Google

ג'פניקה בע"מ, אבי ליאני - אייר שטבינסקי, חיים ויקטור בוקעי, ברק ברוך אברמוב ואח'

פסקי דין על ג'פניקה | פסקי דין על אבי ליאני | פסקי דין על אייר שטבינסקי | פסקי דין על חיים ויקטור בוקעי | פסקי דין על ברק ברוך אברמוב ואח' |

38501-05/14 סעש     04/09/2014




סעש 38501-05/14 ג'פניקה בע"מ, אבי ליאני נ' אייר שטבינסקי, חיים ויקטור בוקעי, ברק ברוך אברמוב ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 38501-05-14


לפני: כב' השופטת קרן כהן


המבקשים
:
הנתבעים 4 ו-5
1. ג'פניקה בע"מ
2. אבי ליאני
ע"י ב"כ עו"ד שחר אנושי
ועו"ד מיכאל ג'אנה

-

המשיבים
:
התובע

הנתבעים 1 - 3
1.
אייר שטבינסקי
ע"י ב"כ עו"ד ערן לאופר

2.
חיים ויקטור בוקעי

3

.
ברק ברוך אברמוב


4

.
לאנדורה השקעות בע"מ






ע"י ב"כ עו"ד הילה אראל-שמש

החלטה
1.
לפניי בקשה לסילוק התביעה נגד המבקשים

(הנתבעים 4 ו-5)

על הסף (להלן: הבקשה).

הרקע לבקשה
2.
המשיב 1

(התובע)
הגיש כתב תביעה נגד המבקשים והמשיבים 2 – 4 לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה. לטענת המשיב 1 (להלן: המשיב) המסעדה בה עבד ששמה "ג'פניקה" הנמצאת ברחוב רוטשילד (להלן: המסעדה) מוחזקת על ידי המבקשים והמשיבים 2 – 4. המשיב 2 אחראי על הוצאת חשבוניות מס ותלושי שכר לעובדים ואילו המשיבה 4 והמבקשת 1 באמצעות מנהליה (המשיב 3 והמבקש 2) רוכשות את הסחורות הדרושות למסעדה מהספקים. בנסיבות אלה נטען כי המבקשים והמשיבים 2 – 4 היו מעסיקיו של המשיב 1 במשותף.

3.
המבקשים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי לא העסיקו את המשיב וכי אין קשר בינם לבין המסעדה למעט קשר עסקי עם המשיב 2. עוד נטען כי אין בטענות התביעה אף אם יוכחו כדי להוות עילה להרמת מסך. בנוסף נטען כי המשיב התפטר מעבודתו וכי כל זכויותיו שולמו כדין, אף אם ייתכן כי נפלו מפעם לפעם טעויות בחישוב השכר.
במקביל הגישו המבקשים את הבקשה.

טענות הצדדים
4.
המבקשים

חזרו בבקשה על הטענות שנטענו בכתב ההגנה. לטענתם, אין קשר ביניהם לבין המשיב; המשיב לא הגיש ולו ראשית ראיה בדבר קיום יחסי עבודה בין הצדדים; כתב התביעה אינו מגלה עילה לצורך 'הרמת מסך'. בנסיבות אלה נטען כי לא קיימת יריבות בין הצדדים ויש למחוק את התביעה על הסף ולחלופין לדחות אותה.

לבקשה צורף תצהיר של מנהל המבקשת 1. בתצהיר נטען כי המבקשת 1 אינה מפעילה מסעדה וכי כל מסעדה מהרשת מופעלת על ידי חברה למעט סניף רוטשילד בו עבד המשיב. עוד נטען כי המבקשים לא רכשו סחורות מספקים עבור המשיב 2 ולכן אין יריבות בין המבקשים לבין המשיב.

5.
המשיב

חזר בתגובה על הטענות שנטענו בכתב התביעה והוסיף כי המשיב 3 היה מנהל ונותן הנחיות לתפעול המסעדה; כי המשיבה 4 הייתה רוכשת סחורות עבור המסעדה בה עבד המשיב כאחראי משמרת; כי המסעדה נקראת על שמה של המבקשת 1; כי המבקש 2 הוא הבעלים ובעל המניות של המבקשת 1; כי המשיב לבש מדים עליהם התנוסס שמה של המבקשת 1; כי על החשבוניות שהנפיקה המסעדה ללקוחות הופיע שמה של המבקשת 1 יחד עם שמו של המשיב 2; כי המבקש 2 היה נהג לתת הוראות ניהול ונהלי עבודה לעובדים ובכללם המשיב. בנסיבות אלה נטען כי הטענה לפיה אין מערכת יחסים עם המשיבים 2 – 4 אינה נכונה.

הכרעה
6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות וכי יש לאפשר למבקש לתקן את תביעתו, כפי שיפורט להלן.

7.
ההלכה היא שסעד הסילוק על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי[1]
:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' "
.


מכאן, שבהתאם לפסיקה אם נפל פגם בכתב התביעה הניתן לתיקון אין למחוק את התביעה על הסף ויש לאפשר את תיקון הפגם.


8.
תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

(להלן: התקנות) קובעת כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, למחוק על הסף כתב טענות מקום בו אין הכתב מגלה עילה. היינו, מקום בו כתב בי-הדין מפרט עילת תביעה, די בכך כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

9.
כידוע, במסגרת הדיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף אין בית הדין בוחן אם התביעה נגד המבקשים תוכח אלא רק אם פורטו בכתב התביעה עובדות וטענות שאם יוכחו תתקבל התביעה.

10.
עילות התביעה נגד המבקשים פורטו הסעיפים 2 ו-3 בפרק "הצדדים" ובסעיפים 1 – 6 בפרק ה"רקע העובדתי", באופן הבא:

"1. הצדדים
1.
.....
2.
בית העסק מוחזק ע"י כל הנתבעים בחלוקה ביניהם. חלוקת 'העבודה' הינה שהנתבע מס' 1
(המשיב 2 – ק.כ.) מוציא חשבוניות מס ותלושי שכר, הנתבעות מס' 3 באמצעות מנהלה הנתבעת מס' 2 (המשיבים 4 ו-3 בהתאמה – ק.כ) והנתבעת מס' 4 באמצעות מנהלה הנתבע מס' 5 (המבקשים – ק.כ), רוכשות סחורות מספקים.

......
3.
הנתבעים מחליפים חליפות את מספרי הח.פ. בהוצאת חשבוניות ביניהם..!
(כך במקור – ק.כ).
4.
נוכח האמור לעיל נחזו הנתבעים כולם יחד ולחוד כמעבידיו ביחד ולחוד של התובע...
..........
2. רקע עובדתי
1.
........
2.
בתקופה שקדמה לסיום עבודתו נמנעו הנתבעים במתכוון ותוך שהם אינם מקיימים את חוקי המגן לעובדים ומתעלמים מחובתם על פי כל דין לשלם לתובע שכר עבודה ותנאים נלווים.
3.
הנתבעים מס' 2 ו-5 כמנהלים ו/או בעלים של הנתבעים מס' 3 ו-4 אשר אמונים על פעולתן ושמירת חוקי המגן לעובדיהם, נמנעו מעשות כן.
5.
בפעולתם זו יצרו הנתבעים מס' 2 ו-3 עילה להרמת מסך על פי סעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט 1999 ויש לחייבם במלוא חובות הנתבעים מס' 3 ו-4.
6.
התובע יטען כי הנתבעים לא הוציאו לו תלושי שכר בצורה מסודרת, לא שילמו את כל התשלומים הנדרשים והמתחייבים מהעסקתו"
.

11.
כלומר, מכתב התביעה עולה כי המבקשים מחזיקים את המסעדה במשותף עם המשיבים 2 – 4 וכי הם רוכשים סחורות למסעדה. עוד עולה מכתב התביעה כי המבקשים והמשיבים 2 – 4 מחליפים את מספרי הח.פ. בעת הוצאת חשבוניות ביניהם; כי הם אינם מקיימים את חוקי המגן; כי יש להרים את המסך ולחייב את בעלי המניות נוכח ההימנעות מקיום חובות המגן ובכלל זה אי הוצאת תלושי שכר בצורה מסודרת ואי תשלום הזכויות הנובעות מהעסקתו של המשיב. טענות אלה בנוגע לזהות המעסיק והעילות ל"הרמת מסך" הן טענות המצריכות בירור עובדתי ולא ניתן להורות על מחיקת התביעה מבלי לשמוע ראיות בעניין.

12.
עם זאת נציין כי בתגובה הוסיף המשיב עובדות נוספות לביסוס הטענה בדבר העסקה במשותף ופירט את התפקידים השונים שמילאו המבקשים והמשיבים 2 – 4 במסעדה. עובדות אלה רלוונטיות לצורך בחינת סוגיית זהות המעסיק ובחינת הטענה בנוגע להעסקה משותפת. בנסיבות אלה, סבורני כי יש לאפשר למשיב לתקן את כתב התביעה על מנת להוסיף את העובדות הנוספות שפורטו בתגובה בהיותן רלוונטיות לשאלת זהות המעסיק.

13.
יצוין כי לא נעלמו מעיני טענות המבקשים לפיהן העובדות המפורטות בתגובה ובכתב התביעה אינן נכונות וכי אין להן יריבות עם המשיב 1 וכי מעולם לא הועסק על ידן. אלא שמדובר בטענות הדרושות בירור עובדתי ולא ניתן בשלב זה להורות על מחיקת התביעה נגד המבקשים מבלי לשמוע עדויות בעניין.

14.
אחזור ואדגיש כי במסגרת הדיון בבקשה אין בית הדין בוחן אם התביעה נגד המבקשים תוכח אלא רק אם בכתב התביעה פורטו עובדות וטענות שאם יוכחו תתקבל התביעה. אין חולק כי אם בסופו של יום לא יוכחו הטענות נגד המבקשים והתביעה כנגדם תידחה, עשוי בית הדין לפסוק לזכותם של המבקשים הוצאות בגין הצורך בניהול ההליך.

15.
לסיכום

: כתב התביעה מגלה עילת תביעה נגד המבקשים ולכן לא ניתן להורות על סילוק התביעה נגדם על הסף. עם זאת, במסגרת התגובה פורטו עובדות נוספות הרלוונטיות אף הן לסוגיית זהות המעסיק ומשכך יש לאפשר למשיב לתקן את תביעתו ולהוסיפן לכתב התביעה.

סוף דבר
16.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף – נדחית.
נוכח התוצאה אליה הגעתי בנוגע לתיקון כתב התביעה – אין צו להוצאות על אף דחיית הבקשה.

17.
המשיב יגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 5.10.2014.

18.
הנתבעים רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים עד ליום 12.11.2014.

19.
דיון קד"מ יתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ביום 10.2.2015 בשעה 13:00

.
ניתנה היום, ט' אלול תשע"ד,
(
04 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.













[1]

ע"א (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – כהן, (לא פורסם, 13.2.2008).






סעש בית דין אזורי לעבודה 38501-05/14 ג'פניקה בע"מ, אבי ליאני נ' אייר שטבינסקי, חיים ויקטור בוקעי, ברק ברוך אברמוב ואח' (פורסם ב-ֽ 04/09/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים