פסקי דין על יעקב שהינו | פסקי דין על מילכה זקס | פסקי דין על אייזיק צבי זקס | פסקי דין על נתן שאולי ואח' |

13532-07/13 א     20/10/2014




א 13532-07/13 יעקב שהינו נ' מילכה זקס, אייזיק צבי זקס, נתן שאולי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 13532-07-13 שהינו ואח'
נ' זקס ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
איריס לושי-עבודי


תובע

יעקב שהינו


נגד


נתבעים

1. מילכה זקס
2. אייזיק צבי זקס
3. נתן שאולי
4. לשכת רישום מקרקעין תל אביב
5. שמעון שגיא (פורמלי)
7. חני אייל , עו"ד (פורמלי)



החלטה

1.
התובע טען כי נוכלים מכרו לנתבעת 1 דירה השייכת לו (להלן: "הדירה"), כאשר הנתבעת 1, מצידה, מכרה את הדירה מאוחר יותר לנתבע 3.

בנסיבות אלה הגיש התובע, ביום 7.7.2013, תובענה לסעד הצהרתי נגד הנתבעת 1, בעלה של הנתבעת 1 (הנתבע 2), הנתבע 3, לשכת רישום המקרקעין (הנתבעת 4) ושני עורכי-הדין שטיפלו בשתי עסקאות המכר הנ"ל (הנתבעים 6-5).

בתובענה התבקש בית-המשפט, בין היתר, להצהיר כי הזכויות בדירה נתונות לתובע וכי שתי עסקאות המכר הנ"ל בטלות.

כמו כן כללה התובענה תביעה לסעד כספי בסך של 180,000 ₪ בגין נזק לתכולת הדירה ועגמת-נפש.

2.
בתיק הוגשו שתי הודעות צד ג'.

הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' נגד עורך-הדין שייצג אותה בעיסקה בה רכשה את הדירה (הנתבע 5). מהותה של הודעת צד ג' זו הוגדרה כ"סעד הצהרתי" ובמסגרתה התבקש בית-המשפט להצהיר כי ככל שיינתן לתובע מבוקשו בהליך העיקרי, אזי יחויב הנתבע 5 לשפות את הנתבעת 1 בגין כל הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מכך, וזאת "עקב התרשלותו וחבותו של [הנתבע 5] מכוח דיני החוזים ופקודת הנזיקין".

הודעת צד ג' השנייה בתיק זה הוגשה על-ידי הנתבע 3, הקונה השני, נגד הנתבעים 2-1 והנתבעים 6-5. הודעת צד ג' זו הוגדרה כ"תביעה כספית – חוזית/דיני עשיית עושר" והיא הועמדה על סך של 356,000 ₪ - סכום הנובע משילוב של השבת כספים שהנתבע 3 שילם על חשבון הדירה וכן פיצוי מוסכם שנקבע בהסכם המכר. עם זאת, אף בהודעת צד ג' זו ביקש הנתבע 3 כי בית-המשפט יקבע כי הוא זכאי "לשיפוי מלא מאת [מקבלי ההודעה] על כל תשלום ו/או הוצאה, אם וככל שיחויב כלפי התובע... במסגרת התביעה העיקרית".

3.
יש לציין כי שתי הודעות צד ג' אלה הוגשו לאחר שהנתבעת 1 הגישה בקשה להתיר הגשת הודעת צד ג' ולבקשה זו נמסרו תגובות התובע והנתבע 5, שבעקבותיהן ניתנה החלטת כבוד הרשמת מיום 26.11.2013, לפיה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני מורה על הפיכת התובענה להליך בסדר דין רגיל, ומאפשרת למבקשת להגיש הודעת צד ג'. לטעמי התשתית העובדתית היא תשתית אחת ויש לאפשר את בירור כל השאלות השנויות במחלוקת במסגרת תובענה אחת
.


4.
ביום 1.4.2014 הועבר התיק לטיפולי ונקבע לדיון קדם-משפט ראשון ביום 21.10.2014. לקראת הדיון סברתי כי יש לעורר את שאלת מחיקת הסעד הכספי מן התובענה. לאחר קבלת תגובות הצדדים לשאלה זו הוריתי בהחלטתי מיום 29.9.2014 על מחיקת הסעד הכספי, וזאת מכוח הלכת "פיצול הסעדים" והואיל והסעד הכספי שהתבקש היה נתון - על-פי גובה סכום התביעה - לבית-משפט השלום. כמו כן קבעתי בהחלטתי זו לעניין יעילות הדיון כי:

הקשיים הנובעים מהלכת פיצול הסעדים ידועים, אך דווקא במקרה זה אינני משוכנעת כי כל הסעדים הכספיים - ככל שיידרשו סעדים אלה - כבר התגבשו בשלב זה. אכן, אין זאת מן הנמנע כי דווקא שיקולי היעילות מצביעים על כך שיש להכריע תחילה בזכויות בדירה ולאחר מכן יוכלו הצדדים לגזור מהכרעה זו את משמעויותיה הכספיות, ככל שיהיו משמעויות כאלה.

5.
בעקבות ההחלטה למחוק את הסעד הכספי מכתב-התביעה והעובדה כי התובענה העיקרית נותרה כתובענה למתן סעד הצהרתי בעניין הזכויות בדירה ותקפות עסקאות המכר, עוררתי בהחלטתי מיום 5.10.2014 את השאלה "אם יש בכלל ערך ומשמעות להודעות לצדדים השלישיים בתיק זה, ובפרט שעה שהצדדים השלישיים ממילא נתבעים בתיק העיקרי ותינתן להם האפשרות להגן על זכויותיהם ולהביא את עמדתם במסגרת הדיון בתיק העיקרי". בהחלטתי הוריתי אפוא למודיעי ההודעות לצדדים השלישיים להתייחס לשאלה זו עד ליום 20.10.2014.

יצוין כי עוד קודם לכם, ביום 21.9.2014, הגישו הנתבעים 2-1 בקשה למחיקת הודעת צד ג' שהגיש הנתבע 3 נגדם עקב חוסר סמכות עניינית, וזאת מן הטעם כי תביעה זו הוגדרה, כאמור, כתביעה כספית והועמדה על סך של 356,000 ₪, שאינו נתון לסמכותו של בית-משפט זה. בהמשך הגישו הנתבעים 2-1 הודעת הבהרה, לפיה בקשתם זו התייחסה רק למחיקת הסעד הכספי שנדרש במסגרת הודעת צד ג' של הנתבע 3 ולא למחיקת ההודעה כולה (אם כי בתגובתם לשאלה שעוררתי שבו וטענו כי יש למחוק את ההודעה כולה).

יש לציין, כי בקשה זו הובנה על ידי בטעות כבקשה למחיקת הסעד הכספי מהודעת צד ג' שהנתבעת 1 עצמה הגישה, ולבקשה זו נעתרתי (בטעות) בהחלטתי הנ"ל מיום 5.10.2014, כך שאני מורה בזאת על ביטול חלק זה של החלטתי הנ"ל.

על כל פנים, עדיין ניצבות להכרעה השאלה הכללית הנ"ל שהועלתה על-ידי בית-המשפט בנוגע להודעות צד ג' בתיק זה, כמו גם בקשת הנתבעים 2-1 למחיקת הסעד הכספי מהודעת צד ג' שהגיש נתבע 3 נגדם.

6.
הנתבעת 1 - מוסרת ההודעה הראשונה לצד ג' - התנגדה למחיקת ההודעה שמסרה. בעניין זה נאחזה הנתבעת 1 בהחלטתה הנ"ל של כבוד הרשמת מיום 26.11.2013, כמו גם בלשונה של תקנה 216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה... כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי". הנתבעת 1 טענה אפוא כי גישת הפסיקה למשלוח הודעות לצד ג' הינה גישה מרחיבה וכי נתבע רשאי ליתן הודעה כזו אף על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע. לשיטתה של הנתבעת 1, די אפוא בכך ששתי העילות - עילת התביעה ועילת ההודעה - נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתא משותפת שמן הראוי יהיה להכריע בה גם כלפי צד ג', בכדי להתיר את הגשת ההודעה לצד ג'.

יצוין כי תגובתו של הנתבע 3, מוסר ההודעה השנייה לצד ג', לא נמסרה.

7.
לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות השונים וביתר הבקשות וההחלטות בתיק, אני סבורה כי במקרה זה יש למחוק את ההודעות לצד ג' ולהתמקד בשאלה הבסיסית שהייתה ונותרה במוקד כתב-התביעה בהליך העיקרי, היינו השאלה למי נתונות הזכויות בדירה ומה תוקפן של עסקאות המכר שנעשו ביחס אליה.

כאמור בהחלטתי שצוטטה לעיל בעניין מחיקת הסעד הכספי מכתב-התביעה, לאחר ההכרעה בדבר הזכויות בדירה יוכלו הצדדים לגזור מהכרעה זו משמעויות כספיות ואחרות, ככל שיהיו משמעויות כאלה, ולהמשיך בהליכים משפטיים מתאימים ונפרדים בפני
הערכאות המוסמכות, ככל שיידרשו הליכים כאלה.

אכן, לעתים רצוי לדון בתשתית עובדתית אחת במסגרת תובענה אחת מבלי לפצל את ההליך להליכים שונים. אלא שבעיניי, כלל זה אינו מתאים ליישום במקרה דנן. שכן, במסגרת בחינת הזכויות בדירה כלל אין זה בטוח עדיין כי יהיה צורך לדון בסוגי האחריות ובחבויות של הצדדים השונים לתיק, ודווקא דיון בסוגי אחריות ובחבויות אלה עלול לסבך את התיק שלא לצורך ואולי אף לפגוע בעניינו של התובע. (כמובן, שאם יתקיים לבסוף דיון לגופן של מי מסוגי אחריות או חבויות אלה, יוכל הדבר לשמש כהשתק פלוגתא בהליכים משפטיים נוספים שיידרשו, בכפוף לכללי ההשתק).

8.
ואמנם, קביעה עקרונית זו משתקפת גם בבעיות שונות מתחום סדרי-הדין והאגרות, שעוררה ההחלטה על הגשת הודעות צד ג' במקרה זה. אכן, לאור העובדה כי הסעד הכספי נמחק מן ההליך העיקרי וסעדים כספיים אחרים טרם התגבשו במקרה זה, ככל שיתגבשו בכלל סעדים כספיים אחרים, הרי שהודעות צד ג' שהוגשו יצרו מספר מצבים בעייתיים בתחומים אלה, כגון:

ראשית
, כמתואר לעיל, חלק מן הסעדים הכספיים שנתבעו עד כה כלל אינם נתונים לסמכותו של בית-משפט זה, וכאמור הנתבעים 2-1 עצמם עמדו על כך עת ביקשו למחוק את הסעד הכספי מן ההודעה שהגיש הנתבע 3 נגדם.

שנית
, דרך הודעות צד ג' אלה, ובפרט הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת 1, הוגשו, למעשה, תביעות כספיות שונות, וזאת מבלי שהיקפן הכספי של תביעות אלה הוגדר ומבלי ששולמה אגרה מתאימה בגין תביעות אלה.

שלישית
, הודעות אלה, ובפרט הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת 1, יצרו מצב מוזר ובלתי-מקובל, לפיו מוגשות תובענות לסעד הצהרתי גרידא בגין עוולות נזיקיות וחוזיות שונות (כגון התרשלות, הפרת חובה חקוקה והפרת חוזה). זאת, כאשר לאחר מכן, כל הנראה, יוגשו תביעות כספיות נפרדות, שלא ידונו עוד בסוגי האחריות ובחבויות השונות, אלא רק ייתבע בהן תשלום כספים מכוחם של סעדים הצהרתיים נפרדים שכבר נפסקו בנוגע לעוולות הנזיקיות והחוזיות השונות.

למותר לציין אפוא כי מצב זה, היינו תביעה כספית המוגשת בשני חלקים - חלק ראשון הנוגע לאחריות ולחבות גרידא, וחלק שני הנוגע להיקף הכספי הנובע מן האחריות והחבות שייפסקו לכאורה בחלק הראשון - אינו מוכר מבחינת סדרי-הדין ותשלומי האגרות ומבחינת האופן הנכון וההגיוני לטיפול בתביעות כספיות הנובעות מעוולות נזיקיות וחוזיות.

אכן, עובדה אחרונה זו ממחישה היטב כי "היעילות", שתושג כאן לכאורה באמצעות הדיון במקרה זה במסגרת תובענה אחת ומבלי לפצל את ההליך להליכים שונים, הינה לא יותר מאשר יעילות מדומה, שהרי אף לשיטתם של מודיעי ההודעות לצד ג' עצמם ממילא יידרשו בהמשך הליכים משפטיים נפרדים לצורך כימות הנזקים שיכול וייקבע כי נגרמו לצדדים השונים.

9.
אני ערה, כמובן, לעובדה כי יש בהחלטתי זו משום שינוי מהחלטתה של כבוד הרשמת בדבר הגשת הודעות צד ג' וכי אינני משמשת כערכאת ערעור על החלטותיה של כבוד הרשמת. יחד עם זאת, אני סבורה כי מאז שניתנה החלטת כבוד הרשמת חל שינוי משמעותי בנסיבות ההליך העיקרי בדמות מחיקת הסעד הכספי שנדרש בו, וכן בקשתם האמורה של הנתבעים 2-1 עצמם למחיקת הסעד הכספי מהודעת צד ג' שהגיש נגדם הנתבע 3.

על כל פנים, החלטתה של כבוד הרשמת ניתנה בשלבים מקדמיים ועוד בטרם התקיים דיון כלשהו בתיק ובטרם החל קדם-המשפט בתובענה. ואמנם, כידוע, תקנה 143 לתקנות קובעת בין היתר כי:

בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט -
(1)
לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;
(2)
להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם, הודעות לצד שלישי ומתן הוראות לבירור תובענה שהוגשה על דרך הודעה לצד שלישי;


בהמשך לכך קובעת תקנה 149(א) לתקנות, שעניינה תוצאתו של קדם-המשפט, כי "ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". משמע, כי אף במהלך המשפט עצמו רשאי בית-המשפט לשוב ולדון בהכרעותיו במהלך קדם-המשפט (מטעמים מיוחדים שיירשמו ולשם מניעת עיוות דין), כך שהדברים נכונים שבעתיים למקרה שבפני
נו, בו טרם החל קדם-המשפט.

לדברים אלה להוסיף את לשונה הכללית של תקנה 524 לתקנות, הקובעת כידוע כי "בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...", וכן את גישתה העקבית של הפסיקה להותיר בידיה של הערכאה המבררת שיקול-דעת רחב להתוות את הדיון באופן שנראה לה יעיל וצודק. ראו, למשל, רע"א 6092/04 י' מזרחי קבלנות כללית בע"מ ואח'
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'
, פ"ד נט(2) 198, 207-205 (2004).

10.
מכלל האמור לעיל, אני מורה על מחיקתן של הודעות צד ג' שהוגשו בתובענה זו. כמו כן אני מורה כי השאלה שתידון במסגרת ההליך העיקרי הינה שאלת הזכויות בדירה ותקפותן של שתי עסקאות המכר.

11.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

12. קדם המשפט יתקיים מחר במועד.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 13532-07/13 יעקב שהינו נ' מילכה זקס, אייזיק צבי זקס, נתן שאולי ואח' (פורסם ב-ֽ 20/10/2014)