פסקי דין על עופר ג'רסי | פסקי דין על דוד בר גיל

40316-11/13 תק     13/08/2014




תק 40316-11/13 עופר ג'רסי נ' דוד בר גיל








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 40316-11-13 ג'רסי נ' בר גיל


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת בכירה
ענת דבי


תובע

עופר ג'רסי



נגד


נתבע

דוד בר גיל




פסק דין


1.
לפניי תביעה כספית ע"ס 22,000 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבע.
התובע הינו הבעלים של בית ברחוב אוסישקין 78, רמת השרון (להלן: "הבית").
הנתבע עסק בזמנים הרלוונטיים לתביעה בתחום השיפוצים והיה בקשרי חברות עם התובע.
טענות התובע
:
2.
בכתב התביעה טען התובע כי הזמין מן הנתבע שירותי שיפוץ בביתו וכי סוכם בין הצדדים כי התמורה הכוללת שתשולם בגין השיפוץ, לרבות עלות חומרי השיפוץ, הינה 200,000 ₪.

התובע שילם לנתבע הסכום המוסכם במלואו. ברם- לטענת התובע, הנתבע לא סיים את העבודות במלואן ובחלק מהעבודות שסיים נתגלו ליקויים חמורים.
3.
התובע העריך את עלות תיקון הליקויים הנטענים ואת שווי העבודות שהנתבע לא סיים בסך של 18,900 ₪.
התובע פירט כך בתביעתו את הנזקים הנתבעים:
א.
אלומיניום לא תקין סגירות בוויטרינות למטה- סך 1,000 ₪
ב.
מסגרות אלומיניום לכל הקומה העליונה- סך 4,500 ₪
ג.
פלטה מעץ בגימור שלייפק למטבח- סך 1,500 ₪
ד.
ארונית סלון מפוצצת לגמרי- סך 8,000 ₪
ה.
ריח ביוב מהמקלחת בחדר השינה ובשירותים בקומה התחתונה- סך 3,600 ₪
ו.
ידית שער חיצוני נופלת- סך 300 ₪
כמו כן, תבע התובע פיצוי בסך 1,300 ₪ בגין עגמת נפש, אשר לפי הנטען נגרמה לו כתוצאה מן העניין.
4.
התובע טען עוד, כי בחלוף כחצי שנה מן היום בו הופסקו עבודות השיפוץ הבין כי הנתבע אינו מתכוון להגיע על מנת לסיים את העבודות ולתקן את הליקויים הנ"ל ועל כן, הזמין איש מקצוע אחר על מנת שיבצע את התיקונים בעבודות שביצע הנתבע.
התובע צירף לכתב התביעה מכתב אינסטלטור, שתאריכו 1.2.12, בו פירט את העבודות שבוצעו על ידו באמבטיה שבבית התובע.
בדיון שהתקיים בתביעה הבהיר התובע, כי הליקוי היחיד שתוקן היה בחדר האמבטיה.
התובע העיד בדיון, אין לו כל היכרות עם הספקים אשר סיפקו חומרים לצורך השיפוץ בביתו. לטענתו, סוכם בין הצדדים כי הנתבע יהא קבלן השיפוץ, מלוא התמורה תשולם לנתבע והנתבע יעמוד בקשר מול כל הספקים וישלם להם תמורת אספקת החומרים מתוך התמורה ששולמה לו.
טענות הנתבע
:
5.
הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובע פנה אליו לצורך קבלת ייעוץ לקראת ביצוע השיפוץ וכי הציע לתובע מספר בעלי מקצוע עימם היה בקשרי עבודה. לטענתו, התובע ביצע השוואת מחירים ורק לאחר מכן ביקש מן הנתבע לבצע עבורו הזמנות מאותם בעלי מקצוע, שבחר התובע בעצמו.
6.
לטענת הנתבע, כאשר הסתיימו עבודות השיפוץ, חתמו הצדדים על מזכר המפרט מספר עבודות שעוד נותר לסיים בביתו של התובע.
עיון במזכר, אשר צורף לכתב ההגנה מלמד, כי מוזכרות בו עבודות אלומיניום, ארוניות, עבודות נגרות ופלטה במטבח (רכיבי התביעה אשר פורטו בסע' 3א'-ד' דלעיל).
7.
עוד טען הנתבע, כי הצדדים הסכימו ביניהם כי הנתבע יגיע לביתו של התובע במטרה לקבל את יתרת התשלום לנגר בסך של 12,000 ₪ ולאיש האלומיניום בסך 8,000 ₪, אולם, בשלב מסוים החליט התובע כי הוא אינו מוכן לשלם את יתרת החוב. נטען, כי בשל כך לא ניתן היה לסיים את עבודות הנגרות והאלומיניום.
אציין, כי הנתבע לא צירף כל תיעוד בכתב לנטען על ידו, על אף שמן האמור בכתבי הטענות עולה, כי מירב התקשורת בין הצדדים הייתה באמצעות הודעות טקסט, שנשלחו באמצעות טלפונים סלולריים.
8.
הנתבע טען, כי הליקויים עליהם מדבר התובע, אינם ליקויים משמעותיים כי אם "פינישים" של העבודות, אשר לא בוצעו עקב סירובו של התובע לשלם את יתרת התשלום בסך של 20,000 ש"ח לנגר ולאיש האלומיניום.
9.
הנתבע התייחס בכתב ההגנה לטענות התובע בנוגע לליקויים בעבודות שבוצעו בביתו:
א.
באשר להתקנת פלטה במטבח - הנתבע טען, כי נותר חוב בסך 12,000 ₪ לנגר וכי עקב כך הנגר איחסן את הפלטה במחסנו. כאשר התובע ישלם לנגר את חובו, ישלים הנגר את ביצוע עבודתו בבית התובע.
ב.
באשר לעבודות אלומיניום- לטענת הנתבע, בזמן שבוצעו עבודות אלו, הנתבע היה מאושפז בבית החולים. לטענתו, התובע בחר שלא להמתין לשחרורו מבית החולים והזמין איש מקצוע אחר.
ג.
באשר לריח הביוב- לטענת הנתבע, כלל לא בוצעו עבודות ביוב במהלך השיפוץ ולכן, אין בטענה זו ממש ובכל אופן, אין לכך קשר לשיפוץ.
ד.
באשר לידית השער החיצוני - לטענת הנתבע, התובע לא איפשר לו להגיע לביתו על מנת לתקן ליקוי זניח זה.
10.
עוד טען הנתבע בכתב ההגנה טענת קיזוז, לפיה התובע נותר חייב סך של 20,000 ₪ (8,000 ₪ לאיש האלומיניום ו- 12,000 ₪ לנגר).
11.
בדיון שהתקיים בתביעה התייחס הנתבע לעניין האמבטיה וטען, כי האמבטיה נבנתה שלא בשיפוע לפי בקשת התובע, על אף שהובהר לתובע כי הדבר בעייתי. לטענת הנתבע, התובע גם סרב לאפשר לו לתקן הבעיה לאחר היווצרותה.
12.
בדיון הודה הנתבע כי שולמו לו סך של 200,000 ₪ ע"י התובע וטען, כי היה על התובע לשלם לו בנוסף סך של 40,000 ₪, אשר לא שולמו עד היום.
יש להדגיש, כי כאשר הנתבע נשאל בדיון מהו סכום התמורה המוסכם, לפי טענתו, בגין ביצוע עבודות השיפוץ, השיב כי איננו זוכר את הסכומים המדויקים שסוכמו בגין כל רכיב ואף איננו זוכר את הסכום הכולל שסוכם בין הצדדים בגין השיפוץ.
דיון
13.
אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבע סך 200,000 ₪ בגין עבודות השיפוץ בביתו. לכתב התביעה צורף צילום של השיק שנמסר לנתבע וכן הנתבע הודה כי סכום זה שולם לו.
השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה, מהו הסכום התמורה שהוסכם בין הצדדים בגין ביצוע השיפוץ ומה כלל אותו סכום.
מהו סכום התמורה המוסכם
?
לעניין זה, לתובע הייתה גרסה סדורה וקוהרנטית והוא העיד כי סוכמה בין הצדדים תמורה בסך 200,000 ₪, הכוללת את כל העבודות וכן את עלות החומרים שיסופקו.
הנתבע טען, כי הסכום שהוסכם היה גבוה יותר וכי הסך 200,000 ₪ שולם ע"ח התמורה הכוללת, ברם- הנתבע לא ידע לומר מה היה הסכום המוסכם ואף לא יכול היה לנקוב בסכומים שסוכמו באשר לכל רכיב ורכיב של העבודה.
משהנתבע לא הציג גרסה באשר לסכום המוסכם בין הצדדים, אני מקבלת את טענת התובע כי סוכם סך כולל 200,000 ₪.
כאמור, מוסכם על הצדדים כי סכום זה שולם לנתבע.
מה כלל הסכום המוסכם
?
כאמור, התובע טען כי הסכום כלל תמורה בגין העבודות והחומרים שיסופקו לצורך ביצוען ואילו הנתבע טען כי התמורה הייתה בגין העבודות בלבד וכי בגין החומרים היה על התובע לשלם בנפרד לספקים עצמם.
אומר כבר עתה, כי הסכום אשר שולם לנתבע הינו סכום גבוה. טענת הנתבע כי הסכום שולם לו עבור עבודתו בלבד וכי היה על התובע לשלם, בנוסף, לכל הספקים- אינה הגיונית בעיניי. יותר סביר, כי הסכום שולם לנתבע הינו בגין העבודה והחומרים אשר יסופקו ע"י הספקים, כאשר התשלום לספקים הינו באחריות הנתבע.
זו אף זו, הנתבע עצמו הודה כי הצדדים הגיעו להסכמה על התמורה לאחר שהתקבלו הצעות מחיר מספקים וכי הסכום המוסכם היה מורכב מסכומים שונים, אשר היו אמורים להשתלם, בין היתר, לספקים. יש בכך כדי לתמוך בגרסת התובע כי התמורה המוסכמת כוללת את עלויות החומרים.
יושם לב, כי בחליפת הודעות הטקסט, אשר צורפה לכתב התביעה, לא מכחיש הנתבע את אחריותו לסיום העבודות וכן לאיכותן. באחת מן ההודעות כתב הנתבעת כי: "אתה יכול להביא (שיפוצניק אחר- ע.ד.) ולנסות לשלוח לי את החשבונית".

באשר לסכומים הנתבעים בתביעה:
14.
התובע פירט בכתב התביעה ליקויים נטענים בעבודות השיפוץ שבוצעו ע"י הנתבע וכן עבודות אשר הנתבע לא סיימן, אך לא צירף לכתב התביעה כל אסמכתא לסכומים הנתבעים על ידו. בהיעדר הסכם כתוב בין הצדדים, היה על התובע להגיש מסמך אשר יש בו להוכיח מהו חלקה היחסי של העבודה שלא בוצעה מתוך כלל התמורה המוסכמת וכן, היה על התובע לצרף מסמך בדבר עלויות תיקון הליקויים הנטענים, ככל שאלו תוקנו.
כל אשר צורף לכתב התביעה היה מסמך, שנערך ע"י האינסטלטור, בו פירוט העבודות שנעשו על ידו, אך לא ננקב בו סכום כלשהו ולא צורפה חשבונית בגין תשלום לאינסטלטור.
במהלך הדיון, העיר בית המשפט לתובע כי בהיעדר אסמכתאות אין בידו להרים את הנטל להוכחת הסכומים הנתבעים והתובע ביקש שהות נוספת על מנת להמציא אסמכתאות כאמור לבית המשפט. נעתרתי לבקשה זו.
15.
לאחר הדיון הגיש התובע לבית המשפט אסמכתא אחת בלבד, היא חשבונית ע"ס 3,600 ₪ בגין תיקון האינסטלציה שבוצע בביתו. החשבונית הוצאה ע"י האינסטלטור, אשר פירוט העבודות שביצע צורף לכתב התביעה. בפירוט העבודות נכתב כי "רצפת טוש לא משופעת כנדרש" היא אשר גרמה לסתימות וריח מצחין של ביוב באמבטיה.
הנתבע הודה בדיון כי רצפת האמבטיה נבנתה שלא בשיפוע והסביר כי הדבר נעשה לאור בקשתו של התובע. טענה זו אינה סבירה בעיניי. אני מקבלת את טענת התובע כי מדובר בליקויי בעבודה, אשר הנתבע מחויב לשלם את עלויות תיקונו.
מעבר לסכום זה, התובע לא הרים את הנטל להוכחת יתר הסכומים הנתבעים. המייל שצורך ע"י התובע ובו העריך את שווי עבודות הנגרות בסך 8,000 ₪, הינו מסמך שנערך ע"י התובע עצמו ואין בו כדי להוכיח את הסכום הנקוב בו.
16.
לעניין טענת הקיזוז אותה טען הנתבע בגין תשלום שחייב התובע לאיש האלומיניום ולנגר:
הנתבע לא הגיש לבית המשפט אסמכתאות לפיהן פנה אל התובע בתקופת השיפוץ בדרישה לשלם החוב לספקים הנ"ל. מכתבי הספקים שהוגשו ע"י הנתבע לבית המשפט נערכו בשנת 2014, דהיינו: לאחר מועד הגשת התביעה וכשלוש שנים לאחר תום השיפוץ. יש בכך כדי לעורר ספק באמיתות הטענה.
בכל אופן, לפי הנטען ע"י הנתבע, הרי שהוא שימש מתווך בלבד בין התובע לבין הספקים. משכך, החוב הנטען של התובע הינו חוב לנגר ולאיש האלומיניום ולא חוב לנתבע אישית. משכך, חוב זה אינו יכול להוות טענת הגנה של הנתבע או בסיס לטענת קיזוז.
17.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,600 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.2.12 ועד למועד התשלום בפועל.
בנסיבות העניין, אינני מוצאת לפסוק לתובע דבר בגין רכיב עגמת נפש.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.


ניתן היום,
י"ז אב תשע"ד, 13 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 40316-11/13 עופר ג'רסי נ' דוד בר גיל (פורסם ב-ֽ 13/08/2014)