פסקי דין על דרור חבקין | פסקי דין על מ.פ. עמית בניה ויזום | פסקי דין על פנחס מזרחי | פסקי דין על יעל מזרחי |

50743-07/10 א     10/04/2014




א 50743-07/10 דרור חבקין נ' מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ, פנחס מזרחי, יעל מזרחי








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 50743-07-10 חבקין נ' מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


התובע

דרור חבקין


נגד


ה
נתבעים

1.מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ
2.פנחס מזרחי
3.יעל מזרחי



פסק דין





הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.
עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 28.7.10, תשלום יתרת תמורה בשל עבודות גבס שביצע התובע עבור הנתבעים בתקופה שבין 22.12.02 ועד 10.7.03.


יצוין, כי התובע הינו קבלן לביצוע עבודות גבס, הנתבעת 1 הינה חברה קבלנית לביצוע עבודות בניה (להלן - החברה), הנתבע 2 הינו מנהל ובעל המניות בחברה, והנתבעת 3 הינה רעייתו של הנתבע 2.

2.
מדובר בעבודות גבס במספר אתרים:


א.
בספריה העירונית במעלה אדומים (להלן – הספריה);


ב.
בבית כנסת בפסגת זאב בירושלים (להלן – בית הכנסת);


ג.
בדירה שבנתה החברה בשכונת בית הכרם בירושלים (להלן – בית הכרם);

ד.
בביתם הפרטי של הנתבעים 2 – 3 בשכונת מלחה בירושלים (הקמת אולם קולנוע ביתי) (להלן – הבית הפרטי).

3.
בשנת 2005 הגיש התובע, בשל אותה עילה , שתי תביעות שהדיון בהן אוחד (2703/05
ו -2704/05).

ביום 26.7.09 ניתן

פסק דין
על ידי כב' השופט י. ברקלי, לפיו התביעות נמחקו מחוסר מעש.


בקשת התובע לביטול פסק הדין נדחתה ביום 2.6.10, וזמן קצר לאחר מכן, ביום 28.7.10, הוגשה התביעה שלפנינו.

4.
בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות נדחתה בהחלטה מיום 12.9.11, וזאת בהתבסס על
הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958.

5.
במסגרת הראיות מטעמם , הגישו הנתבעים חוות דעת הנדסית של זילברשטיין אהרון (להלן – חוות דעת זילברשטיין).
באותו שלב, בחר התובע שלא להגיש כל חוות דעת מטעמו.

6.
ביום 7.5.13, לאחר שהתקיימו הוכחות בתיק ביום 7.3.13, הותר לתובע, לפנים משורת הדין, להגיש חוות דעת הנדסית מטעמו, והוגשה חוות דעת של מר מאיר סופר (להלן – חוות דעת סופר).

מר מאיר סופר נחקר על חוות דעתו ביום 13.1.14.


טענות התובע

7.
התובע טוען כי חישוב המחירים של העבודות שנעשו על ידו נעשה בהתאם להצעת מחיר שהגיש לנתבעים, בהתאם להסכמים אליהם הגיעו הצדדים , ובהתאם למחירים המקובלים, אשר לא הוכחשו על ידי הנתבעים בזמן אמת.

8.
לגבי הספרייה טוען התובע , כי הנתבעים הכחישו את המדידות והכמויות שנעשו על ידו, אולם לא המציאו כל ראיה להוכחת טענתם.


לפיכך, דורש התובע בשל עבודה זו סכום של 226,760 ₪.

9.
לגבי בית הכנסת טוען התובע, כי חישוב הכמויות נעשה על ידי מאיר סופר, כמפורט בחוות דעתו.



לטענת התובע, חוות דעת זילברשטיין מטעם הנתבעים הוגשה על ידי אדריכל ולא על ידי מודד או חשב כמויות, ולכן דינה להידחות.


כמו כן נטען, כי לא יתכן הפרש במדידה בחשבון של 500 מ"ר, כפי שציין זילברשטיין, מבלי שהנתבעים יגיבו על כך בזמן אמת, דבר שלא נעשה.


לפיכך, דורש התובע בשל עבודה זו סכום של 132,367 ₪.

10.
לגבי בית הכרם נטען, כי הנתבעת לא שלחה לתובע כל הודעה לפיה העבודה פגומה וגם לא סתרה את החשבון שנשלח אליה, ועל כן דורש התובע בשל עבודה זו יתרת חוב בסך 3,439₪.

11.
לגבי העבודה בבית הפרטי של הנתבעים 2 - 3, טוען התובע כי החשבון שהוגש הוא על סך של 94,754 ₪, ואין מקום לקבל את טענת הנתבע 2 לפיה ערך העבודה הוא 12,000 ₪ לכל היותר, וכי
הוא שילם עבור עבודה זו
לתובע במזומן, הואיל והנתבע 2 לא הוכיח טענות אלה.


לחלופין, מבקש התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסכום של 12,000 ₪ , שבו מודה הנתבע 2, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע העבודה בחודש מאי 2003.

12.
בסך הכול דורש התובע מהנתבעים סכום של 205,507 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.


טענות הנתבעים

13.
הנתבעים טוענים כי מחדליו של התובע בניהול התביעה הביאו לכך שהתיק נוהל 10 שנים לאחר קרות האירועים נשוא התביעה, אגב גרימת נזק ראייתי לחברה מחד, והיעדר כל יכולת של התובע להוכיח את טענותיו מאידך.

14.
לטענת הנתבעים, כל העבודות הנטענות נתמכות בעדותו היחידה בלבד של התובע, מבלי שהוגשו חשבוניות, הסכמים, תכניות או אישורי מפקח, או כל ראיה אחרת זולת הבל פיו של התובע, אשר קרס בחקירה הנגדית.

15.
לגבי חוות דעת סופר, אשר צורפה לאחר שלב הראיות, טוענים הנתבעים כי משקלה היא "אפס עגול וגדול" (ראה סעיף 11 לסיכומי הנתבעים).

16.
לגבי הספרייה טוענים הנתבעים, בסעיף 12 לסיכומים מטעמם, כי התובע צירף עבודות שלא היו בהצעת המחיר ולא אושרו על ידי הנתבעת או מי מטעמה, ולכן דין רכיב זה של התביעה להידחות.

17.
גם לגבי בית הכנסת טוענים הנתבעים, בסעיף 13 לסיכומיהם, כי החשבון של התובע כולל רכיבים אשר מעולם לא סוכם עליהם (כגון תקרת מגשי פח, סינרי גבס עגולים,
ועוד פריטים המפורטים בסעיף 13.3 לסיכומי הנתבעים).

18.
לגבי הדירה בבית הכרם טוענים הנתבעים, בסעיף 14 לסיכומיהם, כי לתצהיר התובע לא צורפה כל אסמכתא לביצוע העבודות זולת חשבון שנערך על ידו, ואשר לא ניתן לבדיקה היום, וכי התובע אף הודה כי לא נערך חישוב מסודר,
ולכן מדובר בחשבון שלמעשה הומצא על ידו.

עוד נטען בהקשר זה,
כי העבודה בוצעה עבור שותפות מ.פ. עמית – ים שאיבת חול, שאיננה חברה הנתבעת, ולכן אין לתובע זכות תביעה כלל בשל רכיב זה במסגרת התביעה שלפנינו (ראה סעיף 14.2 לסיכומי הנתבעים).

19.
לגבי העבודה בבית הפרטי נטען בסעיף 15.2 לסיכומי הנתבעים:

"ללא בדל של מסמך או עדות מסייעת... על סמך הבל פיו דורש התובע כמעט 100,000 ₪. אין לנו אלא לברך שלא הוסיף עוד אפס ודרש מיליון ₪."


לטענת הנתבעים, כנגד גרסתו המבולבלת של התובע
הציגה החברה בסעיף 28 לתצהירו של הנתבע 2 ניתוח מפורט של העבודות הנטענות, ניתוח אתו לא אומתה, והוא שריר, קיים ואמין.

20.
בסעיפים 16 – 18 לסיכומיהם טוענים הנתבעים , כי המסמכים המהווים יסוד לתביעה לא הוכנו בזמן אמת אלא בדיעבד, בקשר עם הגשת התביעה הראשונה, ואף עברו "מקצה שיפורים" לקראת הגשת התביעה דנן.

21.
עוד נטען, כי התובע לא סיים את העבודות כמוסכם, הפר את ההסכם , והנתבעת נאלצה להשלים את העבודות בעזרת אנשי מקצוע מטעמה, ולכן, אף אם בית המשפט ימצא לנכון לקבל את התביעה, כולה או חלקה -
יש לקזז מכל סכום המגיע לתובע סכומים כאמור בהודעת הקיזוז של הנתבעת, אשר הוכחה כדבעי.

דיון והכרעה

22.
לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות, לרבות חוות דעת סופר וחקירת סופר עליה, ביום 7.3.14 – הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

23.
יש לזכור, כאמור, כי התובע הגיש את אותה התביעה פעמיים – פעם אחת בשנת 2005, ולאחר פסק הדין של כב' השופט ברקלי שבו נמחקה התביעה – הוגשה התביעה פעם נוספת בשנת 2010, היא התביעה שלפנינו.


ההיגיון מחייב שלשתי התביעות יוגשו אותם מסמכים, אשר נערכו בזמן אמת, בסמוך לביצוע העבודות בשנת 2003.

והנה, מחקירתו של התובע עולה, כי נערכו שינויים במסמכים שצורפו, למשל לגבי נספח ו' לכתב התביעה "חשבון בית הכנסת – פסגת זאב" (להלן – נספח ו').


כאשר נשאל התובע מדוע יש הבדל בין המסמך שצורף לתביעה המקורית לבין נספח ו' שצורף לתביעה שלפנינו – לא נתן התובע תשובה מניחה את הדעת:

"אני לא מכיר לא את זה ולא את זה, אני יודע שהתוצאה הסופית היא אותה תשובה... אני מסתכל על התוצאה הסופית, אני לא יודע מה הסיבה שיש הבדל, בגלל שזה לא נערך בתוכנה שמחשבת את הדברים ומכפילה אותם , יכול להיות שיש טעות בהקלדה".
(פרוטוקול עמ' 7 שורות 19 – 23).

כאשר נשאל התובע על ידי בית המשפט מי ביצע את ההקלדה, גם כאן לא
נתן תשובה מניחה את הדעת , אלא תשובה מתחמקת:

"לא זוכר מי עשה בפועל. ביקשתי ממישהו שיקליד את זה, בקשתי מאחד החברים או החברות שיקלידו לי, הכנתי טבלה על דף נייר רגיל"
(פרוטוקול עמ' 7 שורות 25 – 28).

24.
מכאן המסקנה, שקשה לסמוך על המסמכים שהוגשו על ידי התובע במסגרת התביעה שלפנינו , עם כל המשתמע מכך לעניין הוכחת תביעתו.


25.
עקב חוסר האמינות של המסמכים שצורפו על ידי התובע,
כפי שצוין לעיל - הרי
התוצאה היא שהתביעה דנן
מתבססת למעשה רק על עדותו היחידה של התובע, אשר כידוע דורשת סיוע.

לפיכך, לפנים משורת הדין, הותר לתובע להגיש כסיוע את חוות דעת סופר, במטרה לאפשר לתובע, בכל זאת, לנסות ולהוכיח כדבעי את תביעתו.

26.
דא עקה שחוות דעת סופר וחקירתו של מר סופר על חוות דעתו לא סייעו לתובע, וזאת בלשון המעטה.


מר סופר הודה כי
ביצע את המדידות עוד לפני שהוסמך וכי לא קיבל תשלום עבור חוות הדעת, שכן
"הסיכום היה שלאחר שהוא מקבל את הכסף אנחנו נתחשבן" (פרוטוקול עמ' 22 שורה 13).


כאשר שכרו של מומחה מטעם התביעה נקבע לפי מידת הצלחתו של התובע בתביעתו – הופכת מעורבותו של המומחה לאישית ומשפיעה על מקצועיותו, אף מבלי שהוא יהיה מודע לכך (ראה 41255-12-09 כביש חוצה ישראל בע"מ נ. קל-בנין בע"מ , וכן ת.א. (ת"א) 2334/06 בעניין משק כרמי ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ).

27.
בחוות דעת סופר
אף נתגלו סתירות (פרוטוקול עמ' 20 שורות 24 – 26), שהמומחה לא ידע להסביר, וטען כי לא שם לב לסתירה לפני חקירתו הנגדית.

28.
מר סופר גם לא ידע להסביר מדוע התייחס בחוות דעתו רק ל – 8 סעיפים של עבודות בעוד שבנספח ו' ישנם 14
סעיפים של עבודות (פרוטוקול עמ' 21 שורות 27 – 28).

29.
בנסיבות אלה,
מסקנתי היא כי
כמו לעניין המסמכים שצירף התובע,
אשר לגביהם נקבע כי אינם אמינים ולכן אין ליחס להם משקל רב, אם בכלל -
כך גם אין ליחס משקל רב, אם בכלל , לחוות דעת סופר, ולכן אין בה כדי לסייע לתובע להוכיח את תביעתו.


סוף דבר

30.
הואיל והתובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו – דין התביעה להידחות.



התובע ישלם לנתבעים, תוך 30 ימים, הוצאות
משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.


המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י' ניסן תשע"ד, 10 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 50743-07/10 דרור חבקין נ' מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ, פנחס מזרחי, יעל מזרחי (פורסם ב-ֽ 10/04/2014)