פסקי דין על קדוש בראשי | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל

2443/04 עא     11/01/2005




עא 2443/04 קדוש בראשי נ' מנהל מקרקעי ישראל




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
עא 002443/04


בפני
הרכב כב' השופטים:
י. גריל
[אב"ד]
ר. חפרי
- וינוגרדוב
ע. גרשון

תאריך:
11/01/2005


בעניין:
קדוש בראשי





מערער

נ ג ד


מנהל מקרקעי ישראל





משיב
פסק דין


1. ב-1.3.04 נתן בית משפט השלום (כב' השופטת כנפי-שטייניץ)

פסק דין
בו הורה על סילוק ידו של המערער מחלקות 1 עד 18 בגוש 12025 תוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין תוך חיובו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיב.

פסק הדין ניתן בתביעת המינהל כנגד המערער לסילוק ידו ממקרקעי המינהל.

המערער טען בבית משפט השלום כי הוא הבעלים הבלעדי של המקרקעין מכח עיבודם במשך עשרות שנים עוד בטרם קום המדינה. טענתו היתה לזכויות במקרקעין מכוח התיישנות.

בית משפט השלום דן בטענה ומצא כי תקופת ההתיישנות הנדרשת במקרקעין מוסדרים הינה בת 25 שנה ובלבד שהושלמה עד 1.1.70, מועד היכנס חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 לתוקפו. בנסיבות תיק זה היה על המערער להוכיח חזקה ועיבוד מ-1.1.45 כדי להנות מהגנת ההתישנות בפני
התביעה.

ביהמ"ש מצא כי למעט הצהרת המערער כי משפחתו החלה בעיבוד המקרקעין החל מ-1944 לא הביא ראיה של ממש לעיבוד כזה.

ביהמ"ש היה בדעה שלא הובאה כל ראיה ממשית להחזקה ועיבוד רצוף מיום 1.1.45 ומכאן קבע כי לא עומדת למערער טענת התיישנות ועל כן נתן את הוראת סילוק היד מן המקרקעין.

בפסה"ד לא חייב בית המשפט את המערער בדמי שימוש ראויים שנתבעו אף הם בתביעת המנהל, שכן סבר ששיעורם של אלה לא הוכח כראוי. ביהמ"ש היה בדעה שלא הובאו נתונים הניתנים לחקירה ולביקורת ביחס לדמי השימוש ומכאן דחה את העתירה לסעד זה.

2. הנתבע הגיש ערעור זה כנגד פסק הדין ואילו המינהל-התובע הגיש ערעור שכנגד.

הערעור הוגש כנגד פסק סילוק היד בו רואה המערער משום עוול שנגרם לו.

הערעור שכנגד הוגש לענין דחיית התביעה בנושא דמי השימוש הראויים.

3. בדיון שהתקיים בפני
נו מסר המערער לעיוננו קבוצה של 14 מסמכים שגילה לדבריו בשבוע האחרון ואף הביא עימו עד.

ב"כ המערער שכנגד תומך בפסה"ד של בית משפט השלום בכל הנוגע לסילוק היד וסבר כי ביהמ"ש מוסמך היה לקבוע את דמי השימוש.

4. עיינו בהודעת הערעור ולא זקפנו לחובת המערער (שלא היה מיוצג) את אי הגשתם של עיקרי טעון מטעמו.

במהלך הדיון הסברנו למערער כי ראיות, בין בע"פ ובין בכתב, יש להגיש בפני
הערכאה הדיונית השומעת את המשפט, יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, עיינו במסמכים שהמערער ביקש להביא לעיוננו.

אין במסמכים שהמערער מסר לעיוננו כדי להוכיח את מה שבית משפט קמא לא יכול היה לקבוע. במזכר מיום 29.10.04 מצויין אמנם בצד שנת 1944 "עיבודים שונים לאורך החלקות המנדטוריות (חלקות צרות)" אך אין בכך ראיה מספקת לטענת המערער לעיבוד בידי משפחתו דווקא.



שקלנו טענות המערער ומסקנתנו היא כי קביעתו של בימ"ש השלום כי לבד מהצהרתו של המערער בתצהירו כי משפחתו החלה בעיבוד המקרקעין עוד בשנת 1944, לא הובאה כל ראייה של ממש לעיבוד כזה, מבוססת כראוי. יש אכן ראייה בדבר עיבוד מאז קום המדינה, אך אין בראיות מעבר לכך.

משכך, אין מקום להתערב בפסה"ד בענין ההוראה לסילוק ידו של המערער שכן, בדין יסודה.

5. לדעתנו גם אין לקבל את הערעור שכנגד. עיינו בתצהירו של אריה גלסברג. בתצהירו אין הסבר מספק לסכומים שנקב וסבורים אנו שגם בענין זה יש טעם בקביעת בית משפט קמא לפיה לא הובאו נתונים הניתנים לחקירה ולביקורת המאפשרים קביעת דמי השימוש הראויים שכן שיעורם לא הוכח כראוי.

6. סיכומו של דבר דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

7. במהלך הישיבה בה נדון הערעור הסכים ב"כ המינהל כי היה והערעור יידחה יבוצע הפינוי תוך 90 יום.

משכך, אנו מורים בזאת כי על המערער לסלק ידו מן המקרקעין הידועים כחלקות 1 עד 18 בגוש 12025 תוך 90 יום מהיום.
בנסיבות המקרה אין צו להוצאות בערעור ובערעור שכנגד.

ניתן היום א' בשבט, תשס"ה (11 בינואר 2005) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


י' גריל
, שופט
[אב"ד]

ר. חפרי
-וינוגרדוב, שופטת

ע. גרשון
, שופט









עא בית משפט מחוזי 2443/04 קדוש בראשי נ' מנהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 11/01/2005)