פסקי דין על אדיס (איתן) מהרטו | פסקי דין על שמשון אברהם | פסקי דין על חנוך מפגאוקר ואח' | פסקי דין על אלינור ביטון | פסקי דין על חברת אלינור כוח אדם שירותים | פסקי דין על גיא היימן ואח' |

4403-10/11 עע     21/10/2014




עע 4403-10/11 אדיס (איתן) מהרטו, שמשון אברהם, חנוך מפגאוקר ואח' נ' אלינור ביטון, חברת אלינור כוח אדם שירותים בע"מ, גיא היימן ואח'








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 4403-10-11


ניתן ביום
21 אוקטובר 2014

1.
אדיס (איתן) מהרטו
2.
שמשון אברהם
3.
חנוך מפגאוקר
4.
יגור ולדימירנקו
5.
אברהם אלברט אלוש
6.
יעקב אוחיון
7.
אלכסנדר פפרנוב
8.
מולו מונטסנוט
המערערים

-
1
.
אלינור ביטון
2. חברת אלינור כוח אדם שירותים בע"מ

3. גיא היימן

4. קלאודיו ולדקוסקי
5. עזבון יפים נחיס ז"ל
6. אלכסנדר אלכסנדרוביץ
7. אנטון גוליבטי
8. ניר שריג
9. יצחק גינזבורג
10. אלכסנדר טשליצקי
11. מיכאל דגטיאר
המשיבים


משיבים פורמאליים



בפני
: הנשיא יגאל פליטמן
, השופטת רונית רוזנפלד
, השופטת אביטל רימון-קפלן


נציג ציבור (עובדים) מר מאיר נתן, נציג ציבור (מעסיקים) מר יחזקאל דסקל

בשם המערערים: עו"ד משה מכנס
בשם המשיבה 1: עו"ד יאיר דוד
ועו"ד יורם ברוק
המשיב 5: ע"י מנהל העזבון הזמני - עו"ד משה מכנס




פסק דין


השופטת אביטל
רימון-קפלן
1.
ביום 12.6.2014 נדון בפני
נו הערעור שבכותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור מר בהג'את חאג' יחיא ומר משה דקל; ע"ב 7412/05), בו נדחתה תביעת המערערים לתשלומים שונים מכוח עבודתם בחברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ ובחברת אלינור כוח אדם ושירותים בע"מ (להלן: "החברה"), וכנגד מר יהודה ביטון, אשתו יעל ביטון ובתם אלינור ביטון
קלדרון (להלן: "אלינור").
2.
הערעור שנדון בפני
נו התייחס אך ורק לדחיית התביעה כנגד החברה וכנגד אלינור, שכן חברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ פורקה ומר יהודה ביטון ואשתו יעל ביטון נמצאים בהליכי פשיטת רגל ולפיכך נמחקו מכתב הערעור.
3.
הואיל החברה לא זומנה כדין לדיון שהתקיים בפני
נו, ניתן על ידינו במעמד הדיון

פסק דין
חלקי רק ביחס לערעור הנוגע לאלינור, ולפיו דחינו את הערעור כנגד
אלינור מן הנימוקים שפורטו בו, ללא צו להוצאות.

אשר לערעור כנגד החברה, הורינו כי בא-כוח המערערים יודיע תוך 15 יום, האם המערערים עומדים על הערעור כנגד החברה, וככל שכן יהא עליו לבצע מסירה כדין של ההזמנה לדיון, למועד שייקבע על ידי המזכירות.
4.
יצוין, כי בסמוך לפני מועד הדיון בערעור, הוגשה בקשה מטעם המשיב 5 - עזבון מר יפים נחיס ז"ל (ע"י מנהל העזבון הזמני שהוא גם ב"כ המערערים), להפוך ממשיב בתיק למערער, ולגביה נקבע כי הבקשה תידון במהלך הדיון.
בדיון בפני
נו ולאור התוצאה אליה הגענו בעניינה של הגב' ביטון, קבענו במסגרת פסק הדין החלקי, כי בקשה זו של המשיב 5 תידון בערעור כנגד החברה, ככל שיתקיים דיון בערעור.
5.
בהמשך להחלטותינו כאמור, הוגשה, לאחר מספר ארכות, הודעה ובקשה מטעם המערערים במסגרתה הודיענו ב"כ המערערים כי:
המערערים בכתב הערעור אינם מבקשים להמשיך בהליך הערעור כנגד החברה. לעומת זאת, בא כוחם במסגרת תפקידו כמנהל עזבונו של המשיב 5, מבקש להשלים את הדיון בבקשתו להפוך ממשיב פורמאלי למערער, ולעניין זה הוא מבקש להחיל את פסק הדין שבערעור גם על החברה. ב"כ המערערים הבהיר כי הדבר אינו מתבקש "לתפארת המליצה" ואף לא כ"ערעור" על פסק הדין החלקי, אלא מן הטעם שהוא שוקל להביא את הסוגיה להכרעת בג"צ. כמו כן עתר ב"כ המערערים לאפשר לו להגיש תשובה קצרה לתגובת אלינור לבקשה להפוך למערער (שכאמור הוגשה לתיק בטרם נדחה הערעור כנגדה).
6.
בבקשתו המקורית ל"הפיכת" המשיב 5 (להלן: "המבקש") ממשיב פורמאלי למערער, עתר ב"כ המערערים לכך שבית הדין יורה "לשנות את מעמדו" של המבקש ממשיב פורמאלי למערער, והוסיף כי מאחר שהשינוי אינו מצריך שינוי בכתבי הטענות בערעור, מוצע כי "השינוי" ייעשה בכך שבית הדין "ירשמהו לפניו, והדיון בערעור ימשך כסדרו". לחילופין בלבד, עתר לכך שיתאפשר לו להגיש "כתב ערעור מתוקן, שהשינוי היחיד בו יהא השינוי המתואר לעיל".
לדבריו באותה בקשה, המבקש היה אחד התובעים בבית הדין האזורי אך למרבה הצער נפטר במהלך הדיון. הואיל ובעת הגשת הערעור לא היו למבקש יורשים או מנהל עיזבון, הוא לא הצטרף להגשת הערעור באותה עת, ושמו הופיע, כמצוות התקנות, כמשיב פורמאלי בערעור.
ב"כ המערערים מציין כי עד היום לא ניתן צו בדבר ירושת המנוח בשל קשיים שונים הנוגעים לשאירי המבקש, ועל כן הוא מונה כמנהל עזבונו של המשיב אך מאחר שתם תוקף מינויו כמנהל העיזבון , הוא הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להארכת תוקף המינוי, בין השאר לצורך הגשת בקשה זו, ורק בסמוך למועד הדיון ניתנה החלטה על הארכת תוקף המינוי.

דיון והכרעה
7.
לאחר שבחנו את טענות המבקש, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להפיכתו ממשיב פורמאלי למערער בערעור - להדחות, ונבאר טעמינו להלן.
8.
כעולה מן הבקשה, המבקש איננו עותר ל"הפכו" למערער בערעור על מנת להעלות טענות נוספות מטעמו בערעור כנגד אלינור (שבו היה במעמד של משיב פורמאלי) והוא אף איננו מבקש ל"הפכו" למערער בערעור על מנת להמשיך בדיון בערעור כנגד החברה, כי אם על מנת שפסק הדין שבערעור יוחל גם על החברה.
9.

בניגוד לסברת המבקש, "הפיכתו" ממשיב פורמאלי למערער בערעור, לא כל שכן "הפיכתו" ממשיב פורמאלי למערער ב

פסק דין
חלקי שכבר ניתן, אינו הליך טכני של "שינוי מעמד", כי אם המדובר בעניין מהותי היורד לשורשו של הליך הערעור ועקרון סופיות הדיון.
זכות הערעור אינה זכות הנקנית אוטומאטית או הקמה כאילו על אתר עקב עצם שפיטתו של אדם על-ידי ערכאה שיפוטית ראשונה כלשהי או לאחר התדיינו לפניה; היא נולדת אך ורק מכוחה של הוראה מפורשת שבחוק, היוצרת אותה ומגדירה את תחומיה. "...בהעדר הוראה בחוק החרות, זכות הערעור איננה יכולה להיווצר מכוח דברו של בית המשפט בלבד..." [בג"צ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל ואח'

, פ"ד מב(1) 353, 361].
10.
אשר לזכות הערעור על

פסק דין
של בית דין אזורי לעבודה, כפי המקרה שלפנינו, קובע סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, כי

פסק דין
של בית דין אזורי, דוגמת פסק הדין בענייננו, ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי, ותקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת כי
המועד להגשת ערעור כאמור הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים.
11.
הנה כי כן, חוק בית הדין והתקנות הם ש"יצרו" את זכות הערעור ותחמו את גבולותיה. בעניינו אין חולק כי המבקש לא מימש את זכות הערעור שהוקנתה לו במועד כפי הותווה בדין למימושה, זאת מן הטעם שלטענתו, במועד למימוש זכות הערעור, נבצר ממנו מלהגיש את הערעור. לשם כך נועדה תקנה 125 לתקנות, המסמיכה את בית הדין להאריך מועד שנקבע בחיקוק בהתקיים "טעם מיוחד". ככל שהדברים נוגעים להארכת מועד להגשת ערעור, הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון [עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל, (מיום 21.12.2006); ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט, פ"ד נה(2) 904, 908 (2001)].
בבקשתו "לשנות את מעמדו" ממשיב פורמאלי למערער, על ידי "רישום השינוי" לפנינו, עותר המבקש הלכה למעשה להעניק זו זכות ערעור, מקום שזו אינה קיימת בדין. לא זו אף זו, אלא שבבקשתו שבנדון עותר המערער הלכה למעשה לצרפו כמערער ל

פסק דין
חלקי שכבר ניתן והא בגדר מעשה עשוי.
במילים אחרות, המבוקש הלכה למעשה על ידי המבקש הוא לבטל את פסק הדין החלקי, להאריך לו את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, וליתן מחדש

פסק דין
בערעור אשר לפיו פסק הדין החלקי יוחל גם על החברה. כל זאת לדבריו, על מנת לאפשר לו להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק מקום שהמערערים בערעור, ויתרו על ערעורם כנגד החברה, וככל הנראה אף ויתרו על האפשרות להשיג על פסק הדין החלקי, בפני
ערכאה נוספת.
12.
מבלי להביע דעה לגבי האפשרויות העומדות בפני
המבקש להשגה על פסק הדין החלקי – נימוק זה של המבקש, אינו מגלה כל טעם שיצדיק את ביטול פסק הדין החלקי, הארכת המועד להגשת ערעורו, מתן

פסק דין
מחדש, ולא כל שכן החלת פסק הדין החלקי על החברה.
13.
אי לכך, ולאור כל המבואר לעיל, אין לנו אלא לדחות את בקשתו של המבקש להפכו
ממשיב פורמאלי למערער בערעור, ולא כל שכן את בקשתו להחיל את פסק הדין החלקי שבערעור גם על החברה.

14.
משכך הם פני הדברים, ומשהודיעונו המערערים כי אינם מבקשים להמשיך בערעור כנגד החברה, התוצאה היא שהערעור כנגד החברה – נמחק.
15.
סוף דבר –

אשר על כן וכאמור בפסק הדין החלקי, הערעור כנגד המשיבה 1-הגב' אלינור ביטון
קלדרון – נדחה, והערעור כנגד המשיבה 2-חברת אלינור כוח אדם ושירותים בע"מ - נמחק.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ה (21 אוקטובר 2014) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






יגאל פליטמן
,
נשיא, אב"ד

רונית רוזנפלד
,
שופטת

אביטל רימון קפלן,
שופטת





מר נתן מאיר,
נציג ציבור (עובדים)


מר יחזקאל דסקל,
נציג ציבור (מעסיקים)









עע בית הדין הארצי לעבודה 4403-10/11 אדיס (איתן) מהרטו, שמשון אברהם, חנוך מפגאוקר ואח' נ' אלינור ביטון, חברת אלינור כוח אדם שירותים בע"מ, גיא היימן ואח' (פורסם ב-ֽ 21/10/2014)