פסקי דין על נלי חלייחל | פסקי דין על יובל אורן

63345-12/13 א     01/09/2014




א 63345-12/13 נלי חלייחל נ' יובל אורן








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 63345-12-13 אורן נ' סולומון ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
8

בפני

כב' הרשמת
טלמור פרס


מבקשת

נלי חלייחל


נגד


משיב

יובל אורן


החלטה

לפני בקשת המבקשת (הנתבעת 3) להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן כנגדה בהעדר הגנה ביום 17/3/12.

רקע:

1.
עסקינן בתביעה כספית על סך של 75,970 ₪ שהוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשת ושני נתבעים נוספים, בגין נזקים שנגרמו לו בשל הפרת חוזה ופגיעה בנכס שבבעלותו.

על פי כתב התביעה התובע הינו בעל זכויות בנכס הידוע כגוש 40046, חלקה 49, תת חלקה 14 באילת, אותו השכיר לנתבע 1.
הנתבעים 2 ו- 3 חתמו על ערבות אישית בלתי חוזרת לחיובם בכל התחייבות הנתבע 1. לטענת המשיב בכתב התביעה, איחר הנתבע 1 בתשלום דמי השכירות וגרם לנזקים כבדים לדירה ובשל הפרת הסכם השכירות הוגשה תביעה לפינויו מהדירה, בעניינה ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה.

2.
בשל מעשי הנתבע 1, כך על פי כתב התביעה,
נגרמו לדירה נזקים שתיקונם מוערך ב 10,450 ₪
והתובע נאלץ להפחית את דמי השכירות והפסיד 9,600 ₪. כמו כן חב השוכר סך של 19,920 ₪ בגין דמי שכירות.

עוד נתבעים סך של 36,460 ₪ בגין פיצוי בשל האיחור בתשלום דמי השכירות על פי חישוב של 150 ₪ לכל יום איחור ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪.

טענות המבקשת:

3.
לטענת המבקשת לא הומצא לה כתב התביעה וככל הנראה זה נמסר לבעלה שבאותו העת עזב את הבית ונסע למשפחתו בצפון הארץ למשך 40 ימים, מבלי לידעה כי קיבל לידיו מעטפה ובה כתב התביעה. רק כאשר חזר, מסר לידה את המעטפה.

עם קבלת התביעה, פנתה המבקשת, רק לטענתה, לנתבע 1 וזה מסר לה כי החומר הועבר לטיפול עו"ד אשר יגיש כתב הגנה תוך מספר ימים.

כמו כן, פנתה המבקשת לאגף לסיוע משפטי ומסרה עותק
מהמסמכים, תוך שסברה כי יוגש כתב הגנה. עם קבלת כתב מינוי מטעם הסיוע המשפטי לשם הכנת כתב הגנה, הוברר כי ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, אז נדרש שינוי כתב המינוי לצורך הגשת בקשתה לביטול

פסק דין
.

4.
לגופו של עניין טוענת המבקשת כי היא אינה יודעת קרוא וכתוב וכי הוחתמה על כתב הערבות מבלי שהוסברה לה משמעות חתימה על כתב ערבות. לטענת המבקשת
התבקשה למסור צ'ק פתוח עם חתימה, ללא תאריך וסכום מסוים ולא ידעה כי היא חותמת על כתב ערבות.

לאחר קבלת כתב התביעה פנתה לנתבע 1 בבקשה להשבת הצ'ק, אולם זה מסר כי הצ'ק אבד.

עוד טוענת המבקשת כי הסכומים הנתבעים הינם מופרזים - אבדן הרווח למשכיר הינו לכל היותר ההפרש בין דמי השכירות אותם היה צריך לשלם הנתבע 1 (3,000 ₪) ובין הסכום בו הושכר הנכס (2,700 ₪), כמו כן אין לחייבה בעוגמת נפש בנסיבות העניין והסכום הנדרש אינו פרופורציונאלי. אף חישוב הפיצוי בגין ימי איחור בתשלום דמי השכירות הינו שרירותי (4,800 ₪ לחודש), עולה על דמי השכירות לחודש (3,000 ₪) וכולל בחובו את דמי השכירות החודשיים ולפיכך מתבקש חיוב כפול בדמי השכירות.

טענות המשיב:

5.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו הגם שביום 7.4.14 הוגש ייפוי כוח מטעם ב"כ המבקשת, וביום 24.4.14 אושר שינוי המינוי מטעם הסיוע המשפטי, רק ביום 2.6.14 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין.

עוד טוען המשיב, כי אישור המסירה מלמד כי כתב התביעה נמסר למבקשת עצמה ולא לבעלה והיא זו שחתמה עליו ואף אם כתב התביעה הומצא
לבעלה שגר עימה,
הרי מסירה זו הינה כדין ותצהיר מטעם הבעל לא צורף לבקשה.

אשר להגנת המבקשת, טוען המשיב כי אין לקבל טענת המבקשת לפיה לא ידעה שהיא מוסרת צ'ק פתוח וכי הסכומים הכספיים הנתבעים הינם מדויקים, מידתיים ומגובים באסמכתאות. ככל שישנם הפרשים, אלה מסתכמים בכמה מאות שקלים, ואין בכך כדי להצביע על הפרזה.
לטענת המשיב, אין בקשת המבקשת אינה מגלה טעם מיוחד להארכת המועד משהשיהוי בהגשת הבקשה נובע ממחדליה.

דיון והכרעה
:

6.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי בקשה לביטול

פסק דין
יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצאה ההחלטה למבקש.
משעסקינן בבקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, הרי שבהתאם לתקנה 528 לתקנות
נדרשים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

עיון בפסיקת בתי המשפט מעלה, כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות אשר מהוות "טעם מיוחד" להארכת מועד,
ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, על פי מכלול השיקולים, ביניהם סיכוייו הלכאוריים של ההליך, אולם ובנסיון לקבוע כלל מסוים נוטה בית המשפט לסווג את הנסיבות שבפני
ו "כטעם מיוחד", כאשר אלו היו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין.

(ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) 209 ;ב"ש 1638/85
ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חב' לבנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק),
פ"ד מ(1) 57; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ו-4 אח', פ"ד נה(2), 904 וכן
א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' עשירית, בעמ' 770-771).

7.
בחינת כל מקרה על פי נסיבותיו תעשה כאמור תוך מתן הדעת לעקרונות ותקדימים שהיו בנסיבות דומות ולעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר הצורך במתן יומו של בעל דין
וזכות הגישה לערכאות אשר נתפסה כזכות בעלת אופי חוקתי אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

ראה ע"א 04/ 8974 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים משפטיים);רע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם במאגרים משפטיים):

"ההתייחסות להליך ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים."

8.
הגישה ולפיה בנסיבות מתאימות דוחקת זכות הגישה לערכאות את העמידה הדווקנית על הדרישה לטעמים מיוחדים במטרה לאפשר בירור מהותי של הטענות, זכתה למעמד בפסיקת בתי המשפט במהלך השנים.
כך נפסק כי אין לנתק בחינת בקשה להארכת מועד מההליך בעניינו היא מתבקשת ולשם הכרעה בה יש לבחון את סיכוייו הלכאוריים, שכן התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש.
(ראה רע"א 4538/11 מיטל צמח נ' דוד גבאי (פורסם במאגרים משפטיים)).


9.
בנוסף, במסגרת השיקולים הנשקלים יש להתייחס אף למידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, האם ניתן לרפאה באמצעות בפסיקת הוצאות, ולהכיר אף בטעות של בעל הדין.
(ראה בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193)).

יאמר, כי לעיתים אף שהנסיבות אינן כאלה העולות כדי טעם מיוחד, הרי שבהצטרף מכלול נסיבות המקרה לסכום הנתבע ולמהות טענות ההגנה, הביא הדבר לעיתים להכרה בהצדק שבהארכת המועד.

"טענת המבקש היתה כי מצבו האישי הקשה והיותו טרוד בעסקו ובהחזר חובות מנעו ממנו את האפשרות להגיש במועד את בקשת התנגדות לביצוע השיק...
ככלל, נסיבות
אישיות כגון אלה של המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על פי תקנות סדרי הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפני
– שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף – האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השיק, וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו
".
(ראה רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה, פורסם במאגרים משפטיים).

10.
בענייננו טוענת המבקשת כי אין לראות בהמצאת כתב התביעה, לבעלה, המצאה כדין.
אף אם תתקבל גרסתה העובדתית של המבקשת ולפיה כתב התביעה נמסר לבעלה, ולא לידיה (כטענת המשיב), יש לראות במסירת כתב התביעה, מסירה כדין.

תקנה 481 לתקנות קובעת:

"באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים...".

נוכח הוראות התקנה ובנסיבות בהן נמסר כתב התביעה לבעלה של המבקשת המתגורר עימה, יש לראות במסירה, מסירה כדין.

לאור האמור לעיל יש לבחון את בקשת המבקשת, לצורך הארכת המועד להגשת הבקשה, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ובשים לב לנסיבותיו המיוחדות של העניין הנדון.

12.
המבקשת הסבירה את האיחור בהגשת הבקשה, בצורך להסדיר יצוגה המשפטי באמצעות הלשכה לסיוע משפטי והצורך בהחלפת כתב המינוי של בא כוחה, לאחר שהוברר לה כי ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה. על אף מחדלה של המבקשת, הרי שבשים לב למידת האיחור, ספק אם הזמן שחלף (חודשיים וחצי) יש בו כדי לבסס אינטרס ציפייה של המשיב לגבי סופיות ההליכים.

13.

כמו כן, טענות ההגנה הלכאוריות אותן מעלה המבקשת, ראויות לטעמי לברור ולא מצאתי לנכון לנעול דלתות בית המשפט בפני
ה מבלי לבחון ראיות הצדים ולברר העניין לגופו.

בין טענות המבקשת באשר לערבותה, עולה הטענה ולפיה אינה יודעת קרוא וכתוב וחתימתה על כתב הערבות נעשתה מבלי משהוסברה לה משמעותו.

אמנם הלכה היא כי, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה ולפיה לא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב וחזקה עליו שחתם לאור הסכמתו (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, (2000) ; ת"א (שלום חי') 17235/04 יוסף טורבובסקי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, (2007)), יחד עם זאת, אין להתעלם מהטענה ולפיה המבקשת אינה מסוגלת לקרוא את המסמך, אף אם זו מעמידה הגנה ולו בדחוק.

14.
בכתב התביעה טוען המשיב כי נגרמו לו נזקים בסך של 75,970 ₪ על פי הפרוט שלהלן:


- דמי שכירות למשך שנה אשר לא שולמו על ידי הנתבע 1, שוכר הדירה, בסך שך 19,920 ₪.

- הפחתת דמי השכירות לשוכר חדש בשל נזקים שגרם הנתבע 1 לדירה, לצורך תיקונם בסך

של 9,200 ש"ח.

- עוגמת נפש "וטלטול" בסך של 10,000 ₪.

- פיצוי בסך 150 ₪ לכל יום איחור בתשלום דמי השכירות מיום 1.1.13 ועד 31.83.13, בסך


36,450 ש"ח.

15.
לטענת המבקשת הדרישה לפיצוי בסך 150 ₪ בגין כל יום איחור בתשלום דמי השכירות, הינה בלתי סבירה והפיצוי הנדרש לחודש, עולה על דמי השכירות החודשיים.
התביעה לתשלום פיצוי כאמור, מעוגנת בסעיף 4ז. להסכם השכירות, אולם משזה עולה על דמי השכירות החודשיים, אני סבורה כי טענת המבקשת בדבר סבירות הפיצוי המוסכם דורשת ברור ובחינה. אף הטענה ולפיה הסך של 10,000 ₪ הנדרש בגין עוגמת נפש אינו פרופורציונאלי, ראויה לברור לטעמי וטענות שהעלתה המבקשת, ככל שיוכחו, אפשר שיש בהן כדי להעמיד לה הגנה מפני התביעה, ואין באמור משום חיווי דיעה באשר לסיכויי קבלת טענות מי מהצדדים לגופו של עניין.

16.
לאור כל האמור לעיל, באיזון הראוי בין אינטרסי הצדדים, מצאתי לנכון להאריך המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולהורות על ביטולו של פסק הדין, וזאת בכפוף להפקדת עירבון כספי בסך 4,000 ש"ח, להבטחת תשלום החוב הנטען למשיב והוצאות המשפט ובכפוף לתשלום הוצאות המשיב בגין בקשה זו, בסך 1,500 ₪.
העירבון הכספי יופקד על ידי המבקשת, או מי מטעמה, בקופת בית המשפט, תוך 14 יום. תוך אותו מועד ישולמו הוצאות המשפט כמפורט לעיל.
כתב הגנה יוגש 30 יום ממועד הפקדת הערבון ותשלום ההוצאות.

ככל שהעירבון הכספי לא יופקד במלואו במועד
ולא תשולמנה הוצאות הבקשה, תדחה הבקשה ופסק הדין יעמוד על כנו.

המזכירות
תודיע לצדדים.




ניתנה היום, ו' אלול תשע"ד, 01 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 63345-12/13 נלי חלייחל נ' יובל אורן (פורסם ב-ֽ 01/09/2014)