פסקי דין על סבטלנה לחמקוב | פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ

1800-07/13 תאמ     05/10/2014




תאמ 1800-07/13 סבטלנה לחמקוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בקריות



תא"מ 1800-07-13 לחמקוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח'




בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


תובעת

סבטלנה לחמקוב
, ת.ז. 307705798


נגד


נתבעת

הראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, וזאת כעולה מפרוטוקול ישיבת ביהמ"ש מיום 5.10.14.
בהתאם לסיכום של הצדדים, כעולה מפרוטוקול 13.2.14 ופסה"ד החלקי שניתן בו – עניין אחד טעון הכרעה ב

פסק דין
זה והוא אי כושר העבודה על פי הפוליסה.
יש לציין, שהצדדים הסכימו למתן פס"ד לפי סעיף 79א, למרות שלא הוגשו חוו"ד רפואיות ובזיקה לפסה"ד החלקי מיום 13.2.14 שבו צוין על ידי "לא נעלמה מעיני העובדה שלא הוגשה חוו"ד רפואית אבל נדמה לי שהגשות חוו"ד מצד שני הצדדים בשלב זה רק יגבירו את ההוצאות".
ביום 5.10.14 סיכם ב"כ התובעת בע"פ.
ב"כ הנתבעת הגיש סיכומים בכתב שאני מורה לסרוק אותם לתיק ביהמ"ש.
התובעת נשאלה שאלה אחת ויחידה בנוגע לקבלת תגמולי ביטוח בתקופה הרלוונטית מחב' כלל.
כמו כן, הצדדים התייחסו והגיבו האחד לסיכומי הצד שכנגד.
אין מחלוקת כי מדובר בתקופת אי כושר עבודה מוחלט על פי תעודות רפואיות מיום 1.5.11 עד 30.11.11 וכי לתובעת תקופת אכשרה של 7 ימים.
אין מחלוקת לגבי בסיס הפוליסה בנוגע לשכר בשיעור של 4,621 ₪ (משוערך ל- 4/2014 לאחר שבסיס השכר ללא שיערוך הינו 4,261 ₪).
על פי סיכומי התובעת יש להכפיל את בסיס השכר על פי הפוליסה בחודשי אי כושר העובדה ולהפחית 7 ימי
אכשרה, כך שהפיצוי המגיע לתובעת הינו בשיעור של 31,192 ₪.
יש לציין, כי התובעת טוענת שאין מקום לביצוע הפחתות כלשהן בשיעור של 75% מסך הסכום ששולם בגין אי הכושר בגין פוליסה זו ופוליסה שלאור הצהרת התובעת אין מחלוקת שקיבלה על פי הסכומים מחב' "כלל", וזאת משום שהפוליסה כלל לא היתה ברשותה והיא לא הסכימה לתנאי האמור. עוד טוענת התובעת, כי גם אם ביהמ"ש יתחשב בטענות הנתבעת לפיה על פי תנאי המפקח על הביטוח יש להתחשב בפוליסת אי כושר העובדה שמומשה על ידה בחב' כלל, ובמהלכה קיבלה תשלום בגין אי כושר עבודה באופן שהתובעת לא יכולה לקבל יותר מ- 75% מסך כל הסכומים, הרי טענה זו היא טענה שלא הופיעה כלל בכתבי הטענות מצדה של הנתבעת ועל כן מהווה משום הרחבת חזית.
התובעת מפנה את ביהמ"ש לכך כי מעבר לאחוזי הנכות שנקבעו לה עקב תאונת הדרכים נשוא תביעתה, היתה באי כושר על פי מסמכי נכות כללית, דבר שצריך לזכות אותה במלוא התגמולים על פי חוק חוזה ביטוח, על פי הפוליסה כאמור.
על פי חישובי הנתבעת, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיה בכתב, הסכום אשר מגיע לתובעת בגין אי הכושר הינו סך של 3,438 ₪ בלבד בגין חודש 11/2011 בגינו לא קיבלה פיצוי מחב' כלל, שכן הסכום שקיבלה מחב' כלל גבוה ממילא יותר מאשר הסכום שהיה מגיע לה על פי חישוביה בפוליסה זו.
בסיכומיה זונחת הנתבעת את טענותיה שעלו בכתבי הטענות לעניין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, אשר לטענתה בכתבי הטענות לא היו מגיעים לתובעת.
לאחר שעברתי על כתבי הטענות, על המסמכים שצורפו לי ע"י שני הצדדים, לרבות המסמכים שצורפו בתיק המוצגים המסודר מטעם הנתבעת ולאחר שנתתי את דעתי לסיכומי הצדדים בכתב ובע"פ והשלמות שבוצעו בפרוטוקול הישיבה מיום 5.10.10, אני נותן בזאת את פסיקתי:
דין התביעה להתקבל אך בחלקה בלבד.
אינני סבור שיש מקום לפסיקה של מלוא תגמולי הביטוח, פחות תקופת האכשרה, בסכום של 31,192 ₪ ובעיגול 31,200 ₪ כפי שסברה התובעת.
תוך בחינת והתחשבות בטענות הנתבעת, אני פוסק לתובעת סך של 10,000 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף את אגרת בימ"ש ששילמה התובעת וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 1,500 ₪ + מע"מ.
סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.
המזכירות תסרוק את תיק המוצגים ואת הסיכומים של הנתבעת לתיק ביהמ"ש.



ניתן היום,
י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 1800-07/13 סבטלנה לחמקוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/10/2014)