פסקי דין על אריה שמחון | פסקי דין על מוחמד גנאמה | פסקי דין על עאדל גנאים |

2029-10/14 עמת     07/10/2014




עמת 2029-10/14 אריה שמחון, מוחמד גנאמה, עאדל גנאים נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני
: כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ

07 אוקטובר 2014
עמ"ת 2029-10-14
עמ"ת 1036-10-14

עמ"ת 7363-10-14





בעניין:
1. אריה שמחון
2. מוחמד גנאמה
3. עאדל גנאים




העוררים
נ ג ד


מדינת ישראל

המשיבה
נוכחים:
העורר 1 וב"כ עו"ד רבינוביץ
העורר 2 וב"כ עו"ד אייל לביא
העורר 3 וב"כ עו"ד נמרוד אבירם
ב"כ המשיבה עו"ד שרית אלישע
<#1#>
החלטה
אני מאחדת את הדיון בשלושת העררים, אשר עניינם אותה החלטה של בימ"ש קמא.
<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.
השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס.נשיא






החלטה

כנגד העוררים ונאשם נוסף הוגש כתב אישום אשר ייחס להם ביצוע עבירות שונות כלפי שוטרים בחוף הים באילת בשעת אחר הצהריים. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרם של ארבעת הנאשמים עד סיום ההליכים המשפטיים נגדם ובימ"ש קמא, לאחר שקבע שישנן ראיות לכאורה, הורה על מעצרם של העוררים 1 ו-2 עד לסיום ההליכים המשפטיים ועל מעצרו של העורר 3 עד למתן החלטה אחרת, תוך שדחה את הדיון על מנת שיוגש תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו.
גם בכל הנוגע לנאשם 2 בכתב האישום הוגש ערר על החלטת בימ"ש קמא, וערר זה נדון בפני
כב' הנשיא אלון אשר הורה על החזרת הדיון לבימ"ש קמא על מנת שיוגש תסקיר בעניינו בטרם החלטה סופית בשאלת מעצרו.

בכתב האישום שהוגש כנגד העוררים נטען, כי העורר 1 נצפה על ידי שוטר מתחנת אילת כאשר הוא צועק ומשתולל בחוף הים ומשליך כסאות ובקבוקי זכוכית אל עבר אנשים. השוטר הודיע לעורר 1 על מעצרו והעורר השתמש בכוח על מנת למנוע או להכשיל את המעצר, בכך שהניף את ידיו ואיים על השוטר תוך שאמר לו "אני אשחט אותך, תשחרר אותי, יא שוטר מניאק". בהמשך לדברים אלה, הגיע הנאשם 2 (שעררו נדון, כאמור, בפני
כב' הנשיא) והצטרף לתקיפת השוטר. בד בבד נצפה העורר 2
כאשר גם הוא משתולל ומשליך כסאות ושולחנות במקום ואף תקף שלא כדין אזרח שהיה נוכח במקום על ידי כך שהיכה אותו באמצעות בקבוק זכוכית וזרק עליו שולחנות, תוך שהוא קורא "אללה הוא אכבר" מספר פעמים. העורר 3 אף הוא היה נוכח במקום ואיים על האחרים בחוף בפגיעה שלא כדין בגופם בכך שאמר להם שהוא יכול להביא עוד ערבים שישחטו את כל מי שנמצא בחוף. בנסיבות אלה, הודיע אחד השוטרים לעורר 2 על מעצרו ואז העורר 2 תקף את השוטר והיכה אותו באגרופיו, כאשר השניים התגלגלו על הארץ. שוטר נוסף שהגיע לעזרתו של השוטר המותקף ניסה גם הוא לעצור את העורר 2, אך זה הוסיף להשתולל והיכה את השוטרים תוך שהוא מ נסה להשתחרר מאחיזתם ולהימלט מהמקום. שוטר נוסף שהגיע לעזרת חבריו הצליח לאזוק רק יד אחת של העורר 2 ונאלץ להשתמש במכשיר הטייזר, אלא שאז קרע העורר 2 את חוטי המכשיר מעליו והחל להימלט מהמקום רגלית. אזרחים סייעו לשוטר ובלמו את בריחתו של העורר 2. במעמד זה, הגיע העורר 3, חברו של העורר 2, אל אחד הבלשים והחל לתקוף אותו בכך שדחף אותו ואחז בידו, הכל שעה שהשוטר ממלא תפקידו כדין. העוררים הובלו בניידת אל תחנת המשטרה ובדרך העורר 1 המשיך לקלל את השוטרים ואף הטיח ראשו שוב ושוב בחלון הניידת ודפק עם רגליו וידיו בקירות הניידת תוך שסרב להישמע להוראות השוטרים לחדול מכך. בתחנת המשטרה העורר 3 הטיח את ראשו בקיר וסרב להישמע להוראות השוטרים לשבת במקומו. צוין בכתב האישום גם כי בנסיבות האמורות נגרמו לאחד השוטרים חבלות של ממש בדמות שפשוף שטחי באמה של יד שמאל וכאבים בשורש כף יד שמאל.
נוכח מעשים אלה, יוחסו לכל העוררים עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנהגות פרועה במקום ציבורי; לעוררים 1 ו-3 עבירה של איומים; לעוררים 2 ו-3 עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו; לעוררים 1 ו-2 עבירות של שימוש בכוח או באיומים למניעת מעצר ולעורר 2 עבירה נוספת של תקיפה סתם.

למעשה, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה, אלא באשר לפרשנות הנכונה שיש לתת לראיות שבחומר החקירה בהתייחס לסעיפי האישום שיוחסו לכל אחד ואחד מהעוררים. עיון בתיק החקירה מלמד, כי כתב האישום, בחלק העובדתי של, מפרט היטב את מה שנכתב בין בדוחות השוטרים שהותקפו ונכחו באירועים ובין באמרות אזרחים שהיו במקום. מבחינה זו ניתן לומר שאכן ישנן ראיות לכאורה למיוחס לעוררים בכתב האישום
(בעניין זה די להפנות לדוחות של הבלשים אינדיג, סניצר וגומס, כאשר כל אחד מהם מפרט את האירועים מנקודת מבטו, אך בסך הכל כולם מתארים אותו אירוע).
אשר לסעיפי האישום ולטענת הסנגורים, כי יש לאבחן בין מעשיו של כל אחד מהעוררים כדי לבחון את המסוכנות הספציפית העולה ממנו, הרי שכתב האישום מאבחן בין כל אחד ואחד מהנאשמים ומייחס לכל אחד מהם אותו סעיף אישום שהתביעה סבורה שהעובדות מבוססות כלפיו. ייתכן וניתן היה לייחס סעיף אישום אחר למי מהנאשמים כפי שנטען, אולם, לא ניתן לומר כדי סעיף האישום שיוחס לנאשמים איננו עולה מתוך העובדות שבכתב האישום ובתיק החקירה.

אשר על כן, צדק בימ"ש קמא כאשר קבע שישנן ראיות לכאורה כנגד כל העוררים.

אשר לעילת המעצר, ולנוכח האלימות הרבה המתוארת בכתב האישום ומהמסוכנות הלכאורית העולה ממעשים אלה, בצירוף הרשעותיהם הקודמות של שלושת העוררים, הרי שגם בעניין זה צדק ביהמ"ש. יש ממש בדברי ב"כ המשיבה, כי עילת המעצר נלמדת גם
ממיהותו של העבריין ולא רק מהמעשים שביצע. בענין זה אציין כי לשלושת העוררים הרשעות קודמות: לעורר 1 בעבירות רבות של אלימות, עבירה של הפרת הוראה חוקית, הפרת צו של בימ"ש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (מספר עבירות), איומים ועוד. כמו כן הוא הורשע בעבירות של החזקה ושימוש בסמים, סחיטה באיומים ועוד. אשר לעורר 2, הוא הורשע בעבר בעבירות של הפרת הוראה חוקית, חבלה כשעבריין מזויין, חבלה על ידי שניים או יותר, תקיפה וחבלה ממשית ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. אשר לעורר 3, אף לו הרשעות קודמות, וזאת בעבירות של החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, חבלה על ידי שניים או יותר ופציעה, וכן נדון בבימ"ש לנוער בגין עבירה של והתפרצות למקום מגורים.

לאחר שנאמרו כל הדברים לעיל, ולאור החלטתו של כב' הנשיא בעניין הנאשם 2, הרי שהיה על בימ"ש השלום לכל הפחות לנסות ולבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר. אינני סבורה כי זה הוא המקרה בו אין מקום לבחון חלופה, וכל זה נאמר מבלי לרמוז לעניין התוצאה הסופית של ההליך.

ב"כ העורר 3 סבר שלא היה מקום להגיש תסקיר בעניין מרשו ולא היה מקום לדחות את הדיון לצורך כך, אלא שהתסקיר בעניינם של שלושת העוררים הינו חיובי במקרה שבפני
נו, בין היתר נוכח נסיבות ביצוע העבירות, היינו – ביצוע העבירות תוך שכרות. יש מקום ששירות המבחן יבחן את עומק השפעת האלכוהול על העוררים ואת המסוכנות הקמה מהם נוכח האלימות במסגרתם בוצעו העבירות כלפי אנשי החוק.

אשר על כן – בכל הנוגע לעוררים 1 ו- 2 הערר מתקבל במובן זה שבימ"ש קמא מתבקש לקבל תסקיר בעניינם ולקבוע דיון נוסף לבחינת אפשרות שחרורם לחלופת מעצר. בכל הנוגע לעורר 3, הערר נדחה שכן בימ"ש כבר קבע את הדיון לצורך קבלת תסקיר בעניינו.




הערה בטרם סיום: מתברר כי עניינו של העורר 3 נדחה לבקשת שירות המבחן ומבלי שהתקבלה תגובת הצדדים לבקשה זו, וטוב היה עושה ביהמ"ש לו היה מבקש תגובת הצדדים בטרם דחה את הדיון, שכן שירות המבחן למעשה איננו צד להתדיינות ויש לקבל את עמדת הצדדים בטרם מתן החלטה בכל הנוגע לתיק המתנהל.

<#3#>
ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס.נשיא






הוקלד

על

ידי

טובה

שרגא






עמת בית משפט מחוזי 2029-10/14 אריה שמחון, מוחמד גנאמה, עאדל גנאים נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 07/10/2014)