פסקי דין על שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב | פסקי דין על תאופיק זידאן בע"מ

49978-10/13 א     22/10/2014




א 49978-10/13 שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב נ' תאופיק זידאן בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 49978-10-13 תאופיק זידאן בע"מ
נ' שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב
(חל"צ) ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:3
לפני
כב' השופטת הבכירה
ריבה ניב


מבקשים

1
.
שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב
(חל"צ)

2
.
מאיר הרשקוביץ

3
.
עופר גבאי

4
.
דרור קווה


נגד


משיבה

תאופיק זידאן בע"מ



החלטה

לפני בקשתם של הנתבעים 2-4 לסילוק התביעה כנגדם על הסף.
1.
הרקע לבקשה-
התובעת- היא המשיבה, חברה קבלנית, זכתה במרכז לעבודות שלד שפרסמה הנתבעת 1- שנקר, בית הספר גבוה להנדסה ולעיצוב.
הנתבעים 2 ו-3 , הם המבקשים 2 ו-3, שימשו כמהנדסים ומפקחים
על הפרויקט מטעם הנתבעת 1. הנתבע 4 (המבקש 4)- הינו מנכ"ל הנתבעת 1.
2.
על פי האמור בכתב התביעה, ביום 28.7.11 התבשרה התובעת כי זכתה במכרז לביצוע עבודות במתחם הנתבעת 1 ברמת גן. ביום 31.7.11 ניתן צו להתחלת העבודה וביום 14.8.11 התחילה התובעת בביצוע העבודות.
לטענת התובעת, מאחר ונאלצה לבצע עבודות שלא נכללו במסגרת ההסכם שבין הצדדים
הגיעו הצדדים להבנות חדשות בנוגע ללוח הזמנים של הפרויקט וסטו מלוח הזמנים שפורט במסגרת ההסכם המקורי. עוד טענה התובעת כי הפרויקט נוהל על ידי הנתבעת 1, או מי מטעמה, באופן כושל ורשלני וכי מחמת עיכובים שונים בקבלת ההחלטות- התעכבה העבודה. לפיכך אין האחריות לאיחורים רובצת לפתחה.
3.
לטענתה, משהגישה לנתבעת 1 לתשלום את חשבון העבודות, סירבה האחרונה לאשרו במלואו ואף עמדה על זכותה לקיזוז תשלומים בגין נזקים שגרמה לכאורה התובעת, הגם שאלו כלל לא היו באחריותה.
עוד טוענת התובעת כי הואיל ונתבעם 2-4 ניהלו את הפרויקט באופן כושל, יש להטיל עליהם אחריות אישית במסגרת התביעה.
4.
טענות המבקשים, בתמצית-
כעת, עותרים הנתבעים 2-4 (המבקשים) לסילוק התביעה כנגדם על הסף.
לשיטתם, אין בכתב התביעה עילת תביעה כנגדם, וכי מטרתה של התביעה האישית כנגדם הינה הפעלת לחץ על הנתבעת 1. עוד טענו כי המשיבה התחייבה במסגרת ההסכם שנערך בין הצדדים, כי לא תגיש תביעות אישיות כנגד מי מעובדי המבקשת
1 וכי לא תוכל להפנות טענותיה ביחס לפיקוח/ לניהול כושל או ניהול שאיננו משביע רצון.
לפיכך, הגשת התביעה נעשית בניגוד להסכמה החוזית שבין הצדדים ובכך די על מנת לסלק התביעה על הסף.
עוד טוענים המבקשים 2-3להעדר יריבות אישית בינם לבין המבקשת 1.
5.
תגובת המשיבה, בתמצית-
מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.
לעמדתה, מכתב התביעה עולה העילה, שאם תוכיח אותה, תזכה בסעד המבוקש כנגד המבקשים.
כך, טוענת היא כי כתב התביעה מעלה כנגד המבקשים טענות המקימות עילה להרמת מסך ההתאגדות כנגדם- המבקש 4 שימש כמנכ"ל המבקשת 1, המבקש 2 פעל ממניעים זרים וכן עמד, יחד עם המשיבים הנוספים, מאחורי התנהלותה הפסולה
וחסרת תום הלב של המבקשת 1.
עוד טוענת היא, כי ההסכם, עליו נסמכים המשיבים ככזה המגן עליהם מפני תביעות אישיות, כלל לא נחתם על ידם ומשלא היו צד לו, ואף לא הוכיחו כי מדובר בהסכם לטובת צד שלישי- אין הם יכולים להיבנות ממנו.
יתירה מזו, לשיטתה, משהפרה המבקשת 1 את ההסכם, אין היא יכולה עוד לטעון כנגד הפרתו ומכל מקום- אין הדבר מהווה מחסום מפני גישתה של המשיבה לערכאות, כי אם לכל היותר אפשרות לתביעה כנגדה בעניין זה.
באשר לסעיפים המקנים הגנה לעובדי המבקשת 1 מפני תביעות, טוענת המשיבה לאי חוקיותם ו/או היותם סותרים את תקנת הציבור.
6.
תשובת המבקשים-
המבקשים טוענים כי כנהנים מהחוזה שנערך בין המשיבה למבקשת 1, ונוכח כללי הפרשנות הקבועים בסעיף 25 לחוק החוזים,
זכאים לדרוש את קיומו ובכלל זה- את ההגנה מפני תביעה אישית.
יתירה מזו, המבקשים לא התחייבו באופן אישי כלפי המשיבה ואף לא התקשרו בעצמם עם המבקשת 1 ומכאן כי אין להם כל התחייבות אישית.
לפיכך, מבוקש לדחות את התביעה כנגדם.
7.
דיון והכרעה-
כלל נקוט הוא כי אין בית המשפט מסלק תובענות על הסף, דבר שבשגרה. סילוק תביעה על הסף מהווה סעד קיצוני וסופי, אשר בתי המשפט נעתרים לו במקרים חריגים בלבד.
נקבע כי די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא (2), 312), כאשר בית המשפט אינו ממהר למחוק או לדחות תובענות על הסף ומעדיף ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט.

8.
" פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט- בבואו לשקול אפשרות זו- ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן".
(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171).
בשלב זה, אין בית נכנס לעובי הקורה ובוחן האם קיימות ראיות לצורך הוכחת התביעה. כל שנבחנת היא השאלה האם במידה ותצליח המשיבה להוכיח את הטענות אשר הועלו בכתב התביעה, תזכה במלוא הסעד המבוקש. לטעמי, במקרה שלפני, יש לענות על כך בחיוב. משכך, אין לדחות את התביעה מטעם זה.

9.
כאמור, לטענת המשיבה, התנהלותם של המבקשים במסגרת הפרויקט נשוא המכרז, מקימה עילת תביעה אישית כנגדם.

בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5), 661,669, נאמר:
"20. שאלה יפה היא מה היקף השתרעות המושג "אורגן" לצורך הטלת אחריות נזיקית.
איננו נדרשים לסוגיה סבוכה זו היות ומוסכם על הצדדים כי קמה אחריות אישית על החברה. מכל מקום, לכאורה, נראית לי הגדרתו של המשנה לנשיא ברק:
"... גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על פי מסמכי התאגיד או על פי מקור נורמאטיבי אחר רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [9], בע"מ 382).

פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעיקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). הוא שנאמר: החברה- לחוד, והאורגן- לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה ייעשה אך ורק ממקורותיה של החברה. אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה. הוא הדין באשר לחבות האורגן. חבותו היא אישית.

התנאי להטלת האחריות האישי
21. חברה ביצעה עוולה. האם כל אורגן או נושא משרה יישא, בנוסף לחברה, באחריות אישית? התשובה לכך היא שלילית. "מן הנכון"- כתבתי בעניין בריטיש קנדיאן [2]- "חזור ולהזכיר את המובן מאליו, והוא, כי כשם שמי שמשמש כאורגן של חברה אינו חסין מפני אחריות בנזיקין על פעולותיו כאורגן, כך גם לא יהיה נכון לומר, כי בשל מעמדו האמור מתרחבת ומתפרשת אחריותו מעבר לתחומי האחריות שהותוו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" (שם, בעמ' 256). המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין- קיום יסודות האחריות".

10.
נראה, אם כן, כי ככל שתוכיח המשיבה את המיוחס למבקשים ותצביע על היותם אורגנים בחברה- תזכה, לכאורה, לקבלת הסעד המבוקש. כך אף בכל האמור באשר להרמת המסך, אשר אינני נדרשת לבחון בשלב מקדמי זה של ההליך.

זאת ועוד- אף הטענה כי המבקשים 2-3 לא התקשרו עם המבקשת 1, כי אם באמצעות חברות- אינה יכולה לעמוד להם לצורך דחיית התביעה על הסף ויהא על בית המשפט לבחון את ראיות הצדדים על מנת להכריע בטענות אלה.

11.
עוד טענו המבקשים כי "במסגרת סעיף 79.3 להסכם, כתנאי סף לעצם הגשת מועמדותה במכרז, התחייבה המשיבה, בהתחייבות חוזית בלתי מותנית, "לא להגיש תביעות אישיות כנגד מי מעובדי המזמין ו/אי מי מעובדי המפקח, וכי כל תביעה שתהא לו אם תהא לו תוגש נגד המזמיו ולא כנגד מי מעובדי המזמין". זאת ועוד, בהתאם לסיפת סעיף 5.3 להסכם, התחייבה המשיבה בשנית, שלא לנקוט בהליכים משפטיים כנגד המבקשים:
"שום דבר האמור בסעיף זה, ושום מעשה או מחדל מצד האדריכל ו/או המפקח, בקשר להפעלת סמכויותיהם על-פ< החוזה, לא יפטור את הקבלן מאחריותו למילוי תנאי חוזה זה ולביצוע העבודות בהתאם להוראותיו. הקבלן לא יוכל לבוא בטענה ו/או בתביעה כלשהי בגין פיקוח ו/או ניהול כושל ו/או לא משביע רצון".

לכאורה, דורשים סעיפי חוזה אלו, הוכחה ופרשנות, לרבות התייחסות לחוקיות הראשון בהם, ואין המקום בשלב מקדמי זה של ההליך, בו לא נבחנות ראיות הצדדים להכריע אודותם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.
הוצאות בסך 4,000 ₪ עפ"י התוצאות.


ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 49978-10/13 שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב נ' תאופיק זידאן בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/10/2014)