Google

עזבון המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל - עזבון המנוח חסן חילף ז"ל, בנק ירושלים בע"מ - ירושלים - ראשי

פסקי דין על עזבון המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל | פסקי דין על עזבון המנוח חסן חילף ז"ל | פסקי דין על בנק ירושלים - ירושלים - ראשי |

7842-03/10 א     06/10/2014




א 7842-03/10 עזבון המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל נ' עזבון המנוח חסן חילף ז"ל, בנק ירושלים בע"מ - ירושלים - ראשי








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 7842-03-10 רג'א גדיר נ' חילף ואח'





בפני
כב' השופט אמיר טובי


התובע

עזבון המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל
ת"ז 20969218
באמצעות בנו ויורשו הבלעדי אחמד גדיר ת"ז 026180885
ע"י ב"כ עוה"ד ס' וקים


נגד

הנתבעים
1. עזבון המנוח חסן חילף ז"ל
ת"ז 2060010 באמצעות:


א.
אלמנתו פאטמה חלף ת"ז 020521084

ע"י ב"כ עוה"ד מ' לידאוי

ב.
בנו זיאד חסן חילף ת.ז. 23250251

2. בנק ירושלים בע"מ, ירושלים - ראשי
(50)




<#1#>


פסק דין


מהות התביעה

1.
עסקינן בתביעה למתן

פסק דין
המצהיר כי המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל (להלן: "התובע")
רכש בחייו מאת המנוח חסן חילף ז"ל (להלן: "הנתבע"), את כלל זכויותיו במקרקעין הידועים כחלקה 4 בגוש 10469 וכי התובע זכאי לכך שזכויות אלה תרשמנה על שמו בלשכת רישום המקרקעין, כפוף להמצאת האישורים הדרושים על פי חוק.

2.
להלן תמצית טענות התובע:


2.1
במועדים הרלוונטיים לתביעה בתיק זה, היה הנתבע הבעלים של 4/32 חלקים מכלל הזכויות בחלקה 4 בגוש 10469 מאדמות הכפר ערב אלחלף (להלן: "המקרקעין").


2.2
במועד שאינו ידוע במדויק, עובר ליום 27.6.1969, רכש התובע את זכויותיו של הנתבע במקרקעין, תמורת סך 5,625 ל"י. ביום 27.6.1969 חתם הנתבע על מסמך בגדרו אישר כי מכר את כלל זכויותיו במקרקעין לתובע וכי קיבל את מלוא התמורה המגיעה לו בגין אותו מכר. עוד התחייב הנתבע להעביר לתובע את זכויותיו במקרקעין בספרי המקרקעין לכשיידרש (להלן: "המסמך המאשר").


2.3
מייד לאחר שרכש את המקרקעין, תפס בהם התובע חזקה ובמרוצת הזמן הקים עליהם שלושה מבנים, על פי היתרי בניה שניתנו לו כדין. מאז רכש את המקרקעין מהנתבע בשנת 1969, מחזיק התובע במקרקעין ונוהג בהם מנהג בעלים לכל דבר ועניין, ללא כל עוררין.


2.4
התובע פנה אל הנתבע ובקש ממנו לקיים התחייבותו ולהעביר לידו את זכויותיו במקרקעין בהתאם להסכם בין הצדדים, אך הלה התנצל בפני
ו עקב גילו המופלג והפנה אותו לבניו. אחדים מבניו של הנתבע השיבו לתובע כי הם מודים בבעלותו אך אין באפשרותם להחתים את הנתבע על מסמכי ההעברה.


2.5
בשנת 2009 הגיש התובע תביעה בבית המשפט המחוזי, במסגרתה בקש להצהיר כי הנתבע מכר לו את מלוא זכויותיו במקרקעין. אלא שתחת לציין כי הנתבע הנו הבעלים של 4/32 חלקים במקרקעין, צוין בטעות כי חלקו עומד על 1/32 חלקים בלבד.



ביום 14.10.2009 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, לפיו נתקבלה התביעה והוצהר כי התובע רכש מהנתבע 1/32 חלקים מכלל הזכויות במקרקעין. פסק הדין הנ"ל בוטל בהסכמה, תוך שניתנה לנתבע הזכות להגיש כתב הגנה. משלא הוגש כתב הגנה כאמור, החליט בית המשפט על החזרת פסק הדין על כנו.


2.6
לאחר שבקשת התובע לתקן פסק הדין באופן שיתייחס לכלל החלקים שרכש מאת הנתבע, נדחתה, הגיש התובע תביעה חדשה לגבי יתרת החלקים אותם רכש מהנתבע בשיעור 3/32. ביום
10.5.2010 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה לפיו נקבע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של 3/32 חלקים מכלל הזכויות במקרקעין.


2.7
בעקבות פסק הדין הנ"ל העביר התובע ביום 9.1.2011 על שמו את רישום הזכויות
לגבי 4/32 חלקים מכלל הזכויות בחלקה.


2.8
לאחר רישום הזכויות כאמור, פנה התובע לנתבע 2 לקבלת הלוואה, ולהבטחת החזרתה משכן את זכויותיו בחלקה לטובת הנתבע 2. המשכנתא נרשמה ביום 6.2.2011. מכאן צירופו של הנתבע 2 כצד לתביעה, בהיותו צד מעוניין.


2.9
בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר נדחתה על ידי בית המשפט, אלא שערעור שהוגש לבית המשפט העליון נתקבל ובית המשפט הורה על ביטול פסק הדין והחזרת הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי.



3.
להלן תמצית טענות הנתבעים:


3.1
הנתבע מעולם לא מכר לתובע כל חלק מזכויותיו במקרקעין. המסמך המאשר
כביכול את דבר עסקת המכר, אינו יותר מאשר נייר חסר כל ערך באשר מדובר
במסמך מזויף שטביעת האצבע המוטבעת על גביו מזויפת.


3.2
הנתבע התיר לתובע, לפני למעלה מחמישים שנה, להתגורר בצריף במקרקעין, וזאת
מתוך רחמים לאחר שהתובע, מטעמים השמורים עמו, נדד מכפרו ובחר להתגורר
בכפר ערב אל חלף. התובע התגורר בצריף ברשות הנתבע עד שבסוף שנות השמונים
החליף את הצריף בבניין. הנתבע, נהג בנדיבות וסלחנות כלפי התובע והשלים עם
הקמת הבניין על ידו במקרקעין.


3.3
הימצאות התובע במקרקעין הנה מכוח רשות הדירה שניתנה על ידי הנתבע והתובע
מעולם לא רכש זכויות כלשהן במקרקעין.

4.
בכתב ההגנה שהוגשה מטעם הנתבע 2 נאמר כי נתבע זה אינו מתנגד לסעדים הנתבעים בכפוף למשכנתא הרשומה לטובתו.

ראיות הצדדים

5.
מטעם התובע הוגשו שלושה תצהירים - האחד של מחמד חילף (ת/1), השני של אלמנת התובע לטיפה גדיר (ת/2) והשלישי של עו"ד מנחם וקסמן (ת/3). העד מחמד חילף התייצב לחקירה ואילו שני העדים האחרים לא הופיעו בשל מצבם הרפואי. ב"כ הנתבעים וויתר על חקירתם והסכים להגשת תצהיריהם מבלי שהדבר יהווה הודאה באמיתות תוכנם.


בתצהירו ת/3, אישר עו"ד וקסמן כי המסמך המאשר מיום 27.6.1968 נערך על ידו במועד הנ"ל וכי הצדדים חתמו עליו בנוכחותו לאחר שהאמור בו הובן על ידם והם עשו זאת ביוזמתם.

6.
מטעם הנתבעים הוגש תצהירה של אלמנת הנתבע, פאטמה חילף. ביום 6.9.2014, מועד שיוחד לשמיעת עדי הנתבעים, הודיע בא כוחם כי הוא מוותר על העדה מטעמו ומבקש למשוך את תצהירה מהתיק וכי אין לו עדים.



טענות הצדדים בסיכומיהם


ב"כ התובע סיכם טיעוניו בעל פה, ואילו ב"כ הנתבעים בקש לאפשר לו להגיש סיכומים קצרים בכתב. מיד לאחר הגשת סיכומי הנתבעים ביום 9.9.2014 הוגשה בקשה לקביעת ישיבה נוספת בטרם מתן פסק הדין. נאמר כי הצדדים באו ביניהם בדברים וכי הם מבקשים את סיועו של בית המשפט להשגת פשרה שתשים קץ למחלוקת ביניהם. לבקשת הצדדים קיימתי בפני
י דיון ביום 22.9.2014 אולם למרבה הצער לא עלה בידי הצדדים לגשר על הפערים ביניהם.

7.
בסיכומיו הפנה ב"כ התובע לכך שהשאלה היחידה העומדת להכרעה בפני
בית המשפט הנה שאלת האותנטיות של הסכם המכר נשוא התביעה. מדובר במסמך שנחתם על ידי הנתבע ועל כך העיד עו"ד וקסמן. מאחר והתובע אף הוא הלך לעולמו במהלך הדיון, העידה אשתו על אודות העסקה ונסיבות עריכתה וכן העיד עו"ד וקסמן לגבי חתימת ההסכם על ידי הצדדים. ב"כ התובע הדגיש כי בהעדר כל ראיה סותרת מצד הנתבעים, מתבקש בית המשפט לקבוע כי עלה בידי התובע לעמוד בנטל הדרוש להוכחת תביעתו. בהקשר זה נאמר כי מדובר בהסכם משנת 1969 כאשר על המקרקעין נבנו מבנים אחדים המצויים במרחק של עשרות מטרים בלבד ממקום מגורי הנתבע ואשתו. לא הובאה כל ראיה לכך שהנתבע או אשתו עשו כל מעשה כדי לעצור את הבניה בחלקה. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי בין הצדדים נערך הסכם מחייב ותקף מכוחו רכש התובע את המקרקעין מאת הנתבע.


בכל הנוגע לאותנטיות החתימה של הנתבע על המסמך הפנה ב"כ התובע לכך שהמסמך הועבר לידי ב"כ הנתבעים לצורך הכנת חוות דעת. לצורך כך ניתן צו המופנה למשרד הפנים ומורה לו להעביר את טביעת האצבע של הנתבע כפי שזו מצויה בתיקו האישי במשרד הפנים. בסופו של דבר, לא הוגשה כל חוות דעת לעניין חתימת הנתבע ולא הובאה כל ראיה שתקעקע את אמיתותה או תעורר ספקות ביחס לאותנטיות שלה.


לאור כל זאת בקש ב"כ התובע את בית המשפט לקבוע כי עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי ולהעניק לו את
הסעדים הנתבעים על ידו.

8.
ב"כ הנתבעים טען כי המסמך עליו מתבססת התביעה נעדר מספר גוש וחלקה ולא הובאה כל ראיה הקושרת את המקרקעין נשוא התביעה לחלקה המתוארת באותו מסמך. בהקשר זה נטען כי לא הוצגה כל ראיה לכך שהגבולות המתוארים במסמך תואמים את הגבולות של המקרקעין נשוא ענייננו.


עוד טענו הנתבעים כי בתצהירו של עו"ד וקסמן נאמר כי מי שהתייצב בפני
ו וחתם על המסמך היה חסן אחמד חילף בעוד הנתבע שמו חסן מוחמד חילף. לא הוצגה כל ראיה לגבי זהות בין השניים.


לחילופין נטען כי שטח הממכר כפי שצוין במסמך הנו

1
דונם, קרי 1,250 מ"ר בעוד שטח החלקים נשוא התביעה הוא 1,437 מ"ר. הואיל ועל פי התביעה האחרת בתיק 8773-06-09 קיבל התובע 359 מ"ר הרי שהשטח המירבי אותו יוכל לקבל על פי ההסכם נשוא הדיון הוא 891 מ"ר בלבד.

9.
בסיכומי התשובה שהגיש ב"כ התובע נאמר כי הטענות אותן מעלים הנתבעים הן בחינת שינוי ו/או הרחבת חזית אסורים. נאמר כי התיק הוחזר על ידי בית המשפט העליון על מנת לדון בשאלה אחת ויחידה והיא תוקף הסכם המכר. הא ותו לא. צמצום המחלוקת לשאלת תוקף ההסכם נעשה בעקבות טענת הנתבעים כי חתימת הנתבע על ההסכם זויפה.

דיון והכרעה

10.
כפי שצוין לעיל, בית המשפט העליון אישר בפסק דינו מיום 26.1.2012 את הסכמת הצדדים לפיה יבוטל פסק הדין שניתן כנגד הנתבע בהעדר הגנה והתיק יוחזר לבית משפט זה. בפסק דינו, ציין בית המשפט העליון מספר הסכמות נוספות שנעשו בין הצדדים ובכללם ההסכמה כי הנתבעים יוגבלו מבחינת טענות ההגנה לטענות הנוגעות לתוקף הסכם המכר העומד במרכז הסכסוך.


יוצא איפוא כי יש יסוד לטענת התובע לפיה הטענות אותן העלו הנתבעים בסיכומיהם לראשונה בנוגע לזיהוי המקרקעין, בהעדר ציון מספרי גוש וחלקה, הן טענות המהוות הרחבת חזית אסורה. יוער כי אף בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים לא הועלתה כל טענה מפורשת לעניין זה. הואיל ושאלת זיהוי המקרקעין לא עמדה על הפרק ולא נשמעה מפי הנתבעים כל טענה לגבי כך, הרי שלתובע לא ניתנה כל הזדמנות להוכיח כי הגבולות המצוינים במסמך המאשר תואמים את גבולות המקרקעין נשוא הדיון. בכל מקרה, משמדובר בהרחבת חזית אסורה, אני דוחה את טענת הנתבעים, לעניין זה, על הסף.

11.
הוא הדין לגבי הטענות הנוספות שהועלו בנוגע לשמו של הנתבע וזיהויו כמו גם לשטח הממכר. אף טענות אלו מעולם לא הועלו על ידי הנתבעים ונשמעו לראשונה בשלב הסיכומים. משכך, ובשים לב להחלטתו הנ"ל של בית המשפט העליון, מדובר בהרחבת חזית אסורה שדינה להידחות.
12.
תביעת התובעים התבססה על המסמך המאשר. טענת הנתבעים לפיה מסמך זה מעולם לא נחתם על ידי הנתבע וכי חתימתו זויפה, דינה להידחות.


ראשית, תצהירו של עו"ד מנחם וקסמן (ת/3) מחזק את טענת התובע לפיה הנתבע הוא שחתם על אותו מסמך וכי חתימתו אותנטית. הנתבע זוהה על פי תעודת זהותו ועו"ד וקסמן אישר כי הלה חתם בפני
ו על המסמך מרצונו החופשי לאחר שהבין את תוכנו. שנית, העובדה שהתובע מחזיק במקרקעין מזה עשרות שנים ואף הקים עליהם בתי מגורים בידיעת הנתבע וללא כל התנגדות או הסתייגות מצדו, מחזקת את טענת התובע לגבי עסקת המכר.


מנגד, טענת הזיוף שהועלתה על ידי הנתבעים נטענה באופן סתמי, כללי וחסר כל עיגון ראייתי. הנתבעים לא הציגו כל הוכחה לכך שחתימתו של הנתבע על גבי המסמך המאשר, זויפה ולא הציגו בדל ראיה
שתעיב על האותנטיות של אותו מסמך.


לאור האמור אני קובע כממצא כי המסמך המאשר נכון ואמיתי וכי הוא מעיד על כך שהנתבע מכר את המקרקעין לתובע.

13.
הערה לפני סיום - יש להצר על התנהלות הנתבעים בתיק זה. מדובר במקרקעין שהועברו לפני שנים רבות לתובע שהקים עליהם כאמור מספר מבנים. טענות הנתבעים שנטענו באופן סתמי לא זו בלבד שלא הוכחו אלא שלא נעשה ניסיון רציני על מנת לאוששן. הדבר מחזק את ההתרשמות כי הנתבעים ידעו מראש כי תביעתו של התובע מוצדקת ובמהלכים שנקטו בקשו הם רק לדחות את הקץ.

14.
סיכומו של דבר, ניתן בזאת

פסק דין
המצהיר כי התובע רכש מאת הנתבע את כלל זכויותיו של הנתבע במקרקעין הידועים כחלקה 4 בגוש 10469 והוא זכאי לכך שזכויות הנתבע לגבי אותם מקרקעין תועברנה לו ותרשמנה על שמו בלשכת רישום המקרקעין, בכפוף לתשלום כל האגרות, ההיטלים והמסים המתחייבים על פי דין.


אני מחייב את הנתבעת 1(א) אלמנת הנתבע, לשלם לתובע הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין וזאת תוך 30 יום מהיום. לא שולמו הסכומים הנ"ל במועד יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
י"ב תשרי תשע"ה, 06 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט מחוזי 7842-03/10 עזבון המנוח שחאדה רג'א גדיר ז"ל נ' עזבון המנוח חסן חילף ז"ל, בנק ירושלים בע"מ - ירושלים - ראשי (פורסם ב-ֽ 06/10/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים