פסקי דין על ציון סיטון | פסקי דין על רבקה סיטון | פסקי דין על מאיר אקסוול

30094-09/10 תאמ     28/09/2014




תאמ 30094-09/10 ציון סיטון, רבקה סיטון נ' מאיר אקסוול








בית משפט השלום בפתח תקווה


28 ספטמבר 2014
תא"מ 30094-09-10 סיטון ואח' נ' אכסוול ואח'




בפני

כב' השופט אורן שוורץ

– סגן הנשיאה


ה
תובעים

הנתבעים שכנגד

1
.
ציון סיטון

2
.
רבקה סיטון
על ידי ב"כ עו"ד איילת סיטון


נגד


הנתבע

התובע שכנגד
מאיר אקסוול
על ידי ב"כ עו"ד אברהם שלו



פסק דין


הרקע לתביעה
:

1.
עניינה של התביעה שלפניי בסכסוך שפרץ בין שכנים, המתגוררים ברחוב האירוס 15 ו- 17 בישוב שערי תקווה. בין המגרשים חצצה חומת בטון ובלוקים. לימים, ניזוקה החומה והתובעים עתרו במסגרת התביעה דנן לחייב את הנתבע במחצית עלות בניית החומה מחדש וכן לפצותם בגין נזק לא ממוני. סכום התביעה הועמד על סך 50,000 ₪. הנתבע מבחינתו עתר בתביעה שכנגד, לחיוב התובעים בהפסד דמי שכירות שנגרמו לו כתוצאה מהחשש לקריסת החומה אל שטחו. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 7,000 ₪.

עיקר טענות התובעים והנתבעים שכנגד (משפחת סיטון)
:

2.
החומה המפרידה בין שני המגרשים משמשת כקיר תומך ומהווה "מחובר שבמיצר".

3.
הואיל והחומה ניזוקה ועומדת לקרוס יש לחלוק את עלויות בנייתה מחדש בשווה בין הצדדים.

4.
הנתבע נהג בחוסר תום לב במובן זה שהסכים להשתתף במחצית מעלות בניית הגדר אך חזר בו. על כן, יש לחייבו בפיצוי בסך 10,000 ₪.

עיקר טענות הנתבע והתובע שכנגד (מר אקסוול)
:

5.
הנתבע רכש את הבית בשנת 1997, ממשפחת כספי. גובה החומה על פי התכנית היה אמור להיות עד 1.5 מטרים, אולם בשל התקנת בריכת מים בחצר התובעים והוספת חול בחצר ומסביב לבריכה, נוצרו פערי גובה בין המגרשים. בנסיבות אלה, התובעים הגביהו את החומה לגובה של כ- 3.5 מטרים.

6.
הואיל והחומה הוגבהה לגובה 3.5 מטרים ולנוכח הפרשי הגבהים, נוצר לחץ אופקי על החומה. שורשיו של עץ שנטעו התובעים תרם אף הוא לחולשת החומה.

7.
החומה עלולה לקרוס ומסכנת את מי שמצוי במגרש הנתבע. בשל סכנה זו, נמנע מהנתבע מלהשכיר את יחידות הדיור המצויות במפלס התחתון במגרש. כתוצאה מכך נגרם לו נזק כספי חודשי בסך 3,500 ₪ הנובע מאובדן דמי שכירות חודשיים.

8.
בנסיבות אלה, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהפסד דמי השכירות.

9.
בראשית ההליכים, אשר נשמעו לפני מותב אחר, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני שעיקרו, סימון הגבול שבין שני המגרשים ובניה משותפת של החומה, כאשר ההכרעה בשיעור החלוקה בעלות החומה תקבע לשלב מאוחר יותר [דיון מיום 14.11.2011].

10.
הגבול בין המגרשים סומן. אולם, בינתיים קרסה החומה. יחד עם זאת, הצדדים התקשו לשתף פעולה בייזום הליכי רישוי הבניה בנוגע לחומה ובקידום תכנית קונסטרוקציה. על רקע זאת, עתר ב"כ הנתבע לביטול ההסדר הדיוני (בקשה מס' 31). לאחר שהצדדים מיצו את זכות הטיעון, משנוכחתי שחילוקי הדעות שבין הצדדים אינם מאפשרים שיתוף פעולה לבניה משותפת של החומה, הוריתי על ביטול ההסדר הדיוני וחייבתי את הצדדים בהגשת ראיות כאשר התביעה תידון כתביעה כספית, כפי שהיה מכוון מלכתחילה [החלטה מיום 23.7.2013].

11.
בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:

מצד התובעים והנתבעים שכנגד - ה"ה רבקה וציון סיטון
.

מצד הנתבע והתובע שכנגד - מר מאיר אקסוול
(התובע), מר שמואל אקסוול (אחיו של הנתבע), אינג' יהונתן גושן, המודד מר חן-ציון מלכיאל.


דיון והכרעה
:

12.
לגרסת התובעים, החומה נבנתה בשנת 1995, על ידי הקבלן שבנה את שני הבתים, ביתם של התובעים וביתה של גב' כספי, אשר נמכר לאחר מכן לנתבע [סע' 4 לת/1 ולת/2]. התובעים דחו את טענת הנתבע כאילו הם אחראים לקריסת הגדר. לגרסתם, ביתם של התובעים בנוי בקו האפס, כאשר הכניסה היא בגובה הכביש ויש לרדת מספר מדרגות לכיוון הבית.

13.
לטענת התובעים, הפגיעה בגדר נגרמה לפי מספר שנים כתוצאה מפעילותו של טרקטור בחצר הנתבע, אשר ניקה את החצר. טרקטור זה אף פינה מן החצר סלעים שתמכו בחומה [סע' 6 לת/1 ות/2].

14.
לגרסת הנתבע ועדיו, התובעים התקינו בריכת מים וסביב לה ערמו חול. על כן, הגביהו את החומה. על פי תכניות ששימשו בסיס לקבלת היתר הבניה, החומה הוגדרה כקיר תמך סטנדרטי בגובה של 1.5 מטרים. למרות זאת, הוגבהה החומה באמצעות בלוקים בעוד כמטר נוסף [סע' 4-6 לנ/1].

15.
לטענת הנתבע, בניית קיר התמך והגבהתו בצירוף לחץ אופקי של החול שנערם בחצר התובעים, פגע ביציבות הקיר והביא לקריסתו [סע' 7 לנ/1; חוות דעתו של אינג' גושן, נ/3, עמ' 11 סע' 4]. הנתבע דחה את גרסת התובעים כאילו פעולתו של טרקטור גרמה לנזק לחומה [סע' 9 לנ/1].

16.
בדיון שנערך לפניי, חזרה גב' סיטון על הגרסה, כי החומה נבנתה על ידי הקבלן שבנה את שני הבתים השכנים:



"ש.
את טוענת שמי שבנה את הגדר היא בתיה.
ת.
לא. הקבלן של בתיה והקבלן שלנו שקראו לו עטר, גמר לבנות אצלה, עבר לבנות אצלנו ובנה את הגדר המשותפת לשנינו.
ש.
לאיזה גובה הוא בנה את הגדר.
ת.
בגובה שראיתם, גובה של 3 מטרים.
ש.
הגדר עשויה משני נדבכים, בחלק התחתון בנוי בטון, והחלק העליון בנו בלוקים.
ת.
העדה מהנהנת, נכון. זה מה שהם בנו, אנו לא אנשי מקצוע, אנו לא מבינים כלום, החלק התחתון שהוא בעצם הקיר התומך של כל הגדר עשוי מבטון, והחלק העליון מבלוקים...".

[פר' עמ' 18 ש' 15-23]

17.
גרסה דומה הציג גם מר סיטון:

"...כי אני לא בניתי פיזית. הקונסטרוקטור והמהנדס נתנו את הכול לקבלן עטר שהוא בנה..."

[פר' עמ' 20 ש' 23-24]

18.
העולה מעדויותיהם של התובעים, הוא שהחומה נבנתה כבניה משותפת של שני המגרשים הצמודים, מגרשם של התובעים ומגרשה של גב' בתיה כספי, שנרכש לאחר מכן על
ידי הנתבע.

19.
כפי שעלה מעדותה של גב' סיטון, החומה נבנתה מלכתחילה בגובה של כשלושה מטרים. גרסה זו לא נסתרה על ידי מי מעדי הנתבע. יחד עם זאת, ברי כי בניה זו אינה מתיישבת עם נספח 1 לנ/1 שהינו תכנית ההגשה לביתה של משפחת כספי, שם עולה שגובה הקיר התומך הינו "מקסימום 1.50" [ראו חתך ד-ד בנספח 1 לנ/1]. גם בתכנית השינויים אשר היוותה את הבסיס לקבלת היתר בניה לבית הנתבע, אין התייחסות לקיר התומך וממילא אין התייחסות לבנייתו לגובה של שלושה מטרים.

20.
בנסיבות אלה ועל יסוד עדות התובעים, אני קובע שהחומה שבין המגרשים נבנתה מלכתחילה לגובה של כשלושה מטרים. עוד אני קובע, שמי שבנה את החומה הינו הקבלן המשותף לשני הבניינים השכנים, של משפחת סיטון ומשפחת כספי.

21.
המחלוקת העיקרית שבין הצדדים הינה מה הגורם לקריסת החומה. לגרסת התובעים, החומה קרסה כתוצאה מעבודתו של טרקטור בחצר הנתבע. מאידך, לטענת הנתבע, החומה קרסה עקב בניה לקויה, הפרשי גבהים והוספת עפר וחול במגרש התובעים.

22.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת הנתבע.

ראשית, גב' סיטון אישרה בעדותה לפניי שמפלס חצר ביתם הוגבה:

"ש.
האם מפלס גובה הקרקע במגרשיכם הוגבה על ידיכם או על ידי מי מטעמכם לעומת המצב שהיה טרם הבניה.
ת.
וודאי. אנחנו בנינו את הבית מתחת לקו הכביש, ואז אין ברירה, אנו לא נלך לתהום, לא נגור בתוך התהום...".

[פר' עמ' 18, ש' 28-31]

שנית, גב' סיטון אישרה בעדותה שהנתבע לא פעל להנמכת מגרשו:


"ש.
האם מפלס הקרקע במגרש 30 הונמך
ת.
הונמך? מאיפה?
ש.
לעומת המצב שקדם לבניה
ת.
לא.

[פר' עמ' 19 ש' 5-8]


שלישית, התובעים לא הציגו כל ראיה לעניין עבודת הטרקטור במגרש הנתבע. בהקשר זה ייאמר שאחיו של הנתבע, שהינו המוציא והמביא ביחס לבית ולמגרש, הכחיש בתוקף גרימת נזק לחומה [ס' 9 לנ/1]. גרסה זו לא נסתרה. אחיו של הנתבע, שמואל אקסוול, אף לא נשאל על כך כלל במסגרת חקירתו הנגדית.

רביעית, מומחה מצד הנתבע, בתחום ההנדסה האזרחית, ביקר במגרשים בטרם קרסה החומה. המומחה, אינג' גושן, העריך שקיימת סטייה חריפה של החומה. לפי ממצאיו, החומה נבנתה באופן לקוי: ללא ביצוע בסיס לקיר תמך (היעדר שן תמיכה), ללא ביסוס בקרקע, ללא הידוק, ללא יישום חורי ניקוז וללא שימוש בפלדת זיון. לצד זאת "שינוי הטופוגרפיה בחצר בית סיטון" גרם לנטיית קיר התמך. הערכתו של אינג' גושן, כי צפויה התמוטטות מידית של החומה, התאמתה לאחר מכן עת קרסה החומה. אינג' גושן נחקר בחקירה נגדית, אולם ממצאיו לא התערערו. יתר על כן, התרשמתי לחיוב מחוות דעתו הנתמכת בתמונות צבעוניות, אשר ממחישות את הבדל הגובה בין המגרשים ואת דבר קיומו של עץ גדול בחצר התובעים [עמ' 5 לנ/3]. בנסיבות אלה, אני מעניק משקל גבוה ביותר לחוות דעתו של אינג' גושן.

חמישית, הנתבע זימן לעדות את המודד מר חן-ציון. ב"כ התובעים ויתרה על חקירתו. על פי חוות דעתו [נ/4], קיימים הפרשי גובה בין מגרש התובעים למגרש הנתבע, כאשר חלק משמעותי של הפרשי גובה אלה נגרם כתוצאה ממילוי עפר במגרש התובעים. לסבר את האוזן, מדובר במילוי עפר בגובה של 2.28 מטרים בחלקו הצפוני של המגרש ובמילוי עפר בגובה של 1.40 מטרים בחלקו הדרומי [עמ' 2 לנ/4].

23.
העולה מן הראיות אותן סקרתי לעיל, כי לא ניתן לייחס לנתבע אחריות כלשהי לקריסת החומה. נהפוך הוא, אני קובע כי החומה נבנתה מלכתחילה באופן לקוי. התובעים אשר ביצעו עבודות עפר במגרשם, במובן זה שהוסיפו עפר והגביהו את מגרשם, הם שגרמו לקריסת החומה.

24.
אף אם אראה בחומה שהוקמה בזמנו כמחובר שבמיצר (וספק אם כך הדבר לנוכח ממצאיו של המודד דרור בן נתן, נספח 8 לנ/1), הרי שהוכח לפניי מתוך גרסת התובעים עצמם, כי העלויות לבניית החומה בעת הקמת שני הבתים השכנים, נחלקו בין משפחת סיטון לבין משפחת כספי. הואיל וקבעתי שהאחריות המכרעת לקריסת החומה היא הגבהת מגרשם של התובעים באמצעות תוספת עפר, אני דוחה את תביעתם לחיוב הנתבע בעלויות שיקום החומה ובנייתה מחדש.

25.
משקבעתי שאין מקום לחייב את הנתבע בעלות בנייתה מחדש של החומה, ממילא אין מקום לחייבו בפיצוי, בגין חוסר תום הלב כביכול בכך שהסכים להשתתף בשלב מסוים בעלות בנייתה מחדש של החומה, אך נסוג בו לנוכח נקיטת ההליכים המשפטיים כנגדו [פר' עמ' 22 ש' 27-29].

26.
הנתבע עתר להשית על התובעים הפסדים בגין דמי שכירות שנמנעו ממנו בגין נטייתה המסוכנת של החומה. הנתבע לא תמך טענה זו בראיות ממשיות ולא פירט באיזה שלב נמנעו ממנו דמי השכירות [ראו תצהיר הנתבע נ/2]. הנתבע אף לא הציג תיעוד כלשהוא המלמד על פינויה של קומת הקרקע בביתו על ידי השוכרת. בנסיבות אלה, אני קובע שהנתבע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו ומטעם זה בלבד אני דוחה את התביעה שכנגד.

27.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות.


28.
בתיק בית המשפט מצויים כספים אשר הופקדו על ידי הצדדים, בגין עבודתם של המומחים אינג' בס והמודד דרור בן נתן (3,100 ₪ על ידי הנתבע מיום 20.12.2011, 3,100 ₪ על ידי התובע מיום 20.12.2011, סך 2,900 ₪ על ידי מיום 23.8.2012). הצדדים רשאים להתייחס לסכומים אלה לא יאוחר מיום 20.10.2014. תזכורת פנימית לעיוני ליום 21.10.2014.

29.
סוף דבר - התביעה נדחית.

התביעה שכנגד - נדחית.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בהוצאותיו.


ניתן היום,
ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 30094-09/10 ציון סיטון, רבקה סיטון נ' מאיר אקסוול (פורסם ב-ֽ 28/09/2014)