פסקי דין על איסנה אלפסי | פסקי דין על מיכה אלפסי | פסקי דין על יפעת עזריה | פסקי דין על רפאל (חיים) עזריה |

50188-09/14 רתק     29/10/2014




רתק 50188-09/14 איסנה אלפסי, מיכה אלפסי נ' יפעת עזריה, רפאל (חיים) עזריה








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
:
כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ
29 אוקטובר 2014
רת"ק 50188-09-14




בעניין:



1. איסנה אלפסי

2. מיכה אלפסי



המבקשים

נגד




1. יפעת עזריה
2. רפאל (חיים) עזריה


המשיבים



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע
בת"ק 35306-02-14 מיום 8.9.14
על ידי כב' השופטת בדימוס דרורה בית אור

ה ח ל ט ה

1.
המבקשים והמשיבים גרים בשכנות במושב פעמי תש"ז. לטענת המשיבים, בשנת 2010, בעת בניית ביתם, הסכימו המבקשים לשאת בעלות מחצית בניית החומה בין המגרשים, ובלבד שהחומה תיבנה מבלוקים
(ולא מבטון בשל עלותו הגבוהה)
. הקבלן מטעמם בנה את החומה בהתאם; והמשיבים שילמו את מלוא העלות
(בסך 16,000 ₪)
. לאחר זמן מה התגלו סדקים בחומה ובעקבות פניית המבקשים, הזמינו המשיבים מהנדס ונשאו בעלות התיקונים בסך של 7,000 ₪ נוספים. לאחר שהמבקשים סירבו לשאת בתשלום מחצית מהוצאות החומה ותיקוניה, הגישו המשיבים כנגדם תובענה לביהמ"ש לתביעות קטנות. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה וטענו, כי כלל לא הסכימו לשאת בעלות מחצית החומה ואף הכינו תשתית לגדר חיה, שנהרסה על ידי בניית החומה.

בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים והעדים מטעם המשיבים
(שכנים הדרים בקרבת הצדדים)
, ועיין במסמכים שהוגשו לו, קיבל את תביעת המשיבים באופן חלקי וקבע, כי הוא מקבל את גרסת המשיבים לפיה הצדדים הסכימו שהחומה תבנה מבלוקים וכי כל צד ישא במחצית עלות הקמת החומה, אך גם קבע, כי לא הוכח שעל המבקשים לשאת בעלות מחצית מהתיקונים, שנעשו לכאורה כשנה לאחר בניית החומה. על כן, חייב את המבקשים לפצות את המשיבים בסך של 8,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
נגד

פסק דין
זה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור, כאשר יחד עם הבקשה, ולאחר ששולמה אגרת ביהמ"ש, הגישה המבקשת גם בקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון.
2.
את בקשתה לפטור מחובת הפקדת ערבון, ביססה המבקשת בחוסר יכולת כלכלית. לטענתה, היא גרושה, אם לחמישה ילדים המשתכרת שכר ממוצע של כ-6,000 ₪ ודמי מזונות בסך 3,000 ₪, אך לטענתה יש לה חובות רבים לחברים, לרבות תיקי הוצאה לפועל, וכל חריגה מסך הכנסותיה מהווה חיסרון של ממש לילדיה.
3.
החובה להפקיד ערבון נקבעה בדין. בצד הוראה זו, הוכרה גם האפשרות לפטור את המבקש מחובה זו, כאשר השיקולים העיקריים על פיהם ניתן ליתן פטור הם חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכויי ההליך. החובה מצויה בתקנות 404, 427 ו-428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שזו לשונן:
"404.
(א) עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור, ויצרף את המסמכים המפורטים בתקנה 419, אך רשאי בית המשפט לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים מהחלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין.
(ב)
על הפקדת ערבון או מתן ערובה בבקשה לרשות ערעור יחולו הוראות תקנות 427 עד 433, בשינויים המחוייבים...

...
427.
המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה.
428.
משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך..."

הלכה היא, כי על בית המשפט, בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים, כאשר מצד אחד - ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני
מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך, ומן הצד האחר, יש להבטיח את הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו, בסופו של יום, ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו. על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל, על המבקש פטור להוכיח, כאמור, גם העדר יכולת כלכלית וגם, כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, כאשר שני התנאים מצטברים. עוד נציין, כי ההלכה גם קובעת, שעל המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני
בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, להמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו
(ר', למשל, דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2125/07 עבד אלכרים מחאמיד נ' עבד אללה מחאמיד , 11.9.07)
.

4. ובענייננו, המבקשת אמנם צירפה תצהיר, תלושי שכר והודעה על הגבלה בנסיבות מיוחדות
(חוק שיקים ללא כיסוי והוצל"פ)
, המופנה לבן זוגה, משנת 2012, מהם עולה כי שכרה הממוצע עומד על כ– 6,000 ₪ וכי ברשותם מגרש במושב פעמי תש"ז. יחד עם זאת, המבקשת לא צירפה העתק מדפי חשבון הבנק שלה, ומה מצבו הכלכלי של בן זוגה, ולכן לא עמדה בנטל להראות, כי היא נעדרת יכולת כלכלית.
5.
יתרה מכך, עיון בבקשת רשות הערעור ובתיק ביהמ"ש לתביעות קטנות מעלה, כי ממילא, אין לבקשתם של המבקשים כל סיכוי להתקבל.
המבקשים חזרו בבקשתם על הטענות שהעלו בפני
בית משפט קמא והוסיפו, כי בית משפט טעה בכך שדחה את הדיון הראשון ואפשר למשיבים להביא את העדים מטעמם; גרסת המשיבים שקרית; העד ניסן מחבתי הוא עד עוין שאף הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי המבקשים; המשיבים לא הוכיחו תביעתם במסמכים ולא הוכיחו טענתם כי הקבלן עצור. לכן, ביקשו לבטל את פסק הדין.
6.
מוסד התביעות הקטנות נוצר מתוך מטרה ורצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. כדי להשיג מטרה זו, הכיר המחוקק בכך שיש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין
(סעיף 63 לחוק בתי המשפט)
, למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין
(סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976)
; וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי
(סעיף 64)
.

היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפני
ו התברר העניין.

הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפני
ה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

7.
בענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים ואת העדים מטעם המשיבים, שכנים שהיו נוכחים בעת התחייבות המבקשים לשאת במחצית מעלות החומה, אפשר להם לחקור האחד את השני, בחן את עמדותיהם, ובסיכומו של הליך מצא, שיש לדחות את עמדת המבקשים. בקשת המבקשים אינה אלא בקשה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ביהמ"ש, אולם, יש לזכור, כי לערכאה הדיונית אשר ראתה את העדים, שמעה את עדותם, ובחנה את מכלול הראיות, יתרון בולט על פני ערכאת הערעור, בכל הנוגע לבחינת מהימנותם של עדים אלה, ולא מצאתי בין טענות המבקשים, הצדקה להתערב בקביעותיו של ביהמ"ש, בהעדר התקיימותו של אחד החריגים לכלל אי ההתערבות. בית המשפט נימק את ממצאיו, ונתן אמון בגרסת המשיבים, לה מצא תימוכין בעדויות העדים שהובאו מטעמם.
8.
בנסיבות אלה, לא רק שאין מקום להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, אלא שגם יש לדחות את בקשת רשות הערעור לגופה.
בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
ה' חשוון תשע"ה, 29 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא














רתק בית משפט מחוזי 50188-09/14 איסנה אלפסי, מיכה אלפסי נ' יפעת עזריה, רפאל (חיים) עזריה (פורסם ב-ֽ 29/10/2014)