פסקי דין על ארכאן נואף | פסקי דין על עטיה מוחמד | פסקי דין על כלל חב לביטוח |

6629/01 א     10/01/2005




א 6629/01 ארכאן נואף נ' עטיה מוחמד, כלל חב לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 006629/01
בית משפט השלום חיפה
10/01/2005
תאריך:
כב' השופט אהוד רקם
- סגן נשיא
בפני
:

התובעת
ארכאן נואף

ע"י ב"כ עו"ד חתחות

בעניין:
נ ג ד
הנתבעים
1 . עטיה מוחמד

2 . כלל חב לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דאוד
פסק דין
1. התובעת קטינה ילידת 29/5/91, כיום בת 14, עתרה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב תאונת דרכים שארעה ב-28/6/97, (עת היתה בת 8), בה נחבלה חבלות מרובות כולל בירך שמאל, באגן, מרפק ימין ובחזה.

2. נכותה הרפואית והפונקציונלית של התובעת -

2.1 ד"ר צינמן מנהל מחלקה אורטופדית בבי"ח רמב"ם, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותה של התובעת בשטח האורטופדי, מציין בחוות דעתו בפרק סיכום ומסקנות, כי בצילום לאחר התאונה נראה שבר של עצם הפוביס. התובעת שוחררה לביתה אך חזרה לחדר מיון עקב חום גבוה וכאב בטן. לאחר מיפוי עצם שהראה קליטה ב-sacro iliac joint lt, חשבו על המטומה באגן שהזדהמה.

הכאבים במפרק הירך נמשכו ובמיפוי חוזר ב-4/12/97 נמצאה קליטה במפרק הירך משמאל ובצילום אובחנה מחלת perthe's (להלן: פרטס א.ר). לתובעת הגבלה בתנועת מפרק הירך ועוות של ראש עצם הירך.
ד"ר צינמן הבהיר כי למחלת הפרטס אטימולוגיה לא ברורה. המחלה תוקפת ילדים בין גיל 5 עד 9, כשהשיא הוא בין 5-6. פרטס מתבטא בהפרעה לאספקת הדם לראש עצם הירך, מצב הגורם לנמק של ראש עצם הירך, אשר עובר מספר שלבים בריפוי.

ד"ר צינמן קבע כי לתובעת נכות בשיעור של 30% בגין הגבלה בינונית של התנועות, לפי סעיף 48 (1)ז' לתקנות המל"ל קביעת דרגת נכות (להלן: התקנות), אך שלל קשר סיבתי לתאונת הדרכים, שכן לדידו, לפי הספרות הרפואית, טראומה אינה סיבה מקובלת להתפתחות מחלת הפרטס, וכלשונו: "סביר להניח שהילדה (התובעת א.ר) שהחל אצלה תהליך המחלה ע"ש פרטס נפגעה בתאונת דרכים".

2.2 ד"ר צינמן נחקר ארוכות על חוות דעתו. לאחר מכן הגיש ב"כ התובעת בקשה לפסילת חוות דעת ד"ר צינמן מהנימוקים שפורטו בבקשה ולחילופין נתבקש מינוי מומחה נוסף.

לאחר קבלת תגובת ב"כ הנתבעת - ניתנה על ידי החלטה בבש"א 716/03 לפיה חוות דעת ד"ר צינמן לא נפסלה אך החלטתי למנות מומחה רפואי נוסף מהנימוקים שצויינו בהחלטה:
"צירוף המקרים הנדיר של הופעת המחלה, כפי שאובחנה ע"י ד"ר צינמן, מיד לאחר התאונה מבלי שיהיה קשר סיבתי בינה לבין התאונה, האפשרות לכאורה של דיאגנוזה שונה באשר לזהות מחלתה של התובעת כפי שהועלתה על ידי רופא אחר, וסימן השאלה באשר לקשר סיבתי בין התאונה למחלה האחרת, העובדה כי התובעת קטינה וד"ר צינמן קבע לה 20% נכות לצמיתות (היתה טעות קולמוס בהחלטתי, ד"ר צינמן קבע 30% נכות), ושלל קשר סיבתי - כל אלה מהווים לדעתי טעמים מיוחדים המסמיכים אותי עפ"י סעיף 6א'(ב)(1) לחוק הפלת"ד למנות מומחה נוסף".

2.3 בהמשך מונה על ידי כמומחה נוסף מטעם בית המשפט פרופ' פורת, מנהל היחידה לאורטופדיה ילדים בבי"ח הדסה.

מסקנותיו בחוות הדעת הן כלשונו: "לכן מכל האמור לעיל ועל סמך הנתונים בספרות, ושחזור המהלך הקליני של שיהן (התובעת א.ר) מיום החבלה ועד האבחנה של מחלת הפרטס, לא ניתן לשלול את הקשר הסיבתי אלא לתמוך בו במקרה המיוחד שלה".

פרופ' פורת סבור כי נכותה של התובעת הינה בשיעור של 20% לפי סעיף 35ג(1) לתקנות המל"ל (ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או כל סוג אחר כשקיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה).

גם פרופ' פורת נחקר ארוכות על חוות דעתו, ובתשובה לשאלת בית המשפט בסיום חקירתו (עמ' 36 לפרוטוקול), השיב: "עו"ד דאבח (ב"כ הנתבעת א.ר), שאל אותי באחוזים בין התאונה לפרטס ואמרתי שאני לא יכול, בילדה הזו (התובעת א.ר), אני נקטתי עמדה ברורה שיש קשר ברור בין התאונה לפרטס".

2.4 לאחר עיון בחוות דעת הרפואיות, שמיעת עדות הרופאים בבית המשפט ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים - שוכנעתי להעדיף את חוות דעת פרופ' פורת על פי זו של ד"ר צינמן שכן גם אם חוות הדעת מאיינות האחת את שניה בעניין הקשר הסיבתי - צירוף המקרים של התאונה שגרמה לחבלה והתפתחות המחלה במועד סמוך לאחר התאונה, ושאר טיעוני ב"כ התובעת בנושא זה המקובלים עלי - מטים את הכף לטובת חוות דעתו של פרופ' פורת, ובהקשר זה אף ראוי לציין כי תחום מומחיותו הספציפי של פרופ' פורת הוא - אורטופדיית ילדים כאשר מדובר בתובעת שהיא ילדה-קטינה, הסובלת מפרטס.

2.5 קיימת מחלוקת באשר לשיעור הנכות הרפואית של התובעת - ד"ר צינמן קבע לתובעת 30% נכות לצמיתות ופרופ' פורת 20% לצמיתות.
לאחר בחינת מהות הפגיעה והגדרת סעיפי הנכות שקבע כל אחד מן המומחים ונוכח הנימוקים לפיהם העדפתי את חוות דעת פרופ' פורת באשר לקשר הסיבתי לתאונה - שוכנעתי כי נכותה הרפואית של התובעת מסתכמת ב-20%, אך נכותה התפקודית עפ"י תאורי הפגיעה אצל שני המומחים - מתאימה יותר לנכות תפקודית של 25% (תוספת של 25% לנכות הרפואית כמקובל בתקנה 15).

3. הנזק -

3.1 הפסד כושר השתכלות לעתיד -
התובעת כיום קטינה בת 14, בנסיבות אלה לא ניתן להעריך את הפסד השתכרותה אלא על בסיס אחוזי נכותה התפקודית מסך השכר הממוצע במשק.
תמיכה לגישה זו מצויה בפסיקה רחבה הדנה בקביעת נזק לעתיד של קטינים.

נוכח האמור לעיל, חישוב נזקה של התובעת לעתיד נעשה עקרונית על בסיס 25% נכות תפקודית מתוך השכר הממוצע במשק 7,000 ₪ ברוטו, ו-5,800 ₪ נטו לבת 14 (ב"כ הצדדים לא ציינו נתוני שכר לאחר הפחתת מס הכנסה משכר של 7,000 ₪ (ב"כ הנתבעת הפחית את מלוא 25%) והנתונים נקבעו על ידי עפ"י ירחון חשב), ואולם לקחתי בחשבון 5 שנים (מגיל 18 סיום לימודים ועד גיל 23) כתקופת הכשרה מקצועית. בתקופה זו ערכתי את החישוב עפ"י 25% משכר נטו של 4,350 ₪ בלבד.

לאחר חישובי ההוון לשתי התקופות והוון כפול לשנות ההקדמה התוצאות הן כדלקמן:
לתקופה מגיל 18 עד גיל 23 (מעוגל) - 53,700 ₪.
תקופה מגיל 23 עד גיל 65 לפי 25% מ-5,800 ₪ - 318,215 ₪.
סה"כ נזק לעתיד מעוגל - 372,000 ₪.
3.2 כאב וסבל -
עפ"י גילה, מועד התאונה, אחוזי נכותה הרפואית (20%), ימי אישפוזה הרלוונטיים, הפיצוי המגיע בפריט זה מסתכם נכון להיום ב-44,000 ₪.

3.3 עזרת צד ג' בעבר והוצאות רפואיות בעבר -
למעט מספר מצומצם של קבלות לא הובאו ראיות התומכות בפריט נזק זה כפי שצויין גם בסיכומי ב"כ הנתבעת. בשים לב למהות הפגיעה, לטיפולים רלוונטים ולפסיקה רלוונטית באשר לטיפול הורים בילדיהם, עם אבחנה נדרשת בשים לב לנסיבות הספציפיות - אני מעריך את נזקי ההורים-התובעת בפריט זה בסך של 15,000 ₪ נכון להיום.

3.4 הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר -
נוכח תיעוד חלקי, הפיצוי בפריט זה נמעשה על סמך התיעוד והערכה גלובלית בשים לב למהות הפגיעה ונסיעות רלוונטיות, סך כל הפיצוי בפריט זה - 10,000 ₪ נכון להיום.

3.5 ניידות -
לא מצאתי בסיס לפסוק פיצוי בפריט זה. מגבלותיה של התובעת אינן מונעות נסיעה ברכב ציבורי, ואינן מצדיקות רכב מיוחד, מה גם שהנזק לעתיד נקבע על בסיס שכר ממוצע במשק הטומן בחובו אפשרות לאחזקת רכב פרטי ללא קשר לתאונה.

3.6 עזרת צד ג' בעתיד -
בשים לב למהות הפגיעה, נכותה התפקודית של התובעת, היותה כיום בת 14, ושיקלול מידת העזרה הדרשת בעתיד בשים לב לתקופות שונות בחייה, עפ"י הגיל הכרונולוגי ומבלי להתעלם מחלק מטיעוני ב"כ הנתבעת בעניין זה, אני מעריך את הפיצוי בפריט זה בהערכה גלובלית ובשים לב למקדמי היוון, בסכום של 80,000 ₪ נכון להיום.

4. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 521,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ, אגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה.

על ב"כ התובעת להמציא לבית המשפט בקשה לאישור תכנית בנקאית להפקדת כספי הקטינה בתוכנית חסכון סולידית עד הגיעה לגיל 18.

5. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום כ"ט בטבת, תשס"ה (10 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

אהוד רקם
, שופט
סגן נשיא
מילי.








א בית משפט שלום 6629/01 ארכאן נואף נ' עטיה מוחמד, כלל חב לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/01/2005)