פסקי דין על רועי פרידמן | פסקי דין על בנק לאומי לישראל

34633-08/14 עא     25/08/2014




עא 34633-08/14 רועי פרידמן נ' בנק לאומי לישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 34633-08-14 פרידמן נ' בנק לאומי לישראל






מספר בקשה:1
בפני

כב' השופט יהודה פרגו
– שופט בכיר


מבקש:

רועי פרידמן
ע"י עו"ד גלעד סער


נגד


משיב:

בנק לאומי לישראל
ע"י עו"ד שילנסקי



החלטה


בפני
בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד.

לאחר שעיינתי בבקשה, אני מחליט, מכוח תקנה 465 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי "שאין היא מצריכה תשובה"; וכי יש לדחות את הבקשה.

פסק הדין של בית משפט השלום ניתן לאחר שהנתבע/המבקש לא התגונן נגד התביעה.

בבקשה נטען כי המבקש לא קיבל זימון לבית המשפט ולא ידע כי הוגשה נגדו תביעה, וכי למד עליה לראשונה עת הומצא לו פסק הדין.

מתיק בית המשפט עולה כי פקיד מסירות ניסה לבצע מסירה למבקש/הנתבע בכתובת מגוריו,
אך הוא סירב לקבלו. פקיד המסירה הגיש על כך תצהיר.

בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בבקשת המבקש/הנתבע לבטל את פסק הדין, הוא אישר כי הוא מתגורר בכתובת אשר בה בוצעה המסירה.







בהחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, כותב בין השאר כב' הרשם עמיעד רט:

"מעיון באישור המסירה בתיק עולה כי בוצעה ביום 30.1.14 ברח' הדרור 13 בקריית אונו וכי המבקש סרב לחתום על אישור המסירה. האישור נתמך בתצהיר המוסר ומשחקירתו לא נתבקשה ע"י המבקש, כמתחייב מתקנה 522 לתקסד"א, לא נסתר תצהירו. לכך עוד יש להוסיף כי הצהרת המבקש בדיון היום כי מתגורר והתגורר בכל הזמנים הרלוונטיים לענייננו בכתובת בה בוצעה המסירה.
אין ממש בטענת המבקש כי לא ניתנה לו האפשרות לעניין
(כנראה לעיין – י.פ) בתצהיר המוסר באשר תצהיר זה מצוי בתיק ביהמ"ש וניתן לעניין (כנראה
לעיין – י.פ) בו בכל עת.
משכך, ברי כי אין מקום לבטל פסק הדין מטעמים שבצדק".

ספק בעיני, אם יוכל המבקש/הנתבע להתמודד עם הדבר.

גם לגוף העניין, לא הציג המבקש/הנתבע כל הגנה. כל שנטען לעניין זה בבקשה המונחת בפני
:

"6.
יתרה מכך, הבנק ניהל משא ומתן למראית עין עם המערער לפריסת חובו כביכול, זאת כאשר במקביל הוא פועל מאחורי גבו של המערער לשם קבלת

פסק דין
במעמד צד אחד".

ללמדך, שהמבקש/הנתבע מודה בקיומו של חוב לבנק, וכל שהוא טוען שהוא ניהל מו"מ
לפריסת חובו.

דא עקא, שבעת חקירתו בבית המשפט, לא יכול היה המבקש/הנתבע לתת פרטים כלשהם המאמתים את טענתו על המו"מ שהתנהל:

"ש.
אתה מעלה טענה כללית של ניהול מו"מ, מתי נוהל, יש לך אסמכתאות?
ת.
אני יכול לציין את המשרד שניהל איתי מו"מ, ולציין את המו"מ ואין אסמכתאות. זה התנהל ישירות מולי ובאמצעות עו"ד שהייתה אז מטעם איגוד שפניתי אליו דרך האינטרנט דרך המלצה של חבר ואיני זוכר את שמה, אני יכול להמציא דרך הטלפון ויש לי בבית מסמכים.
ש.
למה לא הגשת תצהיר של אותה עורכת דין?
ת.
לא מבין את השאלה. לא היה לאן להגיש אותו, יש לי עו"ד.
ש.
למה לא צרפת אסמכתאות?
ת.
לא אמרתי שהיו התכתבויות אלא שהיה מו"מ, אני לא יכול לציין כרגע את המועדים".

הוא הדין באשר לטענה בנושא הריביות על החוב.

גם כאן לא הציג המבקש/הנתבע ול? ראשית ראיה התומכת טענה זו.

בהתייחסו לטענה זו אמר המבקש/הנתבע:

"ת.
הטענה היא לגבי החוזה שהבנק נתן לי. הבנק שניהל מולי חוזה ותהליך ההלוואה, נתן לי חוזה מקפח מבחינה שאי אפשר לשנותו לכל אורכו עם ריביות מוגזמות ומאוד גבוהות.
ש.
איזה ריבית חייבו אותך?
ת.
לא יודע לומר לך עכשיו. התייעצתי ונאמר לי שהריביות מאוד מאוד גבוהות במסגרת ההלוואה ומסגרת שלא יכולתי לעמוד בכמה חודשים בהלוואה הבנק העלה לי את הריבית. אין לי את הנתונים כאן בפעם הבאה אביא.
ש.
מפנה לס' 14 שגובה החוב הוא שגוי?
ת.
נכון.
ש.
מה גובה החוב הנכון?
ת.
כרגע אני לא יכול לומר. אני אביא מכלכלן, יש הפרש מהותי".

נוכח האמור, ספק בעיני אם יעלה בידי המבקש/הנתבע/המערער להביא לשינוי החלטת כב' הרשם עמיעד רט בנושא זה:

"גם לגופם של דברים, לא מצאתי ממש בכל טענות המבקש. הטענות נטענו באופן כללי, סתמי וחסר כל פירוט בסיסי. אין די לטעון כי חיוב הריבית מופרז ולא לציין את השיעור הראוי או המוסכם לטענת המבקש, אין די לטעון כי יש שגיאה בסכום החוב מבלי לפרט מה מקור השגיאה ומה סכום החוב הנכון לטענת המבקש. גם אין די לטעון כי נוהל משא ומתן ולא לציין מי ניהל, מתי, עם מי, מה סוכם וכו'. כל האמור יפה גם לעניין טענות כלליות לעניין תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
מי אשר מבקש לבטל פסק הדין מטעמים שבשיקול הדעת חייב לפרט טענותיו בפרוטרוט וככל שלא נעשה כן לא תתקבל בקשתו.
אין ספק כי טענות ההגנה עולות כדי "הגנת בדים" ואין לקבלן".



נוכח האמור, ברי כי סיכויי הצלחת הערעור אינם רבים.

גם מאזן הנוחות, אינו נוטה לטובת המבקש.

בפסק הדין נקבע כי על המבקש/הנתבע לשלם את הסך של 56,015.82 ₪ בצירוף ריבית
והוצאות משפט.

ברי, שככל שמתעכב המבקש/הנתבע בתשלום חובו, הסכום הולך ותופח.

ללמדך, שככל שיקדים המבקש/הנתבע בתשלום החוב, כך ייטב לו.

בסעיף 17
לבקשה כותב המבקש:

"המבקש... הינו אדם פרטי אשר אין כלל ביכולתו לבצע את פסק הדין כפי שניתן לביצוע פסק הדין שניתן עשויות להיות השלכות חמורות מבחינת המבקש".

מכאן, שכל עיכוב בפסק הדין, עלול לפגוע באפשרות הבנק/המשיב לגבות מן המבקש את החוב.

מנגד, אם יתקבל הערעור, שהסיכויים לכך אינם רבים, לא יהיה כל קושי לבנק להחזיר למבקש את היתרה מעבר לחוב הכספי בו הוא מודה ו/או את מלוא סכום הגביה.

היות והחלטה זו ניתנה מבלי שהתבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
כ"ט אב תשע"ד, 25 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.













עא בית משפט מחוזי 34633-08/14 רועי פרידמן נ' בנק לאומי לישראל (פורסם ב-ֽ 25/08/2014)