פסקי דין על דוד בבקובי | פסקי דין על יואב דיין | פסקי דין על נסים דיין |

33611-09/11 תאמ     29/09/2014




תאמ 33611-09/11 דוד בבקובי נ' יואב דיין, נסים דיין








בית משפט השלום בכפר סבא



תא"מ 33611-09-11 בבקובי נ' דיין ואח'


תיק חיצוני: 17-06564-11-9


בפני

כב' השופט
אלדד נבו

התובע
דוד בבקובי
ת.ז 069487064
ע"י ב"כ עו"ד גבי דור


נ
ג ד

ה
נתבעים
1. יואב דיין

ת.ז 040232381

2. נסים דיין

ת.ז 0072040348
ע"י ב"כ עו"ד ללקין
ועו"ד גבע




פסק דין


הצדדים ועובדות המקרה

1.
התובע, אשר עיסוקו במתן הלוואות חוץ בנקאיות, נתן בחודש אוקטובר 2009 לנתבע 2 סכום כסף במזומן כנגד שתי המחאות:

האחת בסך 23,800 ₪ והשניה בסך 25,200 ₪ שזמן פרעונן 31.11.09.

סכום הכסף ניתן לנתבע 2 עבור אדם אחר ששמו מאיר סדגסי.

הצדדים חלוקים בדבר הסכום שניתן לנתבע 2 במזומן, כאשר הנתבע 2 טוען, כי ניתן לו 40,000 ₪ ואילו התובע אינו מפרט בכתב תביעתו מה הסכום שנתן, אולם בעדותו טען כי אם אינו טועה, שיעור הניכיון היה כ- 5% (עמ' 10 ש' 14-16).

לצורך הכרעה בתביעה, פרט זה אינו נחוץ.

2.
הנתבע 2 חתם על מסמך לפיו הוא ערב לפירעון אותן המחאות (נספח 1 לתצהיר התובע). הנתבע 2 הודה בעדותו כי חתם על כתב הערבות (עמ' 21 ש' 1).

3.
ההמחאות לא כובדו ובעקבות כן, התובע ניסה לגבות את סכומן ממושכי השיקים והמסבים במסגרת הליכים משפטים שלא צלחו.

4.
בתום אותם הליכים, מסר הנתבע 2 לתובע שיק נוסף על סך 3,000 ₪ לז.פ. 30.1.11, בגין השתתפות בהוצאות המשפטיות של התובע.

הנתבע 2 הודה שמסר את השיק, אולם טען שעשה זאת לאחר איומים.

מכל מקום, אף שיק זה לא נפרע הואיל והנתבע 2 ביטל אותו, לאחר שהשפעת האיומים הנטענים, ככל הנראה -חלפה.

5.
לטענת התובע, לאחר שנוכח כי הנתבע 2 אינו פורע את חובותיו כלפיו, הן בגין השיקים הראשונים והן בגין השיק השלישי – הודיע לנתבע 2, כי הוא מוכן להמתין עד פירעון החוב ובלבד שידאג לו לערבים נוספים לחוב, מלבדו (ס' 22 לתצהיר התובע).

6.
לפיכך, כך טוען התובע, נפגש עם הנתבע 2 אשר הביא עמו את הנתבע 1 והחתים אותם על הסכם הלוואה ושטר החוב שצורפו כנספח 4 לתצהירו. הדבר היה בחודש ספטמבר 2010.


7.
הנתבעים טוענים, כי נסיבות עריכת הסכם ההלוואה ושטר החוב שונים בתכלית וכי הם נחתמו במעמד ובקשר לניכיון שני השיקים שנמסרו לתובע באותו מועד, שיקים אשר נפרעו כדין.

לטענתם, חתמו על מסמכים אלה לדרישת התובע בקשר עם אותם שיקים, כשהם ריקים מפרטים. הפרטים, כך לטענתם, הושלמו במועד מאוחר יותר וללא הרשאה.

ההסכם ושטר החוב

8.
ההסכם הנושא תאריך 9/2010 הינו הסכם הלוואה לפיו, כביכול, ניתנת לנתבעים הלוואה בסך 49,000 ₪.

אולם, הסכם זה אינו משקף את הנסיבות אשר התרחשו במציאות:

א.
אין חולק, שבמועד החתימה על ההסכם לא ניתנה שום הלוואה לנתבעים (עמ' 14 ש' 19-20).
ב.
אין חולק, כי תנאי ההחזר הכספיים הם לא התנאים שסוכמו בין הצדדים (עמ' 4 ש' 24-28 לפר').
ג.
אין בהסכם תאריך יעד לפירעון ההלוואה.

9.
גם שטר החוב אינו משקף את הנסיבות שאירעו במציאות.

א.
שטר החוב נחתם בחודש אוקטובר 2010, אולם הוא נושא תאריך 1.11.2009.
ב.
בשטר החוב אשר לטענת התובע נחתם באותו מועד בו נחתם הסכם ההלוואה מפורט סכום שונה, גבוה בהרבה.
התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת לפשר הסכום והסתפק בכך שטען כי שטר החוב נחתם ללא סכום ואילו עורך הדין שלו השלים את הסכום מאוחר יותר (עמ' 16 ש' 13-14).
ג.
התובע לא הביא כל ראיה לכך שהנתבעים נתנו לבא כוחו הרשאה לרשום בשטר החוב כל סכום שעולה על דעתו.

10.
אינני נדרש למחלוקת בדבר נסיבות החתימה על הסכם ההלוואה ושטר החוב, הואיל וממילא, אין חולק, כי אין הם משקפים את הנסיבות כפי שהתרחשו במציאות. כך גם לגבי טענות הצדדים ביחס לפרטים אשר הופיעו או לא הופיעו על גבי ההסכם בעת החתימה.

11.
מסמכים אלה אינם מבטאים את הסכמת הצדדים ואת התחייבויותיהם ההדדיות ולא ניתן לבסס עליהם עילת תביעה כלשהי.

העילה כנגד הנתבע 1

12.
הנתבע 1 נתבע כלווה על פי הסכם ההלוואה (נספח 4 לתצהיר התובע) ולא כערב לחובותיו של אביו, זאת על אף שהתובע טוען, כי המטרה לשמה הגיע היתה לצורך ערבות לחובות אביו.

לפיכך, ומשנקבע כי הסכם ההלוואה ושטר החוב אין בהם כדי לבסס עילת תביעה – דין התביעה כנגדו להידחות.

הנתבע 1 לא חתם כל חתימת ערבות ואף לא קיבל שום הלוואה מהתובע.

אמנם, עדותו של הנתבע 1 בנוגע לחתימותיו על הסכם ההלוואה ועל צילום תעודת הזהות לא היתה עדות אמת.

הנתבע 1 טען, כי חתימותיו בסוף הסכם ההלוואה ועל צילום תעודת הזהות (נספח 4 לתצהיר התובע) – אינן חתימותיו. כך גם לגבי כתב ידו.

עיינתי במהלך הדיון במסמך המקורי ואין ספק בעיני, כי החתימות וכתב היד הן בכתב ידו של הנתבע 1 (עמ' 17 ש' 4). הנתבע 2 אף הודה בכך (עמ' 22 ש' 20-21).

אולם, למרות עדותו זו של הנתבע 1, אין בסיס משפטי לחייב את הנתבע 1 בגין חובו של הנתבע 2 או מכוח הסכם ההלוואה ושטר החוב.

ערבות הנתבע 2 בעסקת היסוד

13.
המסמך היחיד שהציג התובע, אשר יש לו תוקף מחייב, הוא חתימת הערבות של הנתבע 2 על שני השיקים הראשונים בסך 49,000 ₪. זאת כמובן, בנוסף לשיק הנוסף בסך 3,000 ₪ שמסר לז.פ. 30.1.11.


14.
טענות הנתבעים לפטור מחבות בשל הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 נדחות.

א.
אין חולק, כי התובע עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות וכי החוק חל עליו.
ב.
אולם, הנתבע 2 אינו מכחיש כי קיבל מהתובע כספים ומסר לו את השיקים נשוא התביעה ובכך הוא מודה למעשה בעסקת היסוד.

כל הפרטים הרלוונטים בעסקת היסוד מוסכמים על הצדדים קרי – הסכום שצריך להחזיר [49,000 ₪] ומועד התשלום [31.11.09].
ג.
בפסק הדין בע"א 4003/07 (מחוזי ת"א) בס נ' אריה נקבע כבר בס' 22 לפסק הדין כי:
"אכן, ייתכנו מקרים ובהם אין מחלוקת בין הצדדים שאכן ניתנה ההלוואה אלא שחלוקים הם על תנאיה. במקרה שכזה אכן יכול ולא יהיה בהעדר מסמך בכתב משום שלילת זכותו של המלווה להיפרע. לכן ייתכן והמלווה יוכל להשלים את החסר בתצהירו, ובלבד שאכן אין חולק כי ניתנה אותה הלוואה שפירעונה מתבקש..."

גם בפסק הדין בע"א 2132/09 בס נ' אריה, בו נדון הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון לא הביע הסתייגות מגישת בית המשפט המחוזי כאמור לעיל ואף ציין כי:


"
ז.
אכן, לדידי "אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ-בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור... לא רק מצדיקים אלא גם מחייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק" (
ע"א 9044/04

מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי
(לא פורסם)
[פורסם בנבו]), אך מנגד גם תוצאה לפיה לווה שנטל הלוואה שאינה מוכחשת יודע

מתחילה
כי יוכל להתנער מהשבה כל עיקר אינה פשוטה.

ח.
ברם, בסופו של יום, ובפרט לאור דברי השופט ורדי, הסיבה שלא נפסקה השבה של הסכומים הנקובים בשיקים, או חלקם, אינה אך סנקציה על אי עמידה בדרישת החוזה הכתוב (שהיא אכן שאלה מורכבת כשלעצמה), אלא לא פחות הימנה תוצאת העובדה שלא הוכחה עסקת היסוד (לרבות גובה הקרן והחשש שמא חלק מהסכום, למצער, נפרע), והקביעה כי הגרסה לגבי הלוואה ללא ריבית אינה מסתברת לגופה (עמ' 19)."

15.
במקרה שלפני, עסקת היסוד ותנאיה אינם מוכחשים כלל ולפיכך, אין בהיעדר מסמך בכתב המבטא את פרטי עסקת ההלוואה / הניכיון הראשונה כדי לפטור את הנתבע 2 מחבותו.

אולם, חבותו של נתבע 2 היא מכוח ערבותו לפירעון השיקים ולא מכוח חתימתו על הסכם ההלוואה או שטר החוב.

לכך מצטרפת גם חבותו על פי שיק השלישי בהיעדר הגנה שטרית.

התוצאה

16.
לאור האמור לעיל, התוצאה היא כי התביעה נגד הנתבע 1 נדחית ואילו התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת באופן שהנתבע 2 ישלם לתובע בגין שני השיקים הראשונים סך של 49,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 31.11.2009 ובגין השיק השלישי סך של 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.1.2011.

17.
הנתבע 2 ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,500 ₪.

לאחר שבחנתי את היקף ההליכים ואת נסיבות המקרה, אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות לטובת הנתבע 1.


ניתן היום,
ה' תשרי תשע"ה, 29 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 33611-09/11 דוד בבקובי נ' יואב דיין, נסים דיין (פורסם ב-ֽ 29/09/2014)