פסקי דין על המערערת פנחס מזרחי המשיבבפני הנשיא (אדלר) | פסקי דין על המשיבבפני הנשיא (אדלר)

05/01     05/01/1999




דבע 3-127/נו אוריינט קולור יצור והפקה (1989) בע"מ נ' פנחס מזרחי




בבית הדין הארצי לעבודה דב"ע נו3-127/
אוריינט קולור יצור והפקה (1989) בע"מ
המערערת
פנחס מזרחי
המשיב
בפני
הנשיא (אדלר
), השופטת ברק
, השופט פליטמן

נציג עובדים (שמר), נציג מעבידים (דודאי)

בשם המערער : עו"ד בנימין כהן

בשם המשיבה: עו"ד חן סומך
פ ס ק ד י ן

השופטת אלישבע ברק

האם היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב אשר הצדיקה את התפטרותו תוך קבלת פיצויי פיטורים. אין מחלוקת שתנאי עבודתו של המשיב שונו ושהוא חדל לעסוק בשיבוץ עובדים לעבודה. השאלה אם יש לראות בכך הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה בפיצויי פיטורין, כפי שקבע בית הדין האזורי, מפי השופט רמי כהן ונציג ציבור מר אלרואי (בתב"ע נג3-249/).
שאלה אחרת מתעוררת בענייננו, והיא דיונית - האם בית הדין רשאי לפסוק בעילה שונה מזו שנרשמה בפלוגתאות.
העובדות
המשיב עבד אצל המערערת החל מיום 22.8.1988 עד ליום 11.8.1992 עת התפטר בעבודתו. המשיב הועסק במערערת כמלקט תמונות. בחודש יולי 1991 הוסף לו תפקיד נוסף, והוא אחראי על שיבוץ העובדים הסטודנטים. היו שני אחראים משבצים. כאחראי שיבוץ עובדים הוא קיבל פרמיה בנוסף למשכורתו. על פי המוסכם בין הצדדים כלל השכר דמי הבראה והוצאות נסיעה.
ביום 15 ליוני, 1992 פנה המשיב למנכ"ל המערערת והסב את תשומת לבו ל

פסק דין
של בית הדין הארצי לעבודה בעניינה של אריינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ (דב"ע שן1-7/ אליקים הדי - אוריינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ, פד"ע כ"ג, 45). על פי

פסק דין
זה גם עם עובד מתקבל לעבודה כאשר מוסכם כי שכרו יכלול את שני הרכיבים האמורים, יש לעדכנם כאשר עולים התעריפים. לאור פסק הדין ביקש המשיב כי שכרו יעודכן בהתאם לעליית סכום דמי ההבראה ועליית הוצאות הנסיעה. ביום 7 ביולי 1992, משלא קיבל המשיב תשובה למכתבו זה, שלח המשיב תזכורת למערערת. ביום 21 ביולי, 1992 כתב המשיב למנכ"ל המערערת מכתב שכותרתו היא "ביטול משרת אחראי" בו נאמר כי ביום 16.7.1992 נערכה פגישה בינו לבין מר יקי אקרמן, מנהל מחלקת מחשב.

"במהלך הפגישה נאמר לי כי פוטרתי ממשרת האחראי במחלקת הסטודנטים מאחר 'ועקב דרישתך להפרשי שכר הנך גורם למוטיבציה שלילית לעובדים' ועקב זאת תבוטל התוספת במשכורתי ושאר ההטבות הנלוות בגין עבודתי כאחראי.
הנני מפנה את תשומת לבך לכך שבמידה והחל ממשכורת חודש יולי ינוכה השכר בגין עבודתי כאחראי אראה בצעד זה הרעה מוחשית בתנאי עבודתי.
במידה ולא תחזור בך מהחלטתך הנני מודיע לך כי נסיבות אילו ימנעו ממני את המשך עבודתי בחברה ובעקבות זאת אפנה לערכאות משפטיות לקבלת סעד משפטי".

מר אקרמן אמר למשיב שאין בדעת המערערת לעדכן את דמי ההבראה והוצאות הנסיעה וכן שהוא מועבר מתפקיד אחראי בגלל דרישתו זו לעדכון הסכומים.
ביום 11 באוגוסט 1992 כתב המשיב מכתב התפטרות המופנה למנכ"ל המערערת בהסתמכו על מכתבו האחרון הנ"ל מיום 21 ליולי 1992. במכתבו מציין המשיב כי במשכורת יולי, אותה קיבל ב9- לאוגוסט 1992, לא קיבל את מלוא תוספת דמי הניהול אותה קיבל קודם לכן בעבודתו כאחראי מחלקה. זו הופסקה מיד עם הדחתו מתפקידו ביום 15 ביולי, 1992. בכך הוא רואה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו על פי סעיף 11א לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג1963-. לאור זאת תבע המשיב תשלום פיצויי פיטורין וכן את יתר התשלומים שעדיין לא קיבל - כגון, דמי הבראה והוצאות נסיעה. על מכתבו זה של המשיב הגיבה המערערת במכתב, לפיו מכתב ההתפטרות אינו בתום לב באשר למיטב ידיעתה המשיב התקבל לעבוד במשרד רואי חשבון, "...דבר אשר בגינו נבצר ממך להמשיך את עבודתך אצל הח"מ". יש לציין כי מתצהירו של המשיב עולה שהוא החל לעבוד במשרד רואי חשבון כמתמחה החל מיום 1.12.1991, למעלה משמונה חודשים לפני האירועים המתוארים תוך שהוא יידע על כך את המערערת וכן מסר לה את כל הנתונים לצורך תאום מס.
הבאתי בפירוט את ההתכתבויות הרלוונטיות בין הצדדים, מאחר וטענתה העיקרית של המערערת בפני
נו היא, כי המשיב לא התפטר בגין העברתו מתפקידו כאחראי, אלא בגין אי עדכון דמי הבראה והוצאות נסיעה בלבד. על כן לא היה מקום להוספת עילה נוספת על ידי בית הדין האזורי. המערערת גם טוענת שהלכה למעשה לא היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב.
בית הדין האזורי בחן היטב את חומר הראיות, והגיע למסקנה שאכן היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב בכך שהופסקה עבודתו כאחראי על שיבוץ. אבחן את טענות המערערת באשר לסיבת העברתו מתפקידו של המשיב, ואת מסקנות בית הדין האזורי.

טענות המערערת והחלטת בית הדין האזורי
א. הפחתה משמעותית בימי העבודה
אחת מטענות המערערת היתה, שהמשיב הפחית בצורה משמעותית את מספר ימי העבודה בתקופה האחרונה ושעל כן הוא הועבר מתפקידו כאחראי משבץ. בית הדין האזורי דחה טענה זו. הוא בחן את ממוצע ימי העבודה והגיע למסקנה שלא חלה הפחתה משמעותית בימי העבודה של המשיב מאז הפך לאחראי על השיבוץ. על כל פנים קובע בית הדין האזורי, והדבר מקובל עלי, שלאחר כארבע שנות עבודה זכאי עובד לקבל התראה מסודרת על כוונה להעבירו מתפקיד, גם אם הנימוק הוא הפחתת ימי העבודה. לא נטען ולא הוכח שהיתה התראה כזו.

ב. אי קיומה של מחלקת סטודנטים
המערערת טענה, כי כלל לא קיימת מחלקת סטודנטים ועל כן לא היה המשיב אחראי לשיבוץ בה. דבר זה נסתר מניה וביה בתלושי השכר שבסימון ה"מחלקה" נרשם בכולם "הוצאה - גימור - סטודנטים".

ג. עבודתו של המשיב במשרד רואי חשבון
עמדתי על כך, שאין לקבל את טענת המערערת שהמשיב הועבר מתפקידו משום שעבד במשרד רואי חשבון. הדבר אירע למעלה משמונה חודשים קודם לכן, והדבר היה ידוע למערערת. היה עליה לפחות להתריע ולאמר למשיב כי הדבר מפריע לתפקידו כאחראי משבץ, ולאפשר לו להתמודד עם טענה זו.

ג. תפקיד אחראי משבץ אינו בעל משמעות ולא חל שינוי השכר
המערערת גם טענה כי תפקידו של המשיב כמשבץ אחראי לא היה תפקיד בעל משמעות. עולה מחומר הראיות ואין מחלוקת על כך, שהיה למשיב תפקיד נוסף, מעבר לתפקידו בליקוט תמונות אותו הוא ביצע יחד עם עוד אדם כשהם מתחלפים ביניהם, ושבגינו הוא קיבל פרמיה נוספת על שכרו. מנכ"ל המערערת העיד שהתפקיד שהיה למשיב בשנה האחרונה אכן היה תפקיד אחראי, ולמסקנה זו הגיע בית הדין האזורי.

ד. עילת התביעה לא היתה העברת המערער מתפקידו אלא אי עדכון התוספות להן היה זכאי
טענה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי. המשיב ציין במכתביו כי הוא הועבר מתפקידו בגין דרישתו לעדכון התוספות לשכר. הדבר נאמר לו במפורש על ידי מר אקרמן. נאמר לו שבדרישתו זו הוא גורם למוטיבציה שלילית בין העובדים. ואכן מיד לאחר דרישתו הועבר המשיב מתפקידו. בכך רעה המשיב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וזו עילת התביעה.

חריגה מעילת התביעה והפלוגתא - האם היתה מחלקת סטודנטים
טענת המערערת היא, שהפלוגתא בין הצדדים היתה אם בכלל קיימת מחלקת סטודנטים שאם לא כן לא היה המערער אחראי שיבוץ במחלקה זו. לטענתה יתכן שפסק הדין היה נכון לו היתה במערערת מחלקה מיוחדת של סטודנטים וכל תפקידו של המשיב היה שיבוץ עובדים. בית הדין האזורי קבע כי

"לטעמנו כפי שנבהיר להלן, אין כל חשיבות, במקרה דנן, אם היתה מחלקה בשם 'מחלקת סטודנטים' במבנה הארגוני של הנתבעת. כל שראוי לבחינה ולבדיקה הוא: האם התובע נדרש לבצע תפקיד מיוחד ('האחראי') אשר בגינו קיבל הטבות".
ראשית יש לציין, כאמור, שבכל תלושי השכר מוזכר כי המשיב עבד במחלקת סטודנטים. אך גם אלמלא כך לא נראית לי טענת המערערת, ונראית לי קביעת בית הדין האזורי לפיה שאין רלוונטיות לשאלה אם היתה מחלקת סטודנטים אם לאו. יש לברר אם הלכה למעשה היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב. אין מחלוקת שהמערער הועבר מתפקידו. מה חשיבות יש לשאלה כיצד מכונה המחלקה שמתפקיד האחראי המשבץ בה הוא הועבר.

המערערת ידעה מהוא גדר המחלוקת
היה ידוע למערערת מהו גדר המחלוקת ועל שום מה טוען המשיב להתפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. בכל מכתביו מציין המשיב כי הוא הועבר מתפקידו בגלל דרישתו לתיקוני שכר. במכתב שנכתב טרם התפטרותו הוא התריע על כך שיש הרעה מוחשית בתנאי עבודתו בגין העברתו מתפקידו. הוא אפשר למערערת לתקן זאת מיד. במכתב פרישתו הוא ציין את הנימוק להתפטרותו בהסתמכו על מכתבו הקודם בו ציין כי נאמר לו שסיבת העברתו מהתפקיד היא דרישותיו. המשיב כתב שאם המערערת לא תחזור בה מהעברתו מהתפקיד יראה בכך הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. במכתבו גם ציין המשיב שהעברתו מהתפקיד פגעה בשכרו כעולה מתלוש השכר האחרון בכך שהוקטנה הפרמיה שקיבל בגין היותו אחראי משבץ. בבקשתו לעיקול זמני ציין המשיב כי המערערת החליטה להענישו על ניסיונו למימוש זכויותיו.
ברור מכל חומר הראיות שזו היתה סיבת העברתו מהתפקיד, נציג המערערת אמר זאת בפה מלא. למערערת היה הדבר ידוע שהמשיב טוען שאם הדבר לא יתוקן הוא יפרוש בטענה של הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ואכן כך עשה וכך טען. אין על כן חשיבות לשאלה אם התפקיד נעשה במחלקת סטודנטים או במחלקה אחרת כלשהי. למשיב היה תפקיד מסוים שנלקח ממנו מבלי להתריע על כך ומנימוק פסול, כשהנימוק הוא שהמשיב עמד על זכויותיו.

סנקציה בגין עמידה על זכויות
הנימוק להעברתו של המשיב מתפקידו פסול הוא. ההלכה הפסוקה מציינת שוב ושוב שהתוספות הנלוות אינן תוספת לשכר אלא הטבה שמבקשים לתת לעובדים תוך כדי עבודתם (דב"ע שן3-74/ מיכאל זדה - שולמית ואברהם לור, פד"ע כ"א 475). על כן עליהם לעמוד על זכותם בעת עבודתם ולא לתבוע תוספות כספיות לאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד. אלא שלעתים קרובות, והמקרה שבפני
נו יוכיח זאת, כאשר עובדים תובעים את זכויותיהם הסוציאליות הנלוות, הם נתקלים במעבידים המטילים עליהם סנקציות בגין דרישותיהם או מפטרים אותם בגין כך. תפקידנו על כן הוא להגן על עובדים הנפגעים בגין תביעותיהם לזכויות.
האם הרעה מוחשית
טענה נוספת בפי המערערת, לפיה לא היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב. לטענתה עצם העברת תפקיד השיבוץ לעובד אחר אין בה הרעה מוחשית. לא היה זה תפקידו היחיד של המשיב.
אין לקבל טענתה זו. אין לכך חשיבות אם היה זה תפקידו היחיד אם לאו. למעביד זכות, פררוגטיבה, לנהל את מפעלו כראות עיניו. אין לו פררוגטיבה לנהלו בחוסר תום לב. למערער היה תפקיד נוסף שנלקח ממנו בגין עמידתו על זכויותיו הסוציאליות. כל הנימוקים האחרים אינם נכונים כפי שהראיתי. נוסף לכל הראיות הרי נאמר למשיב מפורשות שהנימוק להעברתו מתפקידו הוא דרישותיו - המערערת הודיעה למשיב כי הוא מועבר מתפקידו מאחר והוא גורם בדרישותיו לדמורליזציה בין העובדים.
עמידה על זכויות לא רק שאין בה לגרום לדמורליזציה בין העובדים, אלא שסנקציה כנגד העומד על זכויותיו מרפה את ידי העובדים מלעמוד על זכויותיהם. על כן אין לאפשר למעביד לנקוט באמצעים כתגובה על עמידת עובד על זכויותיו.
זאת ועוד. למעביד זכות בקניינו. זכותו היא לעשות בו על פי מיטב הבנתו. זכותו לשנות את תפקידם של עובדיו. אך הפררוגטיבה הניהולית אינה חסרת גבולות, אינה מוחלטת. על מעביד המשנה את תפקידם של עובדיו לנהוג בתום לב ובצורה סבירה. המערערים טוענים ששכרו של המשיב לא נפגע. לא די בכך ששכרו של עובד לא נפגע. נטילת תפקיד אחראי מעובד, ומנכ"ל המערערת העיד כי אכן מדובר בתפקיד אחראי, כך שנשאר לו אך התפקיד הטכני אותו ביצע, היא פגיעה לא סבירה בעובד גם אם השכר לא נפגע. שכר אינו חזות הכל. סיפוק בעבודה הוא יסוד החשוב לעובד. מעבר לכך על מעביד המשנה את מהות התפקיד של עובד, ובודאי מעביד המסיר מעובד תפקיד אחראי, להודיע על כך לעובד בטרם יעשה זאת ולתת לו שימוע. אי אנו דנים במשפט מנהלי, אך גם במשפט הפרטי נובעת חובה זו מכוח עקרון תום הלב.
הנה כי כן, דין הערעור להדחות משום שבנקיטת סנקציות כאשר עובד עומד על זכויותיו יש משום הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד. הסנקציה היתה הורדת אחד מתפקידיו של המשיב.
גם אם שכרו של המשיב לא נפגע, כטענת המערערים, הרי יש בעצם הסנקציה כמו גם בהורדת תפקיד של אחראי, משום הרעה מוחשית.
בית הדין הארצי עמד על כך כי כל פגיעה בשכר מהווה הרעה מוחשית שכן אין לך דבר מוחשי יותר בתנאי העבודה מאשר השכר (דב"ע שם3-62/ לוי קופ' - אברהם ציטרום - לא פורסם). אף בענייננו שכרו של המשיב נפגע בכך שנשללה ממנו הפרמיה שקיבל בגין תפקיד אחראי השיבוץ.
מעל הכל יש להוסיף שדי באי תשלום תנאים סוציאליים הנדרשים על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי וצווי הרחבה לרבות אי עדכון תשלומם על מנת לראות בהתפטרות עובד התפטרות מחמת הרעה מוחשית (דב"ע לב3-39/ ישעיהו גני - שבתאי גני, פד"ע ד', 216, 219).

לאור כל האמור נדחה הערעור. בנסיבות העניין תשלם המערערת למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000.- ש"ח בתוספת מע"מ תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ז בטבת, ה'תשנ"ט (5.1.1999)
____ _____ ____ ________ _________
נשיא שופטת שופט נציג עובדים נציג מעבידים
- 10 - דב"ע נו3-127/








דבע בית הדין הארצי לעבודה 3-127/נו אוריינט קולור יצור והפקה (1989) בע"מ נ' פנחס מזרחי (פורסם ב-ֽ 05/01/1999)