פסקי דין על ד"ר דוד בן ניסן | פסקי דין על אל.סי.לייזר קומפני ישראל

49867-06/14 תאק     26/10/2014




תאק 49867-06/14 ד"ר דוד בן ניסן נ' אל.סי.לייזר קומפני ישראל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 49867-06-14 בן ניסן נ' אל.סי לייזר קומפני ישראל בע"מ ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
17

בפני

כב' הרשמת
קרן כ"ץ

מבקש
ד"ר דוד בן ניסן



נגד


משיבה
אל.סי.לייזר קומפני ישראל
514791110


החלטה


לפני מונחת בקשה לביטול עיקול. הדיון בבקשה ובבקשת העיקול התקיים וב"כ הצדדים סיכמו בפני
בעל פה. פרוטוקול הדיון המוקלט נסרק לתיק ביהמ"ש ביום 20.10.14. בהתאם להלכת דן מרגליות משמוגשת בקשה לביטול עיקול דנים בבקשה לעיקול מלכתחילה. לכן הצדדים יכונו בהתאם לבקשת העיקול ולא בהתאם לבקשה לביטול עיקול. מבקש העיקול יהיה המבקש בהחלטה זו והמשיבה בבקשה לעיקול, הנתבעת, תכונה המשיבה.

בעקבות הטענות לדחיפות ביטול העיקול והודעת בנק דיסקונט כי לא נתפסו כספים בבנק דיסקונט ביטלתי עוד ביום הדיון, 6.10.14, את העיקול שרבץ על חשבון העו"ש בבנק
של המשיבה.
פסיקתא מתאימה בעניין הוגשה ע"י ב"כ המשיבה ביום 7.10.14, ונחתמה על ידי.


העיקול התבקש והוגש במסגרת תביעה כספית על סך של
366,510 ₪. התביעה הוגשה על ידי המבקש שהינו רופא עיניים מומחה ומנתח מזה עשרות שנים עבור עבודה שביצע אצל המשיבה כאשר ניתח ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. המשיבה מפעילה קלינקה לביצוע טיפולי הסרת משקפיים בלייזר, מתן שירותי רפואה אסטטית מסוגים שונים. בין הצדדים נחתם הסכם ביום 1.4.13 לפיו המבקש יהיה המנתח הבלעדי של המשיבה וההסכם קבע את שכר ביצוע הניתוחים על ידו בסעיפים 5.2 ו – 5.7 להסכם, בסעיף 10 לכתב התביעה נטען כי למעט החודש הראשון לאחר חתימת ההסכם לא שולם שכרו של המבקש במלואו ופורטו הסכומים החסרים, בתוספת סך של 2000 דולר לשנה עבור כנס מקצועי בחו"ל [סעיף 11 בכתב התביעה]. עוד נתבע שכר של חודשיים נוספים בסך של 60,510 ₪ בהתאם לסעיף 17 לכתב התביעה.

צו העיקול ניתן והוטל על מכונת הלייזר השייכת למשיבה ונמצאת במכון הרפואי ברחוב הנחושת 10 בתל - אביב. כמו כן הצו הוטל על כספי המשיבה שהם מוחזקים בבנק דיסקונט ואצל שבעה מחזיקים נוספים לרבות המשיבה עצמה.




מעיון בבקשה לעיקול עצמה עולה כי:

1.
המבקש טוען להכבדה מעצם העובדה שהמשיבים לא שילמו לו את שכר עבודתו החל מהחודש השני לעבודתו ובמשך למעלה משנה.

2.
הכבדה נוספת יש לראות בעובדה, שהמשיבים הודו בפה מלא במסגרת חלופת המיילים שצורפה לבקשה כי הסיבה לאי תשלום השכר הינה מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה [סעיפים 23, 24, 2 – 6 לבקשה לעיקול].



להלן יובאו בקצרה עיקרי טענות המשיבה הרלבנטיים בבקשה לביטול עיקול:

1.
הטלת העיקול גורמת לנזק אצל המשיבה. בנק דיסקונט שבו מנהלת המשיבה את פעילותה הכספית ידרוש מהמשיבה פירעון מידי של כל ההלוואות שלה ויבטל את מסגרת האשראי בגין הטלת העיקול.
כמו כן לבנק יש שיעבוד שוטף על כל נכסי המשיבה ולכן בהטלת העיקול על המכונה יש כדי להפר הפרה יסודית את הסכם אגרת החוב שבין הצדדים.

2.
סעיף 18.5 לאגרת החוב קובע כי הבנק יהיה רשאי להעמיד את כל יתרת החוב של המשיבה לפירעון מידי אם תוגש בקשה להטלת עיקול זמני, או אם יוטל עיקול זמני, והעיקול לא יוסר בתוך 30 ימים מיום הטלתו.

3.
לאור האמור לעיל, עצם הותרת העיקולים על כנם עלולה להביא לחיסול מידי של המשיבה בשל פעילותה. הדבר יביא גם לכך שהמשיבה תמנע מכל אפשרות להתחייב ללקוחות לטיפולים ושירותים ארוכי טווח עקב האיום על קיומה מחשש שתתמוטט.

4.
המבקש משתמש בעיקול כאמצעי איום, בחוסר תום לב, בהעדר ניקיון כפיים ולא למטרתו לפי דין. שום תועלת לא תצמח למבקש מהותרת צו העיקול על כנו, זולת קריסתה של המשיבה. שוויה של המכונה שעוקלה עומד על סך של כ – 630,000 ₪, לפי ספריה החשבונאיים של המשיבה. שוויה במימוש מהיר יעמוד על 500,000 ₪, ואילו חובה של המשיבה לבנק עומד על 700,000 ₪ כך שלמבקש ממילא לא יוותר דבר.

5.
בקשת המבקש לא מראה כל ראיה להכבדה. המשיבה אינה מתכוונת להבריח את נכסיה וגם לא נטען כנגדה כי ניסתה להבריח את נכסיה ולא הוצגה ולו ראיה פוזיטיבית אחת לכך שהמשיבה עשתה מעשה הברחה או ניסיון הברחה.

6.
המשיבה מציעה חלופת עיקול את ערבותו האישית של מר גיל ירדן, הנתבע מספר 5.

7.
העיקול פקע בהתאם לתקנות כיוון שהומצא רק ביום 20.7.14 לידי המשיבה הרבה מעבר לשלושת הימים שנדרשים בהתאם לתקנה 367 [ב'] לתקסד"א.


מחקירת המבקש בדיון עלה כי :

1.
המבקש נשאל והודה כי ביצע גם ניתוחי לייזר פרטיים של לקוחות שלו במכון של המשיבה ובהתאם להסכם שבין הצדדים, וכי היה צריך לשלם סכום מסוים בגין כל לקוח שכזה למשיבה.
המבקש טען כי חלק מסכום זה קוזז בתביעה ושולם ע"י הלקוחות ולא נתבע (ראו עדותו בשורות 1-4,13 בעמ' 10 ושורה 19 בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון).

2. עוד העיד המבקש כי בהתאם להסכם שבין הצדדים היה עליו לשלם 2,000 ₪ עבור כל מנותח כזה והוא ביצע 5 ניתוחים כאלו בלבד. (ראו עדותו משורה 30 בעמוד 11 ועד שורה 17 בעמוד 12 לפרוטוקול). עוד העיד כי עבור הניתוח של ביתו שביצע קוזז התשלום על ידי המשיבה עצמה (שורות 30-32 בעמ' 12 ושורות 1-3 בעמ' 13 לפרוטוקול הדיון).
כשניתח כלקוח פרטי את הבן של המצהיר מטעם המשיבה, כלל לא גבה שכר ועשה זאת במתנה (שורות 24-29 בעמ' 13 לפרוטוקול וכן שורות 1-4 בעמ' 14 לפרוטוקול) וגם המשיבה ויתרה על סכומים אלו. ראו דברים המצהיר מטעם המשיבה בשורות 30-31 בעמ' 13 לפרוטוקול.

3. בסיכומו של עניין העיד המבקש כי בסך הכל הסכום שהיה צריך לקזז הוא סך של 10,000 ₪ ומדובר במקסימום 15 ניתוחים אשר עבור חלקם קוזז השכר (ראו עדותו בשורות 30-6 בעמ' 14 לפרוטוקול) וכי אין למבקש התנגדות כי סכום זה יקוזז מן התביעה.

4. עוד עלה מחקירתו, כי ביצע שני ניתוחי לייזר, במהלך השבועות האחרונים לעבודתו, כשידע מראש כי המשיבה לא תשלם לו את שכרו בגינם וזאת בשל קשייה. היה ברור לו שאת הסכומים במזומן שיתקבלו בגין שני ניתוחים אלו, ישלמו לפקידות של המשיבה, עקב מצב כלכלי לא טוב של המשיבה (ראו עדותו של המבקש בשורות 27-32 לעמ' 10 לפרוטוקול הדיון ושורות 1-2 בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון).

5. בנוסף העיד המבקש, שלגבי מצבה של המשיבה היו ספקות כל הזמן. היתה מצוקת תשלום וכל הזמן היתה הבטחה שהסכומים והחובות ישולמו למבקש, אך מדובר בעסק "שקשה להרים אתו" (ראו עדות המבקש בשורות 18-28 בעמ' 18 לפרוטוקול).

מחקירת נציג המשיבה עולה כי
:
1. הבנק שעובד עם המשיבה ונותן לה את האשראי ושם מתנהל חשבון הבנק של המשיבה גילה כי כנגד המשיבה הוגשה התביעה שבפני
. לכן מנהל הבנק זימן את נציג המשיבה, סיפר לו כי בגלל הגשת התביעה שהיא גדולה להערכת מנהל הבנק, תהיינה השלכות והבנק לא מוכן לקחת סיכונים והוא יצמצם למשיבה את יתרת האשראי. (שורות 26-31 בעמ' 25 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-4, 18-32 בעמ' 26, שורות 2-6, 29-32 בעמ' 27 ושורות 1-6 בעמ' 28 לפרוטוקול הדיון).

2. מספר ימים לאחר מכן קראו לנציג המשיבה והעבירו לו את המכתב מש/1 מיום 15.7.14, המכתב הוצא בעקבות התביעה. (ראו שורות 5-16 בעמ' 26 לפרוטוקול הדיון).

3. מעבר לכך שהודה נציג המשיבה כאמור לעיל כי צמצום מסגרת האשראי בבנק ארע מעצם הגשת התביעה, עוד הודה נציג המשיבה כי במכתב הבנק מיום 15.7.14 (מש/1) המודיע על צמצום האשראי כתוצאה לדעתו מהגשת התביעה וכי לא כתוב במכתב (מש/1) בשום מקום כי אי חידוש מסגרת האשראי נובע מהסיבה שרובץ עיקול על המכונה (שורות 25-29 בעמ' 23 לפרוטוקול הדיון).

4. נציג המשיבה, מר וייס, אף המשיך והודה בפני
כי עצם הגשת התביעה שבפני
כבר חתמה את העניין והדבר הספיק לבנק על מנת לצמצם את יתרת האשראי וכדבריו (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 19-32):
"ש. איך למען השם, הבנק יכול לסגור לך מסגרת אשראי בגלל עיקול שהוא לא ידע אודותיו, הוא ידע עליו רק 5 ימים אחרי? איך? תסביר לי.
ת. אין לי שמץ של מושג.
ש. אין לך שמץ, הבנתי, תודה, בוא נמשיך. כעשיו, גם מה שאתה אומר זה לא שבגלל העיקול אלא בגלל הכתב תביעה שהוגש, נכון? זה מה שאתה אומר, בגלל התביעה שהוגשה הגדולה הם רוצים לסגור את המסגרת.
...
העד, מר וייס: חד משמעית ואז ניגשתי לבנק ואז הם אמרו לי שיש סיכון ואחרי מספר ימים הגיע העיקול ובזה זה כבר חתם את העניין.
עו"ד גביש: זה לא חתום, העיקול הגיע אחרי שנחתם העניין.
העד, מר וייס: נכון, לא, לא.
כב' הש' כץ: עצם הגשת התביעה כבר חתמה את העניין.
עו"ד גביש: כן.
העד, מר וייס: לצורך העניין, גברתי, כן".
5. בהמשך בעמודים 35 ו- 36 לפרוטוקול הדיון הסביר נציג המשיבה כי לפני הטלת העיקול, ולאחר הגשת התביעה, הצליח לשכנע את הבנק כי ימשיך לעמוד בהלוואות שהיו לחברה למרות שהבנק הוריד את מסגרת האשראי. המשיב קיבל הארכה לטענתו עד ליום 15.10.2014 בטרם תורד מסגרת האשראי. עוד הודה המשיב כי הארכה זו ניתנה על מנת לאפשר למשיבה להתארגן ולהזרים הון לחברה ולהזרים כסף לחשבון העו"ש (שורות 1-32 בעמ' 36 לפרוטוקול).

6. עוד הודה נציג המשיבה כי חשבון העו"ש של החברה עומד על מינוס של 191,000 ₪, ובנוסף יש הלוואות של כחצי מיליון ₪ אשר משולמות בתשלומים שוטפים של 12,000 ₪ כל חודש (ראו עמ' 37 לפרוטוקול הדיון).

7. בהמשך העיד נציג המשיבה כי לפני הגשת התביעה היו מגעים עם הבנק להגדלת יתרות האשראי, אך הבנק דרש ערבויות מתאימות לצורך כך. הבנק ביקש שהמשיבה תזרים כספים ותעמוד במסגרת עוד לפני קבלת התביעה (ראו שורות 23-32 עמ' 42 לפרוטוקול).

8. נציג המשיבה גם העיד כי מכונת הלייזר המעוקלת הינה הנכס המרכזי של המשיבה (ראו שורות 23-27 עמ' 47 לפרוטוקול), וכן קיימת ערבות של המשיבה בבנק בסך של 55,000 אירו, וערבות נוספת בסך של 175,000 ₪ (עמ' 48 לפרוטוקול).

9. עוד הודה המשיב שגם היום, כאשר מקזזים את נכסי המשיבה מחובותיה, נשארים חובות של בערך 700,000 ₪ לבנק (שורות 5-9 בעמ' 50 לפרוטוקול).

10. עוד הודה המשיב כי ההוצאות החודשיות מגיעות כמעט לממוצע ההכנסות החודשי, ולכן המשקיע מחו"ל מזרים כסף כל הזמן לחברה (שורות 22-31 בעמ' 50 לפרוטוקול), וזה עוד לפני שמתבצע גם תשלום לקניית מכונת הלייזר מהחברה בחו"ל (שורות 16-19 בעמ' 51 לפרוטוקול).

11. בסיכומו של עניין המשיבה חייבת כ- 1,700,000 ₪ ובעל החברה מפחד להמשיך להזרים כספים לחברה בגלל העיקול (ראו שורות 23-32 בעמ' 51 לפרוטוקול).


12. עוד טען נציג המשיבה כי סוכם עם המבקש להפחית את שכרו ל- 20% בלבד מההכנסות, במקום סכום חודשי של כ- 30,000 ₪ עד שייכנס משקיע נוסף בחברה, ולאחר שייכנס משקיע יסתדרו, כלומר ישלימו את החוב (ראו עמ' 53 לפרוטוקול). עוד טוען נציג המשיבה, היות ושילמו 20% אז לא חייבים לשלם את היתרה כיוון שטרם נכנס משקיע עד לרגע זה (ראו שורות 1-9 בעמ' 54 לפרוטוקול), לבסוף לא בוצעה העסקה הגדולה מקופת חולים כללית ולא נכנס משקיע ((ראו שורות 10-20 בעמ' 55 לפרוטוקול).
בעניין זה העיד גם המבקש בפני
י כי ניהל מגעים להיכנס להיות שותף בחברה והיה מוכן במקרה שכזה לדחות חלק מהתשלום שהגיע לו, לאחר כך, אך מגעים אלו לא נשאו לבסוף פרי והוא לא נכנס כשותף.

לגופו של עניין:
1. בבקשה לביטול העיקול נטען כי הטלת העיקול על חשבון הבנק של המשיבה, גרמה למשיבה נזק, שכן הבנק יבטל את מסגרת האשראי בגין הטלת העיקול.
ראשית, את העיקול על חשבון הבנק ביטלתי כבר ביום הדיון, יום 6.10.2014. מחקירת נציג המשיבה דלעיל עלה, כי עצם הגשת התביעה גרמה לבנק לסגור את תקרת האשראי של המשיבה, עוד טרם ידיעת הבנק על העיקול (ראו סעיפים 1, 2, 4 בראש הפרק דלעיל של חקירת נציג המשיבה).
שנית,
נציג המשיבה הודה כי הבנק דרש ערבויות והזרמת כספים כדי להותיר את מסגרת האשראי של המשיבה על כנה, עוד בטרם הגשת התביעה וכן כי גם לאחר הטלת העיקול הסכים לעשות זאת באותו תנאי שהמשיבה תזרים כספים לחשבון העו"ש (ראו סעיפים 5 ו- 7 בראש הפרק דלעיל של חקירת נציג המשיבה).
2. מכאן אני למדה שכל העת היתה על הפרק סגירת תקרת האשראי, אשר התגברה לאחר הגשת כתב התביעה ודי היה לבנק בעצם העובדה של הגשת כתב התביעה בלבד כדי לסגור את יתרת האשראי של המשיבה, וזאת עוד בטרם נודע לבנק על העיקול, שכן מכתבו של הבנק מש/1 הוצא ביום 15.7.2014, בעוד שההודעה לבנק על העיקול נמסרה ביום 20.7.2014, בהתאם למוצג שהגיש המבקש במהלך הסיכומים בפני
י, ונציג המשיבה אף הודה בכך במפורש בפני
י. גם בעת שנציג המשיבה היה סבור כי ניתן להגיע להסכמות עם הבנק לאחר הגשת התביעה ולפני הטלת העיקול, דובר על כך בין הבנק למשיבה כי על המשיבה להזרים כספים לחשבון הבנק ולסגור את יתרת האשראי.

3. ברור שעצם הטלת העיקול על המכונה עלולה לגרום להפעלת מימוש השעבוד השוטף שיש לבנק על נכסי המשיבה, והבנק רשאי לתפוס את המכונה ולמכור אותה, וצעד כזה אכן יוביל לנזקים למשיבה, אך לא הובאה בפני
י ראשית ראיה לכאורה כי הבנק מבקש לממש את השעבוד השוטף בהתאם לאג"ח ולהוראותיו, וכן מבקש לתפוס את המכונה. כל שהובא זה מכתב שבו הבנק מבקש לסגור את יתרת האשראי של המשיבה, בשל הגשת התביעה, ובין צעד זה לבין הצעד של מימוש השעבוד השוטף אין כל קשר. הבנק לא הודיע על כוונתו למימוש השעבוד השוטף או על כוונתו לתפוס את מכונת הלייזר ולממשה, ולכן אינני רואה כל נזק בהותרת העיקול על מכונת הלייזר על כנו, וזאת משום שכל עוד לא פועל הבנק לתפיסת המכונה, המשיבה יכולה להמשיך ולבצע ניתוחי לייזר.

4. כמו כן, אין חולק כי למשיבה הכנסה נוספת מניתוחים אסטטיים ופעולות אסטטיות אחרות כגון השתלת שיער וכיו"ב, שאינן קשורות לניתוחי הלייזר, וגם בחלק זה של פעילותה לא פוגע העיקול הקיים על מכונת הלייזר, ולכן אינני רואה נזק להמשך השתכרותה בפועל של המשיבה.

5. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי אין קשר סיבתי בין הטלת העיקול בכלל (ולרבות על חשבון הבנק ועל המכונה של המשיבה בפרט) לבין רצון הבנק לסגור את יתרת החשבון/האשראי. הבנק רצה לסגור את היתרה כיוון שלא הוזרמו לחשבון העו"ש כספים
ורק לצורך כך המתין עם סגירת היתרה ולא המתין להסרת העיקול. (ראו כל האמור לעיל).

6. באשר לטענות כי הבקשה לביטול עיקול לא הוגשה בזמן, וכן לטענות כי צו העיקול פקע, אתייחס כדלקמן:
א. ההחלטה על העיקול ניתנה ביום 30.6.2014 ולאחר מכן הוארך המועד להמצאת הערבויות עד ליום 10.7.2014 בהתאם להחלטתי מיום 9.7.2014. לאחר מכן הוארך המועד בשנית עד ליום 17.7.2014 בהתאם להחלטתי מיום 13.7.2014. הערבויות הוגשו בהתאם להחלטות הללו בתיק, ולכן צווי העיקול וההודעות למחזיקים הופקו ב- 17.7.2014. מאישור מסירה שהוצג בפני
י במהלך הדיון עולה כי ההודעות לבנק, למחזיקים ולמשיבה הומצאו כבר ביום 20.7.2014 ולכן הכול בוצע בהתאם ללוחות הזמנים, ולכן יש לדחות את הטענות כי העיקול פקע.
ב. היות וההחלטות על העיקולים הומצאו למשיבה בימי הפגרה, אשר אינם נספרים לצורך הגשת הבקשה לביטול העיקול, הרי משהוגשה הבקשה לביטול העיקול ביום 30.9.2014, הוגשה הבקשה לביטול העיקול במועד.

7. הוצגו בפני
י ראיות לכאורה לתמיכה בכתב התביעה, הסכם בין הצדדים שפירט את הסכומים שהוסכמו עם המבקש. נציג המשיבה טען כי היתה הסכמה להפחתת השכר בגובה של 20% מן ההכנסות בלבד, עד אשר ייכנס משקיע נוסף. נציג המשיבה הודה כי בסופו של דבר העסקה עם קופת חולים כללית לא בוצעה ולא נכנס משקיע נוסף, כך שלמעשה התנאי להפחתת השכר של המבקש לא התקיים, ולכן עילת התביעה נותרה בשלב זה לכאורה מוצקה, בייחוד שכל התשלומים שבוצעו, ובתוכם ה- 20% הנ"ל קוזזו מסכום התביעה. למעט הסכמתו של המבקש לקזז מסכום התביעה, בגין הלקוחות הפרטיים, שניתח אצל המשיבה סך כולל של 10,000 ₪ לפי עדותו. עדותו של המבקש תאמה בפירוט את הוראות סעיף 6 להסכם שבין הצדדים, לפיו יש לקזז מהתשלום למבקש סכום הנע בין 750 ₪ למקסימום 2,200 ₪ לכל לקוח. לאחר שהוכח כי חלק מהסכומים קוזזו בכתב התביעה ולפי נוסחה ולאור עדות המבקש ונוסח סעיף 6 להסכם, אני מפחיתה את סכום העיקול לסך של 356,510 ₪ צמוד למדד מיום מתן החלטתי בדבר העיקול 30.6.2014.

8. באשר ליסוד ההכבדה, מסכימה אני עם גרסת המבקש, כי עצם אי תשלום שכרו מהווה הכבדה על ביצוע פסק הדין כשזה יינתן. לכך יש להוסיף את העובדה, כי למשיבה כבר היו קשיים בתשלום משכורות לפקידות, שזהו שכר נמוך (ובעניין זה ראו עדותו של המבקש כאמור לעיל). לכך יש להוסיף את חובותיה של המשיבה לבנקים שעומדים היום על סך של כ- 1.7 מיליון ₪, לאחר שמנכים את זכויותיה ואת ערבויותיה לבנקים (ראו עדותו של נציג המשיבה כאמור לעיל) אשר יש בהם לבדם כדי להעיד על ההכבדה הנטענת,
לאור כל זאת ברור כי גם יסוד ההכבדה מתקיים בבקשה שבפני
י.

9. לפיכך, לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, ואת מאזן הנוחות שבין הצדדים כמפורט לעיל, אני מותירה את כל יתרת העיקולים על כנם ודוחה את הבקשה לביטול העיקולים, למעט, העיקול שכבר ביטלתי עוד ביום 6.10.14 על חשבון העו"ש של המשיבה.
10.
לאור העובדה כי חלק מהבקשה לביטול העיקול התקבלה, והעיקול על חשבון העו"ש בוטל וחלק מהבקשה נדחה ויתרת העיקולים נשארה על כנה, אינני עושה צו להוצאות הבקשה וכל צד יישא בהוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.


ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 49867-06/14 ד"ר דוד בן ניסן נ' אל.סי.לייזר קומפני ישראל (פורסם ב-ֽ 26/10/2014)