פסקי דין על אלברט חזקיה | פסקי דין על לירן ירקוני | פסקי דין על אבי ירקוני |

12837-06/14 א     18/08/2014




א 12837-06/14 אלברט חזקיה נ' לירן ירקוני, אבי ירקוני








בית משפט השלום בקריות



ת"א 12837-06-14 חזקיה נ' ירקוני ואח'




בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


תובע/משיב

אלברט חזקיה


נגד


נתבעים
/מבקשים

1.לירן ירקוני
2.אבי ירקוני




פסק דין
(מחיקת התביעה)

בפני
י בקשה לדחיית התביעה על הסף בעילה של התיישנות.
לאחר שעברתי על טענות הצדדים כפי שיפורטו להלן, הגעתי למסקנה כי יש למחוק את התביעה, וזאת בהעדר המצאתה של חוות דעת רפואית, אשר מכוחה יכול התובע/המשיב להתבסס על כך שמבחינה רפואית הנזק נשוא כתב התביעה הנוכחי (בקע) הינו נזק שיכול היה להתגלות רק בשלב מאוחר יותר ולא היה בידיעתו כפי שניתן ללמוד מסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין.
פסק דין
זה מוחק את התביעה בלבד ואינו מונע הגשתה מחדש, תוך צירוף חוות דעת רפואית, בשים לב לעמדתי זו.

רקע- כתב התביעה
:

על פי כתב התביעה, ביום 03.05.2006 התפתחה קטטה בין הנתבעים לתובע ואחיו, וזאת בשל מריבה על מקום חניה בחניון של מרכז הקונגרסים בחיפה. במהלך קטטה זו דקר נתבע 2 את התובע באמצעות סכין 3 דקירות, אשר בגינן נפצע התובע קשות ובעקבותיהן אושפז ונותח.

בעקבות מעשים אלו, הוגש כנגד הנתבעים כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 14.01.2007 נגזר דינם, וזאת בעקבות הודאתם בכתב האישום המתוקן.

בכתב התביעה נטען, כי לתובע נגרמו נזקים פיזיים ונפשיים רבים ונאלץ לעבור שורה של ניתוחים.
עוד נטען,
כי נזקיו של התובע מאז האירוע ממשיכים ואף לאחרונה התגלה, כי הינו סובל מזיהומים וליקויים בבקע והופנה על ידי רופאיו לניתוח. התובע צירף לכתב התביעה מסמכים לביסוס טענותיו.

משכך, התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקיו.



הבקשה לדחיית התביעה על הסף
:
1.
המבקשים טוענים, כי עילת התביעה כנגדם התיישנה, ובשל כך דין התביעה להידחות על הסף. המבקשים מפנים לסעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), לפיו התקופה שבה מתיישנת תביעה, שאינה במקרקעין, הינה שבע שנים.
כן מפנים המבקשים לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, הקובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". לטענתם, אין מחלוקת כי התביעה דנן מבוססת על אירועים שהתרחשו ביום 03.05.06, ובעטים טוען המשיב כי נגרמו לו נזקי גוף שונים, המקנים לו זכות לפיצוי כספי, אלא שתביעתו התיישנה ביום 02.05.13, דהיינו לפני למעלה משנה.
2.
לטענת המבקשים, מירוץ ההתיישנות מתחיל ביום אירוע התאונה, ואין רלוונטיות למועד התגבשות הנזק והנכות. לטענתם, עיון בס' 20 לכתב התביעה מצביע על נזקים שנגרמו למשיב במועד האירוע או בסמוך לו, וברור כי גילוי הנזק בענייננו זהה למועד האירוע. אף ביחס לטענות המשיב בדבר בעיות רפואיות נוכחיות בבקע, הרי שאין בכך כדי לאפשר את הגשת התביעה לאחר תום מרוץ ההתיישנות. המבקשים מבהירים, כי למעשה אין בפני
נו כל נזק שלא התגלה סמוך למועד האירוע.
3.
המבקשים מדגישים, כי משנתגלה נזק פיזי כלשהו, מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ, גם אם לאחר מכן התרחב ההיקף הפיזי של אותו נזק. המבקשים מפנים לפסיקה, בה נקבע כי "נתגלה" אין פירושו נתגבש, אלא מספיק שיש ראיה לסימני הנזק-הפגיעה, ואפילו אם לאחר מכן הוסיף והתפתח נזק חמור יותר. לטענתם, בענייננו נתגלה הנזק מיד, וכי כבר ביום האירוע אובחנו אצל המשיב פגיעות כתוצאה מדקירות, בגינן הוא נותח.

תגובת המשיב לבקשה לדחיית התביעה על הסף
:
1.
לטענת המשיב, חוק ההתיישנות קובע אמנם, כי ההתיישנות תחול שבע שנים מהיום שבו קמה לתובע עילת התובענה, אולם לכלל זה קיימים סייגים, כאשר הרלוונטי לענייננו הינו הקבוע בסעיף 89 לפקודת הנזיקין. לטענתו, התביעה הוגשה בהתאם לסעיף זה, קרי תוך תקופה שלא תעלה על 10 שנים מיום האירוע שגרם לנזק, וזאת במקרה כגון זה, בו רכיב הנזק לא נתגלה במועד בו אירע.
2.
המשיב מבהיר, כי הנזק שהיה נראה לעין ונתגלה במועד בירור האשמה ומתן גזר הדין, הסתכם בפצעי הדקירות שכתוצאה מהן אושפז ונותח. במעמד גזר הדין ובגופו, נזק זה נלקח בחשבון בפסיקת פיצויים ששולמו על ידי המבקשים למשיב.
עם זאת, לאחרונה נתגלה רכיב נזק רפואי שבגינו נולדה עילת תובענה חדשה, ולכל הפחות, התגלה רכיב הנזק בגין האירוע שאירע ביום 03.05.06. לטענתו, מדובר בנזק סמוי שסימניו הופיעו רק במרוצת הזמן.
3.
המשיב מבהיר, כי הנזק הנטען בכתב האישום, שבגינו פוצה, הינו פצעי דקירות, וזאת להבדיל מהנזק הנטען בתובענה שלפנינו שהינו, בין היתר, בקע. לדידו, יש לראות בנזק הראשוני שבגנו פוצה במסגרת גזר הדין, כנזק שאדם סביר לא היה מגיש בגינו תובענה, ובהתאם לפסיקה, אין בהתגלותו כדי להתחיל את מירוץ ההתיישנות.
4.
מעבר לכך מציין המשיב, כי הינו קורבן לאלימות קשה וברוטאלית, שסימניה המהותיים ניכרו רק לאחרונה כשנאלץ לעבור ניתוח בבקע, ונראה כי אין זה הסוף לטיפולים ו/או הבדיקות הרפואיים, אשר ידרש עקב הגילוי.

דיון והכרעה
:
לא בקלות ובמיוחד כשמדובר בנזק גוף ובעוולה של תקיפה ידחה בית משפט תביעה בגין עילה של התיישנות.
אני מפנה לפסיקה הקובעת שאם היו נזקים במועד האירוע והתובע יכול היה להגיש את תביעתו בסמוך להתגבשות נזקים אלה, הרי שיש לדחות את תביעתו בעילה של התיישנות.
סיכום האשפוז שהומצא בכתב התביעה משנת 2006, מלמד על קרע בסרעפת ועל פציעות של דקירה "במעבר חזה בטן שמאל וממותן מימין".
צוין "פציעות במעבר חזה, בטן משמאל ומפשעה ימנית וירך ימין".
לכאורה מדובר בנזקים רציניים, שניתן לכלול בתוכם את הנזקים הנטענים היום, אך באותה מידה ניתן לטעון כי הנזק שהתגבש היום אינו נזק שהיה ניתן לייחס לפציעות האמורות.
הדרך היחידה שבה ניתן היה לבחון את העניין היא באמצעות חוות דעת רפואית, אשר מלמדת על התגבשות הנזק החדש הניתן בשלב מאוחר יותר, וזאת טרם מועד תקופת ההתיישנות הרגילה.
מאחר ולא צורפה חוות דעת שכזו, למעשה לא ניתן להכריע בבקשה ועל כן אני מוחק את התביעה, תוך מתן אפשרות לתובע להגיש תביעה חדשה בצירוף חוות דעת שכזו.
אני פוסק הוצאות בשיעור של 2,500 ₪+ מע"מ. הוצאות אלה לא ישולמו בשלב זה, ואולם אם תמחק התביעה על הסף לאחר שתוגש עם חוות דעת, יש לפסוק לחובת התובע הוצאות אלה בצירוף הוצאות נוספות על פי שיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין.
אם לא תוגש תביעה חדשה- יש להסתפק בתוצאה זו.

סוף דבר
: התביעה נמחקת כאמור לעיל.
ניתן פטור מתשלום מחצית שניה של אגרת בית משפט.







ניתן היום,
כ"ב אב תשע"ד, 18 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 12837-06/14 אלברט חזקיה נ' לירן ירקוני, אבי ירקוני (פורסם ב-ֽ 18/08/2014)