פסקי דין על לאה אלוק | פסקי דין על דורון אפרת | פסקי דין על אפרת אפרת |

6398/14 רעא     22/10/2014




רעא 6398/14 לאה אלוק נ' דורון אפרת, אפרת אפרת




החלטה בתיק רע"א 6398/14
st1\:*{behavior:(#ieooui) }


בבית המשפט העליון


רע"א 6398/14



לפני:

כבוד השופט י' עמית


המבקשת:
לאה אלוק


נ


ג


ד

המשיבים:

1. דורון אפרת



2. אפרת אפרת

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א 24371-11-13 שניתנה ביום 09.09.2014 על ידי כבוד השופטת ר' לבהר-שרון

תאריך הישיבה:
כ"ז בתשרי התשע"ה
(21.10.2014)

בשם
המבקשת:
עו"ד איתמר כהן

בשם המשיב 1:
עו"ד ישראל פפר

בשם המשיב 2:
עו"ד גיל בר-און


החלטה

1.
בין הצדדים נחתם ביום 13.9.2012 הסכם, לפיו רכשה המבקשת מהמשיבים מגרש ושלד של בית מגורים (להלן:
הסכם הרכישה
). במסגרת הסכם הרכישה נקבע, בין היתר, כי כחלק מתשלום התמורה, המבקשת תהא אחראית לסילוק חוב המשכנתא הרובץ על הנכס. בין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות בנוגע להסכם הרכישה וכל צד טען כי משנהו הפר את ההסכם וכי בשל כך נגרמו לו נזקים שונים. המחלוקות בין הצדדים הגיעו לפתחו של בית משפט קמא בהליך בו נקטה המבקשת (ה"פ 24371-11-13). בית המשפט הפנה את הצדדים להליך גישור, שבמהלכו הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן:
הסכם הפשרה
) שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 16.6.2014 (להלן:
פסק הדין
).


על פי הסכם הפשרה, ניתנה למבקשת אפשרות להשלים את ביצוע הסכם הרכישה, באופן שהמבקשת התחייבה לסלק את מלוא סכום חוב המשכנתא הרובצת על הנכס (התשלום האחרון על פי הסכם הרכישה) עד ליום 27.7.2014. בנוסף, התחייב כל אחד מהצדדים להפקיד סך של 600,000 ₪ להבטחת תוצאות הבוררות שאמורה להתנהל בין הצדדים, כפי שנקבע בהסכם הפשרה, לגבי נזקים שנגרמו למי מהצדדים עקב הפרת הסכם הרכישה. בהסכם הפשרה נקבע, כי ככל שהמבקשת לא תעמוד בהתחייבותה לסלק את כל יתרת חוב המשכנתא ולהפקיד הסך של 600,000 ₪, אזי יימכר הנכס והתמורה תחולק בדרך ובאופן המפורטים בהסכם הפשרה (ובמקרה כאמור לא יתקיים הליך בוררות).

2.
סעיפים 4 ו-6 להסכם הפשרה קובעים כלהלן:

"4. אופן התשלום יהיה כזה: כספי תשלום המשכנתה יופקדו בחשבון נאמנות שיפתח ב"כ הקונה ו/או בשיק בנקאי ישירות לבנק לחשבון ההלוואות ו/או דרך אחרת שאינה מערבת את המוכרים או בא כוחם – ומשם יועברו ע"י ב"כ הקונה ישירות לבנק לסילוק המשכנתה. להוכחת קיום ההתחייבות בדבר תשלום החוב לבנק יהיה על הקונה [להלן המבקשת- י"ע] להציג למוכרים [להלן המשיבים- י"ע] אישור בכתב מהבנק לפיו חוב המשכנתה בחשבון ההלוואה נפרע במלואו, ורק אישור כזה יהווה ראיה לתשלום החוב במלואו לבנק.
...

6. למען הסר ספק ולאור הצפי שהקונה תיטול הלוואה מגורם שאינו בנק רשמי בישראל, הרי שלמעט אישור על יתרה לסילוק לבנק ו/או אם הוסכם במפורש אחרת בהסכם זה, המוכרים לא יחתמו על אף מסמך ולא יידרשו להמציא מסמך כלשהו או לבצע פעולה כלשהי בקשר לפירעון יתרת התמורה לסילוק המשכנתה או בכל הנובע מפירעון זה. עם זאת, מוסכם כי ככל שהמשכנתה תינטל על ידי הקונה מבנק רשמי במדינת ישראל המוכר על פי חוק הבנקאות (כדוגמת בנק לאומי, דיסקונט, פועלים) המוכרים יחתמו כלפי אותו בנק על כל מסמך נדרש ומקובל, ובשינויי נוסח מקובלים בבנק".


3.
עוד לפני המועד שנקבע בהסכם הפשרה לסילוק חוב המשכנתא, פנתה המבקשת למשיבים והודיעה להם כי בדעתה ליטול הלוואה מגורם חוץ בנקאי וכי הכסף כבר עומד ומופקד לפקודתם. מכאן ואילך החלה להתנהל תכתובת עניפה בין הצדדים. המשיבים הבהירו כי אינם נכונים לחתום או להיות מעורבים בכל דרך שהיא כלפי הגורם החוץ-בנקאי, בעוד שהמבקשת חזרה וטענה כי ממילא לא נדרשת כל חתימה או מעורבות מצד המשיבים, והם אך מתבקשים להפקיד
בנאמנות
את המסמכים הנדרשים לשם רישום הערות אזהרה לזכות המבקשת ולזכות הגורם החוץ בנקאי ממנו תיטול הלוואה, כאשר הערות האזהרה תרשמנה
בד בבד
או
לאחר
סילוק חוב המשכנתא לבנק.



4.
משהלכו הצדדים ונסתבכו, פצחה המבקשת בסדרה של הליכים, שאיני רואה טעם לפרטם, ובין היתר, הגישה כנגד המשיבים בקשה
על פי פקודת ביזיון בית משפט, בתיק בית המשפט בו ניתן פסק הדין.


בהחלטתה מיום 9.9.2014 דחתה כבוד השופטת
ר' לבהר שרון
את הבקשה לנקיטת הליכי בזיון. בהחלטה נאמר, בין היתר, כי "המבקשת לא קיימה את הסכם הגישור כלשונו".


על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי (החלטה הדוחה בקשה לפי סעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית-המשפט היא החלטת ביניים – ראו ע"א 228/63
עוז נ' עזר
, פ"ד י"ז 2541, 2548 (1963); רע"א 4876/13
וחיד זאהר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה עיר הכרמל
בפסקה 9 (5.8.2013)).

5.
אומר בקצרה כי דין הבקשה להדחות מן הטעם הפשוט שהליך של ביזיון בו נקטה המבקשת אינו ההליך המתאים, נוכח חילוקי הדעות בין הצדדים לגבי פרשנות סעיפים 4 ו-6 להסכם הפשרה ואופן ביצועם.

6.
עם זאת, איני סבור כי ניתן לקבוע בשלב זה כי המבקשת היא שלא קיימה את הסכם הפשרה, כפי שנקבע בהחלטת בית משפט קמא.


מבלי לקבוע מסמרות, דומה כי קיימות מספר חלופות להשלמת הסכם הרכישה על פי הסכם הפשרה, ללא צורך בחתימה של המשיבים כלפי הגוף החוץ-בנקאי ממנו עומדת המבקשת ליטול הלוואה. השאלה האמיתית הצריכה לענייננו היא מי הפר את הסכם הפשרה. האם המבקשת הייתה נכונה לקיים במועד את התחייבותה על פי הסכם הפשרה ולסלק את חוב המשכנתא, בעוד המשיבים הם שמנעו ממנה לקיימו בניגוד להסכם הפשרה? האם פעלו המשיבים בחוסר תום לב? האם לפנינו חיובים מותנים או מקבילים על פי סעיף 43(א)(2) לחוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג-1973?


שאלות אלה ראויות להתברר, לטעמי, בהליך נפרד. ואכן, המבקשת הגישה תובענה נפרדת (ה.פ 30554-09-14) לאכיפה ולסעד הצהרתי, שבמסגרתו עתרה בבקשה למתן סעד זמני. אציין כי כבוד השופטת
מ' אגמון-גונן
, בפני
ה נדונה הבקשה, הורתה למשיבים בהחלטתה מיום 11.9.2014 להבהיר עמדתם "מדוע לא יופקדו הכספים בקופת בית המשפט כדרך להעברתם על פי פסק הדין" (אחת החלופות שהוצעה על ידי המבקשת במסגרת התכתובת שהתנהלה בין הצדדים). יש להותיר אפוא בירור שאלות אלה להליך המתנהל כיום בבית המשפט המחוזי.

7.
בשולי הדברים אציין כי בדיון שהתקיים בפני
י, הועלו מספר הצעות פשרה אך הדבר לא נסתייע ואין לי אלא להצר על כך.

8.
סופו של דבר, שאני דוחה את הבקשה, אך לאור האמור בסעיף 6 לעיל, אין צו להוצאות.



ניתנה היום, כ"ח בתשרי התשע"ה (22.10.2014).
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14063980_e02.doc
עכ

ב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 6398/14 לאה אלוק נ' דורון אפרת, אפרת אפרת (פורסם ב-ֽ 22/10/2014)