פסקי דין על סיהאם עומרי | פסקי דין על מוחמד עומרי | פסקי דין על מוחמד רדא עומרי ואח' | פסקי דין על מועצה אזורית גלבוע | פסקי דין על משרד החינוך - מחוז צפון | פסקי דין על אחמד עבדאללה זועבי |

11250-09/14 עתמ     08/09/2014




עתמ 11250-09/14 סיהאם עומרי, מוחמד עומרי, מוחמד רדא עומרי ואח' נ' מועצה אזורית גלבוע, משרד החינוך - מחוז צפון, אחמד עבדאללה זועבי








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 11250-09-14 עומרי ואח'
נ' מועצה אזורית הגלבוע ואח'



בפני

כב' השופטת אסתר הלמן

העותרים
1. סיהאם עומרי

2. מוחמד עומרי

3. מוחמד רדא עומרי
4. מונא עומרי
5. תרוות עומרי
6. ריפעאת עומרי
7. מייסון עומרי
8. יוסף עומרי
9. נבאל עומרי
10. חסן עומרי
11. מיסא עומרי
12. כמאל עומרי
13. מוחמד עבדאלחאלק עומרי
14. עביר עומרי
15. לילא עומרי
16. סעיד עומרי

נגד

המשיבים
1. מועצה אזורית גלבוע

2. משרד החינוך, מחוז צפון

3. אחמד עבדאללה זועבי




פסק דין


1.

העותרים הינם הוריהם של 8 תלמידים, תושבי היישוב סנדלה, המתחילים בשנת לימודים זו את לימודיהם בכיתה ז'.

2.

עד לשנה זו למדו תלמידי היישוב סנדלה בחטיבת ביניים בבית הספר אורט ""אחווה" גלבוע" (להלן: "בית הספר "אחווה"), שהוא בית ספר מקיף שש שנתי, יחד עם תלמידים מחמישה כפרים בתחום המועצה האזורית גלבוע (להלן: "המועצה"): מקיבלה סנדלה, נאעורה, טייבה ותמרה. בחודש מאי 2014 אישר משרד החינוך איחוד שני בתי ספר יסודיים בכפר מוקיבלה והקמת חטיבת ביניים במבנה שהתפנה. (ראה מכתבה של מנהלת המחוז, דר' אורנה שמחון מיום 27/07/14).

3.

בעתירה שבפני
קובלים העותרים על ההחלטה לרשום את בניהם לבית הספר "העמק הירוק - מוקיבלה" (להלן: "בית ספר "העמק הירוק""), חטיבת הביניים החדשה שהוקמה בכפר מוקיבלה, ואשר קלטה אליה את תלמידי היישובים מוקיבלה וסנדלה.

4.

העתירה הוגשה ביום 04/09/14 יחד עם בקשה למתן צו ביניים שימנע העברתם של התלמידים מבית הספר "אחווה" לבית ספר "העמק הירוק", ויורה על רישומם בבית ספר "אחווה". הדיון בבקשה נקבע בדחיפות ליום 07/09/14; המשיבים הגיבו בקצרה ובדוחק הזמן על טיעוני העותרים. למרות האמור, הוסכם על הכול, כי לאחר הדיון בבקשה למתן צו הביניים, ועל סמך הטיעונים שהועלו על ידי הצדדים במהלכה ובכתובים, יינתן

פסק דין
בעתירה עצמה.

טענות העותרים בתמצית
:

5.

טענתם העיקרית של העותרים הינה כי המשיבים פעלו בדרך סותרת, כאשר מחד אפשרו להם לרשום את ילדיהם לבית הספר "אחווה", שם הונפקו להם כרטיסי תלמיד, הם עברו מכינה של כשבועיים בחופש הגדול, והכל מתוך מטרה להתקבל לכיתה מדעית.

6.

העותרים טוענים, כי רק בשלהי חודש אוגוסט 2014, ימים ספורים עובר לפתיחת שנת הלימודים, זיהו "לזות שפתיים" והערות בנוגע למורת רוחה של המועצה מרישומם לבית ספר "אחווה", לכן פנו למועצה ונפגשו עם סגן ראש המועצה - מר עיד סלים. לטענתם, הבינו משיחתם עם מר סלים כי המועצה השלימה עם הרישום בבית הספר "אחווה", אולם מפקח משרד החינוך מר סבאח סבאח, מביע התנגדותו לכך. בעקבות הבטחותיו של מר סלים לטפל בעניין, התייצבו התלמידים ביום 01/09/14 בבית הספר "אחווה", אולם מנהל בית הספר הודיע להם כי המפקח מפעיל עליו לחצים ועליו להוציאם מבית הספר. ביום 02/09/14 קיבלו העותרים מכתבים, בהם נאמר כי ילדיהם רשומים בבית ספר "העמק הירוק" ונבצר יהא לקבלם בבית ספר "אחווה". העותרים מתקשים לקבל גזירה זו והם מבקשים, כאמור, להתערב בה.

7.

העותרים טוענים בהרחבה, כי המועצה קיפחה את זכותם וזכות ילדיהם לבחור את המסגרת החינוכית בה הם חפצים. לעמדתם, המערכת החוקית (חוק לימוד חובה, תשי"ט - 1949, חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג - 1953 והתקנות על פיו, חוק הפיקוח וחוק מוסדות חינוך תרבותיים וייחודיים, התשס"ח – 2008), מקנים להורים ולילדים את הזכות לבחור את החינוך ולהשפיע על תכניו, וזכות זו הינה זכות חוקתית.

8.

העותרים מוסיפים, כי בשל העיתוי בו הוחלט להפסיק את לימודיהם של התלמידים, נפגעה זכותם של העותרים וילדיהם לבחור בין לימודים בבית ספר ממלכתי לבין לימודים בבית ספר פרטי, ובכך נמחקה כל אלטרנטיבה חינוכית לחטיבת הביניים החדשה.

9.

עוד לפי הנטען בעתירה, בעיתיות נוספת, שטומן בחובו העיתוי בו ניתנה ההחלטה על הפסקת לימודיהם של התלמידים, באה לידי ביטוי בזכותם של העותרים להשיג על החלטת המשיבה לרשום את התלמידים בחטיבת הביניים החדשה (על פי הוראות תקנות חינוך ממלכתי (העברה) התשי"ט-1959), ובהמשך לערער בפני
מנהלת המחוז על החלטה כזו. העותרים מוסיפים, כי בבית הספר "אחווה" יש מסלול כיתה מדעית, שלא מצוי בחטיבת הביניים החדשה. על פי הוראות הרישום לבית הספר העל יסודיים לשנת תשס"ה, ירשמו נערים ללימודי המשך בתחום הרשות המקומית ואילו הרשמה למוסד מחוץ לתחום טעון היתר, שניתן לקבלו מטעמים שונים, בין היתר, בשל קיומה של מגמה או מסלול, שאין במוסד החינוכי ברשות המקומית בה הם מתגוררים. העדרה של כיתה מדעית בבית ספר "העמק הירוק", הוא לפיכך, לעמדתם נימוק שעל בסיסו יכולים היו לקבל היתר כזה.

נימוקי התשובה
:

10
.
המשיבים מבקשים לדחות את העתירה.

א.

נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, משלא צורף כמשיב בית הספר "העמק הירוק", העלול להיפגע מגריעת תלמידים הרשומים בו.

ב
.
נפל שיהוי ניכר בהגשת העתירה, המצדיק דחייתה.

ג
.
אחת התלמידות (בתם של העותרים 13 ו-14), כבר החלה ללמוד בבית הספר "העמק הירוק".

ד.

לגופו של עניין, ההחלטה על הקמת חטיבת הביניים החדשה התקבלה מנימוקים ענייניים, מתוך מטרה להקל על התלמידים, להקל על הצפיפות בבית הספר ולצמצם באופן משמעותי את משך הנסיעה לבית הספר (מעשרים וחמש דקות לערך למספר דקות בודדות).

ההחלטה על הקמת בית הספר התקבלה בחודשים מאי-יוני 2014, נמסרה לוועדים המקומיים והפכה לשיחת היום במקומות אלה. הודעה מתאימה נשלחה להורי התלמידים ביום 17/06/14 (נספח א' לתשובת המשיבה מס' 1). רשימות התלמידים נשלחו לבתי הספר, וכל התלמידים מהכפר סנדלה, ביניהם ילדי העותרים, שובצו בבית הספר "העמק הירוק".

המועצה מאשרת, כי העותרים פנו למר עיד סלים ביום 27/08/14 והביעו דאגתם, כי בעקבות המעבר לבית הספר החדש לא יזכו ילדיהם ללמוד בכיתה מדעית. לטענתו של מר סלים, בעקבות פנייה זו הוא ערך בירור עם המפקח מטעם משרד החינוך שהודיע לו כי גם בבית הספר "העמק הירוק" תפתח כיתה מדעית, ואף תזכה לתגבור של שעות לימוד נוספות מעבר לאלה שיש בבית ספר "אחווה". מר סלים בירר את הסוגיה גם עם מנהלת בית הספר ונודע לו ממנה שהיא כבר שיגרה מכתבים להורי התלמידים בנושא זה. מר סלים הוסיף, כי נחה דעתו מבירור זה והוא העביר מסר בנוגע לכך לעותרים, אשר לא חזרו אליו ולכן סבר שהבעיה נפתרה לשביעות רצונם.

המועצה ומשרד החינוך דוחים את טענות העותרים בנוגע לזכות ההורים לקבוע את מיקום המוסד החינוכי בו יתחנכו ילדיהם, (להבדיל מזרם החינוך בו ילמדו). המשיבים מפנים להוראות חוק לימוד חובה, התשי"ט -1949
(סעיף 3אא) וחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, הקובעים כי תלמיד יירשם במוסד חינוך ממלכתי, הקרוב למקום מגוריו. תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959 (להלן: "תקנות הרישום"). קובעות את כללי הרישום.
שיבוץ ורישום תלמידים למוסדות חינוך הוא תחום המצוי בסמכותה ובאחריותה הבלעדיים של מחלקת החינוך ברשות המקומית. רשות החינוך המקומית קבעה, כי בבית הספר במוקיבלה ילמדו תלמידי היישובים מוקיבלה וסנדלה והודעה על כך נשלחה להורים בחודש יוני 2014, לכן אם רצו להשיג על החלטה זו, היה עליהם להגיש ערר.

המשיבים מדגישים, כי לשם רישום תלמיד ב רשות אחרת, נדרשת הסכמה של הרשות המשגרת והקולטת, וסירוב לבקשה כזו מאפשר הגשת ערר.

המשיבים מפנים לפסיקה, ממנה הם מבקשים להסיק, כי בית המשפט העליון כבר נזקק לסוגיה של "טובת הילד" ורצון ההורים בנסיבות דומות, אל מול שיקולים חברתיים, חינוכיים, אינטגרטיביים, תקציבים וכיוצ"ב, וקבע כי מדיניות משרד החינוך היא מדיניות נכונה וטובה, שיש להגשימה, גם במחיר פגיעה או אי נוחות לתלמיד ספציפי זה או אחר.

המועצה מדגישה, כי לא ייגרם לילדי העותרים כל נזק מרישומם בבית הספר החדש, לא מדובר במי שמבקשים להוציאם ממסגרת חינוכית בה למדו כבר זמן רב, אלא במי שמעוניין ללמוד בכיתה מדעית ותו לא, ובעניין זה טענתם חסרת בסיס עובדתי, שכן גם בבית הספר החדש קיימת כיתה מדעית.

המועצה מדגישה גם את עיקרון האינטגרציה ואת הפגיעה במעמדו של בית ספר "העמק הירוק" כתוצאה מזליגתם של תלמידים בעלי רמה פדגוגית גבוהה. לפי הנטען, המחוקק הקנה לרשות המקומית את הסמכות לקבוע את אזורי הרישום, כאשר אחד הטעמים העומדים בבסיסו הוא עיקרון האינטגרציה, והרשות איננה יכולה לסבול סיטואציה, בה תלמידים איכותיים זולגים לכיוונו של בית ותיק יותר, ונמצא כי בית הספר החדש מתרוקן מהתלמידים המצטיינים מהאזור אותו הוא משרת. על מנת שבית הספר החדש יצליח, לא פחות ממקבילו, הרשות המקומית ומשרד החינוך בחרו להקצות משאבים ומאמצים נוספים. קבלת העתירה, לעמדת המועצה, תסכל את מטרת הקמת בית הספר, ועלולה ליצור מצב בו אכן קיימים שני בתי ספר, כשבאחד מהם לומדים התלמידים המצטיינים, ובאחר-יתר התלמידים, מצב אותו יש למנוע.

המשיבים מדגישים את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות ומבקשים לקבוע כי לא מתקיימת אף עילה להתערב בהחלטת המשיבים.

דיון והכרעה
:

11
.
לנגד עיני העותרים, עומדת טובתם של ילדיהם הקטינים, עבורם הם מבקשים להשיג את החינוך המיטבי, תוך הכשרתם לחיים טובים, על ידי הקניית חינוך וידע בנושאים מדעיים וטכנולוגיים.

12
.
בבסיס העתירה עומד חששם של ההורים, (כפי שהדברים באו לידי ביטוי בדברי אחד ההורים העותרים במהלך הדיון), כי בבית הספר החדש, חטיבת הביניים, שאך הוקמה בכפר מוקיבלה, לא יזכו ילדיהם לרמת לימודים דומה לזו שהם יכולים לקבל בבית הספר הוותיק, בו קיימת כבר מגמה מדעית, ותלמידיה זוכים למורים מנוסים.

13
.
רצון זה של הורים להשפיע על המוסד החינוכי בו ילמד בנם, מתוך ראית טובתו והעדפתו על פני שיקולים ואינטרסים ציבוריים, כבר עמד לבחינתם של בתי המשפט. זכותם של הורים להשפיע על תכני הלימוד של ילדיהם הוכרה בפסיקה כחלק מן הזכות לכבוד האדם וחירותו.

"זכות זו (להשפיע על תכני החינוך של ילדם ולחנכו לפי השקפת עולמם – א.ה.), עשויה להיות זכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד האדם, המעוגנת
בסעיפים 2
ו-
4
ל
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
– זוהי
זכות-נכדה של הזכות לכבוד האדם, הנגזרת מזכות-הבת לחינוך ...

בי
סודה מונחת ההכרה
כי "חזקה על ההורים כי יודעים הם את נפש ילדם ומבינים מה טוב לילד וכי יעשו הכל מה שדרוש לטובתו" (
בג"ץ 152/71 קרמר נ' עירית ירושלים, פ"ד כה
(1) 767, 779 (1971) (השופט
י' קיסטר
)).
בהבנת הזכות יש להתייחס גם לחקיקה ולפסיקה הענפות, בהן דנתי לעיל, שהן חלק מההיסטוריה החוקתית שלאורה עוצבה הזכות להשפיע על תוכני החינוך (ראו: ברק, עמוד 815), ואשר מסמיכות את השר להגן על אחדותה של המערכת הרשמית ולשקול שיקולים של השפעת ההכרה או התקצוב עליה". (בג"צ 282/14 עמותת חיואר לחינוך אלטרנטיבי נ' שר החינוך, (07/08/2014).

14.

זכות זו איננה מוחלטת ויש לאזנה מול אינטרסים ציבוריים, הנוגעים למערכת החינוך בכללותה (ראה סעיף 25 בפסק דינה של כב'
המבנה לנשיא, השופטת מ. נאור בבג"צ 282/14 שאוזכר לעיל).

15
.
בין היתר, הסמכות לקבוע אזורי רישום נתונה למשרד החינוך ולרשות המקומית, על פי שיקולים ציבוריים כלליים, בכללם השאיפה לאינטגרציה בחינוך.

"בסוגיית חינוכו של הדור הצעיר מצויות שתי זכויות-חובות יסוד : האחת - זכותם-חובתם של ההורים להקנות חינוך נאות לצאצאיהם, ודעתם-השקפתם בדבר חינוך נאות מהו היא ללא ספק בעלת משקל רב וחשובה מאוד ; והשניה - זכותה-חובתה של המדינה, באמצעות מוסדותיה שהוסמכו לכך, לדאוג להקניית חינוך נאות בצורה מאורגנת ומתוכננת, הקבועה בחוק, ואף זכות-חובה זו בעלת משקל רב היא וחשובה מאוד. כדי לעמוד בשתי זכויות-חובות אלה קובע החוק מצד אחד, דרך משל, סוגים שונים של בתי-ספר שבהם קיימות מגמות חינוך שונות, כגון ממלכתי, ממלכתי-דתי ובתי-ספר מוכרים אחרים ומצד שני - הוראות שונות שיש בהן משום טובת הציבור ותקנתו, כגון הדאגה לאיכלוס הכיתות וריכוז התלמידים בבית-הספר, סדרי הרשמה וענינים מינהליים- תכניים רבים אחרים, ואחרון אחרון חשוב - מגמה של אינטגרציה למען הרבות במאחד ובשווה בחינוכו של הדור הצעיר".
(
בגצ 421/77 - עמליה ו-מיכאל ניר נ' המועצה המקומית, פד לב(2), 253 (08/03/1978)).

(ראה גם עת"מ (י-ם) 304/01 שלב נ. עיריית ירושלים ועת"מ (חיפה) 9268-08-09 יוסף נ. ראש המועצה המקומית שלומי (23/08/09)).

16
.
החלטת המשיבים להקים חטיבת ביניים בתחום היישוב מוקיבלה ולקלוט לתוכה את תלמידי היישובים מוקיבלה וסנדלה, התקבלה על פי שיקולים מקצועיים ראויים, כשלנגד עיניהם של המשיבים עמדה טובת הילדים.

17
.
נשאלת השאלה האם הצביעו העותרים על נימוקים, שבעטים אין להחיל על ילדיהם את ההחלטה שנתקבלה על ידי המשיבים, תוך פגיעה בעקרונות חינוכיים ובאינטרסים כלליים אותם מבקשים המשיבים ליישם.

18
.
ראשית, אומר, כי ההחלטה על הקמת החטיבה החדשה, ושילוב בני היישוב סנדלה בתוכה, פורסמה עוד ביוני 2014. במהלך הדיון טענו העותרים כי לא קיבלו את ההודעה שהופצה להורי התלמידים בעניין זה, אולם אין בעתירתם טענה שלפיה לא היו מודעים לפתיחת החטיבה. יש להניח גם, כי העותרים וילדיהם היו מודעים לכך שיתר בני השכבה במקום יישובם מתעתדים להיקלט בבית הספר "העמק הירוק". על רקע זה, משהגיעו לאוזניהם שמועות על התנגדות המועצה לרישומם בבית ספר אחר, דאגו להיפגש עם סגן ראש המועצה, בניסיון להסדיר את העניין.

יש ממש, לפיכך, בטענת המשיבים, כי העתירה נגועה בשיהוי; אם כי בנסיבות העניין, אין המדובר בשיהוי שצריך להוביל לדחיית העתירה.

19
.
טענתם המרכזית של העותרים, שבעטיה הם סבורים כי החלטת המשיבים לחייבם ברישום ילדיהם לבית הספר "העמק הירוק" הינה בלתי סבירה וצריכה להתבטל, נעוצה בעובדה, שלעמדתם, אושר רישום ילדיהם בבית ספר "אחווה", הם התקבלו שם כתלמידים לכל דבר ועניין, ואף נקלטו במכינה של כשבועיים במהלך חופשת קיץ.

בעניין זה הסביר מנהל בית הספר "אחווה", כי בית הספר היה מודע לפתיחה של חטיבת הביניים בכפר מוקיבלה. לדבריו, הובהר להורי התלמידים, קרי, לעותרים, כי הרישום של ילדיהם צריך להיות במוקיבלה וקבלתם לבית הספר "אחווה" מותנית באישור המועצה. למרות האמור, ובשים לב לכך שחלק מן העותרים הם מורים בבית ספרו, הסכים בית הספר לשלב את ילדי העותרים בפעילות הקיץ שהתקיימה בבית הספר.

מר זועבי הסביר, כי ההורים שילמו עבור פעילות הקיץ בלבד, ואישורי הרישום שקיבלו נעשו רק לצורך פעילות זו ולצרכי ביטוח. לעומת זאת, כאשר הגיעו הילדים לבית הספר, כבר ביום הראשון ללימודים, נאמר להם כי אינם יכולים להתקבל כתלמידים מן המניין בבית הספר.

20
.
אין מחלוקת, כי כבר ביום הראשון ללימודים הועמדו העותרים על כך, שרישום ילדיהם הוא בבית הספר במוקיבלה ולא ניתן לאשר שילובם בבית הספר "אחווה". בנסיבות אלה, וגם אם רישומם לתוכנית הקיץ נטעה בהם תקוות אחרות, אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי ילדי העותרים לא החלו ללמוד בבית הספר "אחווה" והחלטת המשיבים איננה בבחינת "העברתם" לבית ספר אחר.

21
.
טוענים העותרים, כי המשיבה לא התנהלה, בכל הקשור לעניינם של העותרים, כמתחייב
מתקנות הרישום ולא ביצעה הליך רישום לחטיבה במוקיבלה, כאמור בתקנות אלה. טענה זו נטענה באופן כוללני, מבלי שפורטו הנימוקים עליה היא נסמכת, ובאופן שלא אפשר למשיבות להתייחס אליה כנאות בתשובתן. בהעדר טענה מפורשת כנגד הליכי הרישום בהם נקטו המשיבים, הם נהנים מחזקת התקינות של ההליך המנהלי.

22
.
אין חולק, כי ההחלטה על פתיחתה של חטיבת הביניים החדשה התקבלה בשלב מאוחר יחסית, שלא אפשר קיום הליכי רישום במועדים שנקבעו בתקנות הרישום. יחד עם זאת, היה בידי העותרים מספיק זמן בכדי להשיג על ההחלטה או לבקש העברה בהתאם לתקנות החינוך הממלכתי (העברה), התשי"ט-1959.

23
.
לטענת העותרים, הם נפגעו כתוצאה מכך שלא נתאפשר להם להגיש בקשה כזו, בשל עיתוי קבלת ההחלטה. לגישתם, העובדה שבבית ספר "אחווה" קיימת כיתה מדעית, וזו איננה קיימת בבית הספר "העמק הירוק", הוא נימוק שיכול היה להצדיק היענות לבקשה זו. ראשית, הואיל ודבר פתיחתה של החטיבה פורסם עוד בחודש יוני 2014, היה באפשרות העותרים להגיש בקשת העברה (הגם שזו לא הייתה בהתאם למועדים שנקבעו בתקנות), ויש להניח כי זו הייתה נדונה לגופה, מאחר וסיבת האיחור לא הייתה נעוצה בהתנהלותם. על כל פנים, מתגובת המשיבים, וכפי שהצהיר המפקח מר סבאח סבאח, גם בבית הספר "העמק הירוק" עתידה להתפתח בשנה הנוכחית כיתה מדעית, שתזכה לשעות לימוד מוגברות ולתנאים שאינם נופלים מאלה שמעניק משרד החינוך לבית הספר "אחווה".

24
.
ניתן להבין לליבם של העותרים החוששים כי הכיתה שתפתח בבית הספר "העמק הירוק" תסבול מקשיי התחלה ולא תעניק לילדיהם את רמת הלימוד שיש במסלול המדעי בבית ספר "אחווה". יחד עם זאת, הטענות בנוגע לזהות המורים בבית הספר החדש, השכלתם וניסיונם, הועלו בעלמא במהלך הדיון, ואין להן בסיס. חטיבת הביניים שנפתחה בימים אלה היא מוסד חינוכי קטן, שפתח שעריו בשלב זה לכיתות ז' בלבד, ויש נכונות ושאיפה לקדמו, על ידי הקצאת משאבים מתאימים, כפי שתיאר המפקח מטעם משרד החינוך.

25
.
לעומת חששות אלה של ההורים, שלא הונח להם בסיס מספיק, ניתן לצפות בבירור, כי גריעתם של קבוצת תלמידים מצטיינים מתוך שכבת הגיל של כיתות ז' תפגע קשות בדימויו של בית הספר החדש ואולי תביא לפגיעה נוספת (עקב מיעוט התלמידים). בית הספר "העמק הירוק" לא צורף כמשיב לעתירה ולא הובררה מידת הפגיעה בו.

26
.
יתירה מכך, צודקים המשיבים בטענתם, כי מתן אפשרות לתלמידים מצטיינים ללמוד במסגרת אחרת, פוגעת בעקרונות שהם מבקשים לקדם, לרבות אינטגרציה בחינוך, שגם אם יש החולקים על נחיצותה ותועלתה, הינה מטרה לגיטימית ועניינית.

27
.
סוף דבר, שעה שמדובר בתלמידים שטרם החלו את לימודיהם בבית הספר "אחווה", על פי הנהלים עליהם להיקלט בבית הספר הסמוך למקום מגוריהם בכפר מוקיבלה, שבו מובטחת לילדיהם רמת חינוך דומה (שני בתי הספר מנוהלים על ידי רשת "אורט"), לא שוכנעתי כי העותרים עמדו בנטל המוטל עליהם, להוכיח עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת המשיבים.

העתירה נדחית.

אינני רואה מקום לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, בדחיפות
.

ניתן היום, י"ג אלול תשע"ד, 08 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 11250-09/14 סיהאם עומרי, מוחמד עומרי, מוחמד רדא עומרי ואח' נ' מועצה אזורית גלבוע, משרד החינוך - מחוז צפון, אחמד עבדאללה זועבי (פורסם ב-ֽ 08/09/2014)