פסקי דין על כמיל אבו עסלה | פסקי דין על אמיל אבו עסלה | פסקי דין על בנק אוצר החייל בע"מ

4921-10/11 תאק     12/08/2014




תאק 4921-10/11 כמיל אבו עסלה, אמיל אבו עסלה נ' בנק אוצר החייל בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014

תא"ק 4921-10-11 בנק אוצר החייל בעמ נ' אבו עסלה ואח'



בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע


מבקשים

1. כמיל אבו עסלה

2. אמיל אבו עסלה
ע"י ב"כ עוה"ד פ. מנאע


נגד

משיב
בנק אוצר החייל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ד. זר


החלטה


המבקשים הינם שניים משלושה ערבים, שחתמו על כתבי ערבות להלוואות, שנטל מהמשיב מר נביל אבו עסלה (להלן: "החייב העיקרי"), וההליכים נגדו מוצו.

המבקש מס' 1 (הנתבע מס' 1) חתם כערב להלוואה מיום 9/7/09 ע"ס 53,000 ₪ (נספח ב2 לכתב התביעה) ולהלוואה מיום 19/11/09 ע"ס 80,000 ₪ (נספח ב1 לכתב התביעה). יתרת ההלוואות ליום הגשת התביעה היתה 57,943 ₪ ו-68,869 ₪ בהתאמה.

המבקש מס' 2 (הנתבע מס' 3) חתם (יחד עם הנתבעת מס' 2, גב' האדיה אבו עאסלה, רעיית החייב העיקרי, שלא התגוננה) כערב להלוואה מיום 8/6/09 ע"ס 35,000 ₪ (נספח ב4 לכתב התביעה) יתרת ההלוואה ליום הגשת התביעה היתה 39,960 ₪ וחלקו של המבקש מס' 2 19,980 ₪.

כן נתבעו המבקשים בגין הוצאות משפטיות בתיק בית המשפט ובתיק ההוצל"פ נגד החייב העיקרי, בסך 16,515 ₪ כל אחד מהם.

בבקשת הרשות להתגונן המתוקנת, שהוגשה לאחר מתן שתי החלטות על גילוי מסמכים, העלו המבקשים את הטענות הבאות:

א.
המבקשים חתמו מסמכי ההלוואות כמסמכים ריקים, שמולאו לאחר מעשה ומבלי שניתן למבקשים העתק;
ב.
המשיב לא יידע את המבקשים על אי עמידת החייב העיקרי בפרעון ההלוואות, והדבר נודע להם רק לאחר הוגשה בקשה למיצוי הליכים בתיק ההוצל"פ נגד החייב העיקרי;

ג.
ההלוואות סולקו בהלוואות מאוחרות יותר ומתמורת כלי רכב, שהיו משועבדים למשיב. המבקש מס' 1 טוען כי ההלוואה ע"ס 80,000 ₪, לה ערב, והיא ההלוואה המאוחרת נועדה לכיסוי כל ההלוואות הקודמות, והמבקש מס' 2 טוען כי למיטב ידיעתו אין פיגור בהלוואה ע"ס 35,000 ₪ מאחר ומעולם לא קיבל הודעה על כך.

המבקשים טוענים כי ההלוואה הראשונה ניתנה לרכישת רכב, ששועבד, נמכר בהסכמת המשיב, והכספים נכנסו לחשבון הבנק, רכב שני, אופל אסטרה שנת יצור 2005 עוקל ע"י המשיב ונמכר בהליכי הוצל"פ בסך 26,000 ₪. לטענת המבקשים לשני הסכומים, המגיעים לכ-100,000 ₪ אין ביטוי בחשבון החייב העיקרי.

ד.
המשיב התרשל במתן הלוואות רבות בתדירות גבוהה לחייב העיקרי, שלא היה בעל יכולת פרעון. במעמד מתן ההלוואות הוסבר למבקשים כי אחת ההלוואות נועדה לכיסוי חוב בבנק יהב, אך הכסף לא הועבר לבנק יהב, דבר שהיה מאפשר לחייב העיקרי לעמוד בחיוביו. כמו כן נטען כי בעת החתימה על כתבי הערבות הוטעו המבקשים בעניין מצבו הכלכלי של החייב העיקרי. עוד נטען כי המשיב תובע את המבקשים בגין מלוא יתרת ההלוואות למרות שבמשך כמה חודשים חוייבו תשלומי ההלוואות בחשבון החייב העיקרי.

בדיון נחקרו המבקשים, שניהם אחיו של החייב העיקרי.

המבקש מס' 1 אישר את חתימתו ביום 9/7/09 על ההלוואה בסך 53,000 ₪ לרכישת רכב ששועבד, ולאחר מכן ביום 19/11/09 על הלוואה בסך 80,000 ₪ לכיסוי כל החובות בבנק, לאחר שלא עמד בתשלומים. הוצג למבקש כי 26,000 ₪ הופקדו בחשבון החייב העיקרי ביום 2/12/10, אך הוא המשיך וטען כי הסכום לא זוכה בהלוואה ולא עודכנו המבקשים. המבקש חזר על טענתו לפיה לא קיבל מכתבים מהמשיב לפני ה"אזהרה", וטען כי אינו זוכר קבלת מכתבים שונים שהוצגו לו בחקירה הנגדית. המבקש אישר חתימתו על טופס גילוי מידע לערב מיום 10/7/09 (מש/1) ומיום 19/11/09 (מש/2) ועל כתבי התחייבות וערבות להחזרת ההלוואות מיום 9/7/09 ומיום 19/11/09 (מש/3, מש/4), למעט שני עמודים לא חתומים. המבקש אישר שלא קרא את האמור בהסכמים לפני חתימתם, וחזר על טענתו לפיה הטפסים היו מוכנים במובן שהיו מודפסים, אבל לא ממולאו בהם הפרטים, והוא, שחתם אחרי אחיו, התבקש רק לחתום ליד כל מקום שאחיו חתם. הוצג למבקש תצהיר, שהוגש לתיק ההוצל"פ, ובו לא נטען כי מסמכי ההלוואות לא היו מלאים בעת החתימה. המסמך לא הוגש, והמבקש טען כי ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לתיקון התצהיר. המבקש סיפר על חשבון נוסף שהיה לחייב העיקרי בבנק יהב, סיפר כי בנק יהב שיעבד שני רכבים, כי הוא בטוח שהיה רכב משועבד כנגד ההלוואה ע"ס 53,000 ₪ וכי רכב הונדה היה משועבד לבנק המשיב ונמכר. המבקש טען כי לא ידע כי אחיו, החייב העיקרי, בקשיים אלא דווקא ידע כי הוא עומד בהתחייבויותיו עד שהמשיב הודיע לו אחרת. המבקש הוסיף כי החייב העתיק את חשבונו מבנק יהב לבנק המשיב, ולא ידע לתת פרטים על חובות החייב העיקרי לבנק יהב.

המבקש מס' 2 לא אישר קבלת שני מכתבים מהבנק, עליהם נשאל, אישר חתימתו על טופס גילוי מידע לערב מיום 8/6/09 (מש/5) ועל כתב ההתחייבות והערבות לאותה הלוואה (מש/6) בחלק מהעמודים.
גם מבקש זה טען כי חתם על המסמכים בלי לקרוא וכי לא היו פרטים ממולאים בכתב יד בעת החתימה, לא בכתב ההתחייבות ולא בטופס גילוי מידע. המבקש לא ידע לומר אם יש לו בבית את הטופס, שקיבל בבנק, המבקש טען כי יצא מהבנק בידיע שחתם על הלוואה בסך 35,000 ₪ לכיסוי כל החובות שהיו לחייב העיקרי וסגירת המינוס, כי כך נאמר לו בבנק. המבקש ציין כי גם הוא מנהל חשבון באותו סניף. המבקש לא ידע להשיב בעניין רכב ההונדה, והשיב כי לא היה קשור ברכישתו.

לאחר שהמבקשים נחקרו נגדית ארוכות והוצגו המוצגים (שגם הוצגו לי במקור), הגישו הצדדים סיכומים בכתב ואני קובעת כדלקמן:

רוב טענות המבקשים לא נסתרו. כך הוא הדבר בעניין טענתם כי לא קיבלו מהמשיב התראות על אי עמידת החייב העיקרי בהתחייבויותיו ועל הגשת התביעה נגדו, אלא נודע להם על כך לראשונה בהליכי הבקשה למיצוי הליכים. יש לקבל את טענת המבקשים לפיה לו היו מקבלים הודעה במועד יכולים היו לשלם את תשלומי ההלוואות שנותרו לשיעורין במקום החייב ולהקטין את נזקיהם. המבקשים טענו טענה זו כבר בתגובתם לבקשה למיצוי הליכים (סעיף 5 לסיכומי המשיב) ואין במסקנות, שמבקש ב"כ המשיב להסיק בעניין מהימנותם של המבקשים, כדי להסמיכני להכריע בגורל הטענות בשלב זה. משלוח המכתבים, שהוצגו למבקשים, לא הוכח.

הטענה לפיה חתמו המבקשים על מסמכים בלי לקרוא אותם ומבלי שיהיו מלאים בנתונים המשתנים הינה טענה, שאינה מקימה הגנה
(
ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור פ"ד י"ט עמ'
113
, ע"א 779/87 בליט נ' לאומי, פ"ד מד(3), 304 וע"א 1548/96 בנק איגוד נ' זהבה לופו, פ"ד נד (2) 59)
, ואם בחרו המבקשים לחתום על המסמכים באופן זה (כפי שהעידו, פרוטוקול מיום 6/1/03 עמ' 7, שורות 23-24, עמ' 10, שורות 26-29), יחובו בתוצאות חתימתם.

לא נסתרה טענת המבקש מס' 2 לפיה ההלוואה ע"ס 35,000 ₪ נועדה לפרעון ההלוואה שקדמה לה, שניתנה לרכישת הרכב ביום 16/7/08 (נספח ב'3 לכתב התביעה, אינה נשוא הבקשה), ולא נסתרה טענת המבקש מס' 1 כי ההלוואה ע"ס 80,000 ₪ נועדה לכיסוי כל חוב קודם. הדבר גם עולה ממש/2 ומש/4, המאוחרים בזמן (לא ברור מדוע בכתב התביעה לא צויינו ההלוואות בסדר כרונולוגי). הטענה נתמכת גם בהפניית המבקשים לכך כי מחודש דצמבר 2009, לאחר קבלת ההלוואה ע"ס 80,000 ₪ חוייב חשבון החייב העיקרי בסכום אחד בלבד, דבר המעיד כי הלוואה זו היוותה כיסוי לכל ההלוואות הקודמות, ואין המשיב זכאי לתבוע את כל ההלוואות במצטבר.

לא נסתרו טענות המבקשים לפיהן שני כלי הרכב, ששועבדו לצורך ההלוואות, שניתנו לחייב העיקרי לרכישתם (ההלוואה מיום 16/7/08 בסך 26,000 ₪ וההלוואה מיום 9/7/09 בסך 53,000 ₪) נמכרו, הראשון בהסכמה והשני בהליכי הוצל"פ, והכספים היו אמורים להיות מופחתים מסכום ההלוואה הרלוונטית לכל רכב. עובדת קבלת הסך 26,000 ₪ לאחר הגשת התביעה אינה במחלוקת (פרוטוקול מיום 30/4/12, עמ' 1, שורות 25-26). המבקשים ציינו כי הרכב שנמכר בהסכמה היה מסוג הונדה שנת ייצור 2008 והרכב שמומש בהליכי הוצל"פ תמורת 26,000 ₪ היה מסוג אופל אסטרה שנת יצור 2005 (סעיף 19 לתצהיר המתוקן), ואין באמור בסעיף 37 לסיכומים כדי לשלול את הטענה, מה גם שהיא מתאמתת בכך ששתי הלוואות ניתנו לצורך רכישת רכב, אחד שועבד ומומש, ואך סביר הוא שגם בהלוואה האחרת לצורך רכישת רכב ישועבד הרכב הנרכש.

בהחלט לא נסתרו הטענות לפיהן התרשל המשיב כשנתן לחייב העיקרי מספר רב של הלוואות בסמיכות זמנים, למרות שלא עמד בהלוואות שקיבל לפני כן, וגם עובדה זו מתחזקת מטפסי גילוי המידע לערב, שהוגשו כמוצגים. פעם אחר פעם מצויין כי החייב העיקרי אינו עומד בהתחייבויותיו.

לא נסתרה טענת המבקש מס' 1 בעניין הלוואה, שנועדה להעתקת חשבון החייב העיקרי מבנק יהב לבנק המשיב, לפיה המשיב לא העביר את כספי ההלוואה לבנק יהב, ובכך מנע עמידת החייב העיקרי בהתחייבויותיו. המבקשים לא ציינו איזו מההלוואות נועדה לפרעון חוב בבנק יהב.

הסיכום הינו כי אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן ברוב הטענות, למעט בטענה לפיה חתמו על כל כתבי ההתחייבות והערבות ועל טפסי גילוי מידע לערב ללא שהיו ממולאים בהם הפרטים המשתנים. כאמור לעיל, טענה זו אינה מעמידה הגנה.

מאחר ובפי המבקשים מספר טענות, אני נותנת להם רשות להתגונן גם בטענה לפיה לא קיבלו הודעות על אי עמידת החייב העיקרי בהתחייבויותיו, למרות שלא פירטו את נזקם, אלא רק טענו כי היו יכולים להיכנס בנעליו ולשלם את חובו לשיעורין. אין צורך לטעון, והדבר הינו בידיעה שיפוטית,
כי הדבר היה חוסך למבקשים ריבית, הוצאות ושכ"ט עו"ד, המהווים מרכיב משמעותי בסכום התביעה נגד כל אחד מהם.

תצהיר המבקשים יהווה כתב הגנה בטענות שהוכרו.

מאחר וגם לפי טענות המבקשים יוותר חוב למשיב בסכום משמעותי, המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 2,360 ₪, לאחר מתן פסק הדין.

התיק מועבר לסדר דין רגיל.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 4921-10/11 כמיל אבו עסלה, אמיל אבו עסלה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/08/2014)