פסקי דין על משכיות בע"מ | פסקי דין על דייב בלומברג (1992) | פסקי דין על סנפיר ארז | פסקי דין על אורן ג.ח. נכסים ואח' |

39497-05/13 תאק     11/09/2014




תאק 39497-05/13 משכיות בע"מ נ' דייב בלומברג (1992) בע"מ, סנפיר ארז, אורן ג.ח. נכסים בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 39497-05-13 דייב בלומברג (1992) בע"מ ואח'

נ' משכיות בע"מ




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
11

בפני

כב' הרשם
אריה ביטון


מבקשת

משכיות בע"מ



נגד


משיבים

1. דייב בלומברג (1992) בע"מ
2. סנפיר ארז
3. אורן ג.ח. נכסים בע"מ
4. חגי אורן



החלטה

1.
המבקשת הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה למתן צו עיקול, שניתנה ביום 25/6/13 לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ואשר הותירה את הצו הזמני על כנו בהתאם לטעמים שפורטו בהחלטה ולאחר ניתוח מפורט של התנאים הקבועים בתקנות. בסיפא להחלטה נקבע, כי כל אימת שלא תיתן המבקשת בטוחה מתאימה אזי יוותרו העיקולים על כנם.

2.
בבקשתה זו טוענת המבקשת, כי לאחר מתן צו העיקול חלו שינויים לטובה במצבה הכלכלי של המבקשת המתבטאים בעודף תזרימי של 1 מיליון ₪ בשנה, בהפחתת החזר הלוואות לבנק לאומי ב-1.5 מיליון ₪ לסך כולל של 32.5 מיליון ₪ ויתרת חובה בסך של 1.4 מיליון ₪ בחשבון העו"ש, כך שסך כל השעבוד לטובת בנק לאומי על הנכס שבבעלותה עומד על סך של כ-34 מיליון ₪, בעוד שערכו של הנכס עלה ועומד כיום על סך של 52.92 מיליון ₪, בשונה מערכו הקודם שעמד על סך של 49.5 מיליון ₪. עוד לטענתה, השעבוד היחידי החל על זכויותיה בנכס הינו זה הרשום לטובת בנק לאומי ואילו השעבוד לטובת חברת כלל חל אך ורק על זכויותיה של כלל בנכס ואין לו כל השפעה על זכויות המבקשת כפי שהוערכו בחוות הדעת השמאית העדכנית. בנוסף, טוענת המבקשת כי קיומו של צו העיקול על הנכס מונע ממנה להביא להפחתה בשיעור הריבית השנתי על ההלוואות שנטלה מבנק לאומי, דבר אשר עשוי להוזיל את הוצאות המימון בכ- 300,000 – 380,000 ₪ מדי שנה, וזה אף מונע קבלת אשראי בנקאי נוסף הנדרש לה לביצוע עסקאות נוספות. לפיכך, מסיקה המבקשת, כי אין כל חשש כי המשיבים לא יוכלו להיפרע ממנה אם יזכו בדין, ומכאן, שמאזן הנוחות השתנה לטובתה ולטובת ביטול העיקול.

3.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי הערבויות שהופקדו על ידי המשיבים אינן משקפות את הנזקים שנגרמים לה כתוצאה מצו העיקול, ולאור מצבם הפיננסי הירוד של המשיבים, קיים חשש כי אם תזכה בדין לא יהיה בידיה להיפרע מהמשיבים על נזקיה כתוצאה מהצו. לפיכך מציעה המבקשת, כחלופה להותרת צו העיקול על כנו, להפקיד ערבות בנקאית בסך של 300,000 ₪, בנוסף על ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪ שנדרשה היא להפקיד כתנאי למתן הרשות להתגונן בתיק, וכן, לחייב את המשיבים בהפקדת ערבון ו/או ערבות בנקאית נוספים בסך של 1 מיליון ₪ וערובה נוספת בסך של חצי מיליון ₪ בגין כל שנה בה תתנהל התובענה.

4.
בתגובה, טוענים המשיבים, כי הבקשה לעיון מחדש אינה עומדת בדרישות התקנות וההלכות מכוחן בדבר קיומן של נסיבות ו/או עובדות חדשות ואף לא בדבר קיומה של טעות בהחלטה. לטענתה, רובן של הטענות המועלות בבקשה ככולן אינן חדשות ואינן מהוות שינוי נסיבות, ואילו יתרתן נטענו בעלמא ו/או כלל אינן רלוונטיות לעניין.
לטענת המשיבים, זכויות המבקשת בנכס היחיד שלה מהוות את הכנסותיה היחידות והבלעדיות, בעוד שלה התחייבויות נוספות מלבד תביעה זו, וככל שיבוטל צו העיקול לא תהיה מניעה לממש את הזכויות ולהותיר את המשיבים בפני
שוקת שבורה.

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה לעיון חוזר מן הטעמים שיפורטו להלן:

תקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת עיון מחדש בצו זמני אם בית המשפט ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו. בענייננו, אין טענה בפי המבקשת כנגד צדקת הצו מלכתחילה ואף לא מצאתי כל טעם שכזה לפי שהחלטה בבקשה לביטול הצו הזמני ניתנה בפירוט ובנימוקים מתאימים והמבקשת אף לא ערערה על החלטתי זו שניתנה ביום 25/6/13. בעניין זה נקבע, כי המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהחלטות ביניים שנתן, ללא שינוי בנסיבות, הם נדירים ביותר ובית המשפט לא ייתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר.


ביחס לטענת המבקשת באשר לשינוי נסיבות או עובדות חדשות, לא מצאתי כל ממש בטענה זו, שכן טענות מעין אלו עלו עוד בבקשה לביטול הצו ובדיון שנערך במעמד הצדדים, והדברים פורטו בהחלטתי הקודמת. הטענה לעודף תזרימי של 1 מיליון ₪ נטענה כבר אז ואין בה חדש, ואף הטענה בדבר ההפרש שבין ערכו של הנכס אל מול השעבוד לטובת בנק לאומי נטענה בעבר והציגה הפרש הגבוה ב-10 מיליון ₪ מגובה האשראי שניתן לה מהבנק, וגם אז לא היה בטענה זו להביא לביטול העיקול הזמני כפי שפורט בהרחבה בהחלטה. כיום
מציגה המבקשת הפרש של 20 מיליון ₪ מבלי שיש בכך כל שינוי בנסיבות, שהרי לא הציגה היא כל הכנסה או נכס אחר וזה נותר כנכסה היחידי ושלמולו מתקיימים שעבודים לבנק לאומי, תביעות כנגד החברה, לבד מתביעה זו על סך של כ- 2 מיליון ₪, ואף מעבר לכך נוצרה לה יתרת חובה בבנק שגבהה בסך של 1.4 מיליון ₪. כל העובדות הללו מביאות בסך הכל הכללי לאותו מצב קודם שמעלה את אותו חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, שכן מימוש הנכס עלול להותיר את המשיבים בפני
שוקת שבורה וללא כל בטוחה שתאפשר פירעון החוב הנתבע. גם הטענה בדבר אי השפעתו של השעבוד לטובת חברת כלל הועלה בבקשה הקודמת ואף הוא אינו מהווה עובדה או טענה חדשה. למעשה, אין המבקשת מציגה כל בטוחה אחרת להסרת החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין אלא מנסה להיבנות שוב אך ורק מן הנכס היחידי שבבעלותה, המשועבד לבנק לאומי בגין האשראי הניתן לה ושלטענתה כיום מנוצל בסך של כ-34 מיליון ₪, ושבלעדיו אין למשיבים כל מזור ויכולת להיפרע מן המבקשת, ככל שתתקבל תביעתם. לפיכך, אין ולא מצאתי בטענות המבקשת כל שינוי נסיבות או עובדות חדשות אשר יש בהן להביא לשינוי במאזן הנוחות ו/או לביטול הצו שניתן בזמנו.


טענתה השניה של המבקשת, לפיה צו העיקול גורם למבקשת לנזקים כספיים גבוהים אינו מעלה או מוריד לצורך העניין ואין בכוחו לשנות את מאזן הנוחות לטובת המבקשת לאור קיומה של עילת תובענה וחשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. אף על פי כן, צריך לומר, כי אין בהוזלת הוצאות מימון כדי להביא לביטול צו העיקול ואף לא נראה כי יש מניעה למבקשת להוזילו באמצעות בנק אחר לנוכח טענתה כי ערכו של הנכס גבוה בכ- 20 מיליון ₪ מההתחייבויות בגינו, בעוד שצו העיקול הינו עד לסך של 2 מיליון ₪.


באשר לטענתה השלישית של המבקשת, לפיה מצבם הפיננסי של המשיבים הינו ירוד, לא מצאתי בכך כל ממש או רלוונטיות לעניין התנאים הדרושים להטלת צו עיקול זמני, ולפיכך אין מקום להידרש לטענה זו כלל.


6.
לאור האמור לעיל, לא מצאתי בבקשה לעיון חוזר כל שינוי נסיבות או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או כי ישנה הצדקה לביטול הצו הזמני, ולפיכך, אין מקום לשנות מן ההחלטה הקודמת שניתנה בעניין זה או לשנות מן הצו העומד על כנו עד כה.

7.
המבקשת תשא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪.





ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ד, 11 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 39497-05/13 משכיות בע"מ נ' דייב בלומברג (1992) בע"מ, סנפיר ארז, אורן ג.ח. נכסים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/09/2014)