פסקי דין על יצחק שריר | פסקי דין על אמיר לביא | פסקי דין על חיים יולזרי |

52208-03/14 תק     26/08/2014




תק 52208-03/14 יצחק שריר נ' אמיר לביא, חיים יולזרי








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 52208-03-14 שריר נ' לביא ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט אביב שרון


התובע

יצחק שריר


נגד


הנתבע

1. אמיר לביא

2. חיים יולזרי




פסק דין


בפני
תביעה לקבלת פיצוי כספי בגין תאונת דרכים.

על פי כתב התביעה, ביום 29.1.14 בשעה 08:15, נהג התובע ברכב מסוג קיה פורטה, שמספרו 35-155-52 (להלן: "הקיה"), ברחוב דנמרק בפתח-תקוה, אל עבר רחוב ז'בוטינסקי. רחוב דנמרק הוא רחוב דו-סטרי, נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.
אותה עת, יצא נתבע 2, אשר נהג ברכב מסוג סאאב שמספרו 59-604-08 (להלן: "הסאאב"), מתחנת הדלק "דור אלון", מימין לכיוון נסיעת התובע, ופנה שמאלה, מהנתיב הימני מתוך שני נתיבים (המיועד לפניה ימינה בלבד), ומבלי לציית לתמרור "עצור" אשר היה מוצב בכיוון נסיעתו.
בעקבות יציאתו של הנתבע אל רחוב דנמרק, הוא חסם את דרכו של התובע ואז אירעה התנגשות בין שני כלי הרכב (פינה קדמית-ימנית של הסאאב פגעה בצידו הימני-אחורי של הקיה).
על פי חוות דעת שמאי אשר צירף התובע, טוען התובע כי נגרמו לו הנזקים הבאים, בגינם מבקש הוא לחייב את הנתבעים בפיצויו:

א.
עלות תיקון נזק ועיוותים בכנף אחורי-ימני ובדלת אחורית-ימנית – 3,602 ₪.
ב.
ירידת ערך של 2.50% משווי הרכב – 2,547 ₪.
ג.
שכר טירחת שמאי – 620 ₪.
ד.
שכר טירחת עורך דין, הוצאות משפט, עוגמת נפש, עליית מחיר הפרמיה – 9,380 ₪ (סכום משוער).
סה"כ 16,150 ₪.

נתבע 1 הוא הבעלים הרשום של הסאאב אשר על פי "הסכם למכירת רכב/העברת חזקה על רכב" מיום 8.1.14, העביר החזקה בסאאב לנתבע 2 ומכר לו את הרכב תמורת 4,050 ₪. העברת הבעלות אמורה להתבצע עם גמר התשלום על ידי נתבע 2.
בכתב ההגנה טען נתבע 1 כי יש לדחות את התביעה ככל שזו נוגעת אליו, שכן מי שנהג בסאאב הוא נתבע 2; הסאאב הועבר לחזקתו של נתבע 2 עוד ביום 8.1.14 על פי הסכם המכר; טרם התבצעה העברת בעלות במשרד הרישוי, שכן נתבע 2 לא שילם את מלוא התמורה עבור הסאאב.

בכתב ההגנה מטעם נתבע 2 נטען כי נתבע 2 אכן יצא מתחנת הדלק, כשהוא נוסע בנתיב הימני וכשבכוונתו לפנות ימינה לעבר רחוב ז'בוטינסקי. הנתבע עצר רכבו בהתאם לתמרור "עצור" המוצב במקום. מאחר ובנתיב השמאלי עמד לפני קו העצירה כלי רכב אשר הסתיר את התנועה המגיעה משמאל (כיוון נסיעת התובע), נאלץ נתבע 2 להתקדם עד כ-50 ס"מ לאחר קו העצירה, על מנת לראות את התנועה שמשמאל. לפתע, הגיח רכבו של התובע, סטה ימינה ופגע עם חלק ימין של הקיה בפגוש הימני של הסאאב.
נתבע 2 מכחיש את פרטי הנזק הנטען בקיה וטוען כי לאחר שהקיה נבדקה על ידי מכונאי-פחח מומחה מטעמו נמצא כי הנזק היחידי שנגרם הוא מריחת צבע שחור על הדלת האחורית-ימנית, אשר נוקתה באותו מעמד עם מטלית ווקס על ידי הפחח.
נתבע 2 מודה כי "כמחווה של רצון טוב", ולאור הנזק הפעוט שנגרם לקיה, הציע לשלם לתובע עבור פוליש ווקס.

לדיון התייצב אביו של נתבע 1, על דעתו, היות ונתבע 1 מתגורר בחו"ל. הוא שב ועתר לדחות את התביעה כנגד נתבע 1, מן הטעמים שפורטו בכתב ההגנה שהגיש.

בעדותו בבית המשפט סיפר התובע כיצד נסע ברחוב דנמרק לעבר רחוב ז'בוטינסקי, כשלפתע יצא נתבע 2 מהנתיב הימני המיועד לפניה ימינה בלבד ופנה שמאלה, בניגוד לתמרור "עצור" שהוצב בכיוונו. התובע הכחיש טענת נתבע 2 כאילו סטה ימינה לכיוונו והתנגש בחזית הסאאב.
התובע הוסיף כי נתבע 2 התנהג אליו בצורה בריונית, התחמק ממנו, נמנע מלמסור לו את כתובתו מגוריו וטען כי הנזקים שברכבו ישנים. בשל העובדה שלסאאב לא היה ביטוח ובשל התנהגות נתבע 2, הקליט התובע את שיחותיו עם נתבע 2 (ראה תמלול). עוד הפנה לשרטוט הצומת ולתמונות שצילם, לרבות תיעוד הנזקים ברכבו.
התובע אישר שראה את רכב הסאאב וכי בצומת, בנתיב השמאלי, משמאל לסאאב, עמד טנדר לבן גדול.
עוד אישר התובע כי הקיה עברה תאונה קודמת עם אוטובוס, אולם הנזק היה מאחור והוא תוקן במלואו, כך שבעת התאונה, הקיה היה חף מנזקים.

נתבע 2 העיד בפני
וחזר על האמור בכתב ההגנה. הוא שרטט את הצומת וטען כי גירסת התובע אינה מסתברת נוכח הנזקים – פינה קדמית-ימנית של הסאאב ודופן אחורי-ימני של הקיה.

לתמיכה בגירסתו, הביא נתבע 2 לעדות את מר שלמה טולדנו, חברו, בעל המוסך אליו הגיעו התובע ונתבע 2 עם הקיה לאחר התאונה.
מר טולדנו העיד "אני לא יודע מי אשם אבל אני אתאר את הנזק". לדבריו, לא היה כל נזק ברכב, הוא "לקח סמרטוט, ונהיה חלק". אמר לתובע ש"חבל לתקן". שם לב למעיכה שהיתה בכנף האחורית ובדלת, אבל סבר שהנזק קודם.
העד אישר בעדותו כי אמר לתובע שיוכל לגשת לפחח שמכיר אותו והוא ידאג לדבר איתו טלפונית, אולם בפועל לא עשה כן.
משהטיח בו התובע כי בידיו שיחה מוקלטת עם בנו של העד, לפיה הבן מציע לתובע לתקן את הקיה תמורת 4,000 ₪, השיב העד: "אם אתה מתקן זה שמאות וצבע. חבל לך לתקן כי זה כלום. אם תתקן זה יעלה לך כסף". לאחר מכן הוסיף העד: "אמרתי לו (לתובע) שעדיף שהנתבע 2 יתן לו 1,000 ₪... אני גם פחח ואמרתי לו שחבל לתקן".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, ולאחר שעיינתי בתמונות ושמעתי את העדויות, אני קובע כי נתבע 2 אחראי לקרות התאונה.
אני נותן אמון מלא בגירסתו של התובע, אשר עדותו היתה רצופה, הגיונית וללא סתירות.
גירסתו של התובע מתחזקת מאופי הנזקים וממיקומם. כמו כן, מתחזקת עדות התובע מגירסת נתבע 2 ומגירסת עד ההגנה.
התובע העיד כי נסע ברחוב דנמרק לכיוון רחוב ז'בוטינסקי, כשלפתע יצא מתחנת הדלק שמימינו נתבע 2, מן הנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים, תוך שהוא מבצע פניה שמאלה.
גירסתו של נתבע 2 מחזקת עדותו של התובע – נתבע 2 מאשר כי הגיע מתחנת הדלק אל עבר הצומת ונסע בנתיב הימני; נתבע 2 מאשר כי משמאלו עמדה משאית, אשר הסתירה לו את התנועה המגיעה משמאל, ועל כן נאלץ לעבור את קו העצירה כדי לאפשר לעצמו שדה ראייה; נתבע 2 מאשר כי פלש לצומת מרחק של כחצי מטר מעבר לקו העצירה; נתבע 2 מאשר כי המשאית עמדה שם "הרבה זמן" וכי "הוא היה יכול לעמוד שם 10 דקות".
לאור האמור לעיל, בהחלט סביר כי נתבע 2 החל בפני
ה שמאלה מן הנתיב הימני, כגירסת התובע, היות והמשאית שעמדה בנתיב השמאלי לא אפשרה לו לבצע את הפניה מן הנתיב השמאלי בעומדה שם זמן רב. היות שכך, נאלץ לבצע את הפניה שמאלה, מן הנתיב הימני, תוך שהוא נכנס לנתיב נסיעתו של התובע.

בניגוד לטענת נתבע 2, הרי שמנגנון הפגיעה והנזק בהחלט יכולים להתיישב עם גירסת התובע – ככל שהפניה שמאלה שביצע נתבע 2 צרה וחדה יותר, כן תיתכן פגיעה של פגוש קדמי-ימני של הסאאב עם דופן אחורי-ימני של הקיה (ראה תמונות הצומת וכן, שרטוטי התובע ונתבע 2).
בניגוד לטענת נתבע 2, בהחלט ניתן להבחין בנזק שנגרם לפח של הקיה, נזק שאינו קשור לנזק הקודם שנגרם לקיה בגין תאונה קודמת ושתוקן זה מכבר.

עוד יצויין, כי גירסת עד ההגנה אינה מהימנה עלי. ניכר בעד שהוא חברו הטוב של נתבע 2, אשר מנסה להיחלץ לעזרתו. ואולם, דבריו חיזקו את גירסת התובע, דווקא – כך לא היה בפיו הסבר כיצד הגיע למסקנה כי הנזק שנגרם לקיה הוא "נזק קודם"; כך נמנע מלדבר עם הפחח אליו הופנה התובע על אף שהתחייב לעשות כן; וכך הציע כי נתבע 2 ישלם לתובע סך של 1,000 ₪. והרי אם נתבע 2 אינו אשם בתאונה מדוע שישלם לתובע סך של 1,000 ₪?

גם התנהגותו של נתבע 2 מחזקת את גירסת התובע ומצביעה על אחריותו לתאונה – לא ברור מדוע הציע נתבע 2 "כמחווה של רצון טוב" לעשות לקיה פוליש ווקס אם אינו אחראי לתאונה; נתבע 2 נמנע מלמסור לתובע כתובתו האמיתית והתרשמתי כי התחמק מן התובע; מתמלולי השיחות שבין התובע לנתבע 2 עולה כי נתבע 2 נמנע מלהכחיש אחריותו לתאונה.

לסיכום, הוכח בפני
כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נתבע 2.

לענין הנזק
–
א.
על נתבע 2 לשלם לתובע עלות תיקון הנזק (עיוותים בכנף אחורי-ימני ובדלת אחורית-ימנית) – סך של 3,602 ₪.
ב.
על נתבע 2 לשלם לתובע עבור ירידת ערך של 2.50% משווי הרכב – סך של 2,547 ₪.
ג.
על נתבע 2 לשלם לתובע החזר כספי עבור שכר טירחת שמאי – סך של 620 ₪.
ד.
בגין הוצאות משפט, עוגמת נפש, עליית מחיר הפרמיה – על נתבע 2 לשלם לתובע סך כולל של 1,000 ₪.

סך הכל אני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובע סך של 7,769 ₪, וזאת עד ליום 1.10.14. לא ישולם הסכום במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ראיתי לדחות את התביעה כנגד נתבע 1.
אמנם הסאאב רשום על שם נתבע 1, ואולם על פי הסכם המכר הועברה החזקה בסאאב לידי נתבע 2 והבעלות אמורה לעבור על שמו עם השלמת העברת התמורה.
עוד עולה מהסכם המכר כי האחריות על הסאאב תחול על נתבע 2, אשר נהג פיזית ברכב ביום הארוע. במצב דברים זה, ובהיעדר פוליסת ביטוח לרכב, האחריות לנזקי התובע חלה על נתבע 2.

סוף דבר, התביעה כנגד נתבע 2 מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
התביעה כנגד נתבע 1 נדחית.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ל' אב תשע"ד, 26 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.















תק בית משפט לתביעות קטנות 52208-03/14 יצחק שריר נ' אמיר לביא, חיים יולזרי (פורסם ב-ֽ 26/08/2014)