פסקי דין על נעמי רוזנטל | פסקי דין על שירותי בריאות כללית

38824-07/11 א     01/10/2014




א 38824-07/11 נעמי רוזנטל נ' שירותי בריאות כללית








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 38824-07-11 רוזנטל נ' שירותי בריאות כללית
מס' תאגיד 589906114





בפני

כב' השופטת
בלהה טולקובסקי

התובעת
נעמי רוזנטל
על-ידי ב"כ עו"ד ג. פנר ואח'


נגד

הנתבעת
שירותי בריאות כללית
על-ידי ב"כ עו"ד ש. כץ



החלטה

1.
לפני בקשת התובעת לפסילת חוות דעתו של פרופ' וולף שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום כירורגיית כלי דם.

2.
לטענת התובעת, בעוד שבכתב המינוי נקבע כי המומחה יחווה דעתו בשאלה "... האם נותרה לתובעת נכות בתחום כירורגיית כלי דם ואם כן האם יש קשר בין הנכות האמורה לבין הניתוח להחלפת ברך שהתובעת עברה ביום 27.7.09" - המומחה התייחס בחוות דעתו לשאלת אחריות הנתבעת וזאת בניגוד לכתב המינוי ובחריגה ממנו.

3.
התובעת מוסיפה וטוענת כי התנגדה למינויו של פרופ' וולף מהטעם שהמומחה נותן חוות דעת מטעם נתבעים אך טענתה נדחתה מהטעם שהמומחה אינו עובד עם הנתבעת אלא שמחוות הדעת ניכרת נטייתו הברורה של המומחה נוכח התייחסותו לשאלת הרשלנות בחריגה מכתב המינוי.

4.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשה לקונית שהוגשה על-ידי התובעת למעלה משלושה חודשים לאחר קבלת חוות הדעת. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי המומחה התבקש להתייחס הן לשאלת הנזק - דהיינו נכותה של התובעת, והן לשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין ניתוח החלפת הברך שהתובעת עברה ביום 27.7.08, באופן שכתב המינוי לא אסר על המומחה להתייחס לשאלת הרשלנות שממילא נדונה על-ידי המומחים מטעם הצדדים בתחום האורתופדי, ואכן המומחה לא דן בשאלה זו למעט במשפט בודד שמופיע בסיכום חוות הדעת, כך שאין מקום לפסילת חוות הדעת.

דיון
5.
מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, בעקבות ניתוח החלפת ברך שהתובעת עברה בבי"ח סורוקה ביום 27.7.08 (להלן: "הניתוח").

6.
התובעת תמכה תביעתה בחוות דעתו של פרופ' מנדס, מומחה בתחום האורתופדי, לפיה הניתוח בוצע ברשלנות בגינה נגרם נזק לעורק הפופליטאלי וכי גם המהלך הפוסט ניתוחי היה נגוע ברשלנות בשל פענוח שגוי של אנגיוגרפיה שבוצעה למחרת הניתוח שפורשה כחסימה כרונית, והעדר טיפול בחסימה בזמן אמת.
כן צורפה לכתב התביעה חוות דעתו של פרופ' אברמוביץ', מומחה לכירורגיית כלי דם, לפיה התובעת סובלת מ - 50% נכות בגין הנזק שנגרם לעורק כתוצאה מהניתוח.

7.
מטעם הנתבעת הוגשו חוות דעתם של פרופ' דקל בתחום האורתופדי ושל פרופ' חשמונאי בתחום כירורגיית כלי דם. פרופ' חשמונאי קבע בסיכום חוות דעתו כי הסתימה בעורק שהתגלתה אחרי הניתוח, הייתה כרונית וללא קשר לניתוח וכי בהעדר קליניקה הנגרמת כתוצאה מחסימת עורק אין לתובעת נכות כלשהי בתחום זה.

8.
נוכח הפערים בין עמדות המומחים בשאלת הנכות ובשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות בתחום כלי הדם, היה ותמצא כזו, לבין הניתוח נושא התביעה, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה.
יצוין כי מינוי המומחה בשאלת הנכות והקשר הסיבתי, נעשה בהסכמה תוך שב"כ התובעת ציין כי אין בהסכמה זו כדי לוותר על חוות הדעת מטעם התובעת (עמ' 1 לפרוטוקול ישיבת יום 4.9.2012).

9.
על פי כתב המינוי המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלה "האם נותרה לתובעת נכות בתחום כירורגיית כלי דם ואם כן האם יש קשר בין הנכות האמורה לבין הניתוח להחלפת ברך שהתובעת עברה ביום 27.7.08".

10.
חוות דעתו של פרופ' וולף התקבלה ביום 7.4.2014.
פרופ' וולף ציין בחוות דעתו "להערכתי החסימה של העורק הפופליטאלי הייתה כרונית ולא ארעה סביב הניתוח".
פרופ' וולף ציין כי מסקנתו זו מבוססת בין היתר על "ההדמיה בצינטור רגליים עליה עברתי גם בעצמי, מציגה עורק הפופליטאלי חסום עם קולטרלים (עורקים עוקפים) מרובים והתחדשות טובה של עורקי שוק. קולטרלים כאלו מתפתחים רק באופן כרוני ולא תוך מספר ימים...".
פרופ' וולף הוסיף וציין כי "לא היה צורך לנסות לפתוח את החסימה משום שלא הייתה איסכמיה או הפרעה משמעותית באספקת הדם...". פרופ' וולף ציין כי כיום אין סימנים של אספקת דם לקויה בשוק וכף רגל ימין כך שלא קיימת נכות משנית לחסימה של העורק.
בסיכום חוות דעתו ציין המומחה כדלקמן: "אינני מוצא רשלנות בטיפול בגב' רוזנטל סביב ניתוח החלפת ברך ימין בשנת 2008. היתה התייחסות הולמת לתלונותיה, נערך בירור מקיף והתקבלו החלטות מתאימות עם ביסוס ותיעוד מתאימים בכתובים. גב' רוזנטל איננה סובלת כיום מנכות הקשורה לחסימת העורק הפופליטאלי הימני או משנית לבעיה אחרת בכלי דם ברגל ימין".

11.
הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 10.7.2014, כשלושה חודשים לאחר קבלת חוות הדעת.

12.
בנסיבות העניין סבורה אני כי דין הבקשה לפסילת חוות הדעת להידחות.

13.
כידוע, חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט תיפסל רק במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ועלול לגרום עיוות דין, שהרי הלכה היא כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה, לפיכך לא כל חריגה מכתב המינוי תוביל בהכרח לפסילת המומחה. זאת ועוד, כאשר מדובר בבקשה שהוגשה לאחר קבלת חוות הדעת, כך שבתוצאות חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש לפוסלה, יש להצביע על נימוקים כבדי משקל שיצדיקו פסילת חוות הדעת לאחר קבלתה, ראו לעניין זה, רע"א 7098/10 טבביזדה נ' שרותי בריאות כללית (31.1.2011), רע"א 1548/06 אטיאס נ' ד"ר בלכר (20.4.2006), ורע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (3.7.2006).

14.
בענייננו - המומחה התבקש להתייחס לשאלת נכותה של התובעת וכן לשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות, היה ותימצא כזו, לבין הניתוח.
המומחה קבע כי התובעת אינה סובלת מנכות בתחום כלי הדם. אין חולק שקביעה זו הינה בגדר סמכותו של המומחה על פי כתב המינוי.
המומחה הוסיף וקבע כי בדיקות ההדמיה שנערכו בסמוך לאחר הניתוח מציגות עורק פופליטאלי חסום עם קולטרלים (עורקים עוקפים) מרובים והתחדשות טובה של עורקי השוק, מה שמצביע על חסימה כרונית שלא אירעה סביב הניתוח. המומחה הוסיף וציין כי חסימת עורק כזה, באישה מעל גיל 60, סכרתית, עם רקע של עישון כבד, כולסטרול גבוה והשמנת יתר, אינה מפתיעה או חריגה - קביעות אלה שעניינן שאלת הקשר הסיבתי בין החסימה של העורק לבין אירוע הניתוח גם הן בגדר סמכותו של המומחה על פי כתב המינוי.

15.
בנסיבות אלה, כאשר קביעות המומחה כי התובעת אינה סובלת מנכות הקשורה לחסימת העורק הפופליטאלי וכי בכל מקרה החסימה שהודגמה בעורק זה לאחר הניתוח הייתה חסימה כרונית שלא אירעה סביב הניתוח, מצויות בגדר סמכותו על פי כתב המינוי, איני סבורה כי אמירת המומחה בסיכום חוות דעתו כי אינו מוצא רשלנות בטיפול בתובעת צריכה להוביל לפסילת חוות דעתו.

16.
אמנם המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת הנכות ובשאלת הקשר הסיבתי בלבד ולא בשאלת האחריות, אלא שבכתב המינוי לא נאמר במפורש וברחל בתך הקטנה כי המומחה מתבקש שלא להתייחס לשאלת האחריות (ויצוין כי הצדדים לא עתרו לתיקון כתב המינוי, וגם במכתבו של ב"כ התובעת למומחה לא נאמר במפורש כי המומחה מתבקש שלא להתייחס לשאלת האחריות).
בנסיבות אלה סבורה אני כי אין לזקוף לחובת המומחה את החריגה מכתב המינוי ובוודאי שאין לייחס לו חריגה בוטה מגדר כתב המינוי, כטענת התובעת, באופן המצדיק את פסילת חוות דעת. בעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת טאובר בת"א (מחוזי חיפה) 27742-10-12 בראל נ' קופת חולים מאוחדת (29.6.2014) (להלן: "עניין בראל"). גם בנסיבות שנדונו שם התבקש המומחה לדון בשאלת נכותו של התובע כתוצאה מהאירועים המפורטים בכתב התביעה ובשאלת הקשר הסיבתי, והתייחס בחוות דעתו גם לסוגיית ההתרשלות לרבות קיומן של טעויות שונות שמצאו ביטוין לדעתו בטיפול בתובע. בקשה לפסילת חוות הדעת נדחתה, וכדברי כב' השופטת טאובר: "אין חולק כי במסגרת החלטת המינוי כלשונה לא התבקש המומחה לדון באלה. ואולם, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי שעה שהמומחה נתבקש בחוות דעתו להתייחס, בין היתר, לסוגיה, ממה נובעת נכותו של התובע, סוגיה משמעותית לביסוס נזקיו של התובעת ועל מנת לעשות את חוות דעתו נאמנה, נאלץ המומחה להניח את התשתית העובדתית הרפואית לקביעות אלה, בהן נתבקש לחוות דעתו ולהתייחס אף לטעויות שנפלו בטיפול בתובע, קרי לסוגיית ההתרשלות...".

17.
התובעת מסתמכת בבקשתה על פסק הדין ברע"א 1138/12 אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (9.4.2012), אלא שאין הנדון דומה לראיה. ראשית, בנסיבות שנדונו שם דובר במינוי מומחה על פי חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים התשל"ה - 1975. זאת ועוד, בנסיבות שנדונו שם נקבע כי המומחה לא ראה את כל החומר הרלבנטי בשאלת נסיבות האירוע, וחיווה דעתו בשאלות הנתונות במחלוקת בין הצדדים, שאינן שאלות רפואיות הנוגעות לשיעור הנכות וזיקתה לתאונות, כאשר לא עמד בפני
ו כל החומר הרלבנטי ביחס אליהן. להבדיל, בענייננו, המומחה הביע דעתו בסוגיות שברפואה המצויות בתחום מומחיותו, ולאחר שהצדדים העבירו לעיונו את מלוא החומר הרלבנטי לרבות חוות הדעת מטעמם, ולאחר שהמומחה בחן בעצמו את בדיקת ההדמיה (סעיף 2 בעמ' 8 לחוות הדעת), כך שמלוא החומר הרלבנטי עמד לעיונו של המומחה.

18.
זאת ועוד, יש לזכור כי בית המשפט מוסמך מלכתחילה לבקש מהמומחה להתייחס לסוגיית ההתרשלות, והוא מוסמך לעשות כן בשלב מאוחר יותר ולאחר שמיעת עדותם של המומחים מטעם הצדדים, ראה לעניין זה, ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל (5.3.2009), ע"א 9010/08 מרכז רפואי רבין נ' לוביאנקר (12.7.2011), וההחלטה בעניין בראל הנ"ל.
בענייננו - על אף שהמינוי נעשה בהסכמת הצדדים, ב"כ התובעת שמר על זכותה של התובעת להסתמך על חוות הדעת מטעמה. מחוות דעת המומחה עולה כי שאלת האחריות קשורה בטבורה בשאלת הקשר הסיבתי ובמיוחד בשאלה אם נגרמה פגיעה בעורק הפופליטאלי סביב אירועי הניתוח. המומחה חיווה דעתו כי לא נגרמה פגיעה בעורק סביב אירועי הניתוח וכי מדובר היה במצב של חסימה כרונית. על פניו נראה כי התייחסות המומחה לשאלת ההתרשלות נובעת מקביעות אלה בשאלת הקשר הסיבתי ובמיוחד מהקביעה כי מדובר בחסימה כרונית שאינה קשורה באירועי הניתוח. ככל שקביעות המומחה בשאלת הנכות ובשאלת הקשר הסיבתי, תיסתרנה או תעורערנה בחקירתו הנגדית של המומחה, הרי שחוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים בכל הנוגע לשאלת האחריות - מצויות בפני
בית המשפט והצדדים יוכלו להתבסס עליהן. למותר להזכיר בהקשר זה כי חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט הינה ראיה במסגרת כלל הראיות, ועל אף שמדובר בחוות דעת שבמומחיות, היא עומדת לבחינה על דרך של חקירה נגדית ודיון בטענות הצדדים. בנסיבות העניין, הצדדים אף רשאים להסתמך על חוות הדעת מטעמם, כך שבנסיבות אלה, אין הצדקה לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בשל טענה לחריגה מכתב המינוי.

19.
טענת התובעת בדבר "נטיית" המומחה מהטעם שהינו נותן חוות דעת מטעם נתבעים אינה יכולה להתקבל. בהחלטתי מיום 26.1.2014, דחיתי בקשה לביטול מינויו של המומחה. כפי שציינתי באותה החלטה, הטענה כי המומחה נותן חוות דעת מטעם הנתבעת לא בוססה, ובעצם העובדה שב"כ התובעת הפנה לפסקי דין מהם עולה כי המומחה נתן חוות דעת מטעם נתבעים, אין כדי להקים עילת פסלות או להוביל לביטול המינוי. אין בבקשתה הנוכחית של התובעת כדי להצביע על נימוקים או עובדות חדשות המצדיקים עיון מחודש בטענה זו

שכאמור, נדונה והוכרעה.

20.
אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות הדעת, נדחית.
למותר לציין כי כל טענות הצדדים לגופם של דברים שמורות להם.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליכים.

21.
התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים עד ליום 15.11.2014.
הנתבעת תעשה כן עד ליום 15.1.2015.
יתר הוראות ההחלטה מיום 8.7.14, עומדות בעינן.

22.
נדחה לקדם משפט ליום 3.3.2015 בשעה 9:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ה, 01 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 38824-07/11 נעמי רוזנטל נ' שירותי בריאות כללית (פורסם ב-ֽ 01/10/2014)