פסקי דין על ואליד אבו סלב |

48781-10/14 עמת     30/10/2014




עמת 48781-10/14 ואליד אבו סלב נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני
: כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ

30 אוקטובר 2014
עמ"ת 48781-10-14





בעניין:
ואליד אבו סלב



העורר
נ ג ד



מדינת ישראל

המשיבה
נוכחים:
העורר וב"כ עו"ד בנימין גריקו
ב"כ המשיבה עו"ד שרית אלישע
<#1#>

<#2#>
החלטה
כנגד העורר הוגש כתב אישום אשר מייחס לו, כי בתאריך 8/10/14 בשעת אחר הצהריים, נכנס מתחת לברזנט שעטף וכיסה עסק של מיצים בתחנה מרכזית בבאר שבע. בעת שהסתיר עצמו מתחת לברזנט, נטען כי העורר ניסה לגנוב את קופת העסק, על ידי כך ששבר את שרשרת הברזל באמצעותה הייתה נעולה המגירה, הוציא מתוכה את הקופה שהייתה אף היא נעולה ופתח אותה במטרה ליטול את הכספים ללא הסכמת הבעלים. העורר נתפס תוך כדי ביצוע המעשה על ידי מאבטחי התחנה המרכזית ועל כן לא הספיק לממש כוונותיו.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ולמעשה, לא הייתה מחלוקת בעניין הראיות לכאורה, אלא שלטענת ב"כ העורר, לא קמה עילת מעצר בעניינו שכן מדובר בעבירת רכוש בודדת ולא מתוחכמת. טענות אלו הועלו בפני
בימ"ש קמא אשר גם בחן את החלופה שהוצעה בדמות שחרור לבית הוריו של העורר באחריות אמו ואחותו. ביהמ"ש התרשם, כי החלופות אינן יכולות להציב גבולות לעורר; קבע שהגם שמדובר בעבירת רכוש אחת ישנה עילת מעצר לאור עברו הפלילי הנכבד של העורר והורה על מעצרו עד לסיום ההליכים. מכאן הערר שבפני
.

ב"כ העורר שב על הטענות שהעלה בפני
בימ"ש קמא ועיקרן אי קיומה של עילת מעצר משמדובר בעבירת רכוש אחת. כמו כן ביקש הסנגור לקבוע כי החלופה שהוצעה ראויה וכי לא הייתה כל סיבה לביהמ"ש לדחות את האם והאחות כערבות אשר יוכלו להציב גבולות לעורר, במיוחד כאשר האם כבר הציבה לו גבולות בעבר עת שימשה כחלופת מעצר בתיק קודם.

ב"כ המשיבה ביקשה לא להתערב בהחלטת ביהמ"ש, שכן מדובר בהחלטה ראויה לטעמה ומבוססת.

בימ"ש קמא היה ער לעובדה שמדובר בענייננו בעבירת רכוש אחת, בודדת, ולא מתוחכמת במיוחד. אלא שבצדק קבע ביהמ"ש, כי הפסיקה כבר הכירה כי יכולה לקום בעבירה שכזו עילת מעצר נוכח נסיבותיו של מבצע העבירה. אכן, הפסיקה קבעה, כי הגם שעבירות נגד הרכוש אינן מקימות מסוכנות סטטוטורית, אבל אין בכך כדי להקים חסינות ממעצר במקרים
מתאימים. מעבר לנסיבות המפורטות ב

פסק דין
רוסלן, באשר לעבירות רכוש המבוצעות בתחכום ועל ידי מספר מבצעים, הכירה הפסיקה בכך ששילוב של עבירת רכוש ועבר פלילי עשיר בעבירות דומות מצד הנאשם, יכול שיצביע על מסוכנות הנשקפת מצידו לשלומו ובטחונו של הציבור, ולפיכך גם יקים עילת מעצר.

ביהמ"ש בחן את עברו הפלילי העשיר של העורר הכולל בין היתר עבירות של הפרת הוראה חוקית ועבירות אלימות, רכוש וסמים; את העובדה שהשתחרר ממאסר של 3 שנים בגין עבירת שוד אך לפני מספר חודשים; את העובדה שלעורר, כאמור, עבר פלילי הכולל גם שימוש בסמים; את העובדה שהעורר הודה בעצמו בחקירתו במשטרה כי הוא משתמש בסמים; וחשוב מכל אלה התרשם לשלילה מהערבות שהוצעו. אין מקום לחזור על כל נימוקי בימ"ש קמא, וניתן להסתפק בהפנייתו לגזר הדין האחרון שניתן בעניינו של העורר, שם פירט חברי כב' השופט לוי, בטרם גזר על העורר 3 שנות מאסר בגין עבירת שוד, גם את נסיבות חייו מהן ניתן ללמוד, כי אמו, היא הערבה המוצעת העיקרית, לא הצליחה להציב בעבר ובילדותו של העורר גבולות לבנה, ועל כן, אין פלא שביהמ"ש סבר שגם כעת לא תוכל לשמש כערבה.


בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת ביהמ"ש. כידוע, כדי לשחרר נאשם ממעצר על ביהמ"ש להתרשם כי ניתן ליתן בו אמון וביהמ"ש סבר לאור עברו הפלילי העשיר של העורר ולאור העובדה כי תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה של 6 חודשים, כמו גם העובדה ששוחרר ממאסר רק תקופה קצרה בטרם ביצע את העבירה לכאורה נשוא המקרה שבפני
נו, כי אין מקום לתת אמון בעורר.

הערר נדחה.


<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' חשוון תשע"ה, 30/10/2014 במעמד הנוכחים.


השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס.נשיא













עמת בית משפט מחוזי 48781-10/14 ואליד אבו סלב נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 30/10/2014)