Google

ניצן פרימור - אברהם שגב

פסקי דין על ניצן פרימור | פסקי דין על אברהם שגב

45840-02/14 תק     26/10/2014




תק 45840-02/14 ניצן פרימור נ' אברהם שגב








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה


26 אוקטובר 2014

ת"ק 45840-02-14 פרימור נ' שגב




בפני

כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור


תובע

ניצן פרימור


נגד


נתבע

אברהם שגב




פסק דין


בפני
תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 17.12.13 ברחוב אירוס הארגמן בנתניה (להלן: "התאונה") תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 74-999-13 אשר היה נהוג בידי עובדו גורטין יגאל (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מספר רישוי 79-417-25 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע") .

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
א. נזק לרכב על פי דוח שמאי בסך של- 9,133 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של- 1,003 ₪.
ג. ירידת ערך הרכב בסך של- 1,500 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.

התובע העיד כי הינו הבעלים של רכב התובע אשר ביום התאונה היה נהוג על ידי גורטין יגאל. רכב התובע היה מעורב בתאונה בה פגע רכב הנתבע מסוג מונית ברכב התובע ונגרמו נזקים כמפורט במסמכים שצרף לתביעתו להוכחת נזקיו וכדבריו:
"אני הבעלים של רכב שמספר הרישוי 7499913, זה רכב מסוג אופל, ביום 17.12.13 נהג ברכב שבבעלותי מר גורטין יגאל הוא נהג ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. הרכב שבו נהג גורטין יגאל שהוא בבעלותי כאמור היה מעורב בתאונה ברח' אירוס ארגמן בנתניה באופן שרכב שמספר הרישוי 7941725 מסוג מונית פגע בחלק האחורי של הרכב שלי ונגרמו נזקים. הנזק לרכב שלי על פי דו"ח שמאי הוא 9,133 ₪. ירידת ערך 1,500 ₪, שכ"ט שמאי 1,003 ₪ ובסה"כ 11,636 ₪. אני מבקש לחייב את הנתבע בתשלום הנזק שנגרם לרכב שלי בצירוף ריבית, הצמדה והוצאות. אני לא קיבלתי את סכום הנזק הזה מהנתבע ולא מאף גורם אחר".





התובע לא נחקר בחקירה נגדית.

גורטין יגאל אשר נהג ברכב התובע ביום התאונה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:
"ביום 17.12.13 בשעה 18:00 לערך, נהגתי ברכב של המעביד שלי שהוא פרימור ניצן, רכב שמספרו 7499913. נהגתי ברכב האמור ברח' אירוס הארגמן בנתניה ועצרתי ליד בית מס' 14 ששם אני מתגורר ועשיתי זאת כדי לאסוף את הילדים שלי ועוד שכנה מלווה כדי לאחר מכן לנסוע להצגה. אחרי שאספתי את הילדים שלי ואת השכנה, כולם נכנסו לרכב ואני התחלתי בנסיעה כשאני רוצה לבצע סיבוב פרסה ולהסתובב חזרה לרח' אירוס הארגמן לכיוון המנוגד לכיוון שהייתי קודם. השלמתי לבצע את סיבוב הפרסה והרכב שלי היה כבר בכיוון הנגדי לכיוון שממנו הגעתי ונסעתי ברח' אירוס הארגמן כ-100 מטרים בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי בכביש הישר קדימה ואז בלמתי את הרכב בבלימת חירום רגלית, כלומר לחצתי על דוושת הבלם לבלימת חירום כי חתולה קפצה לכביש מצד ימין כיוון נסיעתי מהמדרכה לכיוון הכביש. אני רוצה לציין שעוד כשביצעתי את סיבוב הפרסה, ראיתי את הנתבע כשהוא נוהג במונית מהכיוון הנגדי שאליו אני למעשה הסתובבתי והוא היה במרחק ממני, אם כי חשתי שהוא נוסע במהירות. כפי שציינתי לאחר שנסעתי כ-100 מטר בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ברח' אירוס הארגמן, לפתע חתול קפץ לכביש מהמדרכה שבצד ימין הדרך לכביש ולכן אני עצרתי בלימת חירום
ואז המונית שמספרה 7941725 פגעה ברכב שבו נהגתי מאחור ונגרמו נזקים. מדובר במונית שהייתה נהוגה על ידי הנתבע שגב אבי כפי שביררתי את שמו לאחר התאונה. נהג המונית היה מאוד נסער אחרי התאונה והוא שאל אותי למה אני עצרתי פתאום באמצע הנסיעה ואני הסברתי לו מדוע בלמתי בלימת חירום ואני עניתי לו שגם אם בלמתי בלימת חירום בגלל מה שקורה בכביש, אז הוא צריך לשמור מרחק כדי שהוא יוכל לעצור בזמן ולא לפגוע ברכב שלי מאחור. רח' אירוס הארגמן הוא רחוב שקט שיש בו ילדים וצריך לנהוג תוך שמירת מרחק. החלפנו פרטים אחרי התאונה. לרכב נגרם נזק וסכומי הנזק מפורטים במסמכים שהגיש התובע וצירף לתביעה".

בחקירתו הנגדית על ידי הנתבע לשאלה:
"אתה טוען שחתולה קפצה לכביש מהמדרכה בצד ימין כיוון נסיעתך ולכן בלמת בלימת חירום, ואני אומר לך שלא טענת בפני
י שהיה דבר כזה". השיב: "אני לא טענתי את זה בפני
ך באותו רגע שלאחר התאונה כי אתה היית מאוד נסער ואמרתי לך שזה לא חשוב למה בלמתי, כי אתה צריך לשמור מרחק ואם בולמים רכב שנוסע לפניך, אתה צריך לשמור מרחק לבלימה".
לשאלה:
"אם ראית את הרכב שלי שהוא נוסע ברח' אירוס הארגמן וראית את הרכב שלי מרחוק, אז למה ביצעת סיבוב פרסה. היית צריך לתת לרכב שלי לעבור". השיב: "היית מאוד רחוק ואני ביצעתי את סיבוב הפרסה וזה לא המקרה שאנחנו מדברים כי לא פגעת ברכב שלי בצד ימין שלו או בצד כלשהו, אלא אני סיימתי את סיבוב הפרסה והמשכתי בנסיעה ברח' אירוס הארגמן כ-100 מטרים ואז אתה פגעת ברכב שלי מאחור, שעה שאני בלמתי בלימת חירום בגלל החתול".
לשאלה:
"האם ראית שכאשר אתה עשית סיבוב פרסה, אני עצרתי את המונית וחיכיתי עד שאתה תסיים את סיבוב הפרסה והמקום צר והתמרון קשה, אז אתה נסעת רוורס כדי להשלים את סיבוב הפרסה ובשעה שהמונית שלי הייתה בעצירה, אתה פגעת עם החלק האחורי שלך בחלק הקדמי של המונית". השיב: "דבר כזה לא היה. מה שהיה זה כפי שאני שהסברתי. אני גם רוצה לומר לך שכשבלמתי בלימת חירום, שמעתי שאתה צופר ואתה פגעת ברכב שלי מאחור. גם כשהיית רחוק מאוד ואני ביצעתי סיבוב פרסה, שמעתי צפירה מהרכב שלך".

עדה נוספת מטעם התובע, ליטוינוף אלה תארה בעדותה את אופן קרות התאונה בציינה הדברים הבאים:
"ביום 17.12.13 בשעה 18:00 נסעתי ברכב שבו נהג יגאל גורטין שהוא שכן שלי. אנחנו גרים בבית מס' 14 ברח' אירוס הארגמן בנתניה. ישבתי במושב הקדמי ליד הנהג ומאחור ישבו הילדים. היינו בדרך להצגה. יגאל גורטין החל בנסיעה לאחר שאסף אותנו ליד בית מס' 14 ברח' אירוס הארגמן. כלי רכב חנו משני צידי הכביש. הרכב שבו נהג יגאל הוא רכב קצת ארוך ויגאל עשה סיבוב פרסה, השלים את סיבוב הפרסה והמשיך בנסיעה ברח' אירוס הארגמן לכיוון הנגדי ונסענו בערך עד בית מס' 6 או 8, כלומר מרחק של כמה בתים ואז יגאל בלם בלימת חירום ואני לא יודעת למה רק הרגשתי את בלימת החירום שלו. אני הייתי עסוקה עם הילדים ולא ראיתי למה הוא עשה את בלימת החירום אבל באותו רגע אחרי שהוא עשה את בלימת החירום, הרגשנו מכה ברכב שלנו מאחור והסתבר שמונית שמספרה 7941725 כפי שלמדתי בהמשך פגעה בחלק האחורי של הרכב שבו נסענו. יצאתי מהרכב אחרי התאונה וגם יגאל יצא מהרכב וגם נהג המונית. אני הייתי עסוקה עם הילדים ולקחנו מונית כדי לנסוע להצגה ויגאל נשאר במקום עם תינוק, עם הילד הקטן שלו".

הנתבע, שגב אברהם תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:
"ביום 17.12.13 בשעה 18:00 לערך, נהגתי ברכב מסוג מונית מס' רישוי 7941725 ונסעתי ברח' אירוס הארגמן בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי. אני מכיר את הכביש הזה ונוסע בו 30-40 שנה. זה קו סדיר של המונית שלי. הכביש צר והוא ממשיך בחצי קשת כיוון נסיעתי. אני ראיתי את רכב התובע שמספרו 7499913 כפי שלמדתי בהמשך כשהוא מבצע סיבוב פרסה, כלומר בא מהכיוון המנוגד למונית ועושה סיבוב פרסה לכיוון הכביש שבו אני נסעתי כדי להשתלב בתנועה כיוון נסיעתי. כשאני ראיתי שהרכב הזה מבצע סיבוב פרסה, ראיתי תוך כדי נסיעתי שהוא לא מצליח לבצע סיבוב פרסה בגלל שהכביש היה צר והוא נהג ברכב ארוך, אז אני עצרתי את המונית כדי לאפשר לרכב של התובע להשלים את סיבוב הפרסה והוא נסע מספר פעמים קדימה ואחורה ובאחד השלבים שהוא נסע לאחור אז הוא פגע עם חלק אחורי שלו בחלק הקדמי של המונית. אני טוען לכן שהאחריות לתאונה היא על הנהג שנהג ברכב התובע. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב, החלפנו פרטים. הנהג שפגע ברכב שלי לא אמר לי שום דבר על בלימת חירום ולא על חתול שקפץ לכביש אלא רק החלפנו פרטים".



בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני אומר לך שראיתי אותך נוסע בכביש אירוס הארגמן עוד במרחק של 200 מטרים מהמקום שבו אני עשיתי סיבוב פרסה ואתה צפרת ואני ראיתי אותך ועשיתי סיבוב פרסה כי היה לי מרחק מספיק ולי יש רישיון 17 שנה ואף פעם לא הייתה לי תאונה ואני נסעתי כ-100 מטרים ברח' אירוס הארגמן ולא נסעתי ברוורס. אני אומר שאתה פגעת ברכב שלי מאחור ולא כפי שאתה אומר". השיב: "אם ראית אותי אז היית צריך לתת לי לעבור לפני שביצעת פרסה, כי המרחק לא גדול ואין שם שדה ראיה פתוח. אני עצרתי ונתתי לך זכות קדימה כדי לתמרן ולהשלים את סיבוב הפרסה ואתה נסעת רוורס ופגעת ברכב שלי. אני אומר שהאחריות לתאונה היא עליך ולא עליי". לשאלה: "כשאתה פגעת ברכב שלי מאחור, הפנס הקדמי ימני למיטב זכרוני עף מהמקום שלו מהתושבת שלו ואם אני הייתי נוסע לאחור כפי שאתה מנסה לומר אז זה לא היה קורה כדי לגרום דבר כזה, אז הייתי צריך לנסוע במהירות כזו לאחור כדי לגרום נזק כזה ואני לא עשיתי את זה. פרסה גם לא עושים במהירות שאתה מתאר". השיב: "נכון שהפנס הימני קדמי של הרכב שלי יצא ממקומו אבל הפנס רק יושב על קליפסים ולכן זה קרה. אני החזרתי את הפנס למקום".

עד מטעם הנתבע, שלמייב מנובח, תאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:
"ביום 17.12.13 בשעה 18:00 בערך הייתי במונית שבה נהג הנתבע כנוסע. אני ישבתי במושב ליד הנהג בצד ימין של המונית. נסענו ברח' אירוס הארגמן בנתניה בשכונת האירוסים. לפנינו נסעה מונית שנסעה לאט שכנראה הנהג שלה חיפש חניה. באיזשהו שלב המונית הזו שנסעה בכביש לפנינו עצרה לגמרי וניסתה לעשות פרסה. הכביש צר ולא הצליח הנהג לעשות פרסה ואז הוא עשה רוורס וברוורס הזה הוא פגע בחלק האחורי של הרכב שלו בחלק הקדמי של המונית וזה בזמן שהמונית הייתה בעצירה מלאה וחיכתה עד שהנהג ישלים את סיבוב הפרסה. אני זוכר את המקרה כי בעקבות התאונה הזו איחרתי לפגישה".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני אומר לך שלא נסעתי רוורס אלא נסעתי כבר מרחק של 100 מטר ברח' אירוס הארגמן ובלמתי בלימת חירום ואז המונית פגעה ברכב שלי. השיב: "אני אומר שהרכב שלך נסע לאחור ופגע במונית. אי אפשר לעשות באותו מקום סיבוב פרסה בפעם אחת. ביצעת את סיבוב הפרסה באופן שנסעת קדימה ולא הצלחת להשלים את סיבוב הפרסה ואז נסעת לאחור ופגעת במונית שהייתה בעצירה".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובע, נהג רכב התובע גורטין יגאל והעדה ליטוינוף אלה. עדותם היתה כנה, רצינית אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לנהג רכב התובע, גורטין יגאל והעדה ליטוינוף אלה, כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם.

לא כך באשר לעדות הנתבע והעד מטעמו. עדותם היתה בלתי כנה, חמקנית, נתגלו סתירות ואי דיוקים בעדותם, וניכר היה כי מנסה הנתבע "להרחיק "עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה.

בעוד אשר הנתבע ציין בעדותו כי ראה את רכב התובע המגיע בנסיעה ברחוב אירוס הארגמן מהכיוון המנוגד לכיוון ממנו נהג הוא את רכב הנתבע, מנסה לבצע סבוב פרסה, כשהוא נוסע מספר פעמים קדימה ואחורה ובאחת הפעמים כשנסע נהג רכב התובע לאחור פגע עם חלק אחורי של רכבו ברכב הנתבע שהיה בעצירה, ציין העד מטעמו, הנוסע במונית, שלמייב מנובח, ששעה שנסע רכב הנתבע ברחוב הארגמן נסע לפניו רכב התובע, שנסע לאט שכן הנהג כנראה חיפש חניה. בהמשך תיאר העד
וציין שבאיזה שלב רכב התובע שנסע בכביש לפני רכב הנתבע עצר, ואז ניסה לעשות סיבוב פרסה ומשלא הצליח הסיע הרכב לאחור ואז אירעה התאונה. גרסתו זו של העד מטעם הנתבע, שלמייב מנובח,
אינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע. יש בה בגרסת עד הנתבע שלמייב דווקא כדי לחזק גרסת נהג רכב התובע לפיה נהג הוא ברכב התובע ברחוב אירוס הארגמן, כשרכב הנתבע נסע מאחוריו.

בקבלי גרסת התביעה שהוכחה בפני
קובעת אני כי ביום התאונה נהג גורטין יגאל ברכב התובע ברחוב אירוס הארגמן בנתניה כשמאחוריו נוהג הנתבע ברכב הנתבע. לפתע חתול קפץ לכביש מהמדרכה שבצד ימין כיוון נסיעת רכב הנתבע ועל מנת שלא לפגוע בו בלם נהג רכב הנתבע את רכב הנתבע בו נהג בלימת חירום. הנתבע, אשר נהג ברכב הנתבע, לא שמר מרחק מספיק מרכב התובע, לא שת ליבו לנעשה בדרך שלפניו, לא בלם רכבו בעוד מועד, המשיך בנסיעה ובנהיגה חסרת זהירות זו פגע עם חלק קדמי של רכב הנתבע בחלק אחורי של רכב התובע וגרם לנזקים, הכל כפי שפורט בעדויות התביעה ובמוצגים שהוגשו.

נזקי התובע שהוכחו בפני
ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי הינם כדלקמן:
1. נזק לרכב על פי דוח שמאי בסך של- 9,133 ₪.
2. שכ"ט שמאי בסך של- 1,003 ₪.
3. יריד תערך הרכב בסך של- 1,500 ₪.

לסיכום, אני מחייבת הנתבע לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני
בסך של 11,636 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 17.12.13 ועד התשלום המלא בפועל.





אני מחייבת הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪ . סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז- לוד תוך 15 יום.

פסק הדין ישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה .

ניתן היום,
ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 45840-02/14 ניצן פרימור נ' אברהם שגב (פורסם ב-ֽ 26/10/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים