פסקי דין על שלמה דהן | פסקי דין על דוד כהן | פסקי דין על יוליה גלושקו | פסקי דין על סרגיי גלושקו ואח' |

50419-12/13 תאק     02/09/2014




תאק 50419-12/13 שלמה דהן נ' דוד כהן, יוליה גלושקו, סרגיי גלושקו ואח'








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 50419-12-13 דהן נ' כהן ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
מרדכי בורשטין


תובע

שלמה דהן
ע"י ב"כ עו"ד דהן


נגד


נתבעים

1. דוד כהן
2. יוליה גלושקו
3. סרגיי גלושקו
4. אולגה גלושקו

הנתבעים 2-4 ע"י ב"כ עו"ד ששון וצדוק



החלטה
בקשה לעיכוב הליכים בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968( להלן:"חוק הבוררות").

רקע

1. בין התובע לנתבעים 2-4 נחתם "חוזה אימוץ", אשר עיגן את השקעת התובע בקידום קריירת הנתבעת 2, כטניסאית, זאת בתמורה לקבלת אחוזים מסך הכנסותיה העתידיות של הנתבעת 2. הנתבע 1, שימש כמנהל המקצועי של הנתבעת 2, הוא זה שהביא לחתימת הסכם האימוץ והיה צד לו.

בהמשך
נכרתו הסכמים נוספים.
לאחר כניסת הנתבעת 2 לדירוג 100 הטניסאיות הטובות בעולם, המקנה לתובע אחוזים מרווחי הטניסאית לפי ההסכמים, פנה התובע לנתבעים על מנת לקבל את המגיע לו על פי ההסכם.
משלא נענה התובע בדרישותיו הוגשה התביעה.

2. הנתבעים 2-4 הגישו בקשה לעיכוב ההליכים והפניית הסכסוך להליך בוררות בפני
הבורר עליו הוסכם בחוזה המקורי ואילו התובע והנתבע 1 מתנגדים לבקשה.

האם קיים הסכם בוררות מחייב?
3. בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות , ככל שקיים הסכם או תניית בוררות מחייבת בין הצדדים, יעכב בית המשפט את ההליכים בפני
ו לבקשת מי מהצדדים, ויורה על קיום הליך בוררות ואולם בית המשפט לא יעשה כן, אם עלה בידי המתנגד לכך להוכיח כי קיים טעם מיוחד אשר מצדיק את קיום ההליך בבית המשפט ובניגוד להסכמת הצדדים הראשונית.
"הגישה של החוק היא, שבית המשפט ישקול אם לסרב לבקשה, שכן המגמה היא, שסכסוך אשר הוסכם למסרו לבוררות – באמת יידון בה."
( ס. אוטולונגי בוררות – דין ונוהל ( מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה) 283).


4.
ביום 21.07.05 נחתם "הסכם אימוץ" בין התובע לנתבעים (להלן :"ההסכם ראשון"). במסגרת ההסכם הוחלט
על התדיינות בפני
הבורר עודד יעקב .
וכך נקבע בסעיף 18 לחוזה :"הצדדים מסכימים כי כבורר יחיד ומוסכם ישמש מר עודד יעקב מאמן הספורט ההישגי בנבחרת ישראל שהוא גם משמש כסמכות מקצועית ראשית באיגוד הטניס והוא בלבד ,כך שאם ייבצר ממנו להיות בורר יוסדרו כל העניינים באמצעות הערכאות המוסמכות . הבורר יהיה רשאי להכריע בכל המחלוקות שינבעו מהסכם זה ויהיה כפוף לדין המהותי ולתנאי הסכם זה."
כיום הבורר אינו מאמן את הנתבעת 2.
עם זאת, לא למותר לציין את עדות הנתבע 3 לפיה הבורר הוא "היחיד שיודע את כל הסיפור מההתחלה ועד הסוף והיחיד שהיה בפני
ם" ( ע' 3 ש' 23-24) – עדות שלא נסתרה בשלב זה.

5.
כשנה לאחר חתימת ההסכם הראשון ובעקבות גידול בהוצאות ה"אימוץ", בחר התובע ל"צאת" מהסכם ה"אימוץ".
הנתבע 1 הביא להכנסת הזוג וורטן, בנעליו של התובע כמאמצים של הנתבעת 2. ביום 09.06.06 נחתם הסכם בין הצדדים ובין הזוג וורטן המסדיר את כניסת הזוג וורטן בנעלי התובע, (להלן: "ההסכם השני").
בהסכם השני נכתב מפורשות כי הזוג וורטן ייכנס בנעליו של התובע לעניין הזכויות והחובות כמפורט בהסכם הראשון ( ראו גם:
סעיף 10 לכתב התביעה) וכך
נקבע מפורשות בסעיפים 2-3 להסכם השני:

"moshe and libby werthan will join david cohen as joint business managers with all of the rights and responsibilities formerly attributed to moshe dahan… the partners in the new arrangement will have the same rights and responsibilities, and privileges as attributed to the partners in the contract of the 21 july 2005"

6.
בחלוף כשנתיים
בחרו הזוג וורטן ל"צאת" מהסכם ה"אימוץ" וביום 01.05.08 נחתם הסכם נוסף בין התובע לנתבעים (להלן :"ההסכם שלישי").
בסעיף 4 להסכם
נקבע מפורשות כי הנתבעים יבואו בנעלי הזוג וורטן :"
david cohen, julia glushko and her parents assume all werthan obligations to shlomo dahan, financial and otherwise, as described in the attached agreements"

7.
אין בכך שנחתמו הסכמים ובכך שבשלב מסויים הצטרפו צדדים נוספים להסכמים, שאינם עוד צד להסכם, כדי לעקר את סעיף הבוררות. סעיף 4 לחוק הבוררות קובע שסמכות הבורר יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם ובהעדר כוונה משתמעת אחרת מההסכמים המאוחרים אין לומר שסעיף הבוררות פקע ואינו תקף עוד ( ראו והשוו:רע"א 4333/12 חברת ישיבת פוניבז' בע"מ ואח'
נ' מסורת התורה בני ברק ואח'

(14.06.12)).

8.
התובע אינו חולק על כך ואף מציין בסעיפים 11-12 בכתב התביעה, כי במסגרת ההסכם השלישי שנחתם בין הצדדים, הנתבעים נכנסו בנעלי הזוג וורטן וכי במסגרת ההסכם הוסדרה העברת הזכויות והחובות של הזוג וורטן לידי הנתבעים. מכאן שגם לשיטת התובע, תניית הבוררות מההסכם הראשון מחייבת ותקיפה אף כעת.

בנוסף לכך יצויין שאין
בהסכם השני והשלישי
כל הוראה המבטלת את האמור בהסכם הראשון.

9.
מהשוואה בין ההסכמים, נראה כי הפרוט הרב שבהסכם הראשון בנוגע להסדרת היחסים שבין הצדדים אל מול תמציתיות ההסכמים המאוחרים, מלמדת שמטרת ההסכמים המאוחרים הייתה אך להסדיר את החלפת הצדדים המחוייבים להסכם תוך שביתר העניינים ממשיכים הצדדים להסתמך על המפורט בהסכם הראשון ויש להעדיף את ההסכם הראשון המפורט שנותר בעינו.

לא זו אף זו, גם התובע מסתמך בכתב התביעה מפורשות על ההסכם הראשון שנחתם בין הצדדים (ראו :סעיפים 9 ו 35 לכתב התביעה).

על כן נדחית טענות התובע לפיהן אין
עוד תוקף לסעיף 18 להסכם הראשון, הוא הסעיף הקובע כי מר יעקב עודד
ישמש כבורר בין הצדדים.

10.
יוטעם
שאין בלשון החוזה אסמכתא לטענת התובע כי סעיף הבוררות סוייג אך ורק לעניינים מקצועיים ומכל מקום יש להעדיף את עמדת הנתבעים בנוגע לפרשנות הסעיף.
"הלכה היא כי תניית בוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים, יש לפרש בהרחבה... גישה זו מתיישבת עם ההלכה לפיה משנדרש בית המשפט ליתן פרשנות לתניית בוררות, יבחר הוא, מבין הפרשנויות האפשריות, את הפרשנות לפיה על הסכסוך בין הצדדים להתברר במסגרת בוררות."
(רע"א 180/07 אמיר כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל (04.10.09)).
יש לבכר אפוא את הפרשנות התומכת בתניית הבוררות גם בנסיבות המקרה דנן.

טעם מיוחד
11.
לטענת התובע קיים טעם מיוחד המצדיק את ביטול עיכוב ההליכים
הטמון בנבצרותו של מר יעקב עודד לשמש כבורר .
חובת השכנוע שאין לעכב את ההליכים ולפעול בניגוד למוסכם בתניית הבוררות, מוטלת על המתנגד לבקשה ועליו להראות טעם מיוחד המצדיק את התנגדותו לקיום הליך הבוררות כמוסכם.
12.
אין לקבל העלאת טענה סתמית בדבר חשש למשוא פנים, שכן קבלת טענה כזו, כטעם מיוחד המצדיק את אי קבלת בקשה לעיכוב הליכים, תאפשר לכל צד אשר רוצה להתחמק מהליך הבוררות להשתמש בטעם שכזה ולהתחמק בנקל מההליך. עמד על כך כבוד השופט (כתארו אז) לנדוי בעניין בר"ע 127/69 "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אסא, פ"ד כד(1),323 ,בעמ' 330: "..אין להרשות שהעלאת טענה סתמית של חשש למשוא פנים תספיק כדי להוציא את העניין מתחת ידי משפט החברים, כי בדרך זו תעורער סמכותו של משפט החברים מיסודה'."
לא נסתרו טענות הנתבעים כי בענף הטניס מוחלפים מאמנים ובוודאי שהדבר מתבקש שעה שהספורטאי מתקדם בדירוג העולמי ועל כן אין בהחלפת המאמן שהייתה אפשרית בעת כריתת ההסכמים כדי למנוע מהמאמן לשמש כבורר. מסקנה זו גם מתבקשת לנוכח הוראת סעיף 2 להסכם הראשון לפיה התובע והנתבע 1 יהיו רשאים לקבוע מי יהיו המאמנים.
אין מחלוקת שהבורר אינו עוד מאמן של הנתבעת 2 ואולם אף אם הופסקה העסקתו כמאמן אין בכך כדי למנוע ממנו לשמש כבורר ואין בעצם הפסקת עבודתו כמאמן כדי להקים חשש למשוא פנים.
מסקנה זו מתחזקת גם על רקע עדות הנתבע 1 לפיה העבודה עם הבורר כמאמן הופסקה בטריקת דלת מצד כל הנוגעים בדבר לרבות הורי הטניסאית ( ע' 7 ש' 21-22) ומכאן שלא הוכח שלבורר משוא פנים כלפי צד זה או אחר.

13. על אף הנטען בסיכומי התובע, התובע לא הוכיח את טענותיו ולא עלה בידו להרים את נטל ההוכחה כי מתקיים טעם מיוחד אשר בגינו יש לקבל את התנגדותו לבקשה לעיכוב ההליכים. כל שהתובע עשה בכדי להוכיח את טענתו היה לצרף דף של שאלות שנשלחו לבורר ותכתובת דוא"ל בין התובע לנתבעת 2.

גם הנתבע 1, צרף בתשובתו לסיכומי הנתבעים 2-4 טענה בדבר משוא פנים וניגוד עניינים המונעים ממר יעקב עודד לשמש כבורר, אלא שהנתבע 1 עצמו מציין, בתשובתו כי "יש לפסול ולחשוף את המניע המרכזי להתעקשותם על הבורר" אולם גם הנתבע 1, מלבד צרוף תכתובת מייל בין מר יעקב עודד לעו"ד פורגס לא הניח תשתית ראייתית מספקת בנדון לטענותיו.

מנגד, דווקא הנתבעות 2-4 טרחו לצרף את תשובתו של מר יעקב עודד כי לא קיימת כל מניעה מצדו לשמש כבורר בתיק.
14.
לא הונחה אפוא תשתית ראייתית מספקת על מנת לקבוע שאין לתת אמון בבורר או כי נבצר מהבורר למלא תפקידו ועל כן לא קיים טעם מיוחד המונע היעתרות לבקשת הנתבעים 2-4 ( ראו והשוו: רע"א 3159/12 עאטף מוסא ושות' בע"מ נ' עמירון חברה להשקעות ובניין בע"מ (10.07.12).
סוף דבר

15. לסיכום, התובע
והנתבע 1 לא הרימו הנטל ולא הוכיחו כי קיים טעם מיוחד בשלו יש לדחות את בקשת הנתבעים 2-4 לעיכוב ההליכים.
הנתבעים 2-4 נכונים לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות כמפורט בסיכומיהם.
לפיכך מורה על עיכוב ההליכים בתביעה ועל העברת ההליכים לבוררות .
בנסיבות העניין ובשים לב לאופי ההסכמים נשוא התביעה אין צו בדבר הוצאות.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 50419-12/13 שלמה דהן נ' דוד כהן, יוליה גלושקו, סרגיי גלושקו ואח' (פורסם ב-ֽ 02/09/2014)