פסקי דין על מונתהא סעיד בוסתנג'י | פסקי דין על סלקום ישראל בע"מ

5196-05/14 תת     03/09/2014




תת 5196-05/14 מונתהא סעיד בוסתנג'י נ' סלקום ישראל בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"ת 5196-05-14 סלקום ישראל בע"מ
נ' סעיד בוסתנג'י




תיק חיצוני: 0811934121





מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופטת
דנה עופר


המבקשת

מונתהא סעיד בוסתנג'י


נגד


המשיבה

סלקום ישראל בע"מ



החלטה

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב ובקשה להארכת מועד להגשתה. בקשות אלו נדונו לפניי היום, המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לטענת המבקשת, כלל לא קיבלה את אזהרת ההוצאה לפועל, אשר על פי הרשום בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לידיה במסירה מלאה ביום 12.9.12. אישור המסירה אינו חתום על ידי המבקשת, שכן על פי הצהרת המוסר – המבקשת סירבה לחתום על האישור. ההמצאה בוצעה ברחוב פבזנר 13 בחיפה, ואילו המבקשת מתגוררת, לטענתה, בכפר יאסיף מזה שנים. המבקשת אישרה בחקירתה כי הכתובת שבה לכאורה בוצעה ההמצאה הייתה באותה עת כתובת בתה הבגירה, אלא שלטענתה היא לא התגוררה עמה מעולם. היא מתגוררת כאמור בכפר יאסיף, וכך גם רשום בתעודת הזהות שלה.

המבקשת הגישה את ההתנגדות לאחר שנודע לה על הליכים שננקטו נגדה. בתצהירה נמנעה המבקשת מלציין מתי בדיוק נודע לה על ההליכים (עיקול בבנק). מחקירתה הנגדית של המבקשת עלה, כי נודע לה על ההליך לפני כשנה, היינו – בסביבות ספטמבר 2013, ואילו ההתנגדות הוגשה בסוף אפריל 2014. המבקשת אישרה בחקירתה כי ידעה לא רק על העיקול בחשבון הבנק, אלא גם על הליכי הגבלות שננקטו נגדה בלשכת ההוצאה לפועל, בחודש יוני 2013, שכן קיבלה מכתבים המודיעים לה על אותן הגבלות.

עוד עלה מחקירתה הנגדית של המבקשת, כי במהלך התקופה האחרונה עברה הליכי גירושין מבעלה, שעזב את הארץ בשל חובותיו הרבים, והוא נמצא בירדן. לטענתה, הסתבכה אף היא בחובות בשל כך, והתמודדה עם סירובו של הבעל לאפשר לבתם המשותפת לצאת מירדן ולחזור ארצה. לטענתה, כאשר נודע לה על ההליך פנתה לעו"ד, וזה אכן פנה לב"כ המשיבה על מנת לנסות להסדיר את החוב, אך כשלא עלה בידו לעשות כן דרש שכר טרחה גבוה לצורך הגשת התנגדות. המבקשת לא הייתה יכולה לשלם את הנדרש, ועל כן פנתה לבא כוחה הנוכחי, המייצג אותה ללא תשלום בשל היכרות ביניהם.

לגופו של עניין, לטענת המבקשת, כלל לא התקשרה בהסכם עם המשיבה, ולא קיבלה ממנה כל שירות. בתצהירה טענה, כי החתימה על הסכם ההתקשרות אינה חתימתה, וכי ייתכן שבעלה לשעבר עשה שימוש בפרטיה וחתם בשמה. גירסה זו עמדה בעינה לאחר החקירה הנגדית.

המשיבה מתנגדת להארכת המועד, שכן, לטענתה, המבקשת הייתה מודעת מזה זמן רב להליכים שננקטו נגדה, והשתהתה יתר על המידה בהגשת ההתנגדות. כן טוענת המשיבה, כי המבקשת ביקשה להסדיר את החוב, ורק לאחר שלא הצליחה לקבל את ההנחה המיוחלת, הגישה התנגדות זו, ובה טענות שאינן אלא הגנת בדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, עד למועד שבו הוגשה בפועל, וכן להורות על קבלתה
. זאת, לצד פסיקת הוצאות בגין האיחור בהגשת ההתנגדות.

אני מקבלת את טענת המבקשת, כי האזהרה למעשה לא הומצאה לידיה. אישור המסירה אינו חתום על ידי המבקשת. המבקשת אינה צריכה להוכיח, כי לא התגוררה בחיפה, שעה שכתובתה הרשומה (ואף הידועה למשיבה לפי פרטי ההתקשרות שבהסכם) – בכפר יאסיף. אף אם נמסרה האזהרה למאן דהוא באותו מען, הרי שאם אין המבקשת מתגוררת שם, אין מדובר בהמצאה כדין. המשיבה לא הצליחה לשכנעני, כי אכן המבקשת התגוררה במען האמור בחיפה, וכי מדובר בהמצאה כדין.

המצאה כדין של האזהרה היא המתחילה את מניין המועדים להגשת ההתנגדות (רע"א 2793/01 לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671). עם זאת, לעתים גם ידיעה מוכחת אודות ההליך מתחילה מניין זה, אף אם האזהרה עצמה לא הומצאה לנתבע. במקרה הנוכחי, הוכח כי המבקשת הייתה מודעת להליך זמן רב לפני הגשת ההתנגדות. אמנם, לא ברור בכמה זמן בדיוק מדובר, אך ניכר כי חלפו חודשים רבים, אם לא שנה ויותר, בין המועד שבו נודע למבקשת על התביעה (והיא אף פנתה לעוה"ד הקודם) ועד שהגישה את ההתנגדות.

עם זאת, חלוף המועד אינו צריך לחסום דרכה של המבקשת אל ביהמ"ש בטענת הגנה טובה. דומה כי המבקשת התרשלה בטיפול בהגשת ההתנגדות, והתמהמהה בכך מעל לסביר, אך מעדותה למדתי כי הייתה שרויה במצב אישי-משפחתי קשה, כמו גם במצב כלכלי קשה. כל אלו מהווים טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות, כאשר הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה כתוצאה מהארכת המועד ניתנת לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמות.

כאמור, טענת המבקשת כי היא אינה חתומה על ההסכם לא נסתרה עד כה, וטענה זו מצדיקה בירור ענייני. רצונה של המבקשת להסדיר את החוב (בתשלום נמוך באופן משמעותי מסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל) אינו שומט את הקרקע תחת גירסתה, שכן לעתים ירצה בעל דין להסדיר מחלוקת, אף בתשלום שאינו מסכים לו, לצורך סיום ההליך וצמצום הוצאותיו.

לאור האמור, אני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד שבו הוגשה בפועל, וכן מורה על קבלתה.
אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה, ללא קשר להמשך ההליך העיקרי, בסכום של 1,200 ₪.

הליכי הוצל"פ מעוכבים.
התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובעת תגיש תצהיר לאימות העובדות ותצהיר מסמכים מטעמה, יחד
עם
העתקי המסמכים, בהתאם
לתקנה
214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ח' אלול תשע"ד, 03 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.













תת בית משפט שלום 5196-05/14 מונתהא סעיד בוסתנג'י נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/09/2014)