פסקי דין על חברת החשמל לישראל בעמ | פסקי דין על אבשלום לוי | פסקי דין על חקלאי חברה לביטוח |

16731-09/13 תאמ     30/09/2014




תאמ 16731-09/13 חברת החשמל לישראל בעמ נ' אבשלום לוי, חקלאי חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 16731-09-13 חברת החשמל לישראל בעמ
נ' לוי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
ד"ר פנינה נויבירט


תובעים

חברת החשמל לישראל בעמ


נגד


נתבעים

1.אבשלום לוי

2.חקלאי חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



בפני
תביעה, אשר עניינה נזק שאירע לכבל חשמלי אווירי ולעמוד חשמל ביום 18.1.10 במושב מגשימים.

התובעת, חברת החשמל בע"מ, עוסקת בייצור ובאספקה של חשמל, לרבות באמצעות כבלים אוויריים. התובעת היא הבעלים של כבל חשמלי אווירי (להלן: "הכבל") ושל עמוד חשמל בטון מס' 8 (להלן: "עמוד החשמל") שבמושב מגשימים.

הנתבע 1 הינו הבעלים של משאית נושאת מ.ר. 10-041-63 (להלן: "המשאית"), אשר נהג במשאית במועד הארוע. הנתבעת 2 הינה המבטחת של המשאית.

התאונה התרחשה כאשר המשאית פגעה בכבל, גרמה לתלישתו וכתוצאה מכך לשבירת עמוד החשמל.

תמצית טענות התובעת

מטעם התובעת העיד מר איתן רוזנטל, משגיח בחברת החשמל (להלן: "מר רוזנטל"). לפי עדותו, הגיע למקום האירוע לאחר שקיבל הודעה על עמוד חשמל שנשבר. לטענתו, כשהגיע למקום ראה את המשאית חוסמת את הכביש, את עמוד החשמל שבור, ואת הכבל מונח תלוש בצורה מסוכנת על הכביש. מר רוזנטל העיד, כי הנתבע 1 היה במקום, וכי הודה כי פגע בכבל.



תמצית טענות הנתבעים

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1. לטענתו הגיע למושב מגשימים על מנת להוביל עצים שהוזמנו על ידי גנן מקומי. הנתבע 1 העיד, כי ראה את הכבל כשהוא רפוי ונמוך. בלית ברירה, נסע בצד השמאלי ביותר של הכביש, ואף ירד לשול התנועה, על מנת להימנע מפגיעה בכבל. ברם הכבל נפגע הפגיעה כתוצאה מתפיסתו בעלי העצים אותם הוביל.

דיון

אין מחלוקת בין הצדדים כי הכבל נקרע וכי עמוד החשמל נשבר כתוצאה מכך שהמשאית עברה מתחת לכבל. המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה, האם הנתבע 1 אחראי לתאונה, כפי שטוענת התובעת, או שמא התובעת אחראית לתאונה, שכן הכבל היה נמוך מהתקן המותר, כפי שטוענים הנתבעים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים.

הנתבע 1, אשר עדותו הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, העיד בבירור, כי קודם להתרחשות התאונה הבחין בכבל הנמוך. עוד העיד הנתבע 1, כי חשש מהמעבר תחת הכבל ובכל זאת החליט לעבור תחתיו, ובלשונו: "הבחנתי בכבל חשמל שעובר בין 2 הצדדים מצד אחד ומצד שני של הכביש שהוא מאוד נמוך. עשיתי חושבים והבטן היתה באמצע הכביש אז לקחתי את הנתיב השמאלי ביותר ואפילו ירדתי לשול ושם היה גובה סביר כראות עיניי ועברתי את הכבל בנסיעה איטית ביותר, באיזה שהוא שלב כנראה הוא נתפס על אחד העלים העצים למעלה ומשך את הכבל" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 30-32, עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 1-2).

אמנם הנתבע 1 העיד, כי האמין כי באמצעות היצמדות לצד שמאל של הכביש יוכל לעבור בבטחה, ובלשונו: "אני הייתי בטוח ב- 100% שאם אני לוקח את הנתיב השמאלי, שאני עובר את הכבל" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 1).

עם זאת, הנתבע 1 אישר, כי לא מדד את גובהו המקסימלי של המטען שנסע קודם למעבר תחת הכבל, על מנת למנוע התאונה, ובלשונו (במענה לשאלה האם מדד את גובהו של המטען לפני הפגיעה בכבל): "לא מדדתי כי הספוילר שיושב על גג המשאית היה בגובה העצים. לראיה יש תמונה" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 4).

מהאמור עולה, כי הנתבע 1 היה ער לסכנה הפוטנציאלית שבמעבר תחת הכבל. הוא היה מודע לעובדה כי קיים סיכוי כי המטען שהוא נושא גבוה מגובה הכבל, ברם בחר לסכן עצמו ולסכן הכבל ועבר תחתיו, מבלי למדוד את גובה המטען ולוודא כי הוא יכול לעבור בבטחה.

בנסיבות אלה הנני מתרשמת, כי הנתבע 1 הוא הנושא העיקרי באחריות לתאונה, אשר נגרמה כתוצאה ממעברה המסוכן של המשאית מתחת לכבל.

עם זאת, אף התובעת נושאת באחריות לתאונה. על פי גרסת הנתבעים, הכבל היה רפוי ונמוך. עדות מר רוזנטל, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעת, לא זו בלבד שלא הפריכה טענה זו, כי אם אף איששה אותה. מר רוזנטל העיד, כי לאחר התאונה מדד את גובה המשאית, וכי גובהה היה 5.10 מטר (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 9). עוד העיד מר רוזנטל, כי גובה זה נמוך מהגובה התקני של כבלים אוויריים בהתאם לתקנות החשמל, ובלשונו (במענה לשאלה האם אתה מאשר שגובה המטען נמוך מגובה המינימלי המותר לכבל): "כנראה שכן. אך לא מדדתי את גובה הכבל מהקרקע לפני המקרה" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 16). כמו כן מר רוזנטל לא הכחיש, כי עדים במקום התלוננו בפני
ו כי הכבל היה נמוך מידי (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 25). ואכן, בדו"ח הנזק מטעם מר רוזנטל, אשר צורף לכתב התביעה, מופיעה הערה בתחתית הדו"ח, אשר זו לשונה: "הוגשה תלונה לח"ח ע"י משפחת עציון שהכבל מזין את הבית שלה שהכבל נמוך".

לפיכך התרשמתי, כי התובעת התרשלה בתחזוקו של הכבל, וכי זה היה נמוך מהתקן המותר. אין ספק, כי לו היתה התובעת מתחזקת הכבל כראוי, התאונה היתה נמנעת.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים לתאונה, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 65% ואילו התובעת תישא באחריות בשיעור של 35%.

הנזק

התובעת צירפה פירוט הוצאות תיקון נזק, ואסמכתא זו לא נסתרה. התובעת הגישה את התביעה על סכום הנזק הממשי שנגרם, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו.

הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 8,130 ₪
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.
שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.





ניתן היום,
ו' תשרי תשע"ה, 30 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 16731-09/13 חברת החשמל לישראל בעמ נ' אבשלום לוי, חקלאי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/09/2014)