פסקי דין על גדעון ברמץ | פסקי דין על דרורה ברמץ | פסקי דין על שמעון נהיר | פסקי דין על שרה נהיר | פסקי דין על יוחאי מוצרי ואח' |

52663-07/14 הפב     21/09/2014




הפב 52663-07/14 גדעון ברמץ, דרורה ברמץ נ' שמעון נהיר, שרה נהיר, יוחאי מוצרי ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
21 ספטמבר 2014
הפ"ב 52663-07-14 ברמץ ואח'
נ' נהיר ואח'






בעניין:
1
.
גדעון ברמץ
2
.
דרורה ברמץ



ה
מבקשים


נגד



1. שמעון נהיר
2. שרה נהיר
ע"י עו"ד רבקה תורג'מן
3. יוחאי מוצרי
4. מיכל מוצרי

ע"י עו"ד עוז כהן




ה
משיבים


החלטה


1.
בפני
בקשה להעברת בורר מתפקידו, למתן הצהרה על היעדר סמכותו של הבורר לדון בעילות התביעה שכנגד ולהורות לבורר להחליט בבקשה למחיקה על הסף ולאחר מכן לתת מועדים סבירים ומרווחים להגשת ראיות.

2.
רשם האגודות השיתופיות מינה עורך דין לכהן כבורר בסכסוך בין הצדדים, חברים
באגודה שיתופית. המדובר בבורר השני שמונה לאחר שבוררת קודמת הועברה מתפקידה.

3.
לפי הנטען בבקשה זימן הבורר את הצדדים לישיבת היכרות טרם החלה הבוררות ובמהלכה התבטא בנחרצות בשלושה עניינים מרכזיים. כך לפי הנטען פסל הבורר "על הסף ובזלזול" סעד מרכזי ועיקרי שהמבקשים עותרים לו – בנייה מחדש של תקרה, שלל אפשרות להיעתר לסעד נוסף שהתבקש – קירוי מבנה ההרחבה וסרב לדון בטענות לעניין סילוק התביעה שכנגד על הסף. עוד נטען בבקשה כלפי הבורר כי עמד על קבלת הסכמה מיידית לנוסח הסכם בוררות שמסר לצדדים וביטא מסר שתוכנו "זהירות אני עצבני, אל תתחילו איתי במשחקים ומי שיעשה כך יחטוף" (סעיף 40 לבקשה). בנוסף, נטען לקיומו של "פתיל קצר" אצל הבורר וכן לכך שהוא מנסה ליישם דרך נמהרת להשלמת הבוררות.

4.
אשר לטענת היעדר הסמכות נטען כי הבורר אינו מוסמך לדון בחלק מעילות התביעה שכנגד שנובעות מעילות תביעה אישיות של המשיבים כלפי המבקשים ואינן בגדר "עסקי האגודה". הסעד השלישי, שהתבקש, הוא כאמור מתן הוראות דיוניות לבורר: להכריע בבקשת המחיקה, בקשר עם עילות שאינן קשורות לעסקי האגודה, מיד מבלי להמתין להבאת ראיות.

5.
המשיבים מתנגדים לבקשה, על מכלול היבטיה. הם סבורים כי מדובר בבקשה מופרכת ואין מקום לדון בה. לדידם אין כל יסוד לטענות כפי הבורר, שקבע את התיק להוכחות ובחר להתייחס לכל טענות המבקשים במסגרת פסק הבוררות לאחר שמיעת ראיות. קביעה כזו אינה פגומה ובוודאי שאינה מצדיקה העברת בורר מתפקידו או מתן הוראות. המשיבים שוללים גם את הטענות לפסילת הבורר ועמדתם היא כי אלה אינן מבוססות על דבר אלא כי הבורר העיר מספר הערות וקבע מועדים קצרים לשמיעתה של הבוררות. הם מאשרים כי הבורר אכן הצהיר כי יינסה לייעל את לוח הזמנים ולהימנע ממשיכת זמן מיותרת וכי ציין כי ככל שצד לא ייכבד את החלטותיו יתכן וייפסקו הוצאות אך אין בכך כדי להביא לפסילתו.

6.
המבקשים השיבו לתגובתם של המשיבים ועמדו על כך שבית המשפט מוסמך לדון בבקשות וכי יש מקום להורות כמבוקש. בין היתר הם הפנו לכך שהמשיבים טענו טענות הפוכות בהליכים קודמים וכי קמו התנאים להעברת הבורר מתפקידו ולמתן הסעדים שהתבקשו.

7.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.
אשר להעברת הבורר מתפקידו – הרי שבית המשפט אכן מוסמך להורות כן מכוחו של סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). סעיף זה קובע כי:

"בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים האלה:
(1)
נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;
(2)
התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעיוות דין;
(3)
נמנע מהבורר למלא את תפקידו."

9.
המבחן לשימוש בסמכות זו כולל מימד אובייקטיבי. כך נקבע כי "הבחינה אם הבורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים תיעשה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מעשיו ולא על בסיס תחושתו הסובייקטיבית של הצד המבקש את העברתו מתפקידו וכי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו במקרים חריגים בלבד" (רע"א 5421/13 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ (1.10.13) פסקה 12). ס' אוטולנגי ציינה כי מדובר במבחן משולב – אובייקטיבי וסובייקטיבי וכי
התשתית הנדרשת לטענה כי בורר אינו ראוי לאמון הצדדים מחייבת "הוכחת משהו ממשי יותר, שביהמ"ש יסכים עם המבקש, הטוען שהבורר אינו ראוי עוד לאמונו, שאכן חששו סביר והגיוני" (ר' ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, 509 (2005) (להלן: "אוטולנגי") וההפניות שם).

10.
איני סבור כי קמו התנאים הקבועים בחוק הבוררות להורות על כך. המבקשים מלינים על התבטאויות שונות של הבורר כלפיהם ובכלל ואולם גם אם אניח כי כך אכן היה המדובר בהתבטאויות לא פורמאליות שמתקיימות אגב שיח של עורכי דין עם הבורר לצורך קביעת סדרי הבוררות או הערות לכאוריות לגבי סיכויי התביעה – שהם דבר מקובל ורגיל. לא שוכנעתי כי קיימים טעמים אובייקטיבים, כנדרש, כדי לקבוע חשש ממשי למשוא פנים מצד הבורר. כך גם איני סבור כי רצונו של הבורר לקביעה מהירה של ההליך ולהשלמתו המוקדמת יש בה כדי להצדיק העברתו מתפקידו. סד הזמנים שביקש הבורר לקבוע נקבע באשר לכל הצדדים ולא רק לאחד מהם, גישתו ככלל תואמת את הרעיון העומד בבסיס הבוררות לשמיעתה המהירה ואין עילה בדין להעברתו מתפקידו. אין אפוא יסוד לקביעה כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים או כי התנהגותו גורמת לעיוות דין.

11.
זו עמדתי גם באשר לשתי העתירות הנוספות. ההחלטה בדבר סדר הדיון והכרעה בטענות מקדמיות או בבקשות לסילוק על הסף מצויה בלבת שיקול דעתו של הבורר ובית המשפט אינו אמור לנהל את הבוררות במקום הבורר או במקביל לו. מכאן שאיני מוצא לנכון לתת הוראות בשאלה מה יידון מתי ובאיזה סדר כמו גם מתן הוראות בשאלה מה פרק הזמן שיוקצה לכל אחד מהצדדים להבאת ראיותיו וכדו'.

12.
הנושא האחרון שעומד לדיון עניינו הסמכות של הבורר לדון בסכסוכים שהמבקשים קוראים להם "סכסוכים אישיים" במסגרת הבוררות. מבלי לקבוע מסמרות בדבר ונוכח הגישה הרחבה להגדרת "עסקי האגודה" איני סבור כי על בית המשפט למנוע מראש את הדיון בנושאים אלה וכי עניין זה יוכרע תחילה על ידי הבורר. כך סברו אם המבקשים עצמם שפנו לבורר בבקשה שידון בכך ואולם לטענת המבקשים הוא סרב (סעיפים 91-93 לתגובתם).

13.
יודגש אין המדובר בעניינים נפרדים או בעילות שונות אלא בנזקים, שהמשיבים טוענים כי הם תוצאה של מעשי המבקשים. מכאן שמדובר בסעדים שנובעים לכאורה מאותן מחלוקות ולא בעילת תביעה נפרדת ועצמאית. משכך נכון להותיר לעת הזו, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, לבורר לבחון את הטענות לעניין סמכותו לדון בנושאים אלה ולהותיר את המחלוקת ככל שתעמוד על הפרק לעתיד וזאת על פני הכרעה נקודתית בכל אחד מהסעדים שנתבקשו בתביעה שכנגד.

14.
בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות. ככל שיינקט הליך נוסף בין הצדדים לבוררות בפני
בית משפט זה יוכל בית המשפט לתת את דעתו גם להוצאות שהיו כרוכות בהליך זה. בשולי הדברים אבקש להעיר כי בחלק מכתבי הטענות ננקטו התבטאויות שמוטב היה להימנע מהן.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.









הפב בית משפט מחוזי 52663-07/14 גדעון ברמץ, דרורה ברמץ נ' שמעון נהיר, שרה נהיר, יוחאי מוצרי ואח' (פורסם ב-ֽ 21/09/2014)