פסקי דין על אליהו זגדון | פסקי דין על חיה גרינברג | פסקי דין על אליהו גרינברג | פסקי דין על שרה הכהן

16442-04/14 א     31/08/2014




א 16442-04/14 אליהו זגדון, חיה גרינברג, אליהו גרינברג נ' שרה הכהן








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 16442-04-14 זגדון ואח' נ' הכהן




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופטת
אשרית רוטקופף


מבקשים

1
.
אליהו זגדון

2
.
חיה גרינברג

3
.
אליהו גרינברג


נגד


משיבה

שרה הכהן



החלטה

1.
המבקשים הינם הבעלים של חלקה הידועה כחלקה 90 בגוש 6365 . (להלן: "המבקשים")

2.
המשיבה הינה הבעלים של חלקה 29 בגוש 6365 הגובלת עם חלקת המבקשים. (להלן: "המשיבה")

3.
המבקשים עותרים למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתובענה העיקרית, להורות למשיבה להימנע מלחסום ו/או לשנות ו/או למנוע בדרך כלשהי את דרך המעבר
ושביל הגישה
המצוי על גוש 6365 חלקה 29 שבבעלות המשיבה המהווה את דרך המעבר ושביל הגישה היחיד בין רחוב השפלה בפתח תקוה לבין עסקיהם של המבקשים המצויים על חלקה 90 גוש 6365 הגובלת עם חלקה 29.

4.
לטענת המבקשים, מזה כ- 40 שנה, משתמשים המבקשים בדרך המעבר ובשביל הגישה לעסקיהם באין מפריע, אולם ביום 6.4.14 העלתה המשיבה על דרך המעבר טרקטור ופועלים והחלה בשינוי תוואי דרך המעבר וחסימתו, באופן שיהיה בו כדי לחסום לחלוטין את הגישה לעסקיהם של המבקשים, תוך פגיעה חמורה בפרנסתם.
5.
המבקשים טוענים כי לזכותם קיימת זיקת הנאה מכח שנים בדרך המעבר אולם המשיבה מנסה כעת לבצע באופן חד צדדי
שינויים בתוואי השטח ולחסום את דרך המעבר באופן אשר יסב למבקשים נזק בלתי הפיך למקור פרנסתם ויפגע בזכות הקניין שלהם בדרך המעבר.

6.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי המשיבה נמנעה במכוון מלגדר את דרך המעבר לחלקה 90 לאור השימוש שעשו בה המבקשים.

7.
ביום 7.1.13 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים במסגרת תובענה
לסילוק יד בתא"ק


9061-08-12 אשר הגישה המשיבה כנגד המבקשים.

8.
עיקרי הסכם הפשרה, כדלקמן:
"מבלי שיודה צד בטענות משנהו, ולצורך סילוק סופי ומוחלט של כל דרישות, תביעות וטענות התובעים כפי שעלו במסגרת כתב התביעה לסילוק יד, ורק לעניין זה, יבצעו הנתבעים את הפעולות שלהלן:

1. הנתבעים יפנו את שטח הפלישה מכל אדם וחפץ בתוך 6 חודשים מיום חתימת הסכם זה.

2. הנתבעים מתחייבים שלא לחזור ולתפוס את שטח הפלישה או חלק ממנו לאחר הפינוי."

9.
המבקשים טוענים כי אין בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים משום ויתור על זכות המעבר בשטח וכי לא ניתן לוותר על זכות קניינית אלא במפורש.

10.
מטעם המשיבה הוגש תצהירו של מר יוסף הכהן

(
בנה של המשיבה).

11.
לטענתו, מעולם, ועד להגשת הבקשה בתיק זה, לא העלו המבקשים טענה כי יש להם זיקת הנאה או כל זכויות אחרות בשטח, והדבר בא לידי ביטוי בהתחייבותם הבלתי מסויגת לפנות את כל שטח הפלישה תוך ששה חדשים, ללא כל הסתייגות, התחייבות שקבלה תוקף של

פסק דין
.
12.
באשר לתקופת השימוש בשטח, טוען בנה של המשיבה
כי "גם ראיות אובייקטיביות מלמדות כי המבקשים לא השתמשו בשטח הפלישה לא תקופה של 40 שנה, ואף לא 20 שנה."



13.
בנה של המשיבה טוען כי במשך שנים הכניסה לחלקה 90 לא הייתה מחלקה 29 ולכל המוקדם החלו המבקשים להשתמש בשביל הגישה דרך חלקה 29 בשנת 1998.
דיון
14.
על מנת לזכות בסעד זמני של צו מניעה על המבקש לבסס קיומה של זכות לכאורה, אשר על יסודה הוא דורש סעד זמני עד לתום הדיון וכן עליו להראות כי מאזן הנוחות פועל לטובתו, היינו שאי הנוחות העלולה להיגרם לו אם לא ינתן הצו גדולה מאי הנוחות העלולה להגרם למשיב אם הצו יינתן.

15.
כב' הנשיא א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 401 מציין :
”מבקש הסעד הזמני חייב להוכיח עילת תביעה של ממש, המתבססת על זכות הקנויה לו לכאורה. המבקש סעד ארעי אינו חייב להוכיח את תביעתו , אולם מותר לבית המשפט לבדוק, אם התובענה שבגינה מתבקש הסעד הזמני, אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים.
השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני, נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לענין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים”
16.
המבקשים טוענים לזיקת הנאה המקנה להם זכות מעבר בשטח המשיבה.

17.

סעיף 5 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן:"חוק המקרקעין") קובע כי זיקת הנאה הינה
"...שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם."


18.
המבקשים טוענים כי הסכם הפשרה אינו כולל ויתור על זכות המעבר בשטח.
19.
מלשון הסכם הפשרה, , ניתן ללמוד כי זכות המעבר אכן אינה חלק מן ההסכם. המבקשים הסכימו לפנות את השטח אולם לא ויתרו על זכות המעבר. צוין במפורש כי ההסכמות מתייחסות לפינוי שטח הפלישה.
20.
המשיבה אינה חולקת כי לפחות משנת 1998 עושים המבקשים שימוש בדרך למעבר לעסקם באמצעות דרך הגישה בחלקתה.
21.
המבקשים טוענים כי שימוש זה נעשה במשך שנים רבות יותר
אולם עניין זה יתברר לאחר שמיעת הראיות במסגרת ההליך העיקרי.
22.
לצורך הליך זה הניחו המבקשים תשתית לכאורית באשר לשימוש בדרך הגישה, דרך חלקת המשיבה לעסקיהם במשך תקופה ממושכת.
23.
כעת, עלי לבחון את "מאזן הנוחות" –
24.
עו"ד משה קשת, בספרו "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה מהדורה 15, ע"מ 816 מציין:
"...בית המשפט יבדוק "להיכן תהא הכף נוטה אם נשקול זו כנגד זו:אי נוחות שתיגרם לתובע אם לא ינתן הצו, ואי נוחות שתיגרם לנתבע או לאחרים אם ינתן." שקילת מאזן הנוחות היא למעשה שקילת הנזקים הצפויים לכל צד, בייחוד אם הנזק הצפוי הוא נזק שאי אפשר לתקנו."
25.
המבקשים טוענים כי באם תפעל המשיבה באופן חד צדדי ותמנע את המעבר בדרך, היא תפגע פגיעה אנושה בעסקיהם של המבקשים ובפועל תביא לסגירתם ללא כל דרך גישה אליהם.
26.
מאידך קבלת בקשת המבקשים עלולה לפגוע בסיכויי המשיבה למכירת המגרש, שכן זו טענתה העיקרית של המשיבה בדרישת הפינוי.

27.

ברע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ''ד נו(1) 529 נקבע:
"...שני התנאים למתן הסעד הזמני אינם בלתי תלויים זה בזה. ישנם יחסי גומלין הדדיים ביניהם, קרי: ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו אם הסעד הזמני יסורב, ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת. מובן כי אין מדובר במצב שבו נראה, על פניו, כי התביעה היא תביעת סרק, שאז אין מקום לסעד זמני גם אם מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקש. אולם מקום שאין עניין בתביעה כזו אלא בשאלת סף אם מעלה התביעה שאלה שראוי לבררה, הרי משקלה של שאלה כזו פוחת ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לטובתו של מבקש הסעד, ולהפך. זאת, על שום הסיכון הרב שבמניעת יכולת השבת מצב המבקש לקדמותו אם תתקבל בסופו של דבר התביעה העיקרית."


בענייננו, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשים. לנוכח הפגיעה האפשרית כתוצאה מחסימת דרך
הגישה היחידה לעסקיהם, הקיימת נכון לעת הזו
והחשש מקיומו של מצב בלתי הפיך אל
מול החשש לנזק כספי למשיבה, גובר הצורך להותיר את דרך המעבר פתוחה וזאת עד
להכרעה בהליך העיקרי.
הנני מורה כי הצו הארעי אשר ניתן ביום 8.4.14 יישאר על כנו עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי.
עם זאת המבקשים יפקידו
בקופת בית המשפט סך נוסף של
80,000 ₪, מעבר לסך אשר הופקד, להבטחת נזקיה של המשיבה, אם יגרמו , היה ותביעתם תידחה.
סך זה יופקד עד ליום 1.10.14.
במידה ולא תבוצע הפקדה כאמור לעיל, יבוטל צו המניעה הזמני.
שאלת ההוצאות תידון בתום ההליך.


ניתנה היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 16442-04/14 אליהו זגדון, חיה גרינברג, אליהו גרינברג נ' שרה הכהן (פורסם ב-ֽ 31/08/2014)