פסקי דין על עבד אלפתאח אמין זיאד | פסקי דין על טארק זיאד | פסקי דין על זיאד זיאד |

6117-10/08 א     22/10/2014




א 6117-10/08 עבד אלפתאח אמין זיאד נ' טארק זיאד, זיאד זיאד








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 6117-10-08 זיאד נ' זיאד ואח'







בפני

כב' השופטת
רננה גלפז מוקדי


תובע

עבד אלפתאח אמין זיאד


נגד


נתבעים

1. טארק זיאד
2. זיאד זיאד




החלטה

1.
לפניי בקשת הנתבעים לעיכוב ההליך וזאת עד להכרעה בהליך אחר המתנהל בין הצדדים במסגרת ת.א. 37322-04-14 בבית משפט זה.
בקשה נוספת המונחת לפניי, היא בקשת התובע להקדים ולשמוע את עדותו וזאת מחמת מצבו הבריאותי.
בכתב התביעה מושא תיק זה עותר התובע למתן צו שיחייב את הנתבעים לפנות חמישה מחסנים בנצרת בהם עושים הם שימוש. יצויין, כבר בשלב זה, כי המחסנים בנויים על קרקע המצויה בבעלות משותפת של התובעים, הנתבעים וקרובי משפחה נוספים אשר אינם חלק מהליך זה. לטענת התובע, בין בעלי החלקה קיים הסכם לחלוקת השימוש במקרקעין ומאז שנת 1989 שילמו הנתבעים דמי שכירות לתובע, בין היתר באמצעות אחיו או גיסו, אך חדלו לשלם מראשית שנת 2008.
כתב התביעה נסמך, בין היתר, על הסכם חלוקה אשר אינו חתום על ידי כל בעלי המקרקעין ונטען כי אינו חתום על ידי הנתבעים.

2.
בתיק זה הוגשו כבר תצהירי הצדדים והתיק אמור היה להיקבע לשמיעה, אך הצדדים פנו למגשר אשר הוסכם ביניהם וקיימו הליך גישור במשך תקופה. בסופו של יום, מאחר שהמגשר לא פתר בהצעתו את מכלול המחלוקות, גם אלו החורגות מגדרו של תיק זה, לא הצליחו הצדדים להגיע לפשרה ביניהם. בין לבין נפתח הליך נוסף, המתנהל בין צדדים אלו, אך בו שותפים גם כל יתר בעלי הזכויות בחלקה, הוא הליך פירוק שיתוף במקרקעין. ההליך נפתח בבית משפט זה על ידי התובע בחודש אפריל 2014 (להלן: "תיק פירוק השיתוף").
טענות הצדדים

3.
לטענת הנתבעים, תביעת התובע מבוססת על טענה לבעלות בחנויות ועל הסכם שכירות הנלמד מן הנסיבות. במצב דברים זה, על בית המשפט, קודם שיקבע האם יש לפנות את הנתבעים, לקבוע בשאלת הבעלות על החנויות וזו השאלה המונחת לפתחו של בית המשפט בתיק פירוק השיתוף. יוצא כי המדובר בשאלות זהות, הגם שברי כי בית המשפט הדן בפירוק השיתוף, יידרש, מטבע הדברים, לשאלה זו ביתר העמקה ופירוט. הנתבעים טענו כי המצב המתואר עלול להביא להחלטות סותרות. לפיכך, עתרו הנתבעים לעיכוב הליך זה עד להכרעה בתיק פירוק השיתוף.

4.
התובע טען כי תביעתו מבוססת על סיום יחסי השכירות בין הצדדים. לטענתו, בנה על חשבונו את המושכר, לאחר שניתנה לכך הסכמת אביו ולאור הסכם חלוקת שימוש שנעשה בין האב לבנים. לדבריו, כל יתר הבנים בנו ועושים שימוש במבנים בהתאם לאותה הסכמה, זולת הנתבעים כאן.
לטענת התובע, אין מקום לעיכוב ההליך שכן תביעה זו הוגשה עוד בשנת 2008, הוגשו בה תצהירים והיא אף היתה קבועה לשמיעת ראיות. מועד שמיעת הראיות בוטל לאחר שהצדדים פנו לגישור, אך למרבה הצער, הליך הגישור התארך ובסופו, סירבו הנתבעים להצעת המגשר. התובע טען כי לא ניתן לעכב את ההליך הראשון אשר הוגש, אלא רק את ההליך השני, אך גם לגוף העניין, לטענתו, בית המשפט בתיק זה אינו נדרש להכרעה כוללת, אלא אך ורק להכרעה בשאלת החזקה במושכר, זאת להבדיל מבית המשפט הדן בפירוק השיתוף אשר יידרש לדון במכלול השאלות העולות לצורך פירוק השיתוף במקרקעין. לדברי התובע, בית המשפט בהליך הנדון כאן יידרש להכריע בשאלת החזקה בחנות ובכך יהיה דווקא כדי לקדם את הליך פירוק השיתוף במקרקעין, שכן יהיה בכך הכרעה מחייבת לגבי עניין זה. התובע טען לחוסר תום לב מצד הנתבעים אשר האריכו בזמן הגישור ובסופו של יום, סירבו לפשרה במסגרת הגישור, עוד טענה ב"כ התובע כי מצבו הרפואי של התובע הולך ומתדרדר ועיכוב ההליך יגרום לפגיעה קשה בו, ועוד, הנתבעים יושבים במושכר מאז שנת 2008 ואינם משלמים דבר.
התובע טען כי מבנה החנויות הוקם על ידו, בכספו ובהתאם לתוכניות אשר הוגשו על ידו.
ב"כ התובע אישרה כי מטרתה של תביעת פירוק השיתוף היא להגדיר את החלק של כל אחד מן השותפים במקרקעין, אך לטענתה, עובדת היותו של התובע מחזיק באותם מקרקעין, די בה כדי להקים לו זכות לפנות את הנתבעים מאותו מבנה.
5.
הנתבעים טענו כי המדובר במקרקעין המשותפים למספר בעלים. החנויות המדוברות שייכות, לטענת הנתבעים, לסבא המוריש, והוא אשר בנה אותן. לטענת הנתבעים, זכויותיהם בחנויות נובעות ממכר או ממתנה. ב"כ הנתבעים טען כי התקדמות בהליך זה, ללא קשר להליך פירוק השיתוף המתנהל בין הצדדים, עלולה להביא להכרעות סותרות והציע כי הנתבעים יוותרו, לעת עתה, בחנויות, אך יתחייבו לפנותן ככל שייקבע, במסגרת ההליך האחר, כי הן שייכות לתובעים. התובעים סירבו לכך.

המצב המשפטי

6.
העיקרון

של
lis alibi pendens
או

״העניין

תלוי

ועומד״, קובע כי ניתן להעמיד את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד

הליך

אחר

בין

בעלי

הדין.
סמכות בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות היא סמכות שבשיקול דעת. השאלה האם לעכב הליך תוכרע לאחר בחינת שיקולי יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו ע"א 9/75
אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל
, פ"ד כט(2) 477).
המטרה היא למנוע הכבדה מיותרת על הצד שכנגד ולמנוע הטרדת בית המשפט בהליך כפול. אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מלאה בין כל העניינים שעשויים להידון בשתי התובענות, אלא די בכך שבשתיהן עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה.

(ראו גורן,
"סוגיות בסדר דין אזרחי",
מהדורה עשירית, עמ' 116-117).
בין היתר, צריך לשקול גם האם לתובע עלול להיגרם נזק אם יעוכב ההליך.

7.
ככלל, יעוכב ההליך המאוחר בזמן (ד"ר נ. זלצמן,

"מעשה
-
בית
-
דין

בהליך

אזרחי",
בעמ' 105), אולם אין הדבר מונע, בנסיבות המתאימות, עיכוב הליך המוקדם בזמן ועיון בפסיקה מלמד כי בנסיבות המתאימות, ניתנו החלטות שכאלה (ראו לעניין זה הערתו של כב' הנשיא גרוניס ברע"א 346/06
ד"ר חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ
(14.5.06)).
מטבע הדברים, יש הגיון מובנה בעיכוב ההליך המאוחר מפני ההליך המוקדם, אולם יש לבחון את מכלול הנסיבות ובעיקר, כך נראה, האם בהכרעה שתינתן בהליך האחד, יש כדי לייתר את ההליך האחר.
כך גם יש משמעות לשאלה מי מן הצדדים פתח בהליך הראשון ומי בשני, מעורבותם האפשרית של צדדים נוספים, השלב הדיוני בו מצויים התיקים ועוד.
מן הכלל אל הפרט

8.
בתיק פירוק השיתוף 15 בעלי דין - 6 תובעים ו- 9 נתבעים. רק שלושה מכל אלו הם בעלי דין בהליך זה שבפני
י.
לצורך הכרעה בתביעה המונחת כאן בפני
י, נדרשת הכרעה בשאלה המהותית בדבר זכויותיהם של הצדדים בחנויות העומדות בבסיס המחלוקת.
כאמור, בתיק המונח בפני
י, לא מצויים כל הצדדים שעשויים להיות רלוונטיים להכרעה זו. הם כולם מצויים בתיק פירוק השיתוף, אך לא כאן. יוצא כי ההכרעה שעשויה להתקבל כאן, לא תוכל לחייבם. בנוסף, קיים קושי בבירור ובקביעת ממצאים של ממש בהליך מבלי שכל הנוגעים בדבר ייטלו בו חלק וימסרו גרסתם וטענותיהם ביחס לחנויות המריבה.

9.
במקרה כאן אין המדובר בבעלי דין שונים שיזמו את ההליך. המדובר באותו תובע ממש, אשר בחר בתחילה לעתור רק לפינוי ובהמשך, להגיש תביעה נוספת, ביוזמתו, זאת לאחר, שלטענתו, בוצעה בניה ללא היתר החורגת מן ההסכמות שהיו, לטענתו, בעבר.
ויודגש, עיון בתיק מלמד כי כבר עם פתיחת התיק, במסגרת הבקשה למחיקת כותרת מיום 30.11.08, טענו הנתבעים כי יש לפעול בערוץ החוקי לפירוק השיתוף במקרקעין וכך יבוא על פתרונו גם סכסוך נקודתי זה.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה בתיק, מיד לאחר שהועבר לשמיעה בפני
י ממותב קודם, בראשית שנת 2012, טען, שוב, ב"כ הנתבעים, כי יש לפרק את השיתוף וכי זהו הערוץ הנכון לפעול בו, אולם גם אז, לא ננקט הליך מתאים.
יש להצר על כך שאיש מן המעורבים לא מצא לנכון לפעול לפירוק השיתוף לפני שנים, או לכל הפחות, בעת שהוגשה תביעה זו. הטענה הועלתה מיד והמשיכה להישמע, אך לשוא. דומה כי גם התובע הגיע לאותה המסקנה ממש, שעה שבחר לפתוח בהליך של פירוק שיתוף, גם אם בשלב מאוחר.
מטבע הדברים, המחלוקת בתיק פירוק השיתוף רחבה הרבה יותר מזו המונחת כאן לפניי, וברי כי כוללת היא גם את הסוגיה כאן שהרי לקביעה למי שייכות החנויות בשטח בו נבנו, יש משמעות בתיק פירוק השיתוף. באותו תיק, לצורך הכרעה וחלוקת המקרקעין בין הבעלים השונים, יידונו כל הסוגיות ובכלל זה ההסכמות הנטענות, גם אלו שנטען כי נעשו לפני שנים רבות, ותינתן הכרעה שיפוטית אשר עתידה להכריע בסכסוכים.
יוצא כי קיים חשש של ממש כי תחת ידי שני המותבים הדנים בשתי התביעות, ייצאו הכרעות סותרות והקושי המשמעותי יותר המתווסף לכך, הוא כי בהליך הנדון בפני
י לא נמצאים כל אותם צדדים רלוונטיים. במצב דברים זה, גם אם יוכרע תיק זה קודם לתיק פירוק השיתוף, הוא יוכרע מבלי שיישמעו עמדות כל יתר הבעלים במקרקעין ואין הגיון בהליכה בנתיב זה.

10.
שבתי ובחנתי את התיק, בעיקר על רקע העובדה כי הליך זה שבפני
י נפתח שנים קודם לתיק פירוק השיתוף ולכאורה, הוא שצריך להתברר קודם לכן. ואולם, בנסיבות כאן, מאחר שתיק פירוק השיתוף דורש בירור והכרעה בין היתר בסוגיה הנדונה כאן, כאשר בפני
אותו מותב יהיו לבטח ראיות רבות וטיעונים רבים מאלו שיובאו בהליך זה לו שותפים רק חלק מן הצדדים, דומה כי בית המשפט כאן עלול להגיע להכרעה שאינה מביאה בחשבון את מכלול השיקולים הנדרשים.
ערה אני לכך שבירורו של תיק פירוק השיתוף עלול לארוך זמן, אולם איני רואה פתרון נכון יותר, אשר ימנע הכרעות חלקיות וסותרות בין המותבים וכאמור, יש להצר על כך שהתובע בחר רק לאחרונה לפעול לפירוק השיתוף, כאשר לפני שנים, עם הגשת התביעה ולאורך תקופת ניהולה, הועלה עניין הצורך בפירוק השיתוף, פעם אחר פעם.
מעבר לכך, ברי כי להכרעת בית המשפט בתיק פירוק השיתוף, השפעה ברורה על השאלה האם יידרש המשיך בירורו של ההליך כאן.

11.
שקלתי בכובד ראש טענות התובע, גם את מצבו הבריאותי כפי שנטען בפני
י בבקשה להקדים ולשמוע את עדותו, עוד קודם לעיכוב ההליך. בסופו של יום, הגעתי למסקנה כי משעה שבית המשפט בתיק של פירוק השיתוף הוא שצריך להכריע במחלוקת העובדתית כחלק מן המחלוקות המונחות בפני
ו, אין טעם בשמיעת עדותו של התובע בשלב זה, בתיק זה ואין מנוס אלא לעכב את ההליך כאן, עד אשר יבוצע פירוק השיתוף. כמובן שהתובע יוכל לעתור להקדמת שמיעת עדותו במסגרת התיק האחר.

לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליך עד להכרעה בתיק פירוק השיתוף.
עם קבלת הכרעה בתיק פירוק השיתוף, יודיע התובע על כך והתיק כאן ייפתח בהתאם.
המזכירות תעדכן את התיק.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 6117-10/08 עבד אלפתאח אמין זיאד נ' טארק זיאד, זיאד זיאד (פורסם ב-ֽ 22/10/2014)