פסקי דין על נאסיף אבו ג'והר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

39857-06/13 בל     08/09/2014




בל 39857-06/13 נאסיף אבו ג'והר נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 39857-06-13



לפני:
כב' הנשיאה ורד שפר

נציג ציבור (עובדים): מר ראובן גרובר
נציג ציבור (מעסיקים): מר דב רוזנברג
התובע
:


נאסיף אבו ג'והר
ת.ז. 026231969

ע"י ב"כ: עו"ד ויסאם מוקטרן



נגד

הנתבע
:


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

החלטה

1.

התובע סובל מליקוי בברכיים, אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במשך השנים, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.
פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנ"ל כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפני
נו.

2.

התובע הגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית ונחקר בפני
נו על תצהירו.
לאחר ששמענו את עדותו של התובע, הסכימה ב"כ הנתבע כי ימונה מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע בברכיים לבין תנאי עבודתו.

3.

להלן העובדות הדרושות לקבלת חוות הדעת, כעולה מתצהירו של התובע ועדותו בפני
נו:

א.
התובע יליד 1972.

ב.
התובע עוסק בבניית חממות, וזאת במשך כ - 20 שנים (17 שנים כשכיר והחל משנת 2009 כעובד כעצמאי).

ג.
בניית החממות כרוכה בפעולות שביצע התובע אשר כוללות
סימון שטח הבנייה, יציקת בטון, הקמה ובניית קונסטרוקציה של החממה. פעולות אלה מבצע התובע באופן הבא –

סימון שטח החממה:
התובע מודד את שטח הבנייה ומסמן באמצעות מטר וצבע את מקום העמודים של הבסיסים, וזאת תוך כדי כיפוף מלא לגובה של כ - 10 ס"מ מהאדמה, באופן שכל ארבעה מטר עושה סימון וכל סימון אורך כחצי עד שלושת רבעי דקה. התובע עושה כ – 50 סימונים, וזאת במהלך יום אחד.

יציקת הבטון:
לאחר ביצוע חפירת הסימונים האמורים באמצעות בובקט, התובע מבצע עבודות יציקת בטון בכל בור, וזאת בדרך של הכנסת מוט ברזל לבור ובמקביל שפיכת בטון, באופן שהתובע נמצא בכריעה כ – 10 דקות לכל בור, ובסה"כ כ – 50 בורות. זמן היציקה נמשך יום אחד, וזמן התייבשות הבטון נמשך בין יום אחד לשני ימים, במהלכם התובע עובר להכנת שטח לחממה נוספת, וזאת בהתאם לשלבים הנ"ל, וכך עושה לסירוגין.



הקמת הקונסטרוקציה של החממה
הקמת הקונסטרוקציה של החממה מבוצעת בשלבים הבאים:


שלב חיבור מוטות הברזל:
התובע מחבר את מוטות הברזל שננעצו כאמור בבורות, וזאת בדרך של קדיחת המוטות יחד עם היסוד וחיבורם בבורג אחד, כשהפעולה מבוצעת תוך שהתובע כורע על ברכיו.

שלב חיבור התעלות
:
לאחר בניית הקונסטרוקציה של החממה, התובע מרים ומעלה, ביחד עם עובד נוסף, תעלות באורך של 4 מטר, אותן הוא מחבר על גג החממה בגובה כ – 4 מטרים. לצורך העלאת התעלות וחיבורן, התובע עושה שימוש בסולם, דבר שמחייב אותו לעלות ולרדת שלוש פעמים בסולם,
לצורך חיבור כל תעלה.
חיבור התעלה עצמו מבוצע בדרך של הידוק ברגים וסיליקון, באופן שהתובע כורע על ברכיו על רצפת התעלה למשך 5-10 דקות, וזאת ב – 11 מקומות לאורך כל תעלה. בממוצע בכל חממה התובע מרכיב כ – 200 מטר תעלות המחולקות לשורות (5 שורות וכל שורה באורך כ – 40 מטר).

חיבור הקשתות ("הגמלונים"):
לאחר חיבור התעלות, התובע, בעזרת עובד נוסף, עוסק בחיבור חצאי קשתות המורמים באמצעות מזלג לחממה בגובה של כ – 4 מטרים. חיבור כל קשת (40 בממוצע לכל חממה), מחייב את התובע לעלות ולרדת בסולם. התובע מבצע את חיבור הקשתות בדרך של עמידה על סולם בתנועה שבה הרגליים מכופפות והברכיים נשענות על העמוד של החממה.
לאחר חיבור הקשתות, התובע מבצע חיבור קודקוד לקשתות בדרך של חיבור מוט בין הקשתות, באופן שהתובע עולה על סולם ולאחר מכן טיפס על הקשת עצמה (על הקשת מחוברות מעין מדרגות). כל חממה מכילה 4 קשתות וכל קשת מכילה 10 מחברי קודקוד.

כיסוי הניילונים
:
התובע ועובד נוסף מרימים גליל ניילון אותו מעלים באמצעות שימוש בסולם לגג החממה, ולאחר מכן פורסים את הגליל בעזרת צינור לאורך כל גג החממה. לאחר מכן, התובע מבצע נעילה של הניילונים בקצוות של התעלה בדרך של חיבור מסילה לאורך כל שורה, באופן שהוא כורע על ברכיו בתוך התעלה. הפעולה מבוצעת בחממה של 4 קשתות ("גמלונים") – 4 פעמים. בכל שורה קיימים 40 מנעולים. התובע עובר בין מנעול למנעול בדרך של עמידה ולאחר מכן התכופפות, ועד לסיום כל פעולות הנעילה.


כיסוי החממה ביריעות פלסטיק:

לאחר סיום שלב גג החממה, התובע מחבר את היקף ו/או קירות החממה, וזאת בדרך של פריסת ניילון מלמטה למעלה וחיבור הניילון לאדמה, באופן שהתובע כורע ברכיים על האדמה, מחבר נקודה,
קם ועובר חצי מטר ומחבר את הנקודה שלאחריה וכך עושה עד לחיבור כל הניילון. לאחר מכן, בשתי חזיתות של החממה, התובע פורס ניילון אותו מעלה עם סולם מלמטה למעלה של החממה ומחבר במנעולים בדרך של עמידה על סולם וכיפוף הברכיים. אותה פעולה מחייבת את התובע לעלות ולרדת על סולם 30 פעמים (30 מטר ניילון ובין כל מטר שמים מנעול).
(מצ"ב סרטון על גבי דיסק בו מצולם התובע מדגים את הפעולות שביצע במסגרת עבודתו ותוארו לעיל).

ד.

התובע עובד 6 ימים בשבוע במשך 8-12 שעות בממוצע ביום.

4.

לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את דר' יפה דויד, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורטופדית.

שכר טרחתו של המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל
.

5.

כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלון המצורף להחלטה זו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום ממועד קבלת עותק החלטה זו. ת/2 הינה חוות דעת רפואית. כבוד המומחה אינו קשור לחוות הדעת, ובאשר לעובדות יש ללמוד מההחלטה.

6.

עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.
ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת
בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן

פסק דין
בהתאם.

7.

מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין להפנות למומחה שאלות הבהרה
ככל שהדבר יידרש.

8.

יש לשגר למומחה את החומר הרפואי הבא –
א.
תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית, נ/1.
ב.
תיק מבית חולים העמק, נ/2.
ג.
תיק מבית חולים צרפתי, נ/3.
ד.
שני תקליטורים של בדיקת
us
ובדיקת רנטגן, ת/1.
ה.
חוות דעת מאת דר' עאוני יוסף, ת/2.

9.

להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום י"ג אלול תשע"ד, 08/09/2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









מר ראובן גרובר
נציג ציבור (עובדים)

ורד שפר
, שופטת
נשיאה

מר דב רוזנברג
נציג ציבור (מעסיקים)






שאלון למומחה

1.
מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בברכיים?

2.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

3.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

4.
במידה והמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? 5129371
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).






בל בית דין אזורי לעבודה 39857-06/13 נאסיף אבו ג'והר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/09/2014)