פסקי דין על סעד ח'טיב | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

6679-05/14 בבנ     17/08/2014




בבנ 6679-05/14 סעד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל








בית משפט השלום בעכו



בב"נ 6679-05-14 ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
וויליאם חאמד


מבקש

סעד ח'טיב


נגד


משיבה

ועדה מקומית לתכנון לב הגליל



החלטה

מבוא

בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, שניתן על ידי יו"ר המשיבה ביום 4/5/14, לפיו יש להרוס עבודות בנייה שהחל בביצוען במקרקעין נשוא הצו באדמות כפר עראבה, בהיקף של 200 מ"ר.

ב"כ הצדדים הסכימו כי התרשומת שנערכה על ידי יו"ר המשיבה ביום 4/5/14 ( נספח ג' לתגובה בכתב של המשיבה ), משקפת את תוכן ההתייעצות שערך יו"ר המשיבה עם ראש הרשות המקומית עראבה, וכי המחלוקת העיקרית הטעונה הכרעה הינה בשאלה, האם ההתייעצות כפי שתועדה בתרשומת זו מהווה התייעצות כדין, כנדרש בחוק ובפסיקה.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המבקש, יו"ר המשיבה לא קיים התייעצות כדין עם ראש הרשות המקומית, שכן, הוא לא אמר לראש הרשות המקומית כי המדובר בבנייה המבוצעת ללא היתר, לא ציין בפני
ו את יעוד הקרקע וכי לפי התכנית מפורטת שהומלצה להפקדה הייעוד הנ"ל ישונה למגורים, לא אמר לו כי הדרך שצוינה בצו הינה לפי תכנית מוצעת ולא לפי תכנית מאושרת או מופקדת, וכי אותה תכנית מוצעת מעולם לא פורסמה ואיש לא ידע עליה מלבד נציגי המשיבה. לכל אלה עותר ב"כ המבקש לביטול צו ההריסה המנהלי.

לטענת ב"כ המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף משלא קיימה אחר התנאים להגשת בקשה מסוג זה, משלא נטען כי קיים סיכוי ממשי לקבלת היתר לאותן עבודות בנייה, ומשלא צורף תצהיר של איש מקצוע המטפל בהליכי הרישוי. עוד נטען כי יו"ר המשיבה קיים התייעצות כדין עם ראש הרשות המקומית, משתיאר בפני
ו את עבודות הבנייה נשוא הצו ואת מיקום המקרקעין הרלבנטיים וכי המדובר בקרקע טבעית. לפי ב"כ המשיבה, המדובר בבנייה ללא היתר על קרקע חקלאית, ולכן, עניין הקמתה בתוואי דרך מוצעת או שלא בתוואי דרך כאמור אינו רלבנטי כלל לעניין חוקיות הצו. כן נטען כי המבקש לא הגיש תצהיר מאת ראש הרשות המקומית על מנת לתמוך בטענתו בדבר טיב ההתייעצות שקוימה, ויש לזקוף זאת לחובתו, ואישר כי קיימת תכנית מפורטת לשינוי ייעוד הקרקע למגורים, שטחי ציבור ודרכים אשר הומלצה על ידי הועדה המקומית להפקדה.

דיון והכרעה

צו הריסה מנהלי הינו אמצעי שהוסדר בדין לשם מניעת המשך ביצוע עבודות בנייה לא חוקיות, מיד עם גילוין של אלה ובטרם השלמתן, במטרה למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח ולהנצחת דבר עבירה. בכך טמונה תכלית נוספת בבסיס אמצעי מנהלי זה והינה הרתעת הרבים מפני ביצוע עבודות בנייה לא חוקיות, משיידעו אלה כי לידי הרשות המנהלית הסמכות לצוות על הריסת עבודות אלה בעודן מתבצעות. מכאן, המדובר באמצעי חשוב ביותר לאכיפה יעילה ומידית של דיני התכנון והבניה.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך כי המדובר באמצעי הניתן על ידי רשות מנהלית, ומשכך, נדרשת ביקורת שיפוטית על מנת לוודא כי סמכות זו מופעלת כדין ובסבירות, ועל מנת למנוע נזק בלתי מידתי לבעל זיקה לאותה בניה או מקרקעין. ביקורת זו מתממשת עם הגשת בקשה לביטול אותו צו, ובית המשפט בוחן האם התקיימו התנאים שקבע המחוקק למימוש סמכות זו של יו"ר וועדת התכנון. בין יתר התנאים ההכרחיים לקיומה של סמכות מנהלית כאמור קיימת החובה של יו"ר המשיבה
לעריכת התייעצות עם ראש הרשות המקומית הרלבנטית, בטרם החלטה ליתן צו מנהלי. המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית היא זו המעוגנת בהוראת סעיף 238 א ( ב) לחוק התכנון והבניה – תשכ"ה – 1965, המורה כי:


" ...הייתה הוועדה המקומית וועדה למרחב תכנון מקומי כאמור

בסעיף 19, לא יינתן צו הריסה מנהלי אלא לאחר התייעצות עם

ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג ".

המחוקק לא הגדיר את מהותה של חובת ההתייעצות הדרושה לשם מתן צו הריסה מנהלי לפי ההוראה הנ"ל, ובתי המשפט נדרשו לקבוע את המבחנים והמאפיינים של חובה זו. בית המשפט העליון קבע כי:


" בהעדר הוראות מפורשות בחוק, בדבר מתכונת הכרחית מסוימת

לעריכתה של ההתייעצות הנדרשת, אין לדרוש הקפדה על קיומם

של "כללי צורה" נוקשים. עם זאת, אין לוותר על קיומם של כמה

מאפיינים יסודיים, המהווים מעין ערובה לעצם קיומה של התייעצות

שבכוחה לספק את דרישת החוק. בלא שאתיימר להציג רשימה

ממצה, נראה לי כי במתכונת עריכתה של התייעצות כזאת מן הדין

שיתקיימו שלושה מאפיינים הכרחיים אלה: ראשית, צריך

שהגורמים השותפים להתייעצות יחליפו ביניהם דברים זה עם

זה ( בכתב או בעל פה ) במישרין. שנית, צריך שכל אחד משניהם

יהיה ער ומודע לכך שמטרת חילופי הדברים היא קיומה של

התייעצות כנדרש בחוק. ושלישית, צריך שהמבנה המהווה נושא

ההתייעצות יהיה מוסדר היטב...".


( ע"פ 22/89 עזבה נגד מ"י, מג (2) 582 ).

עוד נקבע שם כי:


" תנאי בסיסי לקיומה של התייעצות נאותה טמון בנכונותם

ההדדית של הנוגעים בדבר לשמוע ולהישמע, לשכנע ולהשתכנע ".




ובעניין אחר נקבע כי חובת ההתייעצות:


" הינה חובה מהותית, שכן היא תנאי מוקדם לשימוש בסמכות

האמורה בידי ראש הוועדה המקומית הפועלת ברשות מרחבית,

שכן היא מיועדת לצמצם את הסיכון לשימוש מוטעה עקב חוסר

בקיאות ו/או אי מודעות לקיומן של נסיבות מסוימות ו/או שיקולים

מיוחדים שראוי היה לקחתם בחשבון לפני מתן צו הריסה מנהלי...

אין חובה לקבל את דעתו אך יש לשמוע אותה ולהקשיב לה בלב

פתוח ובנפש חפצה...".


( רע"פ 3454/97 דעייף נגד קופלמן, תקדין עליון 99 (3) 650 ).

בית המשפט העליון הוסיף וקבע שם כי:


" הלכה פסוקה היא שאי קיום חובת ההתייעצות מביא לבטלות

המעשה המנהלי, שעשייתו ותקפותו מותנים בעריכתה...".

בית המשפט המחוזי קבע כי:


" מדובר בחובה מהותית...לא נקבעה צורה נוקשה לקיום

ההתייעצות, והקשר בין המתייעצים חייב להיות ישיר, אך אין


צורך שיהא פנים אל פנים, ויכול להיות, למשל, טלפוני...".


( ע"פ ( חיפה ) 1081/00 סואעד נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב,

תק – מח 2000 (3) 32389 ).

מהאמור יש לקבוע כי אין חובה כי ההתייעצות תיעשה בכתב או שהיא תהא פנים אל פנים, וניתן כי יו"ר הוועדה וראש הרשות המקומית יחליפו ביניהם דברים ועמדות בעל פה ואף טלפונית, אם כי חובה היא כי שניהם יידעו כי המדובר בהתייעצות הנדרשת לשם החלטה למתן צו הריסה מנהלי, וכי שניהם יהיו נכונים לשמוע ולהישמע, ולשכנע ולהשתכנע, כך שאין המדובר בחובה טכנית וחסרת משקל, אלא בדרישה מהותית ויסודית, שנועדה לאפשר לראש הרשות המקומית להשמיע את עמדתו ולהביא בפני
יו"ר המשיבה את הנסיבות והתנאים הרלבנטיים, ועל יו"ר המשיבה, בבואו להחליט האם ליתן צו הריסה מנהלי, להביא במניין שיקוליו את עמדתו והסבריו של ראש הרשות, כפי שזה הביע אותם בפני
ו, אף שאין חובה כי יו"ר הוועדה יקבל את עמדתו של ראש הרשות המקומית.

בנוסח צו ההריסה נשוא בקשה זו ציין יו"ר המשיבה כי עבודות הבנייה שיש להרוס הינן אלה:


" הכשרת קרקע טבעית חקלאית והתחלת בניית מבנה

למגורים בתוך כביש מוצע, בשטח של כ – 200 מ"ר,

ללא היתר בנייה...".


בתרשומת שתיעדה את תוכן ההתייעצות שהוא ערך טלפונית עם ראש הרשות המקומית ציין כי הוא שוקל להוציא צו הריסה מנהלי לבנייה שתוארה כך:


" הכשרת קרקע טבעית והתחלת בניית מבנה למגורים

בתוך כביש בשטח של כ – 200 מ"ר...".

לפי צו ההריסה המנהלי ולפי טיעוני המשיבה בהליך בפני
י, עבודות הבנייה נשוא הצו לא הוקמו בתוואי כביש קיים בפועל או מאושר לפי תכנית בתוקף או בתוואי כביש לפי תכנית מופקדת, ולשון זו בה נקט יו"ר המשיבה בניסוח הצו עולה בקנה אחד עם המצב התכנוני הקיים בשטח, היינו, אין שם כביש ואין כביש מאושר לפי תכנית בתוקף או לפי תכנית מופקדת. לפי טיעוני הצדדים בפני
י, הכביש שנזכר בצו ההריסה הינו כביש לפי תכנית מוצעת, הנמצאת בהליך מקדמי של הכנה וגיבוש, כזו שטרם אושרה, טרם הופקדה וטרם פורסמה לידיעת הציבור הרחב, והיא נתונה לידיעת גורמי המשיבה בלבד, וב"כ המשיבה, מטעם זה, התנגד לכך כי תכנית זו תועבר לידיו של ב"כ המבקש, על מנת שילמד אותה בטרם יטען לבקשה, והציע כי איש מקצוע מטעמו יעיין בה במשרדי המשיבה בלבד. על כן, המידע שנמסר לראש הרשות המקומית במסגרת ההתייעצות הנ"ל בטעות יסודו, שהרי, נמסר שם כי המדובר בעבודות בנייה שהוקמו בתוואי כביש, ומי ששומע דברים אלה סביר והגינוי כי יבין כי עבודות אלה הוקמו בתוואי כביש מאושר לפי תכנית בתוקף, שעה שאין הדבר כך. אין לשלול אפשרות כי ראש הרשות המקומית היה מתנגד למתן צו הריסה מנהלי או מביא בפני
יו"ר המשיבה נסיבות או שיקולים תכנוניים או אחרים רלבנטיים, במידה והיה נמסר לו כי עבודות הבנייה הנ"ל הוקמו שלא בתוואי כביש מאושר לפי תכנית בתוקף אלא בתוואי כביש מוצע בלבד. יש לציין כי לראש הרשות המקומית לא נמסר, לפי התרשומת הנ"ל, כי עבודות הבנייה נשוא הצו הוקמו על קרקע חקלאית שלגביה קיימת תכנית מפורטת לשינוי ייעוד למגורים, היינו, ייעוד החופף את יעוד עבודות הבנייה עצמן. גם ממצא זה ייתכן והיה בו כדי להביא את ראש הרשות המקומית להביע עמדה אחרת מזו שציין באוזני יו"ר המשיבה במסגרת ההתייעצות הנ"ל. סביר להניח כי אי מסירת עניין קיומה של תכנית מפורטת שהומלצה בפני
הוועדה המחוזית לשינוי ייעוד הקרקע, ואי ציון העובדה כי הכביש נשוא הצו הינו מוצע ולא לפי תכנית בתוקף או תכנית מופקדת, היו בתום לב ובהיסח הדעת. יחד עם זאת, אין בכך כדי לרפא את הפגם היסודי והעמוק שדבק באופן עריכת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית, שכן, ממצאים אלה מהותיים עד מאוד, ואילו הודעו לראש הרשות המקומית ייתכן ועמדתו למתן הצו הייתה שונה מזו שניתנה, אף שאין יו"ר המשיבה מחויב כי יקבל עמדה זו, אם כי חובתו היא להביאה במניין שיקוליו בבואו לשקול מתן צו הריסה.

אומנם, עבודות הבנייה הוקמו ללא היתר בנייה והינן, לפי זאת, לא חוקיות. יחד עם זאת, אין בכך כדי להכשיר את צו ההריסה. המחוקק לא קבע כי תנאי יחידי למתן צו הריסה מנהלי הינו העדר היתר לביצוע עבודות הבנייה, אלא שקבע מספר תנאים מהותיים שאך בהתקיימם במצטבר קמה סמכות ליו"ר המשיבה ליתן צו הריסה מנהלי, לרבות קיומו של תצהיר מהנדס של הוועדה, עריכת התייעצות עם ראש הרשות המקומית הרלבנטית, והעדר אכלוס של הבנייה. דרישות אלה אינן טכניות אלא שנועדו להבטיח לקיים את תכלית סנקציה מנהלית זו, שהינה, מחד, למנוע קביעת עובדות בשטח על ידי הסרת הבנייה בטרם תושלם ובכך להרתיע מפני ביצוע עבירות בנייה, ומאידך, למנוע נזק בלתי הפיך למבצע אותה בנייה או לבעל זיקה למקרקעין, במידה ויוברר כי לאותה בנייה היה היתר בנייה שלא היה בידיעת יו"ר המשיבה, או שהיתר הבנייה הינו בהישג יד או כל סיבה אחרת שיש בה כדי להביא את יו"ר המשיבה להימנע ממתן צו הריסה מנהלי ולהעדיף לנקוט בהליך פלילי של העמדת עושה העבירה לדין, אז יינתנו לו כל הזכויות בדין להתגונן כנגד אותה אשמה.


סוף דבר

אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול צו ההריסה המנהלי.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בדואר רשום ובפקס.


ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.













בבנ בית משפט שלום 6679-05/14 סעד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל (פורסם ב-ֽ 17/08/2014)