פסקי דין על לאוניד פולישוק | פסקי דין על ארקדי זביניאטסקי | פסקי דין על א. דינמיק שרותים 1990 בע"מ

3834/02 עב     10/01/2005




עב 3834/02 לאוניד פולישוק, ארקדי זביניאטסקי נ' א. דינמיק שרותים 1990 בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
עב 003834/02
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו
10/01/2005

כב' השופטת ע. פוגל
- שופטת ראשית
בפני
:

1 . לאוניד פולישוק

2 . ארקדי זביניאטסקי

בעניין:
התובעים
ודים מלמד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
א. דינמיק שרותים 1990 בע"מ
הנתבעת

ע"י מנהל הנתבעת - מר אבי מזרחי

פסק דין
1. בפני
י תביעתם של שני התובעים, שהיו עובדיה של הנתבעת, לקבלת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין העדר הפרשות ל"מבטחים" ושכר בגין עבודה בשעות נוספות.
בתחילה תבעו שני התובעים גם דמי הבראה ופדיון חופשה, אולם רכיבי תביעה אלה נזנחו כבר בשלב תצהירי העדות הראשית שלהם.

2. הנתבעת, חברה המספקת שירותי נקיון למוסדות שונים, העסיקה את שני התובעים בביצוע עבודות נקיון. שני התובעים הועסקו ע"י הנתבעת החל מיום 1.1.97 ועד יום 15.9.00, ובמשך כל תקופת עבודתם הועסקו שניהם בביצוע עבודות נקיון במקום עבודה אחד - בנק ישראל.

3. בסמוך לחודש ספטמבר 2000 הפסידה הנתבעת במכרז למתן שירותי נקיון לבנק ישראל, וביום 15.9.00 הופסקה עבודתם של התובעים בנתבעת, בעקבות ההפסד במכרז.
ואולם, הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לאופן בו נסתיימו יחסי העבודה ביניהם: לטענת התובעים, לאחר שהפסידה הנתבעת במכרז לא הוצעה להם על-ידה עבודה חלופית לעבודתם בבנק ישראל, ועל כן, בכך, פיטרה אותם הנתבעת מעבודתם.
ואילו לטענת הנתבעת, הוצעה לתובעים עבודה חלופית, ואולם הם סירבו לקבלה והעדיפו, תחת זאת, להמשיך לעבוד בבנק ישראל, עבור המעביד החדש שזכה במכרז למתן שירותי נקיון לבנק.

4. בנוסף למחלוקת בדבר זכאות התובעים לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, לאור הדברים האמורים לעיל, נחלקו הצדדים ביניהם גם באשר לזכאות הנטענת ע"י התובעים לזכויות הבאות: התובעים טענו כי במשך כל תקופת עבודתם עבור הנתבעת עבדו בשעות נוספות, מבלי לקבל עבורן תגמול נוסף כחוק; ובנוסף לכך, טענו התובעים כי הנתבעת לא הפרישה עבורם סכומים ל"מבטחים", כאמור בהסכם הקיבוצי הכללי ובצו ההרחבה החל בענף הנקיון.

נסיבות סיום עבודתם של התובעים
5. התובעים העידו בתצהיריהם כי לאחר שנודע דבר ההפסד במכרז הנוגע לעבודה בבנק ישראל, הודיע להם מנהלם, גבי חדד, כי עבודתה של הנתבעת בבנק הסתיימה, והציע להם מקום עבודה חדש בחברת החשמל. התובעים העידו כי הדבר הודע להם ביום 10.9.00, וכי באותו יום, או למחרת, הם ניגשו למקום העבודה החדש. עם זאת, שם הוסבר להם ע"י האחראית מטעם הנתבעת במקום, כי מקום העבודה מאויש כבר ע"י עובדים אחרים, וכי אין במקום עבודה לתובעים.

6. לטענת התובעים, הם פנו שוב למר חדד בבקשה כי יספק להם עבודה אחרת, ובתגובה נתבקשו להמתין מספר ימים, עד שתימצא להם עבודה מתאימה. התובעים טענו כי למרות זאת, לא הוצעה להם עבודה מתאימה אחרת מטעם הנתבעת, ולאור חששם כי הנתבעת מנסה להיפטר מהם וכי יוותרו ללא עבודה, הסכימו להצעת עבודה שקיבלו מהחברה שזכתה במכרז בבנק ישראל, ונותרו לעבוד שם.

7. בבית הדין נחקר רק התובע 1 בחקירה נגדית על תצהירו, והנתבעת ויתרה על העדתו של התובע 2 מכיוון שגרסת שני התובעים היתה זהה. בבית הדין חזר התובע 1 על עיקרי גרסתו, כפי שפורטה לעיל.

8. אבי מזרחי, מנהל הנתבעת, העיד, לעומת זאת, בתצהירו, כי אין כל שחר לטענות התובעים כאילו כאשר הגיעו לחברת החשמל, התברר להם כי מקום העבודה מאויש ע"י עובדים אחרים. מכל מקום, לטענת מר מזרחי, מלבד אותה עבודה בחברת החשמל הוצעו לתובעים עבודות נוספות - כגון עבודה בבנק דיסקונט ועבודה בחברת "מנורה" (עמ' 5 לפרוטוקול). לגרסתו של מר מזרחי, התובעים היו אלה שסירבו להצעות העבודה, שכן העדיפו להמשיך ולעבוד בבנק ישראל, עבור הקבלן החדש שזכה במכרז שם.
מר מזרחי הוסיף כי חברתו מעסיקה אלפי עובדים, באתרים רבים ושונים, ומעולם לא נתקלה בבעיות בניוד אותם עובדים ממקום עבודה אחד לאחר בנסיבות של סיום התקשרותה עם מקום עבודה מסוים.

9. לאחר ששמעתי את עדויות כל הצדדים המעורבים באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה, מצאתי ליתן אמון בגרסת הנתבעת. לא עלה בידי התובעים לשכנעני כי הנתבעת לא הציעה להם עבודות חלופיות תחת עבודתם בבנק ישראל, או כי התחמקה מהם בהבטחות סרק לפיהן תימצא להם משרה מתאימה בעתיד, ובכך, למעשה, הביעה דעתה כי אינה מעוניינת עוד להעסיקם. מן הגרסאות שהושמעו בפני
י עולה כי דווקא התובעים היו להוטים לעזוב את עבודתם עבור הנתבעת, ולהמשיך עבודתם בבנק ישראל, כעובדיה של החברה שקיבלה את המכרז שם - ובכך, התפטרו התובעים מעבודתם עבור הנתבעת ולא פוטרו על-ידה.

10. התובעים העידו כי ביום 10.9.00 הודיע להם גבי חדד על העבודה בחברת החשמל, וכי בו ביום, או ביום למחרת, הלכו לחברת החשמל ושם - כך לפי גרסתם - נשלחו לביתם כלעומת שבאו. כשנשאל התובע בחקירתו הנגדית מתי סיכם עם קבלן הנקיון החדש בבנק ישראל על המשך עבודתו בבנק, ענה: "זה היה בערך ב-14 או ב-15 לספטמבר. היתה ישיבה והוא שאל מי רוצה לעבוד בבנק ישראל. אחרי שהסתבר לנו שאין עבודה בחברת החשמל, אנחנו אמרנו לגבי שאין עבודה. הוא אמר שתהיה עבודה. ואז היתה ישיבה ב-14 או 15, עם עופר המגן, החברה שזכתה במכרז, והם שאלו מי רוצה להמשיך לעבוד בבנק ישראל. אז מי שרצה להמשיך, המשיך" (עמ' 1-2 לפרוטוקול).
בתצהיריהם פירטו שני התובעים כי למעשה ביום בו חדלה הנתבעת לעבוד עם בנק ישראל, המשיכו הם ברציפות בעבודתם בבנק ישראל, תחת החברה החדשה שזכתה במכרז.

11. אין השתלשלות עניינים זו, כפי שהושמעה מפי התובעים עצמם, מצביעה על פיטוריהם של התובעים: הנתבעת הציעה לתובעים עבודה חלופית, וגם אם התעוררו בעיות עם אותה עבודה אחת, בוודאי שלא ניתן לומר שהנתבעת התחמקה מהצעת עבודות חלופיות אחרות לתובעים, התעלמה מבקשותיהם והותירה אותם חסרי מעש בביתם. הרי אם הלכו התובעים לחברת החשמל ביום 10.9, וביום 14 או 15 לספטמבר כבר קיבלו את הצעת העבודה של החברה החדשה, המדובר בפרק זמן של 4 או 5 ימים בלבד מאז הודיעה להם הנתבעת על כך שלא תעבוד עוד בחברת החשמל.
ודוק - כשקיבלו התובעים את הצעת העבודה של החברה החדשה, עדיין היו עובדי הנתבעת; וכאשר סיימה הנתבעת את עבודתה בבנק ישראל, המשיכו התובעים להגיע לעבודתם כרגיל, מבלי שהפסידו ולו יום עבודה אחד.

12. תימוכין נוספים לגרסת הנתבעת מצאתי דווקא בעדותה של העדה מטעם התובעים, ריבה סיאנוב, שאף היא היתה עובדת הנתבעת. גב' סיאנוב העידה שלאחר ההפסד במכרז שובצה ע"י הנתבעת לעבודות זמניות בלבד, כמחליפה של עובדים אחרים שיצאו לחופשת מחלה. בין היתר, שובצה העדה לעבודה בחברת "מנורה" בחברת החשמל ובבזק. לאחר שנסתיים רצף עבודותיה הזמניות, כך לטענת העדה, ניסתה היא שוב ושוב ליצור קשר עם הנתבעת, על מנת שזו תשבצה בעבודה נוספת, ללא הצלחה, ולבסוף הגישה תביעה לבית הדין נגד הנתבעת. מבלי שניכנס לנסיבות תביעתה של הגב' סיאנוב נגד הנתבעת, שהרי נסיבות אלה לא הובאו בפני
נו במלואן, עלה מעדותה של העדה כי היא דווקא כן שובצה ע"י הנתבעת לעבודות שונות לאחר ההפסד במכרז. גם אם לאחר מכן השתבשו היחסים בין העובדת המסוימת הזו ובין הנתבעת, כך שלא נמצאה עוד לעובדת עבודה סדורה וקבועה, בוודאי שלא הגיעו הדברים לידי כך כאשר המדובר בתובעים: הם אף לא המתינו לשיבוצם בעבודה אחרת, אלא החלו לעבוד עבור החברה החדשה מספר ימים בודדים לאחר שהודיעה להם הנתבעת על ההפסד במכרז.

13. סיכומו של דבר, אני דוחה את טענת התובעים כי פוטרו מעבודתם, ועל כן נדחית בזאת גם תביעתם לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

הפרשות ל"מבטחים"
14. הנתבעת טענה, אמנם, כי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הנקיון אינן חלות עליה, משום שאין היא חברה באיגוד קבלני הנקיון, ואולם משקיים צו ההרחבה בענף מפעלי הנקיון והתחזוקה, מיום 1.11.79, חלות הוראות ההסכם על כל העובדים בענף.

15. עדי הנתבעת טענו גם כי התובעים ביקשו שלא ינוכה משכרם סכום שיופרש ל"מבטחים" מכיוון ששכרם נמוך ממילא, ובכך ויתרו על זכותם להפרשה. לא קיבלתי טענה זו, באשר לא שוכנעתי כי התובעים אכן ביקשו בקשה כזו, או אף ידעו על זכותם כי הנתבעת תפריש עבורם סכומים ל"מבטחים". הנתבעת לא הציגה כל מסמך כתוב המתעד את ויתור התובעים על ההפרשה, ומשכך, אני קובעת כי התובעים לא ויתרו באופן כלשהו על זכותם כי הנתבעת תפריש עבורם כספים כאמור.

16. בסעיף י"ב(1) לצו ההרחבה הנזכר לעיל נקבע כי על המעסיק להפריש ל"מבטחים", מדי חודש בחודשו, סך של 6% מהשכר הכולל של העובד כתגמולים ופנסיה.

17. משלא הפרישה הנתבעת את הכספים הללו עבור התובעים, אני קובעת כי תשלם להם אותם כיום כפיצוי על העדר ההפרשה.

18. מתלושי השכר שהוצגו בפני
י ע"י התובעים ערכתי תחשיב באשר לשכרם הכולל, ובאשר לסכומים אותם צריכה היתה הנתבעת להפריש ל"מבטחים" אך לא עשתה כן:
א. א. לתובע מס' 1 - ליאוניד פולישוק - חבה הנתבעת סך של 8,282.63 ₪.
ב. ב. לתובע מס' 2 - ארקדי זביניאטסקי
- חבה הנתבעת סך של 8,989.75 ₪.

19. התובעת תשלם לתובעים את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.9.00 ועד יום התשלום בפועל.

שכר בגין עבודה בשעות נוספות
20. התובעים טענו כי במשך כל תקופת עבודתם עבדו 6 ימים בשבוע, כאשר התובע 1 עבד 11 שעות ביום רגיל ו-4 עד 6 שעות בימי שישי, והתובע 2 עבד 12 שעות ביום רגיל, ו-4 עד 6 שעות ביום שישי; וכל זאת, מבלי שקיבלו התובעים גמול שעות נוספות כחוק. התובעים הציגו כרטיסי נוכחות כראייה למספר השעות בו עבדו, ותבעו את השכר שצריכה היתה הנתבעת לשלם להם כגמול שעות נוספות.

21. הנתבעת לא הכחישה את מספר שעות העבודה בו עבדו התובעים, ולא הכחישה כי לא שילמה להם גמול מיוחד עבור עבודה בשעות נוספות. לטענת הנתבעת, לא זכאים היו התובעים לגמול עבודה בשעות נוספות - על אף שעבדו בפועל בשעות נוספות! - משום שהתובעים ביקשו לעבוד שעות מרובות, על מנת להגדיל את שכרם; ומשום שהתובעים ידעו כי דרישות עבודתם הן שיעבדו מעבר לשעות הרגילות.

22. אין צורך להכביר מילים בסוגיה. כאשר מעביד מעסיק את עובדו מעבר לשעות העבודה הרגילות, חב הוא בתשלום שכר מוגדל בעבור כל שעה נוספת, עפ"י הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. אין הזכות לתגמול מיוחד בעבור שעות נוספות ניתנת לוויתור ע"י העובד, ובוודאי שאין המעביד יכול להתעלם ממנה רק משום שהעובד עבד שעות נוספות לפי בקשתו, שנבעה מרצונו להגדיל את שכרו. לו ביקשה הנתבעת שלא לשלם לתובעים את גמול השעות נוספות, יכולה היתה שלא לאשר להם לעבוד מעבר למסגרת השעות הרגילות של יום העבודה. אולם, משאישרה להם מסגרת עבודה זו, ומשהעבידה אותם בפועל בשעות נוספות, חייבת היתה הנתבעת לשלם לתובעים גמול שעות נוספות.

23. התובעים הציגו לבית הדין חישוב מפורט של גמול השעות הנוספות שלא שולם להם במהלך כל תקופת עבודתם, בהתבסס על כרטיסי הנוכחות ועל תלושי שכרם. עפ"י תחשיבם של התובעים, זכאי התובע 1 לסך כולל של 7,166 ₪ והתובע 2 לסך כולל של 10,411 ₪.

24. הנתבעת לא טענה דבר וחצי דבר כנגד תחשיבם של התובעים, ולא הביאה כל תחשיב נגדי מטעמה. משלא הכחישה הנתבעת כי התובעים אכן עבדו בשעות נוספות, ולאור הראיות שהציגו התובעים לביסוס תחשיבם - אני מקבלת את תחשיבם במלואו.

25. לאור האמור, תשלם הנתבעת סך של 7,166 ₪ לתובע 1, וסך של 10,411 ₪ לתובע 2, כהפרשי שכר עבור עבודה בשעות נוספות. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

סוף דבר
26. תביעתם של התובעים התקבלה בחלקה: נדחתה תביעתם לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, והתקבלה תביעתם לפיצוי בגין העדר הפרשת כספים ל"מבטחים" ולשכר עבודה בגין עבודה בשעות נוספות.

27. הנתבעת תשלם לתובעים כדלקמן:
א. לתובע 1 - סך של 8,282.63 ₪ בגין הפרשות ל"מבטחים" וסך של 7,166 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, ובסה"כ - 15,448.63 ₪.
ב. לתובע 2 - סך של 8,989.75 ₪ בגין הפרשות ל"מבטחים", וסך של 10,411 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, ובסה"כ - 19,400.75 ₪.

28. הסכומים הללו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום עבודתם של התובעים, 15.9.00, ועד יום התשלום בפועל.

29. לאור תוצאות התביעה - איני פוסקת הוצאות משפט לצד כלשהו.

ניתן היום כ"ט בטבת, תשס"ה (10 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

ע. פוגל
, שופטת
שופטת ראשית









עב בית דין אזורי לעבודה 3834/02 לאוניד פולישוק, ארקדי זביניאטסקי נ' א. דינמיק שרותים 1990 בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/01/2005)