פסקי דין על שי מלול | פסקי דין על מאיר קלטשי |

45102-02/14 פ     28/09/2014




פ 45102-02/14 מדינת ישראל נ' שי מלול, מאיר קלטשי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"פ 45102-02-14 מדינת ישראל
נ' מלול(עציר) ואח'





בפני
כב' השופט ירון לוי



המאשימה

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד צחי הבדלי


פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)



נגד


הנאשמים
1.
שי מלול


(עצור)
ע"י ב"כ עו"ד צחי רז
2.
מאיר קלטשי


(עצור)
ע"י ב"כ עו"ד יוסי סקה
– הסנגוריה הציבורית





גזר דין



פתח דבר
1.
הנאשמים

נותנים
את הדין, בגין גניבת אופנועים ומכירתם, בין היתר, לסוכן משטרתי סמוי
(להלן: "הסוכן"). הנאשמים
הורשעו, על יסוד הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות להם, בכתב אישום מתוקן. הנאשם 1 אף הורשע בנוסף בעבירות דומות, המיוחסות לו, בשני כתבי אישום שצורפו.

העובדות והעבירות
2.
ואלה העובדות בהן הודו והורשעו הנאשמים:

א.
בתקופה שבין החודשים אוקטובר - נובמבר 2013 (להלן: "התקופה הרלבנטית"), הופעל על ידי משטרת ישראל, סוכן משטרתי סמוי. בין הסוכן לבין הנאשמים היכרות מוקדמת.
ב.
בשלושה מועדים שונים, במהלך התקופה הרלבנטית, קשרו הנאשמים קשר לגנוב אופנועים ולסחור בהם (להלן: "הקשר"), גנבו שלושה אופנועים ומכרו אותם לסוכן, תמורת סכומים הנעים בין 2,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח.
ג.
בשתי הזדמנויות, פנה הנאשם 1 ביוזמתו לסוכן, והציע לו לרכוש ממנו אופנוע גנוב.
באירוע השלישי, גנבו הנאשמים, או מי מטעמם, אופנוע, ולאחר מכן פנו לסוכן ומכרו לו את האופנוע.
3.
על יסוד הודאתם בעובדות המתוארות, הורשעו הנאשמים, בשלוש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (גניבת רכב ומסחר ברכב) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בשלוש עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק, ובשלוש עבירות של מסחר ברכב גנוב, לפי סעיף 413יא לחוק.

4.
ואלה העובדות בהן הודה והורשע הנאשם 1, במסגרת צירוף ת"פ 6718-12-13 מבית משפט השלום בתל אביב – יפו:

אישום ראשון
א.
במהלך חודש דצמבר 2013 קשר הנאשם 1 קשר עם אחר, לגנוב קטנוע.

ב.
השניים גנבו קטנוע בתל-אביב והנאשם 1 נסע מהמקום באמצעות הקטנוע הגנוב והאחר נסע משם עם הקטנוע איתו הגיע.
ג.
בהמשך, הבחינו השניים כי רכב משטרתי נוסע מאחוריהם והתפצלו בנסיעתם. הנאשם 1 זרק את הקטנוע הגנוב ונמלט מהשוטרים, לא שעה לקריאתם לעצור והמשיך במנוסתו.

אישום שני
א.
הנאשם 1 הפר תנאי שחרורו ממעצר (בתיק מ"י 55008-11-13 ו-מ"ת 27244-03-13), בכך שביום 27.11.13, שהה מחוץ לבית הוריו וללא ליווי המפקחים.

5.
על יסוד העובדות המתוארות בשני האישומים, הורשע הנאשם 1 בעבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק ובשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 278(א) לחוק.

6.
ואלה העובדות בהן הודה והורשע הנאשם 1, במסגרת צירוף ת"פ 27234-03-13 מבית משפט השלום בתל אביב - יפו:

אישום ראשון
א.
במהלך חודש מרץ 2013, בעיר בת ים, גנב הנאשם 1 ורכב עליו.
ב.
הנאשם 1 שינה את זהות הקטנוע, פירק את לוחית הרישוי המקורית באמצעות מברג והרכיב במקומה לוחית זיהוי אחרת וכן גנב מהקטנוע פרטי רכוש.
ג.
בהמשך אותו יום, נתפס הנאשם 1, כשהוא רכוב על הקטנוע, יחד עם אחר שנהג בו.

אישום שני
א.
בחודש ינואר 2012, רכש הנאשם 1 אופנוע מאדם אחר.
ב.
בחודש יולי 2012, שינה הנאשם 1 זהות האופנוע שרכש וחיבר אליו לוחית רישוי אחרת.
ג.
בהמשך, נהג הנאשם 1 באופנוע, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

7.
על יסוד העובדות המתוארות בשני האישומים, הורשע הנאשם 1 בעבירות הבאות:
א. גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק .
ב. גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק.
ג. שתי עבירות של זיוף סימני זיהוי של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק.
ד. נהיגת רכב ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
ה. חוסר תעודת ביטוח, עבירה לפי סעיף 4(1) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970.


הסדר הטיעון

הנאשם 1
8.
הצדדים עתרו במשותף, להשית על הנאשם 1, מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים, הכולל הפעלה בחופף של 2 חודשי מאסר מותנים, וקנס בסך 6,000 ש"ח, וכן מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה בפועל, ופסילה מותנית - שמשכם לא נקבע בהסדר.

הנאשם 2
9.
במסגרת ההסדר, עתרו הצדדים, להשית על הנאשם 2, מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים - הכולל הפעלת 9 חודשי מאסר מותנים, מהם 4 חודשים בחופף ו-5 חודשים במצטבר - באופן שהנאשם 2 ירצה בסך הכל 32 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ש"ח, וכן מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה בפועל, ופסילה מותנית - שמשכם לא נקבע בהסדר.

דיון – הכלל
10.
ככלל, יכבד בית המשפט הסדר הטיעון, אם נחה דעתו כי שיקולי התביעה בקביעת העונש המוסכם היו ראויים, ואם ההסדר אינו מנוגד לאינטרס הציבורי (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל
(25.12.2002)).
הלכה היא כי קיומו של הסדר טיעון - בין אם הוא קובע טווח ענישה ובין אם עונש קונקרטי - אינו מבטל את תחולת הוראות תיקון 113 לחוק. על בית המשפט לבחון את הסדר הטיעון, על פי אמות המידה המקובלות, בראי נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת, לצד הכלל המצמצם את התערבות בית המשפט בהסדר הטיעון (
ע"פ 3856/13
גוני נ' מדינת ישראל

(3.2.14)).
מן הכלל אל הפרט
11.
העבירות בהן הורשעו הנאשמים פוגעות בזכות הקניין, בפרטיות ובתחושת הביטחון של המשתמשים ברכב במובן הצר, אך גם מסבות נזק כלכלי במובן הרחב, בשל העלאת פרמיות הביטוח בגין ריבוי גניבות כלי רכב.
נפסק, לא אחת, כי התופעה של גניבות רכב היא "מכת מדינה" זה שנים רבות, וכי קיים צורך ממשי בהחמרת הענישה לצורכי הרתעה (ע"פ 7163/13 כסוואני נ' מדינת ישראל
(03.08.14) ;
ע"פ 5724/95
אבו דחל נ' מדינת ישראל

(12.5.1996))
.

12.
מעשי הנאשמים מאופיינים בתכנון מוקדם - המתבטא, בין היתר, בשיחות מוקדמות עם הסוכן - בנחישות - המתבטאת, בין היתר, בסמיכות הגניבות מיד לאחר השיחות עם הסוכן, לרוב, בו ביום - וכן במגוון שיטות הגניבה, ובסדרתיות המעשים, הבולטת במיוחד בעניינו של הנאשם 1.
13.
בת"פ 45027-02-14 מדינת ישראל
נ' קאסם ואח' (09.07.2014) (להלן: "פ"ד קאסם"), במסגרת הפעלת אותו סוכן משטרתי, הורשעו שני נאשמים אחרים, בעבירות זהות ובאישום שעניינו גניבה וסחר באופנוע. השניים נדונו, במסגרת הסדר טיעון, לעונשים הנעים בין 12 ל-20 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי פסילת רישיון נהיגה.
לא מצאתי לנכון ללמוד גזירה שווה מעונשי המאסר שהוטלו בפ"ד קאסם, על עונשם הראוי של הנאשמים בענייננו. אמנם, גם שם לנאשמים עבר פלילי מגוון והופעלו מאסרים מותנים, אך לא ניתן להתעלם מכך, ששם הורשעו הנאשמים בגין גניבה בהזדמנות אחת בלבד - להבדיל מענייננו, שבו מדובר במספר הזדמנויות - וכן בהשבת האופנוע הגנוב לבעליו החוקיים - נסיבה שלא התקיימה בענייננו.
14.
בחינת מדיניות הענישה הראויה במקרים דומים (ע"פ 6941/07 מדינת ישראל
נ' מחמוד מאג'ד (04.03.2009) ;
ע"פ 11194/05

אבו סבית נ' מדינת ישראל

(17.12.2006) ;

רע"פ 10899/08
אבו עישה נ' מדינת ישראל

(29.12.2008) ;

רע"פ 1345/14
אבו הדוואן נ' מדינת ישראל

(23.2.2014)) וע"פ 2333/13 באסל סאלם נ' מדינת ישראל
(03.08.14)) מובילה למסקנה שהפסיקה
מגוונת, אך ככלל ניכרת מגמת החמרה, בעיקר כשמדובר בסדרת עבירות. נקבע כי "המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות, ואף עבירות הקשורות בסחר, הכרח שתהא מחמירה" (ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל
(15.05.2006). לאחרונה אף נקבע ברע"פ 1345/14

אבו הדוואן נ' מדינת ישראל

(23.2.2014) כי עונש מאסר בפועל של 9 חודשים, לעבירה בודדת של גניבת רכב מתוחכמת, הוא עונש מקל ביותר.
15.
לאור כל האמור, סבורני כי מתחם העונש ההולם, לכל אחד מהאירועים בהם הורשעו הנאשמים, נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.



16.
בתוך מתחם העונש ההולם, יינתן משקל הולם להודאת הנאשמים ולנסיבותיהם האישיות.
17.
לנאשם 1, יליד 1993, הרשעה קודמת בעבירה של הפרת הוראה חוקית (ת/1). לדברי הסניגור, הרקע לעבירות, מצוקה כלכלית קשה של הנאשם 1.
בדברו האחרון, הביע הנאשם 1 צער על מעשיו.
18.
לנאשם 2, יליד 1982, עבר פלילי עשיר ומגוון, הכולל, בין היתר, הרשעות קודמות בעבירות רכוש, לרבות גניבת רכב ואף בעבירות נשק, איומים, שיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר ועוד (ת/3). לדברי הסניגור, הנאשם 2, נשוי ואב לילדה בת 5, וסייע לכלכלת משפחתו. בשל מצוקה כלכלית, הסכים התובע לדחיית תשלום הקנס, ובלבד שישולם בתוך תקופת מאסר הנאשם 2.
בדברו האחרון, הביע הנאשם 2 צער על מעשיו.

הכרעה
19.
באיזון בין חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים והנזק שגרמו לאינטרס הציבורי, לבין טובת ההנאה שניתנה להם במסגרת ההסדר, הגעתי לכלל מסקנה שהסדר הטיעון, ביחס לנאשם 1, מאוזן וסביר.
שונים פני הדברים ביחס לנאשם 2. בעניינו, בעיקר בשל עברו הפלילי המכביד, המצדיק החמרה מעבר למה שנקבע בהסדר, בעיקר משיקולי הגנה על שלום הציבור. עם זאת, לא ניתן לקבוע כי ההסדר אינו בלתי סביר, באופן המצדיק אי כיבודו. לפיכך, החלטתי לכבד את ההסדר, אף בעניינו של הנאשם 2.

המחלוקת – משך הפסילה
20.
הצדדים חלוקים ביחס למשך עונש פסילת רישיון הנהיגה ושאלת סיווגו.
21.
ב"כ המאשימה, עו"ד הבדלי, עתר להטלת פסילה ארוכה ומשמעותית. מנגד, ב"כ הנאשם 1, עו"ד רז, טען כי יש להקל ברכיב הפסילה שכן הנאשם 1 לא הורשע בנהיגה בזמן פסילה ולאחר שיסיים לרצות את מאסרו, יש לאפשר לו, ככל הניתן, לחזור לחיי השגרה שלו, שרישיון הנהיגה מהווה מרכיב חשוב בהם.
ב"כ הנאשם 2, עו"ד סקה, טען כי לפני מעצרו, התפרנס הנאשם 2 מעבודה כשליח ולפיכך, עתירתו היא לסיווג רישיון הנהיגה, באופן שלאחר שחרורו ממאסר יוכל להמשיך בעבודתו הקודמת. עו"ד סקה הפנה את בית המשפט לגזר דינם של נאשמים אחרים בפרשה, שלמרות עברם הפלילי המכביד נדונו ל-3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בלבד.
22.
סבורני כי אף בעניין פסילת רישיון הנהיגה יש להבחין בין הנאשמים, ולהקל בעניינו של
הנאשם 2 - שלא הורשע בעבירה הקשורה בנהיגה - בהשוואה לנאשם 1 - שהורשע בעבירות הקשורות בנהיגה, תוך מתן משקל הולם, בין היתר, לעבירות בהן הורשעו הנאשמים ולכלל אחידות הענישה.
סוף דבר
23.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:


הנאשם 1:
א.
40 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת 2 חודשי מאסר מותנים שנגזרו על הנאשם 1 ביום 16.07.13 בת"פ 33272-07-13.
עונשי המאסר ירוצו בחופף, באופן שעל הנאשם 1 יהא לרצות, בסך הכל, 40 חודשי מאסר בפועל,
שמניינם מיום מעצרו, 18.02.2014
.

ב.
12 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא
שהנאשם 1 לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, או כל עבירה לפי סימן ה1 לחוק, למעט נהיגה בהיעדר פוליסת ביטוח תקפה ולרבות נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.
ג.
קנס בסך 6,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו.
אם הופקד סכום כלשהו במסגרת הליכי המעצר (מ"ת 27244-03-13 ו-מ"י 15732-03-13), לבקשת הנאשם 1, יקוזז הסכום מהקנס.
הקנס או יתרתו ישולמו לא יאוחר מיום 31.12.2014.
לא ישולם הקנס במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפירעון מלא לאלתר.
ד.
3 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. מניין הפסילה מיום שחרור הנאשם 1 ממאסר.


הנאשם 2:
א.
27 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת 9 חודשי מאסר מותנים שנגזרו על הנאשם 2 ביום 20.09.12 בת"פ 16842-05-12, 5 מתוכם ירוצו במצטבר ו-4 חודשים בחופף, באופן שעל הנאשם 2 יהא לרצות, בסך הכל, 32 חודשי מאסר בפועל,
שמניינם מיום מעצרו, 02.03.14.
ב.
12 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא
שהנאשם 2 לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, או כל עבירה לפי סימן ה1 לחוק, לרבות עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה הקשורה לרכב.
ג.
קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 01.01.2016. אם שולם סכום כלשהו על חשבון הקנס, תשולם היתרה לא יאוחר מיום 01.01.2016.

לא ישולם הקנס במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפירעון מלא לאלתר.
ד.
3 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. עונש הפסילה יחול על נהיגת כל כלי רכב, למעט קטנוע, לצרכי עבודת הנאשם 2 כשליח, ובמסגרת העבודה בלבד. מניין הפסילה מיום שחרור הנאשם 2 ממאסר.

ניתן בזאת צו להשמדה, חילוט או השבת המוצגים לבעליהם, על פי שיקול דעת התביעה.
הצו ייכנס לתוקפו בתוך 14 ימים מהיום.


זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.


ניתן היום,
ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, במעמד הצדדים.


ירון לוי
, שופט








פ בית משפט מחוזי 45102-02/14 מדינת ישראל נ' שי מלול, מאיר קלטשי (פורסם ב-ֽ 28/09/2014)