פסקי דין על יצחק סלוקי | פסקי דין על ציון אליה | פסקי דין על אורית אליה | פסקי דין על אלי אליה ואח' |

12603-05/11 תט     20/10/2014




תט 12603-05/11 יצחק סלוקי נ' ציון אליה, אורית אליה, אלי אליה ואח'








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"ט 12603-05-11 סלוקי נ' מלכה

ת"ט 11004-05-11 סלוקי נ' אליה ואח'




תיק חיצוני: 01-28791110




בפני

כב' השופטת
נחמה נצר


תובע

יצחק סלוקי

באמצעות
ב"כ עו"ד י. מולאור


נגד


נתבעים

1. ציון אליה


2. אורית אליה

3. אלי אליה
הנתבעים 1 עד 3 באמצעות ב"כ עו"ד י. יפרח

4. מאיר מלכה באמצעות ב"כ עו"ד י. שמלה




החלטה


הנתבעים, ציון אליה
, אורית אליה
, אלי אליה ומאיר מלכה (להלן: "המבקשים") עתרו לבית המשפט להורות על סילוק על הסף של התובענה
ב-ת.ט 12603-05-11 בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") וזאת, מחמת היעדר עילה, היעדר הצגה לפירעון כראוי והעדר חילול, שינוי מהותי בשטר, ופגמים שאינם ניתנים לתיקון בבקשת הביצוע (להלן:"בקשת הסילוק").

כזכור, התובע/המשיב הגיש כנגד המבקשים בקשה לביצוע שטר, המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר ועם קבלת ההתנגדות, הפכו כתבי הטענות לכתב תביעה וכתבי הגנה.

טענות המבקשים בבקשה לדחייה / מחיקה על הסף
נטען כי התובענה נעדרת עילת תביעה- השיק מושא ההליכים דנן, נמשך ע"י "הבוסתן של אליה בע"מ" לפקודת שלמה סלוקי ובניו, שהינה שותפות רשומה, בו בזמן שתיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי סלוקי יצחק. נטען כי בגב השיק לא מופיעה חתימת הסבה של הנפרע והזוכה בתיק ההוצאה לפועל, איננו הנפרע בשיק.


בהיעדר חתימת הסבה של הנפרע – כך נטען, לא ניתן לראותו כנסב וכמי שהשטר הועבר לידיו על מנת לעשותו "אוחז" בהתאם לסע' 1, 30(א), 37(1) לפקודת השטרות, התשי"ז-1957 (להלן: "הפקודה") וכידוע, רק ל"אוחז" השטר הוענקה הזכות לתבוע על פי השטר.

עוד נטען, כי השיק לא הוצג לפירעון ואין בגינו
הודעת חילול כמתחייב מהוראות סעיף 44(א)+ב(1) לפיהן יש להציג שטר לפירעון כראוי ושטר שאיננו בר פירעון עם דרישה, יש להציגו ביום שחל זמן פירעונו ואם לא התקיימה לגביו חובת הצגה כאמור, כי אז המסב והמושך מופטרים מחובתם לפרוע השטר.
עוד נטען כי על פי השטר, זמן הפירעון הנקוב בו הינו 4.12.04, בו בזמן שעל פי בקשת הביצוע, המועד הינו 4.6.04. משכך, אין לומר כי השיק הוצג לפירעון כראוי ולכן, לא ניתן לראותו כמי שחולל באי פירעון ועל כן, לא קמה עילה כלפי הערבים.

בנוסף נטען כי בשטר קיים שינוי מהותי, שכן זמן הפירעון של השיק שונה במספר הזדמנויות ובשיק מצוינים חמישה מועדים שונים כאשר רק לגבי שלושה מהם מצויה חתימת מושך השיק וכאשר המועד האחרון הרשום, הינו 4.6.06.
נטען כי על פי סעיף 64(א) לפקודת השטרות, שינוי מהותי בשטר שבוצע ללא הסכמת החבים בפירעונו, יגרום לביטולו של השטר. מה גם שבבקשת הביצוע, אין טענה כי המבקשים נתנו הסכמתם לשינוי במועד הפירעון.

לטענת המבקשים, המשיב אינו יכול לרפא את הפגמים שנפלו בבקשת הביצוע בשלב שלאחר הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל, ובוודאי ששלמה סלוקי אינו יכול בשלב זה, לחתום חתימת הסבה ולסחר את השטר למשיב. כמו כן, לא ניתן לתקן את שמו של המשיב, שהלוא, זמן הפירעון המופיע על גבי השיק הוא 4.12.04 ותיקון שמו של המשיב, נעשה בשלב שלאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

נטען בנוסף כי אין למצוא חתימה וחותמת ביחס לשניים מתוך השינויים שנעשו במועדי הפי
רעון ומשהוגש השיק לביצוע, לא ניתן להוסיף חתימה וחותמת של מושך השיק לתיקונים שלצידם אין חתימה.

עוד נטען כי לעת הזו, לא רשאי הזוכה לטעון לקיומה של הסכמה מצד הערבים לשינוי זמן הפירעון, במיוחד באין כתב תשובה. זאת ועוד, הואיל והמשיב בבקשת הביצוע, ביקש להסתמך על המועד האחרון הנקוב בשטר, הוא אינו רשאי לטעון לקיומה של הסכמה מצד המבקשים לשינויים שחלו ביחס למועדים קודמים.

המשיב, כך נטען, טען בבקשת הביצוע בי המבקשים ערבו לשיק שזמן פירעונו הינו 4.6.06 והוא אינו יכול בשלב זה לטעון כי הם ערבו
לשיק שזמן פירעונו 4.12.04.

תגובת המשיב

מדובר בהמחאה שחוללה ועל כן המסגרת הנורמטיבית הינה בהתאם לסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. השטר שצורף לבקשה למימוש השטר, מהווה, כשלעצמו, עילת תביעה וחלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע.
המדובר בעילה שטרית שלכל היותר, טעונה הבהרה או השלמה.
נטען כי המשיב הינו אחד השותפים בשותפות בלתי רשומה ומשכך, הוא רשאי לתבוע בשמה, ואין אמת בטענת המבקשים כי מדובר בשותפות רשומה.

נטען כי הדין והפסיקה מורים כי השותפים בשותפות בלתי רשומה רשאים לתבוע בשם השותפות את כל מי שחב כלפיה.

נטען כי המסגרת הנורמטיבית לפירעון השיק הינה סעיף 44 לפקודה ולא סעיף 74 לפקודה, כפי שהמבקשים טענו.
לטענת המשיב אין לומר כי התאריך 4.6.06 אינו תאריך שננקב בשטר ומשכך, בהתאם להוראות הפקודה, השיק הוצג לפירעון כדין.

עוד נטען כי לגבי שלושה מהמועדים הרשומים בשיק, קיימת חתימה (4.7.05, 4.2.06 ו- 4.6.06) בדמות חותמת מושך בתוספת חתימה. נטען כי השינוי בזמן הפירעון היה מוסכם וידוע היטב למבקשים, שכן המבקשים 1, 3 ו-4 חתמו כערבים בערבות אישית ומוחלטת להסכם מיום 3.8.04 ובהסכם מיום 8.11.06, המבקש 1 הודה בקיומו של חוב כלפי הנושה.
משכך, כל טענה בדבר אי ידיעתו של המבקש 1 בדבר השינויים שהוכנסו בשיק דנן אינה עולה בקנה אחד עם התנהגותו ופעולותיו.

בנוסף נטען כי נחתמו שני הסכמים נוספים מיום 27.10.06 ומיום 6.3.07 בין המבקש 1 לבין המשיב, בנוכחות המבקש 2.

המשיב מציין כי בקשת הביצוע הינה טופס סטנדרטי ואין אפשרות במסגרתה להרחיב את היקף הטיעון מעבר למצוי בטופס. כך למשל, אין אפשרות לטעון לקיומם של מועדי פירעון שונים ואף לא ניתן להרחיב את הטיעון בדבר מודעותם והסכמתם של הערבים לשיק, אודות השינויים שהוכנסו ביחס למועד הפירעון.

נטען כי השינוי שבוצע בשטר נעשה על דעת ובחתימת המושך ובידיעת המבקשים, וטענות המבקשים אינן יוצרות יסוד לסילוק התביעה על הסף.

לטענת המשיב, אין למנוע בשל טענת התיישנות תיקון של כתב התביעה, לצורך ציון העובדה כי מדובר בשותפות בלתי רשומה שהמשיב רשאי לתבוע בשמה. נטען כי הבקשה לביצוע שטר הוגשה ביום 13.3.11, זאת בטרם עברו 5 שנים ממועד הפירעון האחרון ואף בטרם חלפו 7 שנים ממועד הפירעון המקורי ששונה בהסכמת המושך ובידיעת המבקשים.

המשיב טוען כי בעת הגשת הבקשה לביצוע שטר, הוא היה מחויב להגישו על פי מועד הפירעון העדכני, ולא לפי מועד הפירעון הראשוני.

נטען כי השיק הוצג לפירעון והוחזר על ידי הבנק הנמשך ביום 17.10.06 כבלתי נפרע מהסיבה "חשבון מוגבל". הואיל ומועד הפירעון האחרון על גבי השיק החתום ע"י המושך, הינו 4.6.06, כי אז טרם חלפו ארבעה חודשים ממועד פירעון אחרון זה, ועד למועד שבו הוצג השיק לפירעון כך שגם אם השיק חולל, בסופו של יום הוא הוצג לפירעון כראוי.

נטען כי אין לדרוש מהמשיב, כבר בשלב זה, להוכיח ידיעת המבקשים וזו צריכה להתברר במסגרת ההליך גופו.

המשיב סבור כי טענתו בדבר קיומה של ידיעה והסכמה מצד המבקשים להארכת זמני הפירעון, אין בה משום שינוי בעילת התביעה ועדיין, עניין לנו בתביעה שטרית.

באשר לכתב תשובה
- המשיב טוען כי הגשתו הינה רשות והעובדות המהותיות המובאות בכתב ההגנה ממילא ייחשבו כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

המשיב מדגיש כי נדרשת זהירות רבה בעת דיון בבקשה לסילוק על הסף שהרי קבלת הטענה משמעותה, נעילת שערי המשפט בפני
ו.

תשובת המבקשים -

המבקשים סבורים כי המשיב אינו מתמודד כהלכה עם טענותיהם. הגישה הרווחת היא ששותפות בלתי רשומה איננה אישיות משפטית ועל כן, אינה רשאית לתבוע בשמה ועל השותפים להצטרף ולהגיש יחדיו את התביעה.
המבקשים מדגישים כי קיימת אמנם מחלוקת מלומדים ופוסקים בשאלה האם שותפות בלתי רשומה הינה אישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע. עם זאת, לטענתם, הגישה הרווחת היא כי על מנת ששותפות תוכל לתבוע, צריכה התביעה להיות מוגשת בשמה, באמצעות כלל השותפים.

המבקשים מציינים כי פקודת השותפויות עוסקת בשותפות רשומה, סעיפי החוק אליהם הפנה המשיב [סעיפים 14 ו- 20(א)] אינם רלוונטיים, הואיל ואלו עוסקים בחבותם של השותפים, ולא בכוח התביעה של השותפות.

המבקשים מדגישים כי בבקשת הביצוע המשיב לא ציין כי הוא תובע בשם השותפות. מה גם, שהתביעה צריכה היתה להיות מוגשת על ידי כל השותפים יחד ואין ספק כלל, כי במקרה דנן, המשיב ביקש לתבוע בשמו בלבד.

נטען כי המשיב מניח שהשינוי במועדי הפירעון נעשה כדין וכביכול הוסכם על פירעון בתאריך
4.6.06 אלא שלטענה זו, אין רמז או אזכור בבקשה לביצוע שטר.


המבקשים שבים ומציינים, כי על פני השיק מצוינים שישה מועדים וחמישה מהם, מאוחרים למועד הפירעון המקורי, כאשר חתימת המושך מופיעה לצד שלושה שינויים בלבד. נטען כי, שינוי בזמן הפירעון הינו עניין מהותי והעדר הסכמה לשינויו, עשויה לגרום לבטלות השטר.

לטענת המבקשים עתירה לסילוק תביעה על הסף נבחנת בזיקה לכתב התביעה בלבד, וברור כי במסגרת תגובתו לבקשה, המשיב אינו רשאי לעתור לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת טענה כי המבקשים הסכימו לשינויים שהוכנסו בשטר לעניין מועד הפירעון. שלא
לדבר על כך, כי בבקשת הביצוע טען המשיב כי המבקשים ערבו לשיק שזמן פירעונו הינו 4.6.06 ועל כן, כיום הוא מנוע מלטעון שהמבקשים ערבו לשיק שזמן פירעונו הינו 4.12.04, כאשר לאחר מכן, ניתנה הסכמת המבקשים לשינויים שחלו במועד הפירעון, שכן בפני
נו טענות עובדתיות סותרות.

נטען כי ההסכם שצורף כנספח ג' לתגובת המשיב, אינו יוצר עילת תביעה שטרית, שכן השיק לא נזכר כלל בהסכם. מה עוד, שההסכם, כשלעצמו, אינו מלמד על מתן הסכמה לשינויים בזמני הפירעון של השיק.
כן נטען שההסכם שצורף כנספח ד' לתגובה, אף הוא אינו מקנה למשיב עילת תביעה
שטרית,
בפרט כאשר המבקשים 2-3 אינם צד לו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית היא זו המצויה בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, שבה נקבע כך:
"מחיקה על הסף

100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1)
אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2)
נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3)
שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4)
שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".

בהתאם להוראות מחוקק המשנה, העדר
עילת תביעה יגרור אחריו מחיקה של התביעה. עם זאת, ניתן לאפשר תיקון של כתב טענות, לצורך ניסיון להקים ולבסס עילת תביעה.

הלכה מושרשת וידועה הינה, כי סילוק על הסף הינו סעד חריג, שהשימוש בו יעשה במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בהם ברור כי התובע לא יוכל לזכות בסעד המבוקש על ידו, אף אם יעלה בידו להוכיח את כלל העובדות המפורטות בכתב תביעתו (ראה : ע"א 2582/09 הדייה גנאים ואח' נ' בית החולים רמב"ם ואח' (פורסם בנבו, 8.8.10); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 4.6.07); ת"א (מחוזי מרכז) 704-04-09, 719-04-09 עו"ד גלזר נ' הלברשטיין (פורסם בנבו, 24.1.10); ת"א (מחוזי תל אביב יפו) 30695-03-10 אינטל ישראל (74) בע"מ נ ש. אנפה בע"מ (פורסם בנבו, 9.10.11); ה"פ (מחוזי מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' לנקרי (פורסם בנבו, 21.11.11); ת"א (מחוזי חיפה) 7846-06-10 הופמן נ' אוירכמן (פורסם בנבו, 12.12.11).


ב- בע"מ 8329/10 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 16.12.10), קובע השופט י. דנציגר :


"....הכלל הוא, שהעדר עילה צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק באיבה (ראו: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז (4) 721, 724 (1983), וכן השוו: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, (פורסם בנבו) פסקה 19 לפסק הדין; משה קשת הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה למעשה, כרך א' 645-646 (מהדורה 15, 2007))".

(ההדגשות אינן במקור – נ.נ.).



בענייננו בחר המשיב להביא ריבו לערכאות שיפוטיות בדרך של הגשת בקשה לביצוע שטר.
כידוע, הליכה בנתיב זה מקלה מאד על "האוחז" בשטר זאת, לנוכח החזקות החקיקתיות והמשפטיות שנקבעו, המכוונות להקנות לאוחז מעמד עודף על פני מושך השיק והערבים לו
ובין היתר נקבע, כי הנטל להפריך או לקעקע זכותו של "האוחז" להיפרע על פי השטר, מוטל לפתחו של המושך ו/או הערב כנגדם הוגשה בקשת הביצוע. מנגד, המחוקק ראה לנכון להקפיד עם "האוחז" בדרישות צורניות ומהותיות הנוגעות לשטר ולפרטים מהותיים שיש לכלול בו, כתנאי לזכותו של "האוחז" לאכוף השטר על המושך ו/או הערב.
עיון בשיק שהוגש לביצוע מלמד כי מועד הפירעון המקורי נקבע ליום 4.12.04 ולמועד האמור, נתקבלה הסכמת הערבים. במרוצת הזמן שחלף מאז מולא השטר, נרשמו על פני השטר עוד חמישה מועדים נוספים, שהאחרון בהם הוא 4.6.06
אכן חתימת המושך מופיעה לצד המועד האחרון, אולם בהליך דנן המשיב מבקש להיפרע מאת הערבים ועל כן, שומה עליו להוכיח, על פי צורת השטר והפרטים שנרשמו בו, כי הערבים – קרי המבקשים, נתנו הסכמתם לשינוי שחל במועד הפירעון.

המשיב טוען כי נתקבלה הסכמת הערבים בעל פה, מעת לעת, שכן הערבות הוארכה וקיימים הסכמים המלמדים על ידיעת הערבים אודות השינויים הללו. טענה זו, כשלעצמה, מעידה כי הגשת השטר לביצוע אינה מגלה עילה כנגד הערבים, בפרט כאשר הזוכה אינו רשאי להשלים את עילת תביעתו במסמך חיצוני, זולת השטר שהוא עילת התביעה.

המשיב מודה כי חתימת הערבים מייחדות עצמן למועד הפירעון המקורי – 4.12.04.

אם הנפרע על פני השטר מצא לנכון להתיר למושך לדחות ולשנות את מועד הפירעון, אין הוא רשאי להסיק מכך כי גם הערבים נתנו הסכמתם לשינוי האמור, מקום בו אין אישור של הערבים לשינוי האמור.





לדעתי, מהטעמים שנזכרו לעיל, היה על המשיב להגיש תביעה אזרחית כאשר השטר משמש לתמיכה ולביסוס העילה ולא כעילת התביעה גופא. ברור כי במסגרת הליך כאמור, יוכל המשיב לבקש להסתמך גם על מסמכים שהינם חיצוניים לשטר.

מעבר לדרוש אתייחס בקצרה להשגות נוספות שעלו בטיעוני המבקשים.

באשר להיעדר עילת תביעה -

להבנתי, מדובר בשותפות בלתי רשומה. קיימת אכן מחלוקת פוסקים ומלומדים באשר למעמדה המשפטי של שותפות בלתי רשומה, אך הרוח נוטה לקביעה כי זו אינה אישיות משפטית ויש צורך כי השותפים כולם יחברו יחד לצורך הגשת תביעה בשם השותפות ואין להסתפק בהגשת תביעה בשם השותפות באמצעות אחד השותפים בלבד.

בענייננו אין להסתפק בהגשת ההליך מטעם המשיב בלבד.

עם זאת, המבקש 1 –ציון אליה
, מודה בסעיף 2 לתצהירו כי "המוציא והמביא של החברה היה יצחק סלוקי
" וזה אף כורך בתצהירו את השותפות והמשיב בכינוי אחד "סלוקי". משכך, יש בהחלט רגליים לתחושה שהערבים ו/או מי מהם ראו במשיב כמי שפועל בשם השותפות ולמענה.
בדומה לכך, בהסכם מיום 20.10.06 שנערך בין ציון אליה
– המבקש לבין יצחק סלוקי
, ציין כי המבקש 1 חייב ל"סלוקי" סכום של שישה מיליון ₪.

יחד עם זאת, הגישה לגבי זכות תביעה על פי שטר, הטילה מגבלות דיוניות וראייתיות על מגיש שטר לביצוע במקום בו עיון בשטר לגופו, אינו יכול לחייב מסקנה אחת בלבד.

באשר להצגת השטר לפירעון והעדר הודעת חילול -
סעיף 44 (א) מחייב את האוחז "להציג שטר לפירעון כראוי", ואם לא הציגו, המושך והמסבים מופטרים מערבותם על פי השטר.


סעיף 44 כולל הגדרה בדבר "הצגה כראוי", בין היתר, נקבע כי הצגה לא נעשתה כראוי אלא אם נעשתה במקום הנכון, בזמן הנכון ובצורה הנכונה.

שטר שלא נפרע, לאחר הצגה שלא כראוי, אינו מחולל באי פירעון, וזכות החזרה על המושך והמסבים, לא קמה לאוחז עקב הצגה שכזאת (סעיף 46 (א) (1) לפקודה).

מאחר והמושך והמסבים אינם חבים אלא לאחר הצגה כראוי של השטר והואיל והצגת השטר
לפירעון הינה הליך מהותי לצורך ביסוס עילת תביעה כנגדם, כי אז אוחז שלא פרש בבקשת הביצוע שהשטר הוצג לפירעון או למצער, כי בנסיבות העניין קיים פטור מהצגתו, כי אז לא עלה בידו לבסס עילת תביעה כנגד המושך ו/או המסב.

סעיף 74 לפקודת השטרות קובע כי יש להציג את השטר תוך זמן סביר לאחר הוצאתו. שיק שלא הוצג לפירעון תוך זמן סביר, אינו פוטר המושך מאחריות, אלא אם נגרם לו נזק עקב האיחור בהצגה. בענייננו תאריך הפירעון הנקוב בשטר הינו 4.12.04, בו בזמן שהמועד הנקוב בבקשה לביצוע שטר הינו 4.6.06. מדובר בשינוי של פרט מהותי ובנסיבות אלו, יש משום תמיכה בטענת המבקשים, כי השטר לא הוצג כראוי ועל כן,
אין להטיל לפתחם חבות כלשהי מכוח אותו שטר.

באשר לקיומו של שינוי מהותי בשטר –
המשיב מודה כי על פני השטר נעשו שינויים רבים במועד הפירעון וכאשר למצער, חלק מהשינויים לא זכו להסכמתם של הערבים.

אמנם המשיב טוען, כי הסכמה זו נלמדת ממסמכים חיצוניים לשטר, אך די בטענה זו כדי ללמד עד כמה אין זה ראוי ואף בלתי צודק לאפשר למשיב לנהל ההליך על דרך של הגשת השטר לביצוע, בפרט לנוכח היתרונות הדיוניים והראייתיים העומדים לזכותו, בנתיב הנזכר.


אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל סברתי כי יש לקבל בקשת המבקשים ולהורות על סילוק התביעה על הסף.

הבקשה לביצוע שטר שהוגשה כנגד המבקשים – תימחק ותיק ההוצאה לפועל שמספרו
01-27791-11 - ייסגר.

אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב להגיש תביעה כנגד המבקשים או מי מהם, על יסוד השטר.

ברי כי התקופה שבין הגשת השטר לביצוע ועד מתן ההחלטה זו, הינה תקופה בלתי נמנית לעניין חישוב תקופת ההתיישנות.

בנסיבות העניין, ראיתי לנכון להימנע מפסיקת הוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.



ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













תט בית משפט מחוזי 12603-05/11 יצחק סלוקי נ' ציון אליה, אורית אליה, אלי אליה ואח' (פורסם ב-ֽ 20/10/2014)