פסקי דין על עירית נתניה - בנייה | פסקי דין על רון שמואל | פסקי דין על מיטל מרסל שמואל |

8820-03/13 תוב     19/10/2014




תוב 8820-03/13 עירית נתניה - בנייה נ' רון שמואל, מיטל מרסל שמואל




לך






בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה
תו"ב 8820-03-13 עירית נתניה - בנייה
נ' שמואל ואח'


19 אוקטובר 2014





בפני
כב' השופטת בדימוס ריבי צוק



המאשימה
עירית נתניה - בנייה

נגד

הנאשמים
1. רון שמואל

2. מיטל מרסל שמואל


<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד פלד
הנאשמים בעצמם

גזר דין

1.
הנאשמים מוחזקים כבעלים של בית מגורים ברחוב מוהליבר 13, נתניה (להלן: "המקרקעין"), ובעלי היתר בניה מיום 21.8.11 להריסתו של בית קיים והקמתו של בית חדש, הכולל מרתף בשטח של 62.75 מ"ר (להלן: "ההיתר").
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבודות במקרקעין שלא בהתאם להיתר ובלא היתר בשל ביצוען של עבודות בניה במקרקעין
(להלן: "עבודות הבניה"). עבודות הבניה בוצעו במהלך שנת 2012 ועד פברואר 2013 או בסמוך לכך, והן כוללות:
1.1
הגדלה של שטח המרתף הכלול בהיתר בצידו המזרחי בשטח של כ- 125 מ"ר (להלן: המרתף"), תוך חלוקתו של השטח הנוסף לשתי יחידות נפרדות הכוללות כניסות נפרדות, מטבחים, שירותים ומקלחות.
1.2
בצד צפון מערב של המקרקעין, בריכת שחיה בשטח של כ-38 מ"ר.
1.3
בחזית דרומית, בקומת הקרקע סגירת דלת עם קירות בלוקים.

תמונות בהן נראות עבודות הבניה הוגשו וסומנו מוצג ת/1.

2.
בטיעון לעונש על ידי המאשימה נטען:
2.1
בביקורות שנערכו במרץ ובאפריל 2014 נמצא כי דלת הכניסה לאחת היחידות נאטמה בקיר וצופתה בחיפוי בו מצופה בית המגורים. היחידה השניה נסגרה במחיצה ואין אליה גישה.

נטען כי חרף האמור לעיל אין לראות את הנאשמים כמי שהסירו את פירות העבירה, שכן לצורך כך יש להבטיח מילוי בעפר של נפח הבניה החורגת, שאלמלא כן, ניתן בקלות לחזור ולעשות שימוש בחריגות הבניה, ובלשון הטוען אין מדובר בפעולה השקולה להריסה כי אם בפעולה שהינה במהותה הסתרה של עבודות הבניה.
2.2
הנאשמים הגישו תוכנית שינויים, שנכון למועד הטיעונים לעונש נטען כי אינה מקודמת, טרם ניתן היתר כמבוקש, ובכל מקרה המרתף המבוקש על פי התוכנית כאמור אינו תואם את המרתף הקיים במציאות, חריגות הבניה נשוא כתב האישום שבפני
.

3.
בנסיבות שפורטו לעיל עתרה המאשימה להוצאתו של צו התאמה להיתר ולצו איסור שימוש במבנה שבמקרקעין ליותר מיחידה אחת, ואת רישומה של הערה על כך בפנקסי לשכת רישום המקרקעין, וכן להטלתו של קנס כספי על כל אחד מהנאשמים (כאשר נטען כי מתחם הענישה ההולם הינו קנס כספי כולל בטווח שבין 35,000 ל-20,000 ש"ח), ולמתן התחייבות להימנע מעבירה על ידי כל אחד מהנאשמים.

4.
בטיעונם של הנאשמים לעונש נטען:
4.1
הנאשמים הורים לארבעה ילדים, והנאשם מפרנס יחיד. הנאשמים בנו את בית המגורים במשך מספר שנים, מתגוררים בו כשנה, נקלעו לחובות כספיים כתוצאה מהבניה ונאלצים למכור את ביתם.

4.2
המרתף נבנה כולו בתוך קונטור בית המגורים, תוך ניצולו של חלל שנוצר, לדברי הקבלן המבצע כתוצאה מחיזוקים שנדרשו.
4.3
הנאשמים הודו בביצועה של עבירת הבניה ללא צורך בשמיעת ראיות, מודים בטעותם ומבקשים לתקנה. בהמשך לכך אטמו את יחידות הדיור שנבנו והגישו בקשה לתוכנית שינויים הנמצאת בטיפול.

5.
בטרם גזירת דינם של הנאשמים אבהיר את השיקולים שהנחוני במתן גזר הדין.
5.1
היקפה של חריגת הבניה במרתף ויצירתן של שתי יחידות דיור נוספות בבית המגורים מציבה את העבירה שנעברה על ידי הנאשמים ברף עבירות הבניה החמורות.
5.2
בהיות הנאשמים בעל ואישה המנהלים חיים משותפים ומהווים "יחידה כלכלית אחת" אני סבורה כי יש להטיל קנס ההולם את הנסיבות, ולחלקו ביניהם בחלקים שווים.
5.3
לא ראיתי לנכון ליתן משקל מכריע לטענות הנאשמים ביחס למצוקתם הכלכלית, שהינה לכאורה תוצאה של פעילותם להבדיל ממכת גורל, אסון שפקד אותם או בעיות בריאות קשות וכיוצא באלה.
5.4
אני מקבלת את טענת הנאשמים כי בהתנהגותם גילו הודאה בטעותם, הן בניהולו של ההליך המשפטי בו הורשעו על פי הודאתם והן באטימתה של חריגת הבניה באופן שאין עוד גישה לתוספת השטח שנבנתה במרתף. גם אם לצורך ביצוע הצו יש לחייב את מילויו של החלל שנוצר, לצורך גזירת הדין יש לראות בנאשמים כמי שהסירו את פירות העבירה.

אני ערה לקושי המעשי עליו מצביעה המאשימה אך סבורה שבידי הועדה הסמכויות והאמצעים לערוך ביקורות מתאימות, וברי כי כל ניסיון לחזור על עבירת הבניה בה הורשעו הנאשמים יהווה הפרה של צו ההתאמה להיתר, ומטעם זה גם החמרתי בענישה הצופה פני עתיד.

6.
בהמשך לכל האמור לעיל
הנאשמים יישאו בעונשים הבאים:
6.1
ניתן בזאת צו התאמה להיתר הבניה הנזכר בכתב האישום אשר ייכנס לתוקף בתום 12 חודשים מהיום, אלא אם יינתן היתר בנייה כדין עד לאותו מועד.
6.2
ניתן בזאת צו האוסר על השימוש במבנה שבמקרקעין ליותר מיחידת דיור אחת וכן בכל שימוש ביחידות הדיור במרתף שנאטמו, וזאת כל עוד לא ניתן היתר בנייה כדין לשימוש כאמור. צו איסור השימוש דלעיל יכנס לתוקף בתוך שלושים יום מהיום.
6.3
הערה על קיומו של צו ההתאמה להיתר וצו איסור השימוש כאמור לעיל תירשם בפנקסי לשכת רישום המקרקעין.
6.4
קנס כולל בסכום של 15,000 ₪ בו יישאו הנאשמים בחלקים שווים.

כל אחד מהקנסות דלעיל ישולם בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1.12.14. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.
6.5
כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות כספית בסך של 15,000 ₪ לתקופה של שנתיים מיום כניסתו לתוקף של צו ההתאמה להיתר כאמור בסעיף 6.1 לעיל, שלא יעבור עבירה על פרק י לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, בנסיבות שיש בהן עשיית שימוש בקומת המרתף שלא בהתאם לתנאי ההיתר.

כתבי ההתחייבות כאמור יחתמו במזכירות בית המשפט, בתוך שבעה ימים מהיום, ואם לא ייעשה כן יאסר הנאשם הנוגע בעניין לתקופה של 21 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ה, 19/10/2014 במעמד הנוכחים.


ריבי צוק
, שופטת בדימוס







תוב בית משפט לעניינים מקומיים 8820-03/13 עירית נתניה - בנייה נ' רון שמואל, מיטל מרסל שמואל (פורסם ב-ֽ 19/10/2014)