פסקי דין על סרור מישל אשר ת.ז. 033177031 | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה

414/03 פשר     13/01/2005




פשר 414/03 סרור מישל אשר ת.ז. 033177031 נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פשר 000414/03


בפני
:
כב' השופט רון סוקול

תאריך:
13/01/2005


בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
הפקודה



ובעניין:
סרור מישל אשר ת.ז. 033177031



ע"י ב"כ עוה"ד שמעון ברקוביץ

החייב



ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה

הכונ"ר

פ ס ק - ד י ן
1. ביום 8.7.03 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך של 146,148 ₪ ל-7 נושים.

ביום 3.9.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך של 250 ₪.

2. על פי דו"ח הכונס הרשמי ("הכונ"ר") עולה כי כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 90,777 ₪. תביעת חוב של בנק דיסקונט על סך של 9,925 ₪ הוגשה באיחור.

באסיפת הנושים לא התייצב איש מנושי החייב. החייב לא הציע כל הסדר לנושים.

3. בדיון שנערך ביום 6.9.04 ביקש בא כוח החייב להגיש תגובה לדו"ח הכונ"ר. ניתנה לחייב ארכה של 60 יום. למרות שהמועד חלף זה מכבר לא הוגשה כל תגובה ולפיכך תוכרע הבקשה על פי המסמכים שבפני
י בלבד.

4. החייב הינו יליד 1976 (בן 29). לגרסת החייב, כפי שפורטה בתצהיר שהגיש ביחד עם בקשתו, הוא השתחרר מצה"ל לאחר תקופה קצרה והחל לעבוד בעבודות שונות. בשנת 1999 פגש בחורה בשם בן שמחון שירן והתאהב בה. השניים עברו לגור יחדיו בבית הוריו. עם התהדקות הקשר נתן החייב לחברתו יפוי כוח לפעול בחשבון הבנק שלו וכן כרטיס אשראי. לדבריו החברה עשתה שימוש בחשבון וכעבור 3 חודשים פנה אליו מנהל הסניף והבהיר לו כי כתוצאה מפעילות זאת נקלע החשבון ליתרת חובה של כ-20,000 ₪. בשל קשרי המשפחות לא פנה למשטרה ולא הגיש תלונה.

5. החייב הבהיר כי כתוצאה מפעולות אלו של חברתו נקלע החשבון ליתרה חובה שהלכה ותפחה עד שבסופו של דבר הגיש הבנק תביעה כנגדו.

6. גרסה זו השתנתה לאחר שהחלו ההליכים בתיק. גרסתו החדשה של החייב הינה כי החברה פעלה שלא על פי יפוי כוח אלא תוך זיוף חתימותיו על שיקים. כמו כן נטען כעת כי החברה נטלה את כרטיס האשראי ללא ידיעתו. החייב מסביר את שינוי הגרסאות בכך שבא כוחו לא הבינו כראוי.

7. עוד מתברר כי בחקירתו טען שהחברה פעלה בחשבון 5 חודשים. בכל אותה תקופה הסתירה החברה את דפי הבנק ותדפיסי חברת האשראי ולכן לא ידע על הצטברות החובות. אין לחייב כל הסבר כיצד תקופה כה ארוכה לא בירר בעצמו מה מצב יתרות החשבון.

8. עוד טען החייב כי בשנת 2000, בעת שעבד, רכש מכונית מסוג הונדה סיביק בעסקת ליסינג עם חברת קרדיט קאר (97) בע"מ. לאחר 7 תשלומים חודשיים ששילם החזיר את המכונית לחברה וזו מכרה את המכונית אך לא קיזזה את התמורה מיתרת החוב. לטענתו נותר חייב לחברת הליסינג כ-68,000 ₪.

יצויין כי החייב לא הציג מסמך כלשהו על עסקת הרכישה או על החזרת המכונית לחברה. חברת הליסינג אף לא הגישה כל תביעת חוב. בנסיבות שכאלו קשה ליתן אמון בגרסה זו של החייב.

9. מחקירת הכונ"ר עולה כי החייב רווק ומתגורר בדירה השייכת לחברת עמידר בע"מ ואשר הושכרה בשכירות מוגנת לסבתו. החייב צירף צוואה של הסבתא, הגב' פינטו ז"ל, ולפיה מורישה לו הסבתא את הזכויות בדירה. כן ציינה בצוואה כי החייב סייע לה ברכישה וגר עמה לפני פטירתה. בחקירה טען ביגוד לתצהיר כי כעת הינו גר בבית אמה של חברתו.

10. כיום החייב אינו עובד אך על פי מסמכי המל"ל עבד ב-4 מקומות עבודה. בחודש 9/97 בחברת זוהר הצפון בע"מ; ב-9/98 בחברת אורטל כח אדם בע"מ; ב-98/ 9-1 באס אלקטרוניקה סוכנות ושיוווק; מ-1/00 ועד 7/01 בחנות לציוד צבאי.

אין לחייב הסבר מדוע מאז 7/01 הוא אינו עובד. יש לזכור כי מדובר בחייב צעיר ואין כל ראיה על מגבלות רפואיות המונעות מהחייב להתפרנס למחייתו.

11. מדו"ח הכונ"ר עולה כי החייב החזיק במספר רכבים. כל זאת למרות שנקלע לחובות, בין היתר, מתברר כי ביום 10.4.91 נרשם כבעלים של מכונית מסוג הונדה סיביק.

ביום 10.4.94 הועבר הרכב על שם מר קליבאת אמיר וביום 11.7.97 שב ונרשם על שם החייב עד ליום 17.1.04.

ביום 11.6.01 נרשם החייב כבעלים של רכב נוסף מסוג סובארו ג'סטי. הרכב נשאר בבעלותו עד ליום 11.6.01.

12. כנגד החייב הוגשו תבעיות חוב בגין 17 קנסות חניה לעירית חיפה. כן הוגשו נגדו תביעות חוב בגין קנסות שלא שולמו ואשר הוטלו עליו בבתי המשפט. אין בפני
י מסמכים על כתבי האישום וההחלטות המטילות חובת תשלום הקנסות.

13. סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) ...
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"
לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169).

התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

14. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן

פסק דין
מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים,

פסק דין
מיום 4.5.03, דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן:

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו קיימים הליכי פשיטת רגל, צריך היה להמציאם למטרה זו, להציל אסיר מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)".

לאור תכלית שנייה זאת שנועדה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו.

15. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפני
הם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית.

16. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו.

17. מן האמור לעיל מתחייבת המסקנה כי החייב לא הרים את הנטל לשכנע שנלקע לחובותיו בתום לב. גרסתו בנוגע למשיכת כספים על ידי החברה נסתרת בתצהירו שלו. קשה גם להאמין שלא ידע על משיכות כספים מחשבונו תקופה כה ארוכה. גם גרשתו בעניין רכישת המכונית מחברת הליסינג לא הוכחה.

18. זאת ועוד; התנהלות החייב במשך השנים מלמדת כי לא הקדיש תשומת לב לנושיו. החייב לא עקב אחר חשבונו (או עקב אך אינו מאשר זאת). החייב רכש ומכר מכוניות למרות שלא היתה לו יכולת החזר. החייב אינו עושה מאום כעת כדי להתפרנס וכידוע חייב שאינו פועל לשם צמצום חובותיו אינו נוהג בתום לב.

חשוב גם לציין שבין החובות מצויים גם חובות לעירייה ובהנהלת בתי-המשפט בגין עבירות שביצע החייב כמו עבירות תעבורה ואי תשלום עבור חניה. גם זו אינה התנהגות של חייב תם לב.





19. ממכלול הדברים מתחייבת המסקנה כי דין הבקשה להדחות ועל כן הנני דוחה את הבקשה להכרזת החייב כפושט רגל.

הצווים שניתנו במסגרת צו הכינוס, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ - מתבטלים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ג' בשבט, תשס"ה (13 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

רון סוקול
, שופט



שם הקלדנית: סיגל. ה.








פשר בית משפט מחוזי 414/03 סרור מישל אשר ת.ז. 033177031 נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 13/01/2005)