פסקי דין על יחזקאל שיק | פסקי דין על יהודה גוהר |

5708-08/14 מת     17/08/2014




מת 5708-08/14 מדינת ישראל נ' יחזקאל שיק, יהודה גוהר








בית משפט השלום בפתח תקווה



מ"ת 5708-08-14 מדינת ישראל
נ' שיק(עציר) ואח'




תיק חיצוני: 000339596/2014




בפני

כב' השופט אביב שרון


המבקשת

מדינת ישראל


נגד


המשיבים

1. יחזקאל שיק
(עציר)
2. יהודה גוהר
(עציר)



החלטה

בפני
בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה בצוותא חדא וגניבה בצוותא חדא.
על פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 31.7.14 קשרו המשיבים קשר לבצע התפרצות וגניבה לביתה של מולוק רייחניאן (להלן – המתלוננת), המתגוררת ברח' הרב קוק 1 בנתניה (להלן – הבנין, הבית).
ביום 31.7.14 בשעה 10:34 ישבו המשיבים בבית קפה "לונדון" שברח' הרב קוק בנתניה, כאשר הם מתצפתים על הבית. בהמשך, נפרדו הנאשמים אך נותרו בקירבת מקום ובשעה 12:38 וכן בשעה 12:45 שוחחו ביניהם בטלפון. מיד לאחר מכן, נכנס משיב 1 לבנין בו נמצא הבית, ובשעה 12:45 נכנס משיב 2 אל הבנין. בשלב זה, התפרצו המשיבים אל הבית וגנבו ממנו כסף מזומן – 4,500 ₪, 1,000 יורו, 500 דולר ותכשיטים – 2 זוגות עגילים מזהב, 4 צמידים מזהב, חלקם עם אבנים, 3 תליונים מזהב, שעון מזהב, 5 טבעות מזהב, 5 שרשראות מזהב חלקן עם אבנים ומטבע פרסי מזהב.

בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיבים, לעילת מעצר מסוג מסוכנות לבטחון הציבור ורכושו בשל התכנון הקודם של ההתפרצות, הביצוע בצוותא חדא והתחכום בביצוע. כמו כן, נטען להיעדר חלופה מתאימה בשל עברם הפלילי המכביד של המשיבים והיות משיב 1 אסיר ברשיון (שוחרר ממאסרו בינואר 2014) שלחובתו 2 מאסרים על תנאי בני הפעלה (למשך 12 חודשים ולמשך 4 חודשים).

הסנגורים חלקו על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיבים וכן על כך שקיימת עילת מעצר בעניינם. ב"כ משיב 2 ביקש לשלוח את מרשו לתסקיר שרות מבחן שיבחן חלופות מעצר בעניינו.

ראיות לכאורה
לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית שיש בה פוטנציאל להרשעת המשיבים במיוחס להם. להלן הראיות העיקריות העומדות כנגד המשיבים:

א.
דו"חות עוקבים 5025; 210; 5016; 520 – מדו"חות אלה עולה כי יחידת העיקוב תצפתה על משיב 1 ביום הארוע החל מהשעה 08:31 ועד לשעה 13:16, לסירוגין. המשיבים הינם תושבי תל-אביב. מדו"חות העיקוב עולה כי בשעה 08:31 נכנס משיב 1 לחנות "כלבו מפתח" ברח' אצ"ל 55 בת"א ולאחר מכן עזב את המקום; בשעה 10:34 ניצפו המשיבים יושבים בבית קפה "לונדון" ברח' הרצל 1 בנתניה ומתצפתים לעבר הבנין; בשעה 10:39 נפרדו המשיבים תוך שמשיב 1 נותר בבית הקפה ומתצפת על הבנין; בשעה 10:51 שבו השניים לתצפת על הבנין מבית הקפה; בשעה 11:27 שוב ניצפו השניים מתצפתים לעבר הבנין, כך גם במס' הזדמנויות לאחר מכן, תוך שהם נפרדים וחוברים אחד אל השני; בשעה 12:42 נצפה משיב 1 נכנס לבנין; בשעה 12:45 נצפה גם משיב 2 נכנס לבנין; בשעה 13:06 ניצפו המשיבים הולכים מכיוון הבנין לכיוון רח' ביאליק; בשעה 13:16 ניצפו המשיבים הולכים ברח' הרב קוק מכיוון בית מס' 1, סמוך לבית מס' 4 ניצפה משיב 1 זורק צרור מפתחות לעבר מכונית שניראתה חונה בסמוך. מרגע השלכת צרור המפתחות נשאר קשר עין רציף עד שהצרור נאסף ע"י בלשי הימ"ר.
יצויין, כי בתמונה שצורפה לדו"ח העיקוב, ניצפה משיב 2 כשכיס ימין של מכנסי הג'ינס שלבש נראה תפוח.

מדו"חות העוקבים עולה באופן חד משמעי כי בדקות שלפני ההתפרצות הגיעו המשיבים אל סמוך לבנין בו אירעה ההתפרצות, תיצפתו לכיוון הבנין, נפרדו ונכנסו לבנין בו אירעה ההתפרצות אחד אחרי השני בתוך 3 דקות. עוד עולה כי השניים יצאו מהבנין, תוך שמשיב 1 זורק צרור מפתחות שהחזיק לעבר מכונית שחנתה באזור.

ב.
על פי דו"חות הפעולה ודו"חות המעצר שמילאו השוטרים, נעצרו המשיבים, כשהם ביחד, ברח' הרב קוק 8 בנתניה - מדו"ח פעולה של הבלש שי אופיר עולה כי הוא הבחין במשיבים סמוך לבית מס' 8 ברח' הרב קוק, הלך לעברם, ומשהבחינו בו החישו את קצב הליכתם לעבר החניון של הבנין. אז החל לרוץ אחריהם ועצר את משיב 1, אשר ניסה להימלט. על גופו של משיב 1 נתפסו 650 ₪ במזומן (ראה דו"ח פעולה מאת און שלוש); לפני כן, הבחין השוטר פקד ערן קוזלובסקי, במשיבים, בשעה 13:25, מגיעים מכיוון רח' הרב קוק 1, נפרדים, כשמשיב 2 נעמד בשיחים שליד בית מס' 8, מסתכל לצדדים ומחביא דבר מה בין השיחים. משיב 1 חבר אליו ואז השניים החלו לרוץ לעבר החניון ונעצרו; מדו"ח הפעולה של הבלש כפיר גרין עולה, כי הנ"ל ביצע סריקה במקום בו נצפה משיב 2 מטמין דבר מה. באותו מקום, בין השיחים, מצא הבלש גרין 6 כפפות לבנות ושקית שקופה ובתוכה כסף (2,800 ₪ במזומן) ותכשיטים; ראה גם דו"ח הפעולה של הבלש גיא ארבל, ממנו עולה כי גם משיב 2 התנגד למעצר ונתפסו על גופו, בין היתר, 587 ₪ במזומן.

מדו"חות הפעולה של השוטרים עולה התנהגות מפלילה של המשיבים עובר למעצרם ובעת מעצרם. כמו כן, עולה קשר ישיר בין הכפפות והשקית המכילה כסף מזומן ו-6 הכפפות שנתפסו בין השיחים למשיבים.
בנסיבות אלה, אין לראות בעובדה כי המשטרה נמנעה מלבצע בדיקות ט.א ובדיקות די אן איי כמחדל חקירה, בודאי לא בשלב זה של ההליך (ראה גם מזכר מאת שגב נאסימי מיום 5.8.14 לפיו המטה הארצי לא מבצע בדיקה ביולוגית למוצגים בעבירת התפרצות ולכן לא נבדקו הכפפות והגרב שנתפסו בזירה).
עוד אין לראות בעובדה כי לא נתפסו על המשיבים או בשקית שנתפסה על ידי השוטרים מלוא סכומי הכסף שנגנבו מהדירה (הכוונה ליתרת סכום הכסף הישראלי, 1,000 יורו ו-500 דולר). כעולה מדו"חות העיקוב ודו"חות הפעולה, קיימים פערי זמנים בין המועד המדוייק בו ניצפו המשיבים נכנסים לבנין, מועד ההתפרצות ורגע המעצר, פערים בהם היתה למשיבים הזדמנות לבצע פעולות נוספות הנסתרות מעיני העוקבים והבלשים. יתכן והכסף המזומן הופרד על ידי מי מהמשיבים מיתר החפצים שנגנבו והוסתר במקום אחר. מכל מקום, אין בעובדה זו כדי לפגום במשקל הראייתי של דו"חות הפעולה והעיקוב ותפיסת הרכוש הגנוב, סמוך למשיבים, כשהתנהגותם עובר למעצר ובעת המעצר מפלילה.

ג.
על פי זכ"ד מאת רס"ר ארז לב הר מיום 31.7.14, נאסף על ידו צרור המפתחות שהושלך על ידי משיב 1 ובוצעה התאמה בין המפתח שבו לבין דלת ביתה של המתלוננת. על פי ההתאמה צרור המפתחות פותח את דלת הדירה. אחד מן המפתחות בצרור בצבע ורוד.

בניגוד לטענת הסנגורים, אין בזכ"ד מאת ארז לב הר מיום 4.8.14, לפיו שניים ממפתחות הצרור פתחו דלת דירה ברח' בר לב 1 בנתניה, כדי לפגום בתשתית הראייתית – הן משום שיתכן והמפתחות אכן פותחים דלתות אחרות (ראה פעולת ה"ניקוי" שערך משיב 1 במפתח, כמפורט להלן) והן משום שיתכן שמדובר בטעות שנפלה במזכר השוטר לענין שם הרחוב.

ד.
בתשאול שנערך לאלי נבון (דו"ח תשאול מיום 4.8.14) – בעל חנות "כלבו מפתח" רב שריון בע"מ – עלה כי הנ"ל מכיר את המשיבים. משיב 2 מגיע לחנותו על מנת לשכפל מפתחות, אולם הוא מסרב לשכפלם מחשש שהענין מיועד לביצוע עבירות פליליות; משיב 1 אכן ביקר בחנותו בבוקר האירוע, וביקש "לנקות" מפתח במברשת החשמלית שברשותו. משלא היה מרוצה מפעולת הניקוי, ביצע זאת בעצמו. בעל החנות מסר את סרטון מצלמת האבטחה בו מתועד משיב 1 בחנות בבוקר הארוע.

ה.
מהודעות המתלוננת עולה כי יצאה לשוק בסביבות השעה 12:00 וכאשר שבה ראתה את השוטרים בתוך דירתה והוסבר לה כי דירתה נפרצה. המתלוננת סיפרה על הרכוש שנגנב מדירתה, כמפורט בכתב האישום; המתלוננת זיהתה את כל התכשיטים שנתפסו על ידי השוטרים בעת מעצרם של המשיבים.

ו.
גירסאות המשיבים – סותרות – משיב 1 מסר בחקירתו (31.7.14) כי הגיע יחד עם משיב 2 לקיים יחסי מין תמורת תשלום של מאות שקלים עם אשה נשואה, אשר הוא מסרב למסור פרטיה בשל בקשתה. לדבריו, המשיבים "איתרו אותה וזה סודי איך איתרו אותה". בחקירתו השניה (4.8.14, 10:58) סירב משיב 1 להשיב למרבית השאלות המהותיות הנוגעות ללב העבירות שיוחסו לו; גם בחקירתו השלישית (4.8.14, 15:15) סירב משיב 1 לענות על חלק מהשאלות, אולם אישר כי "ניקה" מפתח בחנות "כלבו מפתח" בת"א, מפתח שלטענתו שייך לדירה שבבעלותו בנתניה.
לגבי משיב 2 – בדו"ח המעצר תגובתו היתה "אני באתי לבחורה". אולם בחקירתו (31.7.14, 17:00) מסר כי הגיע לרח' הרב קוק בנתניה כי "אכלתי שמה". עוד מסר כי הלך יחד עם משיב 1 לנתניה על מנת "לסדר את הדברים שלו בבית משפט נתניה, הוא אמר בוא נלך לאכול, אכלנו בקפה לאחר מכן באנו לאוטו וקפצו עלינו משטרה". משהוטח בו כי ביצע התפרצות לדירת המתלוננת – שמר על זכות השתיקה; בחקירתו השניה (4.8.14, 11:20) המשיך משיב 2 לשמור על זכות השתיקה לגבי חלק מן השאלות ורק לאחר שהחוקר הטיח בו את גירסת "האשה הנשואה" שהעלה משיב 1, המשיך לשמור על זכות השתיקה מן הטעם ש"לא חייב להגיד על אישה נשואה". בהמשך, שב ושמר על זכות השתיקה בקשר לשאלות מהותיות שנשאל.

עינינו הרואות, כי גירסאותיהם של המשיבים סותרות, על חלק מהשאלות בחרו שלא להשיב, גירסת "האישה הנשואה" לא יכולה לעמוד, שכן עומדת בסתירה לראיות האיתנות האחרות העומדות כנגד המשיבים. משיב 2 אמנם מסר בעת מעצרו כי "בא לבחורה", אך זנח אימרה זו ולא העלה אותה בחקירותיו במשטרה, אלא לאחר שהחוקר הטיח בו את גירסת משיב 1.
הסתירות שבגירסאות המשיבים מחזקות את הראיות כנגדם.

ז.
מדו"חות תשאול שכנים ברח' הרב קוק 1, מאת מפקח אלעד ישי (3.8.14, 5.8.14), עולה כי לא מתגוררות בבנין נשים נשואות העוסקות בזנות או כאלה ששהו בבתיהן בעת ההתפרצות.

ח.
אימרות מפלילות, משיב 1 – על פי זכ"ד מאת רפ"ק רונן נחשוני מיום 31.7.14, נשאל משיב 1 "מה יהיה, כבר 17 שנה" והשיב: "אני לא מאמין שעוד פעם"; על פי זכ"ד מאת אלעד שי מיום 4.8.14, ביקש משיב 1 לראות את משיב 2 כי "אנחנו עכשיו לא נתראה הרבה מאוד זמן אנחנו נשב בבתי סוהר שונים ואני רוצה לחבק אותו".

מארג הראיות הנסיבתיות המפורטות לעיל, מביא למסקנה חד משמעית לפיה ידם של המשיבים במעל, והמשיבים לא סיפקו הסבר משכנע להימצאותם בבנין בו אירעה ההתפרצות במועד הרלוונטי ולראיות הישירות הקושרות אותם לצרור המפתחות ולרכוש שנתפס במקום בו הוטמן על ידי משיב 2.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי קיימת כנגד המשיבים תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
עילת מעצר
אני קובע כי העבירות שבוצעו לכאורה על ידי המשיבים, על רקע עברם הפלילי, מבססות עילת מעצר מסוג מסוכנות לשלום הציבור ורכושו. הפסיקה קבעה לא אחת כי עבירות ההתפרצות מגלמות בתוכן פוטנציאל סיכון לקורבנות, זאת משום החשש להתלקחות ארוע אלים בעת מפגש בין הפורצים לבין בעלי הבית. ואכן, נסיון החיים מלמד כי במקרים מסויימים, כאשר פורץ מופתע על ידי בעל הדירה, הוא נוקט באלימות כדי להתגבר עליו, אם כדי למלט נפשו מזירת העבירה ואם כדי לנסות ולהשלים את ביצוע העבירה.
בנסיבות התיק שבפני
, מדובר בנסיבות ביצוע חמורות – המשיבים חברו יחדיו כדי להתפרץ לדירה; הם הגיעו מתל אביב לנתניה על מנת לבצע את ההתפרצות; המשיבים תצפתו על המקום; המשיבים הצטיידו במפתח המתאים לפתוח את דלת הדירה, כשקודם לכן, ביקר משיב 1 בחנות לשכפול מפתחות; הם הצליחו לבצע את זממם וגנבו סכומי כסף ותכשיטים רבים.

לענין משיב 1
– מדובר במשיב שלחובתו 11 הרשעות קודמות, למן שנת 1985 ועד ימינו אנו. מרבית הרשעותיו מתחום עבירות הרכוש וההונאה. הוא ריצה מספר מאסרים בפועל, חלקם לתקופות ארוכות. ביום 5.5.13 נגזרו עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין עבירות התפרצות, גניבה והחזקת כלי פריצה. משיב 1 ביצע את העבירות נשוא כתב האישום מספר חודשים לאחר ששוחרר מן הכלא שחרור מוקדם ובהיותו אסיר ברשיון. עוד ביצע משיב 1 את העבירות נשוא כתב האישום כאשר תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים על תנאי חבי הפעלה, בני 12 ו-4 חודשים כל אחד.
התרשמתי כי חלקו של משיב 1 בביצוע העבירות דומיננטי יותר מזה של משיב 2 – משיב 1 ניגש לחנות המפתחות על מנת "לנקות" את המפתחות בהן נפתחה דלת הדירה שנפרצה; משיב 1 נותר לתצפת על הבנין זמן רב יותר ממשיב 2; משיב 1 נכנס לבנין לפני משיב 2; משיב 1 זרק את צרור המפתחות לאחר ההתפרצות.
מי אשר שב ומבצע את אותן עבירות בהן הורשע זמן קצר קודם לכן, לאחר שמשוחרר מן הכלא שחרור מוקדם, בעודו אסיר ברשיון וכאשר שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו – אינו ראוי לאמון בית המשפט, ולא ראוי לשחרור לחלופת מעצר.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של משיב 1 עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו.

לענין משיב 2
– מדובר במשיב שלחובתו 15 הרשעות קודמות, למן שנת 1976, בעבירות רבות ומגוונות, שהדומיננטיות בהן מתחום הרכוש – גניבות, התפרצויות, קבלת דבר במרמה וכדומה. אף הוא ריצה מספר מאסרים בפועל.
הרשעתו האחרונה של משיב 2 היא משנת 2009 (עבירות מ-2007), במסגרתה הורשע בעבירות קשר לפשע, התפרצות, גניבה וקבלת דבר במרמה, והוטלו עליו 30 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת שני מאסרים על תנאי).
בעניינו של משיב זה, לאור חלוף הזמן מאז ריצוי מאסרו האחרון, לאור העובדה שהתרשמתי כי חלקו פחות דומיננטי מזה של משיב 1, ולאור העובדה כי לא ביצע את העבירה בהיותו אסיר ברשיון או כשלחובתו מאסרים על תנאי – סבורני כי יש לקבל תסקר של שרות המבחן בעניינו בטרם קבלת החלטה סופית בענין מעצרו.

לאור האמור לעיל, מתבקש שרות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של משיב 2, אשר יתייחס, בין היתר, למסוכנות הנשקפת ממנו ויבדוק מידת התאמתו לחלופות מעצר שיציע.

אני קובע את המשך הדיון בעניינו של משיב 2 לדיון בתסקיר ליום 28.8.14 שעה 08:30 בפני
שופט תורן.

המשיב יובא לדיון על ידי שב"ס.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו, בצירוף כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים לשרות המבחן.


ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בנוכחות המשיבים, ובאי כוחם עו"ד אורן שפקמן ועו"ד יצחק איצקוביץ וכן התובעת עו"ד אנה גורלניק.













מת בית משפט שלום 5708-08/14 מדינת ישראל נ' יחזקאל שיק, יהודה גוהר (פורסם ב-ֽ 17/08/2014)