקי | פסקי דין על יצחק גולדמן | פסקי דין על ירחמיאל מלצר | פסקי דין על אשר שיינר | פסקי דין על רשם העמותות |

2257/97 א     14/05/1998




א 2257/97 עמיהוד לוין, משה מרדכי טוביאס, מאיר מילר, שנק יואל, זאב שטיגליץ, יהודה וסרמן, זאב ליוש, יונתן גולן, אליהו אילן, יצחק וייס, משה דויטש, מיכאל זלץ ואח' נ' אריה יורמן, יוסף טיקוליצקי, יצחק גולדמן, ירחמיאל מלצר, אשר שיינר, רשם העמותות




ת.א. 2257/97

בבית המשפט המחוזי
בתל - אביב - יפו
בפני
כב' השופט ד"ר ג. קלינג

התובעים: 1. עמיהוד לוין

2. משה מרדכי טוביאס

3. מאיר מילר

4. שנק יואל

5. זאב שטיגליץ

6. יהודה וסרמן

7. זאב ליוש

8. יונתן גולן

9. אליהו אילן

10. יצחק וייס

11. משה דויטש

12. מיכאל זלץ
13. מרדכי הורניק
14. בית מדרש גבוה לתורה תפארת נתניה - יד משה, עמותה
כולם ע"י עו"ד נחום שרר
נגד

הנתבעים: 1. אריה יורמן

2. יוסף מיקוליצקי
3. יצחק גולדמן

4. ירחמיאל מלצר

5. אשר שייגר
כולם ע"י עו"ד וילנקו דליה

6. רשם העמותות
פסק - דין

1. המחלוקת שבפני
נטושה על השליטה בבית כנסת "נצח ישראל" שבנתניה. בתחילת שנות השבעים החל הכולל תפארת נתניה לעשות שימוש בית הכנסת ללימוד ולתפילה. התובעים הם אנשי הכולל.
לימים הוגשה נגד אנשי הכולל תביעה לסילוקם מבית הכנסת.
ברצונם להכשיל את התביעה, הגישו התובעים תובענה זו שבפני
, שתכליתה לקבוע כי מי שהגיש נגדם את התביעה לא היה מוסמך לעשות כן.

ככל שאמרתי אין לו דבר עם התובענה שבפני
ואין לי צורך להכריע בו. הבאתי את הדברים כדי שיובן טעמו של המאבק על השליטה בתאגיד שלו הזכויות במקרקעין שעליהם בית הכנסת. כל עניינה של התובענה, הוא בשאלה איזו משתי הקבוצות (התובעים או הנתבעים) מאיישת את מוסדות העמותה, וזכאית לטעון בשמה של העמותה.

2. האגודה, אשר הקומה ונרשמה בשנת 1952, על פי החוק העותומני על האגודות נוסדה על ידי שמריהו ציילר ז"ל, אברהם מייזליש ז"ל, דוד אפשטיין ז"ל, יהודה קורן ז"ל ופיל אייזמן ז"ל, לשם הקמתו וניהולו של בית כנס וישיבה תורנית.

הרקע להגשת התובענה הוא באסיפת מתפללי האגודה מיום 8.1.84, בעקבותיה נערך מסמך הנשוא את הכותרת "פרוטוקול - אסיפה כללית של מתפללי אגודת ביתה כנסת נצח ישראל" (נספח ב' לכתב התביעה).
על פי מסמך זה נבחרו דוד אפשטיין ז"ל, ממייסדי האגודה, והנתבעים 1 ו-3 לחברי האגודה.

ביום 19.1.84 הוגשה על ידי דוד אפשטיין ז"ל והנתבעים 1 ו-3, בקשה לרישום האגודה כעמותה לפי חוק העמותות תש"ם - 1980 (נ ספח לכתב ההגנה). בעקבות בקשה זו, נרשמה ביום [...] האגודה כעמותה ששמה "בית הכנסת נצח ישראל בנתניה" (נספח לכתב ההגנה).

3. לטענת התובעים המסמך מיום 8.1.84 נערך במסגרת נסיון השתלטות על האגודה, כאשר רק במהלך ינואר 1986 נתגלה לראשונה להנהלת האגודה רישום האגודה כעמותה.
התובעים כופרים בתקפו של מסמך מיום 8.1.84. לטענתם אין אסיפת המתפללים יכולה להחשב אסיפה כללית כמשמעה במסמכי היסוד של האגודה.
על כן, כל ההחלטות שהתקבלו במוסדות שנבחרו מכוחה של אסיפת המתפללים בטלים מעיקרא, ומוסדות האגודה המקוריים ממשיכים לעמוד בעינם.

לאור עמדת התובעים, מינואר 1984 התקיימו שתי מערכות נפרדות של מוסדות האגודה. האחת במתכונתה המקורית של האגודה, ואילו השניה כעמותה בראשותם של הנתבעים.

במהלך השנים 1987-1985 התקבלו על ידי מוסדות האגודה במתכונתם המקורית, החלטות שונות הנוגעות לתפקודה של האגודה.

ביום 26.12.85 התקבלה החלטה של הנהלת האגודה בדבר קבלת חברים לאגודה (נספח ג' לכתב התביעה). במסגרת החלטה זו ביום 6.2.86 התקיימה אסיפה כללית במסגרתה שונה תקנון האגודה ומונתה הנהלה חדשה.
ביום 7.2.96 התקיימה ישיבת הנהלה במסגרתה נבחרו יו"ר האגודה סגנו וגזבר.

לטענת התובעים, לאחר שנתגלה רישום האגודה כעמותה, הוחלט ביום 2.9.86 באסיפה הכללית של האגודה, לאמץ את רישום העמותה. בעקבות אימוץ הרישום כעמותה נבחרו ביום 2.12.87 חברי ועד העמותה, יו,ר וסגנו והגזבר.

4. התובעים טוענים כי פרט לחמשת החברים המיסדים לא התקבלו לאגודה כל חברים נוספים. טיעונם זה מבוסס על כך שבתיק האגודה לא נמצא כל מסמך המעיד על קבלת חברים נוספים.

ביום 8.1.84 התכנסה, כאמור, אסיפה כללית של מתפללי אגודת בית הכנסת. כאמור בפרוטוקול מאותה אסיפה (נספח ב' לתביעה) נוכחו שני שליש מחברי ההנהלה, 28 חברים ויפויי כח של כעשרה חברים, ובסך הכל 70% "מהחברים (מתפללים) של אגודת בית הכנסת."

כאמור באותו פרוטוקול, עד אותו יום לא התכנסה אסיפה כללית של האגודה. באותה אסיפה נבחרה הנהלה חדשה, והאסיפה הודתה לשמריהו ציילר שהיה בהנהלה מיום יסוד האגודה, ואשר אותה שעה עדין היה בחיים.

בישיבת ההנהלה החדשה מיום 26.12.85 (נספח ג' לכתב התביעה) הוחלט על קבלת 34 חברים חדשים לאגודה.

באסיפה כללית מיום 6.2.86 הוחלט על שינוי בתקנון האגודה, וכן נבחרו חברי הנהלה.

ביום 2.9.86 התכנסה אסיפה כללית נוספת. באסיפה זו נבחר התובע מס' 1 לנהל את האסיפה. בפרוטוקול מאותה אסיפה,נאמר בין השאר:

4. "בפתח האסיפה מסר יו"ר ההנהלה מר שמריהו ציילר כי הסיבות לכינוסה של האסיפה הן:

א. גילוי עובדת רישום האגודה לעמותה ע"י אנשים זרים שלא הוסמכו לכך ע"י הנהלה ולא ע"י גוף מסומך אחר.

ב. אימוץ בדיעבד של הרישום ע"י האגודה.

ג. אישור מינוי ובחירת דברי הנהלת האגודה לועד העמותה וכן אישור מינוי ובחירת חברי ועדת ביקורת.

ד. שונות.

5. לאחר מכן נמסרה חוות דעת משפטית ע"י עו"ד עמיהוד לוין
לאחר התיעצות עם עו"ד א. איזמן.

על פי חוו"ד זו גורסים שמאחר והעמותה אינה אלא תולדה של האגודה הקיימת הרי שרישומה כעמותה הוא הליך טכני בלבד, לפיכך גם אם בקשת הרישום נעשתה ע"י זרים, [...] רשאים הגופים החוקיים של האגודה לאמץ את רישום העמותה ע"י רשת העמותות כאילו בקשת הרישום נעשתה עפ"י דרישתם הם, ובלבד שגישה זו אומץ ע"י רשם העמותות
.

6. יו"ר האסיפה העמיד לפני האסיפה את הצעת ההנהלה לאשר את אישום האגודה לעמותה הוחלט פה אחד לאמץ הרישום, אך נתקבלה הסתייגותו של הח' יונתן גולן
כי אימוץ זה יהיה בתוקפו בתנאי שרושמי העמותה לא יהיו חברים בעמותה. [...] חוו"ד של עו"ד אברהם איזמן ועמיהוד לוין
כי רושמי העמותה אינם נחשבים כמייסדים במקום הרישום הוא של אגודה עותומאנית קיימת.

7. כך הוחלט פה אחד שאם ההסתייגות הנ"ל לא תתקבל וכן אם האימוץ בדיעבד לא יאושר ע"י מוסד שיפוטי כלשהו באופן שהמוסדות החברים באסיפה זו יהיו המוסמכים בשם האגודה, אזי לא יהיה באימוץ משום הכרת האגודה ברישום העמותה ובזכויות רושמיה, האגודה תדאג לבטל את רישום העמותה שנעשה ללא סמכות ושלא כידן, תירשם כעמותה, ובינתיים תפעל כגוף החוקי היחידי הרשאי לנהל את נכסי האגודה כעולה מס' 62 לחוק העמותות - 1980.

8. האסיפה החליטה פה אחד כי מה שמתימר להיות בחירת הועד שנעשה ע"י רושמי העמותה חסר ערך והיקף, האסיפה אושרה ובחרה את החברים הר"מ לועד העמותה.
1. שמריהו ציילר 2. אברהם איזמן 3. דוד אפשטיין 4. יצחק מייזליש 5. זאב ליוש

6. יונתן [...]ולן 7. עמיהוד לוין
8. זאב שטיגליץ
9. יהודה וסרמן
."

5. התובעים טוענים כלפי תוקפן של ההחלטות אשר התקבלו באסיפות שכונסו החל ב-8.1.84. מהפרוטוקול של אותה אסיפה עולה כי השתתפו בה מתפללי בית הכנסת. טוענים התובעים כי עצם היותו של אדם מתפלל בבית הכנסת, אינו הופל אותו לחבר באגודה שהיא בעלת הנכס שבו בית הכנסת. מכיון שלא נעשה כל הליך של קבלת חברים, הרי שלטענת התובעים, כל שנעשה באסיפה מיום 8.1.84 ובאלו אחריה הינו חסר תוקף.

6. כאמור, בינואר 1984 פנו יורמן אריה (הנתבע מס' 1), גולדמן יצחק (הנתבע מס' 8), אפשטין דוד, לנציצקי חנוך ושיינר
חנוך (נתבע מס' 5) בבקשה לרישום עמותה לפי חוק העמותות תש"ם-1980. ביום 5.8.84 הוציא רשום העמותות תעודה לרישומה של עמותה שלפיה האגודה בית כנסת "נצח ישראל" שנוסדה לפי החוק העותומני של אגודות נרשמה כעמותה.

התובעים חולקים על סמכותם של הנתבעים לנקט בהליך האמור, אולם התובעים עצמם אימצו את הרישום כעמותה בהחלטתם מיום 2.9.86, לכן הדבר היחיד המוסכם על הכל הוא כי כיום באה העמותה תחת האגודה.

7. חמשת החברים באגודה נפטרו. מי שמתיימרים לנהל את ענייני העמותה הם מתפללי בית הכנסת. צודקים התובעים בטענתם שאין מתפללי בית הכנסת חברים בעמותה מכח היותם מתפללים. לכן חסרות תוקף הן ההחלטות שהתקבלו על ידי אסיפות של מתפללי בית הכנסת, החלטות שלתקפותן טוענים הנתבעים.

הנתבעים בסיכומיהם טוענים נגד דרכם של התובעים במשפט זה, דרך המובילה למסקנה שמעולם לא התקבלו חברים חדשים לאגודה (ע' 2 לסיכומים). לטענתם:

"ברור הוא כי קביעה כזו מתעלמת לחלוטין ממציאות החיים ומתעלמת לחלוטין מרצון החברים עצמם אשר מרכיבים אתך התאגיד בו מדובר, והרי מן המפורסמות כי רצון החברים והסכמתם לפעול בדרך זו או אחרת הוא אינטרס בעל חשיבות עליונה אותו יש להגשים בכל תאגיד."

ממשיך ב"כ הנתבעים וטוען (בעמ' 3 לסיכומיו):

"על כל פנים הלכה ידועה היא הן במשפט האנגלי - אמריקאי והן במשפט הישראלי כי יש בהסכמת חברי התאגיד כדי לתת תוקף לדרך פעולתם ולהחלטתם אף אם אלו לא נעשו בדרך הקבועה בתקנות."

בהקשר זה ראוי היה להפנות ל"א 84/84 בית חנניה מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נ' משה פרידמן, נ"ד י"ח (3) 20. באותו ענין התעוררה השאלה אם נשותיהם של חברי האגוד השיתופית, אף הן בגדר חברות במושב. הן מעולם לא התקבלו בהליך מסודר בחברות, אולם בית המשפט קיבל את הטענה שכל זמן קיומו של המושב ראו חבריו בנשים חברות המושב בזכויות ובחובות. השוני בין אותו ענין לענינם הוא שבבית חנניה נהנו החברים, שהיו חברים כדין, בדרך מסויימת ובדרכם זו הביאו לשינוי וסטיה מהדרך הפורמלית של קבלת חברים, בעניננו התקבלו ההחלטות שמבוקש ליתן להן תוקף על ידי מי שלא היו חבירם, ואין אלה יכולים ליצור יש מאין.

8. לאחר שנפטרו מי שהיו חמשת החברים באגודה, ולאחר שגם אין הנהלה, מתעוררת השאלה מה דינה של האגודה, או של העמותה שקמה תחתיה, ומה יעלה בגורל בית הכנסת.

הענין דומה לחברה שמספר בעל המניות בה פחת מהמינימום או לחברה שבה נפטרו מנהלה ובעלי המניות בה.
בע"א 494/70 נירנברג נ' נירנברג פ"ד כ"ה (1) 185 נקבע שגם חברה שמספר חבריה פחת מהמינימום ממשיבה בקיומה. לכן אין ירידת מספר החברים מהמספר המינימלי מביא את קיום החברה לסיום. דבר זה יכול להיעשות רק בדרך הקבועה בחוק.
דברים באותה רוח נאמרו גם באנגליה
gower, principles of northern company law 6th ed, 150

לגבי חברות נאמר שיתכן כי הדרך ליציאה מהמבוי הסתום שנוצר בנסיבות אלה היא על ידי מינוי של מפרק. דרך אחרת אפשרית היא על ידי שרשם העמותות
ימנה חוקר על פי סמכותו לפי סעיף 40 לחוק העמותות.
איני אומר שאלה הדרכים הנכונות, או שהן ובלתן אין. ענין זה לא הועמד להכרעתי.

9. עוד ענין שאינו טעון הכרעה, אך הטרידני לאור התוצאה שאליה הגעתי, הוא מה יעלה בגורל הרכוש, דהיינו בנין בית הכנסת. נראה שבשלב זה ניתן לראותו כמוחזק על ידי המתפללים בנאמנות עבור העמותה, כהקדש צבורי על פי חוק הנאמנות תשל"ט-1979.

10. התובעים עתרו בתובענה כי יוצהר שהנתבעים אינם ולא היו חברים באגודה או בעמותה. כן התבקש בית המשפט הצהיר כי אין תוקף לרישום האגו9דה כעמותה או כי אימוץ הרישום בהחלטה מיום 2.9.86 תקף.

באשר לעתירה האחרונה איני רואה מה תכלית בהכרעה על פי איזו החלטה תקף רישומה של האגודה כעמותה. הרישום קיים ותקף, בין לטעמם של התובעים ובין לטעמם של הנתבעים.
באשר לסעד הראשון, והוא העיקר, ראוי לתיתו ולקבוע כי הנתבעים אינם חברים באגודה או בעמותה. באגודה זו יש כדי הטעיה, כי משתמע ממנה שהתובעים הם חברים בעמותה ורואים לפעול בשמה, ואין הדברים כך. כיום אין בחיים מי שהתקבל כדין כחבר בעמותה, ולכן אין לעמותה חברים ומכאן שאין לה גם הנהלה.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ניתן היום 14 במאי 1998 והודע במעמד עו"ד שחר
ועו"ד וילנקו.
ד"ר ג' קלינג
- שופט








א בית משפט מחוזי 2257/97 עמיהוד לוין, משה מרדכי טוביאס, מאיר מילר, שנק יואל, זאב שטיגליץ, יהודה וסרמן, זאב ליוש, יונתן גולן, אליהו אילן, יצחק וייס, משה דויטש, מיכאל זלץ ואח' נ' אריה יורמן, יוסף טיקוליצקי, יצחק גולדמן, ירחמיאל מלצר, אשר שיינר, רשם העמותות (פורסם ב-ֽ 14/05/1998)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים