פסקי דין על מחמד אזברגה | פסקי דין על מוניר אלמסעודין |

56404-06/13 פ     18/09/2014




פ 56404-06/13 מדינת ישראל נ' מחמד אזברגה, מוניר אלמסעודין











בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"פ 56404-06-13 מדינת ישראל
נ' אזברגה ואח'




בפני

כב' השופטת ק. רג'יניאנו


המאשימה:

מדינת ישראל







נגד


הנאשמים:
1. מחמד אזברגה
2. מוניר אלמסעודין






הכרעת דין


1.
הנאשמים עומדים לדין בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא חדא, קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב בצוותא חדא, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
בנוסף מיוחסות לנאשם גם עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח ברת תוקף.

2.
כתב האישום
נטען שעובר ליום 21.6.2013 קשרו הנאשמים קשר לגנוב רכב. בהתאם לתוכנית הקשר בתאריך 21.6.2013 עובר לשעה 01:46, באמצעות כלי פריצה שהיו ברשותם, התפרצו הנאשמים לרכב סוזוקי מ.ר 89-468-05, גרמו נזק למנגנון ההתנעה וגנבו את הרכב (להלן: "הג'יפ") שהיה בבעלותו של מנחם שיינדל. אזרחים שהבחינו בג'יפ בנסיבות מחשידות דווחו על כך למשטרה ובעקבות כך הגיעה לאזור ניידת משטרתית סמויה (להלן: "הניידת") ובה שלושה שוטרים: מאור אזולאי (להלן: "מאור"), בר ורטהיים (להלן: "בר") ואלי לזרוב (להלן: "לזרוב"). הניידת הבחינה בג'יפ נוסע ברחוב ירושלים לכיוון זכריה מדר כשהוא חולף בצומת באור אדום. ברחוב זכריה מדר עצר מאור את הניידת בסמוך לג'יפ, שהיה נהוג על ידי נאשם 1 ולצידו ישב נאשם 2. מאור שוחח עם נאשם 1 וביקש ממנו לעצור בצד.
בתגובה, פתח נאשם 1 בנסיעה פרועה ומהירה מדרום לצפון לכוון רחוב מנוחה ונחלה ולא נענה להוראה של מאור לעצור והכל כדי להימלט מהשוטרים ולהפריע להם למלא את תפקידם. מאור דלק אחרי הג'יפ, הפעיל את מערכת הסירנה והתאורה הכחולה על גג הניידת והזעיק סיוע. במהלך המרדף חלף הג'יפ באור אדום בצומת הרחובות זכריה מדר ודרך ירושלים מדרום לצפון, וכמעט פגע ברכב אחר שנסע בצומת.
ניידת סיוע ובה השוטרים אייל כהן (להלן: "אייל" או "כהן") ויאיר חצרוני (להלן: "חצרוני") ביצעה חסימה של נתיב הנסיעה לצפון בצומת הרחובות מנוחה ונחלה ומילר. השוטר כהן נעמד לפני הניידת החוסמת וסימן לג'יפ לעצור. משהבחין נאשם 1 במחסום, המשיך בנסיעה לכיוונו של כהן, אשר נאלץ לקפוץ הצידה על מנת שלא ייפגע מהג'יפ. הג'יפ המשיך בנסיעה מהירה לכיוונו של חצרוני וגם הוא קפץ הצידה כדי שלא להיפגע. הג'יפ המשיך בנסיעה על שטח ההפרדה הבנוי בין שני המסלולים ובדרך זו עבר את המחסום והמשיך בנסיעה פרועה לכיוון צפון כשהוא חולף באור אדום בצומת הרחובות יעקב ומנוחה ונחלה.
בהגיע הג'יפ לרחוב הרצוג חצה אי תנועה המפריד בין שני המסלולים ונסע במסלול הנגדי, בניגוד לכיוון התנועה ובהמשך כשהגיע לצומת הרחובות בן יהודה והרצל לא נתן זכות קדימה לרכבים. נטען כי במהלך הנסיעה חצה באור אדום את צומת הרחובות הרצל ודרך יבנה וסיכן כלי רכב שחלפו בצומת.
בהמשך, המשיך הג'יפ בנסיעה פרועה לכיוון נס ציונה. כתב האישום מפרט את המסלול שעשה הג'יפ כאשר תוך כדי נסיעה ניגח נאשם 1 עם קדמת הרכב את חלקה האחורי של הניידת וסיכן יושביה. בהמשך, המשיך הרכב בנסיעה פרועה ברחוב ויצמן וכמעט פגע בהולכת רגל אשר ניסתה לחצות במעבר חצייה. הוא המשיך בנסיעה תוך סטייה מצד לצד, פגע בניידת משטרתית והמשיך בנסיעתו בכביש 4313 לכיוון באר יעקב.
על מנת לעצור המשך נסיעתו של הג'יפ בוצעה באמצעות ניידת חסימה מלאה של כביש 4313, בכניסה לבאר יעקב. הג'יפ התקרב במהירות לכיוון המחסום תוך סיכון חייהם של השוטרים טויטו וגרוסברג. הקצין טויטו קפץ מעבר לחומה אל שביל עפר סמוך. משהבחין נאשם 1 במחסום המשיך בנסיעה לכיוון מקום עמידתו של טויטו. בתגובה פתחו טויטו וגרוסברג בירי לכיוון גלגלי הג'יפ. הג'יפ פנה לדרך ללא מוצא ונעצר.
נאשם 1 נמלט מהמקום והתחבא בין הצמחייה באיזור. נטען שנאשם 1 נהג בג'יפ ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח ברת תוקף.

3.
בתשובה לכתב האישום כפר נאשם 1 בטענה שנהג בג'יפ. הוא הודה שבתקופה הרלבנטית לא החזיק ברישיון נהיגה ופוליסת ביטוח.
הנאשמים כפרו בגניבת הרכב ובעבירות הקשורות בנהיגה ובעבירות האחרות. גירסתם הייתה איפוא, שביום הרלבנטי הגיעו במונית לבלות ברחובות. בתום הבילוי, בניסיונותיהם לחזור לביתם, הם ניסו לעצור טרמפ ועצר להם רכב ג'יפ לבן. נאשם 1 התיישב במושב הקדמי ליד הנהג ונאשם 2 התיישב במושב האחורי. הם אישרו שבמהלך הנסיעה ניידת משטרתית עצרה בסמוך אליהם ונהג הג'יפ התבקש למסור פרטים. בתגובה, החל הנהג בנסיעה מהירה כדי לברוח מהמשטרה, מבלי שהייתה להם שליטה על מעשיו וחרף בקשתם לעצור מנוסתו. הם הוסיפו שנהג הג'יפ נמלט ובעת מעצרם הוא כבר לא היה במקום.

4.
הודעות הנאשמים הוגשו בהסכמה.

נאשם 1 – ת/23 (מיום 21.6.2013), ת/15 (מיום 24.6.2013).

נאשם 2 – ת/24 (מיום 21.6.2013), ת/16 (מיום 24.6.2013).

5.
התביעה זימנה לעדות שוטרים שהשתתפו במרדף אחרי הג'יפ. מרבית הדו"חות הוגשו בהסכמה כתחליף לחקירה ראשית.
מאחר ולא הייתה הודאה מפורשת בעבירות הקשורות בנהיגה ברכב, כפי שאלה פורטו בכתב האישום ומאחר והסניגורים חקרו חלק מהעדים גם בשאלה זו, לא מצאתי עצמי פטורה מלפרט בהכרעת הדין את הראיות הקשורות לעבירות הנהיגה ברכב.

6.
בתום שמיעת הראיות לא הייתה מחלוקת לגבי העובדות הבאות:
א.
בתאריך הרלבנטי לא היה נאשם 1 מורשה לנהיגה ולא הייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף.
ב.
ביום הרלבנטי היה ג'יפ מ.ר 89-468-05 בבעלותו של מנחם שניידל. הרכב חנה ברח' הכרמל 17 ברחובות ונגנב בלילה שבין ה-20.6.2013 ל- 21.6.2013 שעה 01:45.
ג.
הנאשמים ישבו בג'יפ במהלך המרדף המשטרתי.
ד.
לאחר שבוצע ירי לעבר הגלגלים של הג'יפ, סטה הג'יפ לשביל כורכר ללא מוצא והתהפך על צידו.
ה.
נאשם 1 אותר ונעצר, על ידי השוטר תומר ברק, כשהוא מסתתר מתחת לעצים ועשבים במרחק של כ-50 מטר מהג'יפ. הוא לבש חולצה לבנה.


נאשם 2 נעצר כשהוא יוצא מהג'יפ מהדלת הימנית הקדמית.
ו.
בחיפוש שנעשה בג'יפ נתפסו בין היתר כפפות, כובע, מפתח צינורות באורך 32 ס"מ. על פי חוות דעת של מומחה (ת/13 מיום 24.6.2013) מפתח צינורות הוא כלי פריצה "ויכול לשמש בעיקר לשבירתם של מנגנוני התנעה ("סוויץ'") וכן לשבירתם של מנעולי צילינדר המותקנים בדלתות מבנים"
ז.
במהלך המרדף התנגש הג'יפ בחלקו הקדמי ימני של רכב הבילוש מ.ר. 82-936-79 וגרם לו לנזק.
ח.
הנאשמים נמנים על המגזר הערבי.
ט.
בבדיקת הג'יפ נמצא שהסוויץ' היה שבור.

7.
אופן נהיגתו של נהג הג'יפ פורט בהרחבה בדו"חות הפעולה ובעדויותיהם של עדי התביעה שזומנו לעדות.
לציין שמדובר במרדף ממושך, בלילה, ברחובות רבים בערים רחובות ונס ציונה. במרדף השתתפו מספר רכבים ושוטרים מתחנות משטרה שונות. כל אחד מהשוטרים העיד לגבי חלקו במרדף ותיאר נהיגה פרועה ומסוכנת של הג'יפ. בעיקרי הדברים, העדויות השתלבו זו בזו והשלימו אחת את השנייה. הוכחה נסיעה פרועה ומסוכנת של נהג הג'יפ, תוך התעלמות מחוקי התנועה וסיכון חיי אדם במטרה להימלט מאנשי המשטרה ולהפריע להם במילוי תפקידם.

ראיות התביעה
8.
מאור (ע.ת/2) הצטרף למרדף אחרי הג'יפ ברחוב מנוחה ונחלה לכיוון רחוב מדר. העד נהג בניידת משטרתית סמויה מ 10-115 (להלן: "רכב הבילוש"), לידו ישב השוטר בר ומאחור ישב המתנדב לזרוב. כשהגיע במקביל לג'יפ הוא עצר את הניידת ושאל את הנהג מהיכן הוא. נהג הג'יפ ביצע פניית פרסה ופתח בנסיעה מהירה לכיוון מנוחה ונחלה. בתגובה, הפעיל העד את מערכת הסירנה והפנס הכחול על הגג. הוא ראה את הג'יפ חוצה באור אדום את צומת הרחובות מדר-דרך ירושלים וכמעט "נכנס" ברכב שחצה את הצומת בירוק. סיפר שהג'יפ המשיך בנסיעה פרועה וגרם ל-3 התנגשויות ברכבים משטרתיים. הוא תיאר בעדותו את שתי התנגשויות.
התנגשות ראשונה בין הג'יפ לרכב הבילוש ברחוב מנוחה ונחלה.
ההתנגשות השנייה על הכביש מפארק המדע לכיוון נס ציונה, כאשר לדברי העד הוא ניסה לבלום את מהירות נסיעתו והג'יפ ניגח את רכבו כדי להזיז אותו מהדרך.

על פי עדותו של מאור בת/2 (מיום 21.6.2013) ובבית המשפט, כאשר עצר את רכבו במקביל לג'יפ הבחין שבמושב הנהג ישב בחור שחום עור שלבש חולצה לבנה. לידו ישב בחור נוסף שלא הצליח לזהותו. העד תיאר את המרדף אחרי הג'יפ וציין שבמהלך כל המרדף בקשר עין עם הג'יפ, עד שנורו מספר יריות לעבר גלגלי הג'יפ והג'יפ פנה "ימינה חזק" לשטח של שיחים והתהפך על צידו לתוך בור. הוא פרק מהרכב, התקרב לג'יפ וראה שמהחלון של דלת הנהג יצא בחור לבוש בחולצה לבנה שברח לכיוון השטח הפתוח. הוא התקרב לג'יפ והבחין שבדלת הימנית הקדמית "בחור נוסף מהצד השני היה תקוע. החלק גוף החיצוני התחתון היה בחוץ והחלק העליון היה תקוע בין הדלת לבור שם. הוא נתקע ביציאה שלו". (עמ' 21 ש' 6-8)(אין חולק שמדובר בנאשם 2). הוא נעצר ונאזק על ידו. נאשם 2
אמר לו ששתה הרבה אלכוהול ורק עלה לטרמפ. אחרי 5 דקות דווח לו שהבחור שנמלט, נתפס, נעצר ונלקח לתחנת המשטרה. עוד בטרם כתיבת הדו"ח הוא זיהה אותו בוודאות בתחנת המשטרה כנהג הג'יפ (נאשם 1).

בזכ"ד שכתב העד ב-24.6.2013 (ת/3) הבהיר שכאשר עמד במקביל לג'יפ ודיבר עם הנהג, חלון הנהג היה פתוח. החלון האחורי היה סגור ולא ניתן היה לראות אם יש נוסעים נוספים במושב האחורי. ציין שהג'יפ נטה על צידו הימני. נאשם 2 עמד בין הדלת הקדמית לבין קצה הבור, כאשר חלק גופו התחתון היה מתחת לג'יפ.
בזכ"ד נוסף (ת/4, ללא תאריך) העד ציין שכאשר עמד במקביל לג'יפ הייתה במקום תאורת רחוב והמרחק בינו לבין הג'יפ היה סנטימטרים בודדים. ("מרחק של מראה"). הוא העיד שלא ראה במהלך המרדף אנשים נוספים בג'יפ.

העד נחקר על ידי ב"כ נאשם 2, בקשר לנסיבות שהביאו אותו לכתוב את ת/3 ות/4. אומר כבר כאן כי לא מצאתי בת/3 ות/4 פרטים נוספים מהותיים שאינם בת/2. מדובר בהבהרות ותו לא. כאשר בת/2 ציין העד בהגינותו, שדרך החלון האחורי לא ניתן היה לראות אם יש בג'יפ נוסעים נוספים.

העיד שכאשר עמד במקביל לג'יפ ראה את ה"פרצוף של הנהג" ו"דיבר מולו" והזיהוי של הנהג בתחנת המשטרה (בחדר מעוכבים) לא היה בגלל החולצה הלבנה שלבש.
העד שלל את האפשרות שהיו עוד אנשים בג'יפ, פרט לשניים שנעצרו "לא יכול להיות, אם במהלך ההתעופפות מישהוא פרס כנפיים וברח אז יכול להיות. לא יכול להיות שמישהוא יצא מהרכב במהירות כזאת ולא יקרה לו משהוא" (עמ' 26 ש' 29 – 30). "אני ראיתי אחד שיצא, אם היה יוצא עוד מישהוא הייתי רואה אותו" (עמ' 27 ש' 9).

9.
נצ"מ יאיר חצרוני (עת/1, מפקד תחנת רחובות בתקופה הרלבנטית) העיד שבמהלך מבצע לאיתור רכבים גנובים, התקבל אירוע לגבי מרדף אחרי ג'יפ מסוג סוזוקי. דווח על ידי אישה שניסו לפרוץ לרכב שלה והפורצים עלו לג'יפ סוזוקי לבן ונמלטו מהמקום.
העד התמקם ברחוב מנוחה ונחלה כשאיתו בניידת רפ"ק כהן. הם הבחינו בג'יפ הנמלט ואחריו נסע רכב הבילוש. שניהם יצאו מהניידת. אייל התקרב לכיוון הג'יפ. הג'יפ נעצר ומאחוריו עצר רכב הבילוש. לפתע נהג הג'יפ "לקח רברס בצורה מטורפת לעבר רכב הבלשים" ובצורה מכוונת פגע בניידת ומיד שילב להילוך קדמי "וטס קדימה". אייל (שעמד בכיוון נסיעתו) קפץ הצידה ולדבריו בדרך נס לא נפגע מהג'יפ. הוא (העד) זז הצידה והג'יפ נמלט מהמקום "בנסיעה מטורפת" (תרשים נ/1). בשלב זה הצטרפו ניידות נוספות לסייע באירוע.
העד ציין שברחוב מנוחה ונחלה, כאשר הג'יפ חלף על פניו, ראה באופן וודאי שני אנשים שישבו ברכב מקדימה (עמ' 15 ש' 17-18).

10.
השוטר בר (עת/3) כתב את דו"חות הפעולה ת/6 ות/7. הוא ישב ברכב הבילוש ליד מאור. תיאר בהרחבה בת/6 את אופן נהיגתו הפרועה של נהג הג'יפ ובעיקרי הדברים התיאור שלו דומה לתיאור של מאור, למעט בנקודה אחת שולית לדעתי. הוא ציין שהג'יפ התהפך על צידו השמאלי.
העד התייחס בת/6 לזהותם של האנשים שישבו בג'יפ. החקירה הנגדית התמקדה רק בשאלת זהותם של האנשים שישבו בג'יפ.
בת/6 ציין העד "...הגענו אל הרכב וזיהיתי שני אנשים בתוך הרכב..." (עמ' 1 לדו"ח). בסופו של האירוע, לאחר שהג'יפ התהפך "...לידו עמד בחור ממוצא ערבי...היה נראה מבולבל..." (בבית המשפט הסביר שהיה נסער ולא רגוע, בהלם, בשוק).
בת/7 מיום 25.6.2013 ציין העד "...זיהיתי בוודאות את פניו של נהג הרכב לאחר שהוא נמלט ונתפס".

בחקירה נגדית השיב שרכבם נעצר במקביל לג'יפ והוא היה הכי קרוב לנהג הג'יפ (מרחק של פחות מחצי מטר) וזיהה בוודאות שני אנשים ברכב שנראו לו בני מיעוטים. אחד ישב בכיסא הנהג והשני בכיסא שליד הנהג. לגבי הנהג העיד "הסתכלתי לו בעיניים" (עמ' 30 ש' 30) "אני התמקדתי בפני
ם" (עמ' 34 ש' 1). לאחר שנתפס בשטח, זיהה אותו בוודאות. הדגיש שראה בוודאות רק שני אנשים "אולי מישהו התחבא מתחת לכסאות במצב שאני לא יכול לראות..." (עמ' 30 ש' 21). בהתחלה הם עצרו את הבחור שעמד ליד הג'יפ ואחרי מספר דקות השוטרים הביאו עוד עצור, את זה שברח. "זיהיתי שניים ואני זוכר אותם טוב". הוסיף שהוא זוכר את הנהג גם היום והוא מזהה אותו בבית המשפט. העד הצביע בבית המשפט על נאשם 1 כמי שנהג בג'יפ. לשאלה אם יכול להיות שנאשם 1 לא היה הנהג השיב "לא. אזברגה נהג".
סיפר שפרק מהניידת עם מאור ולזרוב. מאור התקדם לפניו. הוא לא ראה את הג'יפ "נכנס ונתקע". זה היה עניין של שניות, ראה את הג'יפ במצב הפוך.

11.
לזרוב (עת/4), ישב כאמור בניידת הבילוש מאחור. כתב את דו"ח הפעולה ת/9. בדו"ח תיאר העד אופן נהיגתו הפרועה של נהג הג'יפ וציין שכאשר מאור עצר את הניידת במקביל לג'יפ, זיהה את הנהג "כבחור שחום לובש חולצה לבנה".
בחקירה נגדית העיד שראה בן אדם שיושב ליד הנהג ויותר מזה לא ראה. כאשר הג'יפ סטה לדרך הכורכר, בפרק זמן של 10 עד 15 שניות לא ראה את הג'יפ, ראה את האורות שלו. לגבי רגע ההתהפכות העיד "ראיתי את האורות שלו כאילו משנים זווית" (עמ' 36 ש' 11). כאשר הגיע לג'יפ, ראה את מאור ובר אוחזים אדם שכבר שלוף מתוך האוטו. הוא לא היה הנהג. הוא לא היה עם חולצה לבנה "אלא אם החליף חולצה". העיד שלא ראה בשטח עצור נוסף. כשהיה בדרך לתחנת רחובות שמע בקשר שנתפס.

12.
רפ"ק אייל כהן (עת/5) כתב את דו"ח הפעולה ת/10. העד פירט בדו"ח נסיבות הגעתו (ביחד עם חצרוני), לרח' מנוחה ונחלה. בעיקרי הדברים הפרטים שמסר לגבי אופן נהיגתו של נהג הג'יפ תואם את עדותו של חצרוני. הוא העיד שראה את הג'יפ נוסע לעברם. הוא עמד באמצע הכביש כשהוא לבוש במדים. מאחורי הג'יפ התמקם רכב הבילוש. הייתה התנגשות בין הצד האחורי של הג'יפ והחזית של רכב הבילוש. אחר כך נהג הג'יפ "לחץ פול גז וטס לכיוון שלי". הג'יפ היה במרחק 50 – 70 מטר ממנו. המרחק הצטמצם והוא קפץ ימינה לפני שהג'יפ דרס אותו. העד סיפר שהבחין בשתי דמויות בתוך הרכב. הוא עמד עם אקדח שלוף והחליט בסופו של דבר לא לירות. לשאלה אם היו עוד אנשים בג'יפ מאחורה השיב "אני ראיתי שתי דמויות בוודאות. לא זיהיתי" (עמ' 39 ש' 29).
בסוף האירוע ראה את הג'יפ תקוע בתעלה.

13.
רפ"ק אבי טויטו (עת/6, בתקופה הרלבנטית קצין אג"מ של תחנת רמלה). בשעה 02:00 היה ביחד עם פקד גרוסברג (עת/20) בניידת בגזרת באר יעקב. דווח על מרדף אחרי ג'יפ לבן. הוא התבקש לחסום את הכביש בין נס ציונה לבאר יעקב. ממרחק של 100 מ' הבחין בשיירה בראשה נסע ג'יפ לבן. הוא עמד על הכביש וירד לשביל. הג'יפ שבר ימינה ונע לעברו ובכך סיכן את חייו. בתגובה ירה לעבר גלגלי הג'יפ. פקד גרוסברג שהיה איתו ירה גם הוא לעבר גלגלי הג'יפ. הג'יפ המשיך בנסיעה על השביל והתהפך במרחק 50 מטר ממנו. הוא התקרב למקום וראה את הג'יפ כשהוא הפוך ("אולי לצד השמאלי") הבחין בשוטרים עם עצור ונאמר לו שחשוד נוסף ברח. אחרי 5-6 דקות השוטר תומר ברק דיווח לו שתפס בין העשבים את החשוד שברח.

גרסת הנאשמים
העדות בבית המשפט
14.
נאשם 1 העיד שהלך בערב לנאשם 2 ויחד יצאו לבלות ולשתות בעיר רחובות. הם הגיעו לרחובות במונית ספיישל, שתו וודקה והיו שתויים. כשהחליטו לחזור הביתה, בשעות הלילה, לא מצאו מונית ועצרו טרמפ. עצר להם ג'יפ והם נסעו איתו . הוא התיישב במושב שליד הנהג ונאשם 2 ישב מאחוריו. שניהם דיברו עם הנהג והנהג אמר להם שהוא נוסע לרמלה. הנאשם מסר שהוא לא מכיר את הנהג ולא יכול לתאר אותו. נראה לו שלבש חולצה שחורה ומכנס שחור. לדבריו, בהתחלה הנהג דיבר איתם בעברית אבל נראה לו שהיה ערבי כי רבו והתווכחו בערבית.

הוא סיפר שבמהלך הנסיעה עצר לידם רכב משטרה ואמרו לנהג לעצור. הנהג נסע ברברס במהירות, ברח ולא עצר והוא התווכח איתו שיעצור "כמעט מכות" בגלל האופן שבו נהג. הוא אישר שבמהלך המרדף היו "נגיחות" ברכב המשטרה. לא זוכר שעברו ברמזורים אדומים. בגלל המרדף ירו עליהם, נהג הג'יפ פתח את הדלת, קפץ מההגה וברח, תוך כדי נסיעה, עוד לפני ההתהפכות.
אחרי שהג'יפ נעצר והתהפך, הוא (הנאשם) יצא מהדלת (הימנית) שליד הנהג והתחבא מהירי ליד האוטו. שוטרים תפסו אותו והוא אמר להם שהנהג ברח. סיפר ששמע שנאשם 2, פותח את הדלת של הג'יפ ויוצא.

15.
נאשם 2 העיד שיצא מלוד ביחד עם נאשם 1 כדי לבלות בעיר רחובות. הם הגיעו במונית ספיישל למועדון. לא הכניסו אותם למועדון. הם שתו בגינה (בקבוק וחצי, שני בקבוקים). החליטו לחזור הביתה ומאחר ולא הצליחו לתפוס מונית, עלו לטרמפ. במהלך הנסיעה דיברו עם נהג הג'יפ בעברית. הוא לא יודע אם הנהג "יהודי או ערבי או רוסי". הוא לא זוכר אם הנהג דיבר ערבית.
הוא סיפר שנאשם 1 ישב מקדימה ליד הנהג והוא ישב מאחוריו בצד ימין והחלונות במושב האחורי היו פתוחים. העיד שישב זקוף כל הזמן ולא התכופף. הוא ישב כל הזמן באותו מקום. במהלך המרדף, לאחר שנהג הג'יפ לא עצר וברח, הוא ביקש ממנו לעצור, ביקש מהנהג שיוריד אותם אבל הנהג לא הסכים, כל הזמן נתן גז והמשיך לנסוע והיו ניגוחים והתנגשויות עם רכבים של המשטרה. לשאלה, למה לא קפץ מהג'יפ במהלך הנסיעה השיב שחשש שתעלה עליו מכונית.
לאחר שהג'יפ התהפך, הוא יצא מהדלת האחורית ימנית של הרכב ונשען על הדלת. היה בפחד מהיריות ואז הגיע שוטר ואזק אותו ולקחו אותו לתחנה.
העיד שנהג הג'יפ היה הראשון שיצא מהדלת, לאחר שהג'יפ נכנס לבור. אחריו יצא נאשם 1, מקדימה מצד ימין. העיד שבעת שנתפס ונעצר היה שיכור ולא יודע מה אמר.

גרסת הנאשמים במשטרה
16.
להשלמת התמונה אתייחס לגירסאות בחקירה.

בחקירה במשטרה ניסו הנאשמים בחקירה הראשונה להרחיק עצמם זה מזה.
נאשם 1 מסר בת/23 שהגיע לבדו לרחובות במונית שירות וחזר ללוד בטרמפ. סיפר שהנהג הוא לא הבחור שנעצר איתו. הנהג דיבר ערבית והוא לא יודע ולא זוכר כמה אנשים היו בג'יפ "אולי שלוש או ארבע". לשאלה מי היה איתו ברכב השיב שהבחור שנעצר איתו הוא מהשכונה והוא לא יודע איך קוראים לו. בחקירה שנייה, ת/15 (4 ימים לאחר החקירה הראשונה) סיפר שנסע לרחובות ביחד עם מוניר (נאשם 2) המתגורר בלוד. לגבי הנהג, סיפר שדיבר "יהודי וערבית קצת". סיפר שישב ליד הנהג ונאשם 2 ישב מאחורנית. הנהג קפץ מהדלת שלידו. מוניר קפץ מאחורנית והוא מהדלת הקדמית ימנית. טען שבחקירה הראשונה היה מסטול.
נאשם 2 מסר בחקירה הראשונה (ת/24) שהגיע לרחובות לבדו ובדרך חזרה לביתו לקח טרמפ. בחקירה שנייה (ת/16) סיפר שפגש את מוחמד (נאשם 1
(
ונסע איתו לרחובות. עצרו טרמפ, דיברו עם הנהג עברית. במהלך המרדף ביקש מהנהג לעצור. מכחיש את הפריצה לרכב ואת גניבת הרכב.

דיון וקביעת ממצאים
17.
הנאשמים הודו במרדף המשטרתי אחרי הג'יפ, חציית צמתים באדום וניגוחים של הג'יפ עם ניידות משטרה. תיאור מפורט של המרדף בא בפני
בית המשפט בדו"חות הפעולה שהוגשו ובעדויותיהם המפורטות של השוטרים. התמונה שהצטיירה בפני
בית המשפט היא של נהיגה חסרת מעצורים, נהיגה מסוכנת של נהג הג'יפ כאשר מספר ניידות משטרה דולקות אחריו בכוונה לעוצרו ולמנוע הסכנה למשתמשים בדרך.

שינויים, אם היו, בעדויות של השוטרים, היו שוליים ולא משמעותיים. כך למשל באו בפני
בית המשפט שתי גרסאות לגבי התהפכותו של הג'יפ. היו עדויות שהרכב התהפך לצד שמאל והיו עדים שאמרו שהתהפך לצד ימין. היה גם עד שלא זכר.
הנאשמים העידו שהג'יפ התהפך לצד שמאל. הדעת נותנת שבנקודה זו יש לסמוך עליהם שכן הם אלה שחוו את האירוע ונמלטו מהג'יפ. כך או כך, בין אם הג'יפ התהפך לצד ימין או לצד שמאל, אני סבורה שלא מדובר בעניין מהותי שיש בו כדי להשליך על השאלה העיקרית שבמחלוקת. אין בידי לקבל את הטענה שצילום הג'יפ היה מסייע להגנת הנאשמים. לא מדובר במחדל חקירתי.

מדובר היה באירוע ארוך ודינמי , שהתרחש בלילה (נאשם 1 אמר 15 דקות ונאשם 2 אמר 25 עד 30 דקות). ההחלטות של השוטרים נתקבלו ברגע האירוע. ניידות המשטרה הצטרפו בצמתים שונים, בפרקי זמן שונים ומכיוונים שונים. לפיכך ברור שזווית הראיה של כל אחד מהם יכולה להיות שונה ובהתאם לכך גם שוני בעדות.
מנגד עדותם של הנאשמים שהותירו עלי רושם שלילי ולא אמין. הגירסה שמסרו הייתה גרסה כוזבת ובלתי אמינה, כפי שהדברים יובהרו בהמשך.

האם הוכחה זהותו של נאשם 1 כמי שנהג בג'יפ והאם נאשם 2 ישב לידו?
18.
מאחר והנאשמים הודו שישבו בג'יפ עובר להתהפכותו, כל שנותר לקבוע הוא אם היה אדם נוסף בג'יפ והאם אותו אדם היה הנהג כטענת הנאשמים. גירסת הנאשמים לפיה הם היו רק טרמפיסטים ואחר נהג בג'יפ היא גירסה שקרית ומניפולטיבית שתואמה ביניהם ככל הנראה במהלך המרדף. גירסתם היא המצאה שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

השוטרים מסרו בעדויותיהם דברים ברורים המבוססים על מראה עיניים. העדויות השלימו זו את זו ולא הותירו ספק לגבי אמינותן. הוסף לכך את הסתירות בין עדויות הנאשמים לגבי נסיבות הימלטותו של הנהג מתוך הג'יפ, הימלטותו של נאשם 1 מהג'יפ ונסיבות מעצרו כשהוא מסתתר בין השיחים וההנחה ההגיונית שאדם נוסף אם היה בג'יפ לא יכול היה להימלט סתם כך מבלי שמן דהוא יבחין בו כשהשוטרים בקשר עין רציף עמו. מכאן, שהממצאים העובדתיים יקבעו על פי עדי התביעה ואלה מובילים למסקנה יחידה והיא שנאשם 1 נהג בג'יפ ונאשם 2 ישב לידו.

19.
העדות המרכזית היא עדותו של מאור שנהג בניידת הבילוש ודלק אחרי הג'יפ במהלך כל המרדף, כשהוא בקשר עין עם הג'יפ עד להתהפכותו. כפי שפירטתי
על פי עדותו במפגש הראשון עם הג'יפ (כאשר עמד במקביל לו) ראה שבמושב הנהג ישב בחור שחום עור שלבש חולצה לבנה ולידו בחור נוסף שלא זיהה.

בר העיד שזיהה בוודאות שני אנשים שישבו ברכב מקדימה.
על פי עדותו של לזרוב הוא זיהה את הנהג כבחור שחום לובש חולצה לבנה ולידו ישב נוסע נוסף.
חצרוני ראה באופן וודאי שני אנשים שישבו מקדימה.

משלב זה, מרגע הימלטותו של הג'יפ, הג'יפ היה בנסיעה מהירה ורצופה עד להתהפכותו. ברגע שהתהפך, ראה מאור בחור לבוש חולצה לבנה שיוצא מהחלון של דלת הנהג ובורח לכיוון השטח הפתוח. נאשם 1 הוא הבחור שנתפס מסתתר בין השיחים. הוא שחום עור ובעת מעצרו לבש חולצה לבנה. הטענה של נאשם 1 שהוא קפץ מהג'יפ כדי להסתתר מהירי, אין בה ממש. הנאשם קפץ ונמלט כדי לא להיתפס על ידי השוטרים וזה היה אחרי הירי.
בר העיד כי לאחר מעצרו של נאשם 1 בשטח, זיהה אותו בוודאות כמי שנהג ברכב.

על פי עדותו של מאור, נאשם 2 יצא מהדלת הימנית הקדמית, הוא ראה אותו כשגופו כלוא בין הדלת הימנית קדמית של הג'יפ לבין הבור. אין חולק שנאשם 2 לא לבש חולצה לבנה בעת מעצרו. עדותו של מאור נתמכת בעדותם של בר ולזרוב. לזרוב העיד שכאשר הגיע לג'יפ הוא ראה את מאור ובר אוחזים אדם והוא לא היה הנהג. הוא לא היה עם חולצה לבנה. מכאן המסקנה הברורה שטענתו של נאשם 1 שיצא מהדלת הקדמית ימנית היא גירסה כוזבת ויש לדחותה. כך גם לגבי טענתו של נאשם 2 לפיה יצא מהדלת האחורית ימנית.
על פי עדי התביעה, איש לא יצא מהדלתות האחוריות. אפשרות כזאת אפילו לא הוצגה בפני
העדים בחקירתם הנגדית.

זאת ועוד, נאשם 1 מסר בחקירתו במשטרה ובבית המשפט שהנהג פתח את הדלת וקפץ החוצה תוך כדי נסיעה בשטח, עוד לפני שהג'יפ נכנס לבור והתהפך. לדבריו ראה את הנהג קופץ והג'יפ המשיך בנסיעה אחרי שהנהג קפץ. לעומתו מסר נאשם 2 שהנהג קפץ מהג'יפ אחרי שהרכב נכנס לבור והתהפך.
שתי הטענות אינן עולות בקנה אחד עם העדויות שבאו בפני
בית המשפט. טענתו של נאשם 1 הינה אבסורדית. אף לא אחד מהשוטרים שנסעו בניידת הבילוש ראו אירוע כזה ולא מתקבל על הדעת שנוסע שיקפוץ בנסיבות כאלה מרכב דוהר, ישרוד ויצליח גם להיעלם בשנייה. אף לא אחד מהעדים ראה אדם יוצא מהדלת האחורית.
סתירה נוספת מתייחסת לשפה בה דיבר נהג הג'יפ – האם דיבר עברית, יהודית, ערבית, או רוסית? לא ניתן לקבוע ממצא על פי עדויותיהם של נאשמים 1 ו-2.
נקודה נוספת, על פי כל העדים, הם ראו בג'יפ רק שני נוסעים שישבו מקדימה. ביסוס לטענה שפרט לשני הנאשמים לא היה אדם נוסף בג'יפ, היא העובדה שאף אחד לא יצא מהדלתות האחוריות של הג'יפ. נאשם 2 העיד שהחלונות האחוריים היו פתוחים והוא ישב כל הזמן זקוף ולא התכופף. לדבריו, ראה את השוטרים ולא יודע אם הם ראו אותו. לעומתו, סיפר נאשם 1 שהוא ונאשם 2 התכופפו לאחר הירי.
סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה שבג'יפ ישבו רק הנאשמים, כאשר נאשם 1 שימש כנהג ונאשם 2 ישב במושב הקדמי לידו.

20.
אינני מפקפקת בעדותו של מאור שבמפגש עם הג'יפ ראה "את הפרצוף" של הנהג ויכול היה לזהות אותו. עם זאת, לא ניתן לייחס משקל לזיהויו של נאשם 1 על ידי
מאור בחדר המעוכבים שבתחנת המשטרה. לא מדובר בזיהוי המכונה בפסיקה "זיהוי ספונטאני" ולא היו בפני
נתונים לגבי מספר האנשים שהיו אותה עת בחדר המעוכבים, חזותם, צבע עורם, החולצה שלבשו ועוד נתונים שיש בהם כדי להכריע בדבר משקלו של הזיהוי.
אילו נתבקשתי לקבוע ממצאים על פי ראיה זו לא ניתן היה להרשיע את הנאשם. אולם לא כך. המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה גם ללא ראיה זו.

21.
לא הייתה ראיה ישירה הקושרת את הנאשמים לעבירות של פריצה לרכב וגניבת רכב. משהוכח שהנאשמים החזיקו והשתמשו בו עובר למעצרם, זוהי ראיה נסיבתית ומשלא ניתן לה הסבר מניח את הדעת אני קובעת על פי ראיה זו שהנאשמים פרצו לג'יפ וגנבו אותו. נאשם 1 נהג בו ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.


האם ניתן לקבוע אחריותו של נאשם 2 כמבצע בצוותא לעבירות הקשורות בנהיגת הרכב על ידי נאשם 1
22.
על פי עדויות עדי התביעה הנאשמים חברו יחד להתחמק בכל מחיר מהמכוניות המשטרתיות כדי להציל עצמם ממעצר וכליאה ואגב בריחה, ביצעו עבירות נלוות במגמה להוציא לפועל את מגמת ההמלטות. ניתן לראות בנאשם 2 מבצע בצוותא של עבירת הנהיגה הפזיזה שבוצעה בפועל על ידי נאשם 1. הראיות הנסיבתיות מביאות למסקנה חד משמעית שנאשם 2 פעל במטרה משותפת ו"בצוותא" עם נאשם 1. נאשם 2, כמו נאשם 1, מסר עדות כוזבת ביחס לנסיבות הימצאותו בג'יפ ובקשר למקום שכל אחד מהם ישב בג'יפ. עדויות אלה עמדו בניגוד לראיות התביעה שנמצאו אמינות. הגירסה שמסר למטרת נסיעתו בג'יפ הייתה כוזבת.

שאלה זו נידונה בפסיקה והגיעה גם לפתחו של בית המשפט העליון. בע"פ 5751/98, וואיל זיר נ' מדינת ישראל
, פ"ד נג(2), תשנ"ט 1999 עמ' 712 בעמ' 719, אימץ בית המשפט העליון בדעת רוב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי מקום בו הנאשמים מסרו עדויות כוזבות ביחס למסלול נסיעתם וביחס למקום מציאתם ומטרת נסיעתם, ניתן להסיק כי –
"היו שותפים להגשמת תוכנית פלילית שתוכננה באופן ספונטני להימלט מכוחות המשטרה שרדפו אחריהם, כדי להציל נפשם ממעצר וכליאה. את התוכנית הזאת הגשימו בדרך של בריחה ממרדפי המשטרה ובאמצעות ביצוע עבירות נלוות שונות אגב בריחה זו"

בע"פ 7362/05, ג'ומעה ואח' נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו), נדונה שאלה דומה. שם טען ג'ומעה שאין לראותו כאחראי לביצוע עבירה של סיכון חיי אדם שכן לא נהג ברכב. בית המשפט קבע (תוך הסתמכות על ע"פ 319/88, אלמליח נ' מדינת ישראל
ופסקי דין נוספים שצוטטו שם) שכאשר הנוכחות לכאורה הינה סתמית ומקרית לא תצא התביעה ידי חובתה אלא בראיות המורות על שיתוף פעולה ממשי או על שיתוף מטרה. אולם,
"אם הנוכחות כעולה מהנסיבות איננה מקרית יש בנוכחות כדי להוות הוכחה לכאורה שהיא נועדה לסייע למבצע העבירה באיזו מדרכי הסיוע המוכרות ובמקרה כזה מוטל על הנאשם לסתור את ההנחה הלכאורית המסתברת מן הנסיבות, ושעל פי ההגיון וניסיון החיים מעידה היא עליו שנוכחותו במקום ביצוע העבירה נסעה משותפותו לעבירתו של המבצע. משנותרה ההנחה האמורה, הנאשם רשאי להביא ראיות או ליתן הסברים שיש בהם כדי להראות שההנחה אינה הגיונית כלל ועיקר או כי עוצמתה של ההנחה לאור הסבריו אין בכוחה לקיים את מידת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי".

בהמשך -
"אם הנאשם נכשל בכך והנסיבות המפלילות הינן בעלות משקל ראוי לשמו, עלולה ההנחה האמורה להפוך לראיה ניצחת ובית המשפט יהיה רשאי לבסס עליה הרשעה בדין..."

23.
סיכומו של דבר, שאין להבחין בחלקו של נאשם 2 מחלקו של הנהג, נאשם 1 והוא נושא באחריות מלאה לכל המעשים. נאשם 2 לא הסתייג ממעשים אלה ולא ניסה למונעם.

מחדלי חקירה
24.
כבר התייחסתי לטענה שהועלתה לגבי המחדל של אי צילום הג'יפ. הסניגורים טענו למחדלי חקירה נוספים: לשיטתם צריך היה לבצע בדיקות
dna
, בדיקת סיבים ברכב ואיכון טלפונים כדי לבדוק אם הנאשמים נכחו בזירת הגניבה. השאלה היא אם יש באי ביצוען של הפעולות הנ"ל כדי לפגוע בהגנת הנאשמים. בנסיבותיו של תיק זה התשובה שלילית.
"נפקותו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית הפוזיטיבית הספציפית שהציגה התביעה מחד ובספקות הספיציפיים אותם מעורר הנאשם מאידך" (ע"פ 10745/04, גולדמן נ' מדינת ישראל
, לא פורסם)
הנאשמים נתפסו בכף וההגנה לא הראתה כיצד המחדלים הנטענים על ידה משתלבים בגרסת ההגנה ויכולים להתמודד עם ראיות התביעה. לא היה בביצוע פעולות אלה כדי לסייע להגנתם.





25.
סיכומו של דבר, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות הבאות:
1.
סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא חדא, עבירה בניגוד לסעיף 332(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין")

2.
קשירת קשר לבצע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
3.
גניבת רכב בצוותא חדא, עבירה בניגוד לסעיף 413ב(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

4.
החזקת מכשירי פריצה, עבירה בניגוד לסעיף 413ז לחוק העונשין.

5.
הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

בנוסף אני מרשיעה את נאשם 1 בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה בניגוד לסעיף 10(א) ביחד עם 62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970.




ניתנה היום,
כ"ג אלול תשע"ד , 18 ספטמבר 2014, במעמד הנאשמים ובאי כוחם.













__________






ק. רג'יניאנו
, שופטת






פ בית משפט מחוזי 56404-06/13 מדינת ישראל נ' מחמד אזברגה, מוניר אלמסעודין (פורסם ב-ֽ 18/09/2014)