פסקי דין על צבי טורנר | פסקי דין על עיריית חיפה

49951-05/14 עתמ     02/09/2014




עתמ 49951-05/14 צבי טורנר נ' עיריית חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 49951-05-14 טורנר נ' עיריית חיפה


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
דר' מנחם רניאל


עותרים

צבי טורנר


נגד


משיבים

עיריית חיפה




פסק דין


1.
זו עתירה לקבוע שהעותר אינו חייב בארנונה לגבי שלושה נכסים ברח' טובים (תת חלקות 10,12,15 בחלקה 42 בגוש 10898) ונכס אחד ברח' דוברין 7 (גוש 10836 חלקה 64), להורות למשיבה למחוק מרישומיה את חובותיו של העותר בגין נכסים אלה, ולהורות על ביטול השיעבודים לגביית חובות אלה.

2.
על פי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות. בסעיף ההגדרות נקבע שהחלטה של רשות היא לרבות העדר החלטה, מעשה או מחדל. בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התש"ס – 2000 נקבע שעתירה תוגש "בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם." עוד נקבע, כי בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. במקרה שבפני
לא הוגשה בקשה להאריך מועד להגשת העתירה, והסעיף האחרון אינו רלבנטי.

3.
כנטען בעתירה, הנכסים ברח' טובים נרכשו בשנת 2000 מכונס נכסים במצב לא ראוי לשימוש. אין חולק, שביום 13.7.00 שלח העותר למשיבה הודעה על הרכישה ועל קבלת החזקה בשניים מהנכסים (ללא ציון תאריך), ואי קבלת החזקה באחד הנכסים, וביקש לפטור אותו מארנונה עקב היות הנכסים לא ראויים לשימוש. המשיבה דרשה לקבל העתק הסכם קניה וציון מועדי קבלת החזקה. העותר טוען שהפנה את המשיבה לכונס הנכסים ששלח את החוזים, ובתגובה רשמה המשיבה את העותר כמחזיק בנכסים רטרואקטיבית ממועד הרכישה, אך התעלמה מהבקשה לתת לו פטור מארנונה על הנכסים שאינם ראויים לשימוש. העותר מסתמך על הסכם בין כונס הנכסים לעיריה שסומן ג'. כעולה מן ההסכם מיום 7.3.02, ומהתכתבויות קודמות, הכונס הוא שהודיע על מסירת החזקה, ואילו העותר סירב לאשר נכונות הודעה זו. ההסכם נועד להסדיר את תשלומי הארנונה של הכונס למשיבה עד למועד מסירת החזקה הנטען על ידי הכונס, שאותו כאמור סירב העותר לאשר.
ממילא מובן, שעד 7.3.02 לא המציא העותר למשיבה, גם לא באמצעות הכונס, את הסכם הרכישה או מידע על קבלת ההחזקה. העיריה ראתה איפוא את העותר כמי שאינו בעלים או מחזיק. הסעיף הפוטר מתשלום ארנונה כשהנכס אינו ראוי לשימוש עוסק בבקשת מחזיק.

4.
ביום 5.10.00, כאמור בטרם נמסרו הפרטים הנדרשים על ידי המשיבה, הודיע העותר על קבלת החזקה בנכס השלישי (ללא ציון תאריך) ועל כך שהנכס אינו ראוי לשימוש. להסיר ספק, בניגוד לאמור בעתירה, כעולה מפניות אלה, אין מדובר בפני
יה נוספת, אלא בפני
יה אחת בשל שני נכסים ופנייה אחרת בשל נכס אחר. כאמור, עד שנת 2002, לא הוכח כלל שהעותר רכש את הנכס ומתי קיבל בהם חזקה.

5.
כנטען על ידי העותר, לפי הנוהל של המשיבה לטיפול בבקשות כאלה, מפקח מטעם המשיבה יבקר בנכס, בתיאום עם המבקש, לבחינת הנכס. אציין, כי העותר לא פירט ממתי הנוהל, אבל המשיבה פירטה, שהנוהל הוא מיוני 2012, הרבה לאחר האירועים כאן. במקרים מובהקים תתקבל ההחלטה על סמך בדיקה זו. במקרים שאינם מובהקים, ידרש המבקש להציג חוות דעת הנדסית מטעמו. העותר אינו טוען שמפקח ביקר בנכס. הוא טוען שהזמין וקיבל חוות דעת מהנדס, אבל לא מסר אותה למשיבה.

6.
מה הוא איפוא מועד ההחלטה (או היעדר החלטה) הרלבנטי לטענות באשר לאי מתן פטור מארנונה בשל נכסים שאינם ראויים לשימוש? סמוך לאחר הפניות ביולי 2000 או באוקטובר 2000, או סמוך לאחר שהתבררו זכויות העותר במרץ 2002. העותר לא הגיש כל עתירה בסמוך למועדים אלה, שמהם חלפו בין 12 ל- 14 שנים.

7.
כנטען בעתירה, ביולי 2013 פנה העותר שוב אל המשיבה בבקשה לקבלת פטור מארנונה, עקב היות הנכסים בלתי ראויים לשימוש, והפעם העביר העתק מחוות דעת המהנדס, וטען שלא חל כל שינוי במצב הבניין מאז ועד היום. כעת כבר היו כל הנתונים בפני
המשיבה. אין חולק שהמשיבה שלחה פקח וקיבלה את בקשתו של העותר לפטור מארנונה עקב היות הנכסים בלתי ראויים לשימוש. במכתבה של המשיבה מיום 19.11.13 נאמר שחוות הדעת הועברה רק ביום 28.8.13 ונבחנה על ידי מומחה מטעם המשיבה שקבע כי הנכסים אינם ראויים לשימוש. "על מנת שנוכל לעדכן פריט החיוב לנכסים שבנדון לפריט "נכס שניזק" וזאת מיום 1.8.13 היך (כך!) מתבקש לחתום על כתב הויתור (מצ"ב) ולהחזירו למשרדנו". בכתב הויתור נדרש העותר לוותר על חיובי העבר. אציין, שלא ברור שקביעת המשיבה הסתמכה על חוות הדעת לגבי מצב הנכסים מדצמבר 2000, אלא שחוות דעת זו נבחנה, על ידי מומחה והמומחה קבע שהנכסים אינם ראויים לשימוש. אין בהכרח קשר סיבתי בין קביעת המומחה לבחינת חוות הדעת. מכל מקום, כפי שנראה בהמשך, אין בכך כדי להכריע בעתירה.

8.
העותר לא חתם על כתב ויתור, ולמרות זאת, נרשמו הנכסים החל מאוגוסט 2013 כנכסים שאינם ראויים לשימוש. העותר כנראה אינו מלין על כך שבקשתו התקבלה, אלא על כך שלא התקבלה רטרואקטיבית, 14 שנה אחורה. אם ההחלטה שגויה, ההחלטה בענין זה נמסרה לעותר בנובמבר 2013, כששה חודשים לפני הגשת העתירה.

9.
לגבי הנכס ברח' דבורין, ביום 12.12.93 הודיע העותר למשיבה שהוא אחד הבעלים של הבנין, ויש לו מחלוקת עם יורשים אחרים לגבי ההחזקה בנכס, אך בפועל הנכס אינו ראוי לשימוש והוא מבקש פטור מארנונה. העותר ציין, כי נכסים אחרים באותו בנין, בקומות שמעל החנות שהיא הנכס, קיבלו פטור מארנונה בשנות ה- 80, לאחר שהכניסה אליהן נאטמה. לעובדה זו אין רלבנטיות למצב הנכס. עוד מציין העותר שבידיו חוות דעת משנת 1989, אבל היא עוסקת בקומות ולא בחנות, ואותה שעה היה בחנות דייר מוגן שהחזיק בה. העותר טוען שלא היתה צריכת חשמל בנכס לאורך שנים, אך זה מוכיח רק שהנכס היה נטוש, ולא שאינו ראוי לשימוש. הפטור בגין נכס ריק שונה מהפטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש.

10.
ב-11.8.95 פנה העותר שוב למשיבה, לא אמר דבר בדבר החזקתו בנכס, וביקש שוב פטור מארנונה מכיוון שהנכס אינו ראוי לשימוש. עולה מדברי העותר, שלא קיבל פטור כבקשתו. מועד ההחלטה במקרה זה, הוא בשנת 1993 או 1995, 21 שנים או 19 שנים לפני הגשת העתירה. אציין, שהעותר קיבל דרישה לתקן את החזית בשנת 2011, אך אין בכך ראיה לכך שהנכס אינו ראוי לשימוש, ורבים הנכסים הנמצאים בשימוש שבהם דורשת המשיבה תיקון עקב סכנה הנובעת מהבנין.



11.
ביום 18.7.13 פנה העותר שוב למשיבה באשר לנכס ברח' דוברין, וביקש לשלוח מפקח כדי שיבדוק אם החנות ראויה לשימוש. תשובת המשיבה מיום 13.2.14 היתה שהנכס אינו ניזק באופן מובהק, ועל כן, לפי נוהלי המשיבה, נדרש להציג חוות דעת מהנדס או שמאי מקרקעין בעל רק הנדסי בה יפורטו הליקויים בנכס המונעים עשיית כל שימוש בו. ביום 24.2.14 הוגש מכתב איליה קפלן, מהנדס אזרחי, לפיו ביקר במקום ביום 24.9.14 (תאריך שעוד לא הגיע), ולפי פירוט הנזקים, החנות אינה ראויה לשימוש. לדברי העותר, עד היום לא קיבל החלטה. העותר לא פירט, למרות הזדמנות שניתנה לו לשם כך, מה המועד שבו הוא טוען שהיה צריך לקבל החלטה שאותה לא קיבל. המשיבה טענה, שהבקשה עדיין נמצאת בבחינה, ולכשתקבל החלטה יודע עליה לעותר.

12.
לדברי העותר, המשיבה הטילה שיעבוד על חלק מהנכסים בגין חובות הארנונה, בשנת 2006 ובשנת 2011, ומאז לא המשיכה להליכי גבייה. ביום 30.8.07 הטילה שיעבוד על נכס אחר לגביית חובות הארנונה. הנכס המשועבד היה בכינוס נכסים, ולטענת העותר, המשיבה לא נקטה בהליכים נוספים למימוש השיעבוד, עד אשר נמכר הנכס בשנת 2013, ולאחר המכירה, ב- 11.6.13 פנתה המשיבה לכונס ודרשה את החובות. מאז ועד הגשת העתירה חלפו כ-11 חודשים.

13.
לטענת העותר, בשנים 2013-2014, בתאריכים שלא מסר, פנה בעל פה כמה פעמים למשיבה וביקש פטור עבור הנכסים מיום שהל להחזיק בהם, ללא הועיל. אני דוחה טענה מעורפלת זו. המשיבה היא גוף מופשט שספק אם יש לו אוזניים היכולות לשמוע בקשות בעל פה.

14.
העותר טען, שנכסים אלה הכלולים העתירה מופלים לרעה לעומת נכסים אחרים, שבהם קיבל פטור רטרואקטיבי עקב היות הנכסים בלתי ראויים לשימוש. המשיב
הסבירה את העובדות השונות לגבי הנכסים האחרים, ובהם שהיה מדובר בחידוש של פטור שניתן לבעלים קודמים.

15.
דין העתירה לגבי הנכסים ברח' טובים להידחות בשל איחור בהגשתה. דין העתירה לגבי הנכס ברח' דבורין להידחות בשל איחור בהגשתה למעט לגבי הבקשה האחרונה מפברואר 2014, שלגביה העתירה מוקדמת, משום שעדיין לא ניתנה החלטת הרשות.

16.
כאמור, לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת העתירות. כל ההחלטות (לרבות העדר ההחלטות) ניתנו ונמסרו לעותר יותר מ-45 ימים לפני הגשת העתירה ביום 27.5.14. יצויין, כי אף שנעשה שימוש במילה "שיהוי", למעשה אין מדובר בשיהוי אלא באיחור בהגשה. אף אם היה צורך לדון בכללים לקביעת שיהוי, אין ספק שקיים שיהוי אובייקטיבי וגם סובייקטיבי בהגשת עתירה 21, 19, 14, 12 שנים לאחר ההחלטה, או אף חצי שנה לאחר ההחלטה, במיוחד כאשר מדובר כפי שהעותר מציג עצמו, בבעל נכסים רבים מאותו סוג, היודע היטב את דרכי ההחלטות ואת תוצאותיהן הכספיות, ואינו נמנע מלשמור על זכויותיו. זאת במיוחד כאשר מדובר ברשות מקומית, המנהלת את תקציבה משנה לשנה על פי הארנונה הנגבית, וכאשר לעותר היו נתונים בכל שנה אפשרויות השגה וערר הקבועות בדין (וראה: בג"ץ 764/88
דשנים וחומרים כימיים נ' קרית אתא; בג"ץ 417/84 קלפיש נ' המועצה המקומית סביון; בג"ץ 170/87 אסולין נ' קרית אתא). אף לגבי חומרת הפגיעה בשלטון החוק המתגלה בפעולות הרשות, כעולה מן הטענות של העותר, הבקשות לפטור הוגשו על ידו כשהוא אינו מחזיק, כאשר רק מחזיק רשאי לבקש פטור בשל נכס שאינו ראוי לשימוש, וגם בכך יש תמיכה בקביעה שמדובר כאן בשיהוי החורץ את גורלה של העתירה.

17.
אשר על כן, אני דוחה את העתירה לגבי הנכסים ברחוב טובים וברח' דוברין הנדונים בעתירה זו, למעט לגבי הגשת חוות הדעת בסוף פברואר 2014, שבגינה יגיש העותר עתירה במועד לאחר שההחלטה תתקבל, והיא תידון על פי טענות הצדדים.
העותר ישלם למשיבה הוצאות העתירה בסך 10,000 ₪.

ניתן היום,
ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 49951-05/14 צבי טורנר נ' עיריית חיפה (פורסם ב-ֽ 02/09/2014)