פסקי דין על מירב מלמד | פסקי דין על אריאל מלמד | פסקי דין על שלמה-חברה לביטוח בע"מ

36306-02/11 א     02/10/2014




א 36306-02/11 מירב מלמד, אריאל מלמד נ' שלמה-חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 36306-02-11 מלמד ואח' נ' שלמה-חברה לביטוח בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
מרדכי בורשטין


תובעים

1.מירב מלמד

2.אריאל מלמד

3.פלונית- ניתן

פסק דין
4. פלוני

5. פלוני- ניתן

פסק דין
6.
פלונ
ית- ניתן

פסק דין
ע"י ב"כ עו"ד
שוסהיים


נגד


נתבע
ת

שלמה-חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מוסטקי ועו"ד מזרחי




פסק דין


1.
תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

אין מחלוקת בשאלת החבות והמחלוקת היא אך בשאלת הנזק.
עניינם של חלק מהתובעים הסתיים ונותר לדון בתביעת התובעת 1, כבת 42 ובתביעת התובע 4 קטין כבן 6

.
התובעים נפגעו בתאונת דרכים ביום 06.10.09.
כתוצאה מהתאונה הוכרז רכבם של התובעים ושל שני רכבים נוספים שנפגעו מרכב התובעת באובדן גמור .
ממקום התאונה הועברו התובעים באמבולנס מד"א, נבדקו בבית החולים שערי צדק ושוחררו.

התובעת 1
הנכות הרפואית
2.
בעניינה של התובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר קבע כי לתובעת נגרמה נכות צמיתה בשיעור 2% בגין כתף שמאל.
כן קבע המומחה
כי לתובעת נכות בשיעור 10% בגין עמוד שדרה מותני, ואולם נקבע שהנכות היא לא כתוצאה מהתאונה.
המומחה נחקר ארוכות.
פרט למומחה העידו התובעים 1 ו-2.

3.
בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלת קביעת הנכות.
כידוע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט, וברגיל לא יטה בית המשפט ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות. (ראו: ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת הביטוח המגן בע"מ ואח' (28.03.07) ; רע"א 6423/12 אוסטרובסקי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (19.12.12)).

4.
בעניינו קיימת הצדקה לסטות ממסקנות המומחה הרפואי.

יש להעדיף את עדות התובעת שהתרשמתי ממנה לטובה.
יוטעם כי התובעת לא דרשה פיצוי בכל ראשי נזק בהם יכלה לעתור לפיצוי ולא ניסתה להאדיר את נזקה.

התובעת העידה כי לא התלוננה על הכאבים בגב, מאחר שסבלה מאד בתאונה מקרע בכתף ומסחרחורות, ולא התייחסה לכאבים העמומים. (ע' 14 ש' 17-23).
התובעת התלוננה בבית החולים על כאבים באזור אגן משמאל. אמנם המומחה העיד שתלונה על האגן היא בדרך כלל לא מעידה על כאבי גב, אך המומחה לא שלל שיכול להיות שחולה יתלונן על אגן
בעוד שהכאבים הם בגב (ע' 9 ש' 5).

התובעת הייתה אם לשבעה ילדים במועד הרלבנטי, שחלק מהם נפגעו והתובעת נתנה הסבר מדוע פנתה רק בחלוף עשרה חודשים בקשר לתאונות בגבה.
בנסיבות העניין, בשים לב לכך שאין מחלוקת שקודם התאונה לא התלוננה התובעת על כאבים בגבה, בשים לב לכך שלתובעת נקבעה נכות בכתף, וכשלושה חודשים לאחר התאונה אף הומלץ על טיפול ניתוחי, יש לתת אמון בעדות התובעת ומכאן שניתן הסבר מדוע התלונה בגב הופיעה רק לאחר עשרה חודשים מהתאונה.
תימוכין לעדות התובעת מצינו בעדות בעלה שהעיד שהכאב העוצמתי ההתחלתי של התובעת היה בכתף
ו"לקח זמן" עד שאותרה ה"בעיה" בגב ( ע' 20 ש' 12-13).
אמנם התובעת כבת 42 והמומחה העיד שרוב כאבי הגב הם תורשתיים וניווניים (ע' 5 ש' 6-8) ואולם העובדה שלא הייתה כל תלונה קודמת על הגב קודם לתאונה (ראו עדות המומחה ע' 2 ש' 11)
תומכת במסקנה שאין בהעדר התלונה בזמן אמת כדי לשלול את הקשר הסיבתי שבין הנכות בגב
לתאונה.

מכאן שחרף התשתית הראייתית שעמדה בפני
המומחה מצטיירת תמונה אחרת והיא שהתובעת לא התלוננה בזמן אמת מאחר שנתנה דגש בעיקר לכאבים בכתף ובצוואר ומאחר שלקח זמן לברר העניין ( ראו למשל : ע' 14) ועל כן אין בהעדר התלונה בסמוך לתאונה כדי לאיין הקשר הסיבתי שבין הנכות לתאונה.
מכלול נסיבות העניין המפורט לעיל מצדיק במקרה דנן לסטות מקביעת המומחה לעניין העדר הקשר הסיבתי ( ראו והשוו: ע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ ואח' פ"ד מז(5)170).

אשר על כן יש לקבוע שגם הנכות בגב היא עקב התאונה ומסקנת הדברים היא שלתובעת נכות רפואית משוקללת
בשיעור של 11.8% (10% בגין הגב ו2% בגין הכתף).

הנכות התפקודית – גריעה מכושר ההשתכרות

5.
המומחה העיד שלפגיעה בכתף אין השלכה תפקודית על התנהלות התובעת בחיי היום יום.
(ע' 8 ש' 26).
התובעת עובדת כ-17 שנה כרכזת חברתית באולפנה בקרית ארבע.
התובעת מבצעת חלק מעבודתה בבית ואינה נדרשת לשהות באולפנה בכל שעות העבודה. התובעת גם לא נדרשת להחתים כרטיס.
התובעת קיבלה
שכר לאחר התאונה ולא פדתה ימי מחלה.
התובעת העידה שהיא עובדת כ-30 שעות שבועיות, כי שכרה הוא גלובלי והיא לא זכאית לקבל שעות נוספות.
מאז התאונה ועד היום עובדת התובעת באותו היקף משרה של 75% ושכרה משביח.
השכר אף צפוי לעלות בקרוב בשל תכנית אופק חדש.
לתובעת יש אפוא וודאות תעסוקתית יחסית.
אף שהתובעת נפגעה בגבה ובכתף, במהלך 5 השנים שעברו מאז התאונה לא נפגע תפקודה באופן משמעותי. המומחה גם ציין כאמור שאין כל השלכה תפקודית לפגיעה בכתף.

6.
בשים לב לכך שהתובעת עובדת במקום עבודה קבוע מזה שנים רבות, בשים לב לאופי עבודתה הגמיש מבחינת שעות ומיקום העבודה, בשים לב
לכך שבפועל המשיכה התובעת לעבוד באותו היקף משרה ובשים לב לאופי הפגיעה הרפואית, יש מקום במקרה דנן להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות בשיעור של 5%, המשקף מחצית מהנכות בגב, שכן כאמור אין השלכה תפקודית לפגיעה בכתף.


הפסדי שכר בעבר
7.
ב"כ התובעת טען להפסדי שכר בעבר ואולם התובעת העידה שלא נדרשה לפדות ימי מחלה, כי שכרה הגלובלי שולם וכי היא המשיכה לקבל שכר.

די בעדות התובעת כדי לקבוע שלא הוכח שנגרמו לתובעת הפסדי שכר בעבר עקב התאונה ועל כן אין לפצות התובעת בראש נזק זה.


הפסדי שכר בעתיד

8.
בהתחשב בבסיס השכר של התובעת קודם לתאונה ובהתחשב בשכרה הנוכחי של התובעת, יועמד בסיס השכר על סך 8,000 ₪.
בהתחשב בבסיס השכר האמור, בהתחשב בשיעור הגריעה מכושר ההשתכרות, בהתחשב בגילה של התובעת ובמקדם ההיוון, פוסק לתובעת פיצוי מעוגל בסך 84,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעתיד.

הפסדי פנסיה

9.
בשים לב לשיעור הנכות הנמוך שנקבע, קובע כי הסכום שנפסק בגין ראש הנזק של הפסדי השתכרות יכלול את רכיב הפנסיה וכי אין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין הפסדי הפנסיה.

הוצאות
10.
התובעת טענה כי נזקקה לטיפולים רפואיים רבים שחלקם היו בירושלים וכי נסעה לשם קבלת הטיפולים. כן נטען להוצאת הוצאות נוספות.

לא הוצגה כל קבלה על ההוצאות ואולם מאחר שחלק מהטיפולים נדרשים והוכח שחלקם בוצעו בפועל, פוסק על דרך אומדנה, פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין ראש הנזק של הוצאות לעבר ולעתיד.


כאב וסבל
11.
בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית ובגילה של התובע, פוסק לתובעת פיצוי בסך של
21,150 ₪.


סך הפיצוי לתובעת 1
12.
לפיכך זכאית התובעת לפיצוי האמור בגין ראשי הנזק הבאים:
§
הפסדי השתכרות בעתיד: 84,000 ₪.
§
הוצאות:2,500 ₪.
§
כאב וסבל: 21,150 ₪.
סך הפיצוי המגיע לתובעת 1 הוא 107,650 ₪.

התובע 4
13.
התובע 4 ( להלן: "התובע") כבן 6 שנים נפגע בשיניו.
המומחית הרפואית דר' הרמתי קבעה כי לתובע לא נגרמה נכות צמיתה ואולם מאחר ששתי שיניים נשברו קבעה המומחית כי יש לבצע טיפול בעלות 650 ₪ לשן מדי חמש שנים.
בנוסף קבעה המומחית שיש לפצות התובע בסך 500 ₪ בגין הוצאות שהוציא.
בשים לב לכך שפרט לטיפול יזקק התובע לבדיקות מעקב פוסק לתובע פיצוי בסך 12,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד.
בנוסף, בשים לב לכך שמדובר בפגיעה בשתי שיניים ולצורך של התובע לעבור טיפולי שיניים מדי מספר שנים ובשים לב לכלל הנסיבות ולגילו של התובע, פוסק לתובע פיצוי בסך 14,000 ₪ בגין ראש הנזק של כאב וסבל.
סך הפיצוי המגיע לתובע הוא
26,000 ₪.

מאחר שהיה צורך בחוות דעת המומחית אשר קבעה את דרכי הטיפול ומאחר שמדובר בקטין אין מקום להשית על התובע 4 את עלות חוות דעת המומחית, אף שלא נקבעה לתובע נכות צמיתה בסופו של יום.





לסיכום
14.
לפיכך מחייב הנתבעת לשלם לתובעת
1 פיצוי בסך
107,650 ₪ ולתובעת 4 פיצוי בסך 26,000 ש"ח.

בנוסף לסכום הפיצוי האמור מחייב הנתבעת
לשלם לתובעים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 13% ומע"מ מסכום הפיצוי האמור.





ניתן היום,
ח' תשרי תשע"ה, 02 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 36306-02/11 מירב מלמד, אריאל מלמד נ' שלמה-חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/10/2014)