פסקי דין על סיון אישיבייב | פסקי דין על הכונס הרשמי | פסקי דין על עו"ד אלי בן-חנן |

5038/14 בשא     14/08/2014




בשא 5038/14 סיון אישיבייב נ' הכונס הרשמי, עו"ד אלי בן-חנן




החלטה בתיק בש"א 5038/14
st1\:*{behavior:(#ieooui) }




בבית המשפט העליון
בירושלים


בש"א 5038/14 - א'


לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי


המבקש:
סיון אישיבייב



נ


ג


ד



המשיבים:

1. הכונס הרשמי



2. עו"ד אלי בן-חנן
, המנהל המיוחד


בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך




החלטה



ביום 19.3.2014 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בגדרו נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל ובוטל צו הכינוס אשר ניתן בעניינו. ביום 17.7.2014 הוגשה הבקשה דנן, במסגרתה עותר המבקש - אשר אינו מיוצג - להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין האמור. לטענת המבקש, האיחור בהגשת הערעור נגרם בשל קשיים כלכליים לשכור עורך דין, כמו גם בשל ניסיונותיו להגיע להסדר עם הנושים. לדבריו, משלא הצליח לשכור עורך דין, ומשניסיונות ההסדר לא צלחו, מעוניין הוא להגיש את הערעור בכוחות עצמו. המשיב 1, הוא הכונס הרשמי
, מתנגד לבקשה, ואילו המשיב 2, הוא המנהל המיוחד, הביע הסכמתו, לפנים משורת הדין, למתן הארכה.


אומר מיד, כי אין בידי להיענות לבקשה. ראשית, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של למעלה מחודשיים, היינו מדובר באיחור משמעותי. יצוין, כי המבקש לא צירף את כתב הערעור לבקשה דנן, אלא ביקש להגישו עד ליום 1.8.2014. שנית, הסברו של המבקש לאיחור אינו מספק. ההסבר נטען באופן לקוני, מבלי שניתן פירוט כלשהו ומבלי שהוא נתמך באמצעות אסמכתאות או באמצעות תצהיר. המבקש לא ציין אילו מאמצים עשה לצורך הסדרת הייצוג. הוא אף לא הסביר מדוע לא הגיש, מבעוד מועד, ולוּ בקשת ארכה להגשת ערעור, וזאת בהינתן שאין בפיו טענה בדבר חוסר ידיעה לגבי סד הזמנים להגשת ערעור. אוסיף עוד, כי בניסיונות להשגת הסדר נושים כאמור אין, כשלעצמם, כדי להצדיק עיכוב בהגשת הערעור. מכל מקום, מעיון בבקשה מתקבל הרושם כי המבקש ביכר להמתין ולראות שמא יעלו ניסיונות ההסדר עם הנושים יפה, טרם נקיטת פעולה כלשהי להגשת הליך ערעורי. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי המבקש פעל בשקידה הראויה אשר מצופה מבעל דין המעוניין להגיש ערעור. שלישית, לעניין הסיכויים אציין, בזהירות הראויה, כי אלה אינם נחזים להיות גבוהים. זאת, בין היתר, על רקע העובדה שפסק דינו של בית המשפט של פשיטת רגל מבוסס, רובו ככולו, על ממצאים עובדתיים.


על רקע משקלם המצטבר של השיקולים הנזכרים לעיל, איני סבור כי נסיבות המקרה דנן מקימות "טעם מיוחד" להארכת מועד. משכך, ממילא אין מקום למתן הארכה המבוקשת. אציין, כי לא נעלמה מעיניי הסכמתו של המנהל המיוחד למתן הארכה, ואולם בשים לב להתנגדותו של הכונס הרשמי
איני סבור כי יש להסכמה זו כדי להטות את הכף לטובתו של המבקש.


הבקשה נדחית, איפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ח באב תשע"ד (14.8.2014).








גלעד לובינסקי





ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14050380_x02.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







בשא בית המשפט העליון 5038/14 סיון אישיבייב נ' הכונס הרשמי, עו"ד אלי בן-חנן (פורסם ב-ֽ 14/08/2014)