פסקי דין על יובל חדד |

28187-08/14 עמת     21/08/2014




עמת 28187-08/14 יובל חדד נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בבאר שבע
עמ"ת 28187-08-14 חדד(עציר) נ' מדינת ישראל


21 אוגוסט 2014


בפני
כב' השופטת נחמה נצר



העורר
יובל חדד
(עצור)

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

נוכחים:
העורר וב"כ עו"ד רחמים עזריה
ב"כ המשיבה עו"ד מוחמד אבו סביח
<#1#>

<#2#>
החלטה
בהליך זה מבקש העורר להסיג על החלטה שניתנה בעניינו ביום 18.8.14 במסגרתה הורה בית משפט השלום בבאר שבע על הארכת מעצרו עד למתן החלטה אחרת, תוך שהפנה ענייננו של המשיב לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר.
בערר זה מבקש העורר להסיג על דיותה ועוצמתה של התשתית הראייתית, וכן על האפשרות לנסות ולהסיג את מטרת המעצר, קרי הבטחת שלומה ובטחונה של המתלוננת גם באמצעים אחרים, שאינם מחייבים בהכרח את המשך החזקתו של העורר מאחורי סורג ובריח.
יצוין, כי מדובר בעורר יליד 1976, נשוי ואב לשתי בנות קטינות, והמתלוננת היא אשתו לה הוא נשוי מזה 14 שנים.
על פי כתב האישום, האירוע אשר הוביל לפתיחת החקירה ולהגשת כתב האישום, התרחש ביום 15.8.14 בשעת לילה, בביתם המשותף של בני הזוג. על פי הטענה, באותו אירוע, תקף העורר את המתלוננת, חבט בה בעורפה, אחז בה בצווארה וחנק אותה. כמו כן, מתאר כתב האישום קיומה של מסכת אירועים קודמת הנמשכת על פני מספר חודשים, ואף למעלה משנה טרם האירוע האחרון, שבמהלכו, כך על פי הטענה, תקף העורר את המתלוננת ונהג כלפיה באלימות.
עיינתי בתיק החקירה האוחז שתי הודעות של המתלוננת, את אמרת העורר לצד דיווחים, כפי שהתקבלו בשירותי הרווחה ובתחנת המשטרה.
אין ספק כי קיים פער בין הדיווחים כפי שנמסרו לרשויות טרם שנגבתה הודעתה של המתלוננת, לבין תיאורה את האירועים במסגרת הודעתה הראשונה. יחד עם זאת, אין זה השלב ואף לא העת להביע עמדה ביחס לאמינות המתלוננת או לנאמנות דבריה ונראה כי די בגרסתה, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעותיה, שחלקן אף נמצא מחוזק באמרתו של העורר, כדי להניח תשתית ראייתית במידה המספקת לביסוס בקשה למעצר.
עם זאת, תשתית ראייתית אינה תנאי מספק למעצר נאשם. וכידוע, נדרשת גם עילת מעצר, ובענייננו הגם שמדובר בעילת מעצר שהיא מנדטורית, פרי מאמרו של המחוקק, שהרי לעורר מיוחסת עבירת אלימות כלפי בת זוג, עדיין, ברבות השנים, נוצרו כללים פסיקתיים המלמדים על הצורך ליצור הבחנה בין המקרה אשר יכול להיחשב כמדרג הנמוך של עבירות אלימות, לעומת אירועים אחרים אשר עשויים לבטא חומרה יתרה של עבירות אלה.
בהקשר זה, נכנסים שיקולים בדמות קיומו של עבר קודם רלוונטי, מהות ההתנהגות האלימה ואורח חייו של הנאשם עד לאירועים מושא כתב האישום.
בענייננו, מדובר כאמור, בעורר יליד 1976, אשר לפחות עד להסתבכותו הנוכחית לא נרשם דבר בעברו אשר יכול ליצור יסוד לחשש כי מדובר באדם אשר נוהג להתנהל מחוץ למסגרות החוק, או כי קיים חשש ברור להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו. אמנם, המתלוננת ציינה כי האירוע הנוכחי איננו האירוע הראשון, וכי קדמו לו מספר אירועים לא מעטים. כמו כן, עולה בהחלט תמונה של מצוקה נפשית מתמשכת אצל העורר, אשר עשויה להעצים את חוסר יכולתו לשלוט בהתנהגותו, כשזו היא תמונת הדברים, אין לתמוה על החלטת בית משפט קמא להיעזר בגורם מקצועי אשר לו הסמכות והכלים להעריך מסוכנות, כפי שקבע המחוקק.
עם זאת, היה צריך לשאול האם בנסיבות העניין, ניתן לומר כי המסוכנות, כפי שהיא קיימת וכפי שהיא עולה מהתשתית הראייתית, היא בעצמה אשר
אינה מאפשרת, לעת הזו, בחינת חלופת מעצר גם בשלב שבו ממתינים הצדדים וממתין בית המשפט להערכת המסוכנות של הגורם המקצועי המוסמך.
להבנתי, במקרה דנן, צריך היה בית משפט קמא לבחון בהחלט את האפשרות לנסות ולהשיג את מטרת המעצר, קרי, הבטחת שלומה ובטחונה של המתלוננת, גם שלא באמצעות המשך שלילת חירותו של העורר, זאת כאמור, בשים לב, לגילו של העורר, להיעדר מעורבות בפלילים קודמת מכל מין וסוג שהוא, ולעובדה כי מהלך חייו עד כה מלמד, לפחות באופן לכאורי, על התנהלות נורמטיבית.
זאת ועוד, המסוכנות הקיימת היא מסוכנות קונקרטית כלפי המתלוננת, ולדעתי ניתן על דרך של הרחקה גאוגרפית משמעותית להבטיח את שלומה וביטחונה של המתלוננת וכי אין בהכרח לחייב מסקנה כי אחת דינו של העורר להישאר מאחורי סורג ובריח.
רכיב נוסף שהוא בעל משמעות בעיניי, הוא העובדה כי על פי תיק החקירה עולה בהחלט אפשרות כי העורר סובל ממצוקה נפשית, יתכן רגעית ויתכן משמעותית יותר, ואיני רואה כי יש בהמשך החזקתו מאחורי סורג ובריח משום התמודדת ובוודאי טיפול עם מצוקה נפשית זו ויש בהחלט מקום לחשש כי המצאות העורר מאחורי סורג ובריח, לא זו בלבד שאין בה כדי להתמודד עם מצוקה זו, אלא שהיא עלולה, חלילה, אף להסלים ולהחמיר מצוקה זו ואין צורך להוסיף ולהרבות בכיוון זה.
בסיכומם של דברים, סברתי כי ניתן וצריך כבר בשלב זה לבחון אפשרות של שחרור העורר לחלופה אשר כאמור, תקיים אחר ריחוק גאוגרפי מתאים ואף תיתן מענה לצורך המידי של העורר לעבור אבחון פסיכיאטרי מקיף ומשמעותי על מנת להעמיד לו מזור תרופתי וטיפולי מוקדם ככל האפשר.
אמנם, דרך המלך היא כי חלופת מעצר תיבחן על ידי הערכאה הדיונית, יחד עם זאת, כיוון שב"
כ העורר ציין כי באולם נוכחים לפחות שלושה ערבים אפשריים, מצאתי כי בנסיבות העניין נכון יהיה שלא להמתין עם בחינת אפשרות זו, אלא לפנות לבחינתה כבר כעת.
<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ד, 21/08/2014 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר
, שופטת

<#4#>
החלטה
בהחלטה מוקדמת יותר שניתנה על ידי היום סברתי כי יש לקבל את הערר לעניין אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר, גם בשלב שבו בית משפט קמא ממתין לקבלת תסקיר מעצר.
בעקבות החלטה זו, ולאחר שבני משפחתו של העורר נדברו ביניהם, גובשה הצעה לפיה ישוחרר העורר לבית אחיו, מר הרצל חדד, המתגורר בישוב נוף אילון. כמו כן, הוצע כי במלאכת הפיקוח המלאה והצמודה על העורר, יחלקו גם אחיו, הגב' דורית ברפמן ומר יוסף חדד.
יצוין כי הערבים התייצבו, נחקרו על ידי, וניתן בהחלט להתרשם ממחוייבות מאחיו של העורר למענו ואין המדובר כך, על פי התרשמותי, מהתחייבות מהשפה ולחוץ אלא, בהתחייבות משמעותית יותר.
מורה אפוא כי בהתקיים כל התנאים כלדקמן, ניתן יהיה להורות על שחרורו של העורר:
1.

יופקד ערבון כספי בסך של 5,000 ₪.
2.

תחתם התחייבות עצמית של העורר בסכום של 15,000 ₪, וכן תחתמנה ערבויות צד ג' של מר הרצל חדד, מר יוסף חדד והגב' דורית ברפמן, כל אחת בסכום של 10,000 ₪.
3.

העורר ישוחרר לביתו של מר הרצל חדד בישוב נוף אילון, רח' מוריה 142, שם ימצא הוא בתנאים השוללים לחלוטין את יכולתו לצאת מן הבית, זולת למטרות המותרות כפי שיפורטו להלן:
א. לצורך קיום מפגשים סדירים עם שירות המבחן לרגל הצורך בהגשת תסקיר מעצר בענייננו של העורר. בהקשר זה אבקש להדגיש כי לצורך קיום מפגשים אלו, יתכן והעורר ידרש להיכנס לתוך העיר באר שבע, למקום מגוריה של המתלוננת. על הערבים לוודא כי קיום מפגשים אלו, בשירות המבחן, וכניסתו של העורר לעיר באר שבע, תוגבל ותיוחד אך לצורך מפגשים אלו ובוודאי לא לצורך מפגשים עם המתלוננת או ניסיון לפגוש במתלוננת.
ב. לצורך התייצבות להליכי שפיטה במועדים שנקבעו ויקבעו. ברור כי לצורך התייצבות להליכים אלו, מותרת כניסתו בליווי של העורר, לעיר באר שבע.
ג. לצורך קיום פולחן דתי, בימים ובשעות ובעיתים, שבהם מבקש העורר לפקוד את בית הכנסת בישוב נוף אילון ובלבד, שהגעתו לבית הכנסת, שהייתו בתחומי בית הכנסת וחזרתו לבית החלופה, ילוו כל העת על ידי אחד הערבים.
4.

מובהר בזאת כי כל זמן שהעורר שוהה בתנאים מגבילים כמפורט לעיל, הוא ילווה באופן צמוד ומלא על ידי אחד הערבים.
5.

תנאי נוסף הנקבע על ידי כתנאי שחרור, הינו איסור מלא ומוחלט של העורר ליצור קשר מכל מין וסוג שהוא עם המתלוננת, וכל שכן לנסות ולפגוש בה, בכל מקום אשר תמצא באותה עת.
לעניין זכותו של העורר לקיים הסדרי ראייה עם בנותיו הקטינות, הרי שבשלב זה, אין בדעתי לאפשר לעורר לפגוש את בנותיו במקום מגוריה של המתלוננת, ועל העורר לפנות לאגף הרווחה בעיר באר שבע או במקום שהותו הזמני, על מנת שאלה יכנסו לעובי הקורה ויסדירו באופן מושכל קיומו של קשר בלתי אמצעי, בין העורר לבין בנותיו הקטינות.
6.

תנאי נוסף הינו כי על העורר, מיד לאחר שחרורו מן המעצר, לתאם ביקור אצל רופא משפחה במראה הסמוכה למשכנו הזמני בנוף אילון, לצורך ביקור אצל רופא פסיכיאטר, על מנת שזה יוכל להתרשם מהעורר ובמידת הצורך להעמיד לו מזור נפשי, תרופתי או אחר בהתאם להתרשמותו המקצועית של אותו רופא. על העורר להציג לבית משפט קמא, בתוך 10 ימים מהיום, מסמך המלמד על קיומה של ביקורת רפואית כאמור.
ברור כי כל מסמך רפואי עדכני מאין זה, יעומד אף לעיון קצינת המבחן לצורך תסקיר המעצר.
7.

המשך הדיון יעשה בפני
בית משפט קמא במועד שנקבע, ככל שעד לאותו מועד ישלים שירות המבחן את היערכותו. ברור כי לנוכח שחרורו של העורר לעת הזו, יוכל שירות המבחן לתת דעתו גם לאפשרות להקל בתנאי שחרורו של העורר על פי התרשמותו ובהתאם לצורך.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ד, 21/08/2014 במעמד הנוכחים.


נחמה נצר
, שופטת








עמת בית משפט מחוזי 28187-08/14 יובל חדד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 21/08/2014)