פסקי דין על מאסטרו אלומיניום בע"מ | פסקי דין על אברהם עמרם ובניו | פסקי דין על רתאב שיך מרעי |

7289-07/14 תאמ     30/10/2014




תאמ 7289-07/14 מאסטרו אלומיניום בע"מ נ' אברהם עמרם ובניו בע"מ, רתאב שיך מרעי








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט השלום בחדרה


ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014

תא"מ 7289-07-14 מאסטרו אלומיניום בע"מ
513997313 נ' אברהם עמרם ובניו בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון


תובעת

מאסטרו אלומיניום בע"מ
513997313



נגד


נתבעים

1.אברהם עמרם ובניו בע"מ
2.רתאב שיך מרעי





פסק דין



בפני
תביעה כספית על סך 38,490 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לתובע כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 28.02.2014.

לטענת התובעת, ביום 28.02.2014 בשעה 12:00 או בסמוך לכך נסע נהג מטעם התובעת, מר יוסף ימיני,
בנתיב הימני מכיוון צפון לדרום בכביש שמחבר את רחוב המתכת אל רחוב החרש, באזור התעשייה בחדרה.

לפתע ובאופן פתאומי הגיעה משער הכניסה של המפעל שבבעלות נתבעת מס' 1,

משאית הנהוגה ע"י נתבע 2

, תוך שהאחרון נוהג
בפראות ובחוסר זהירות , ופגע עם חזית המשאית ברכב התובעת וגרם לו לנזקים
לכל אורך צידו הימני של הרכב
(להלן "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 30,199 ₪ אשר צורפה לכתב התביעה , וכן נזקים עקיפים בגין עלות חוות דעת בסך 1,300 ₪, אובדן שני ימי עבודה בסך 2,000 ₪ ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪.

לטענת הנתבעים, בעת שהמשאית
היתה בעצירה מוחלטת ביציאה מהמפעל, הגיע רכב התובעת מעיקול מימין הדרך תוך שהוא נוסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, והתנגש בצידה השמאלי של המשאית .
עוד מכחישים הנתבעים את הנזקים האמורים בכתב התביעה, ובפרט הנזקים העקיפים לתאונה.

בדיון שהתקיים בפני
28.10.2014, העיד נהג התובעת מר יוסף ימיני, תוך שהצהיר כי נסע
מקצה הרחוב ופנה ימינה. בסמוך לפנייה נמצא שער הכניסה למפעל של הנתבעת 1, ולפתע נתבע 2 אשר נהג במשאית הגיח משער המפעל ופגע בו.

מעדותו עולה כי
הכביש
בו ארעה התאונה מוכר לו, ונסע בו מספר פעמים. במקום בו קרתה התאונה אין שדה ראייה, ולא ניתן לראות את המתרחש מעבר לסיבוב. משכך, פנה לעירייה והלין לעניין זה. העד ציין כי לא הבחין במשאית
מאחר והמדובר בסיבוב בו אין שדה ראייה, וכן לאור העובדה כי נתבע 2
התפרץ אל הכביש וכהגדרתו "תפס את האוטו באמצע" ,
ומכאן, אם היה רואה אותו היה נכנס בו חזיתית. מר ימיני העיד כי מהירות נסיעתו הייתה 30-40 קמ"ש.

במהלך עדותו הגיש העד תמונות של רכבו ושל המשאית , אשר הוגשו וסומנו ת/1 ו-ת/2, ואישר בחקירתו הנגדית כי התמונה אשר סומנה ת/1 בה נראית המשאית (מערבל בטון – ל.ד ) כאשר חלקה הקדמי
החל מהגלגלים
נמצא על הכביש, ושאר גופה
נמצא בשטח המפעל, הינה תמונה מדוייקת אשר צולמה לאחר התאונה וללא שנתבע 2
הזיז את המשאית.

כאשר נשאל מה עליו לעשות כאשר הוא מגיע לעיקול ואין לו שדה ראייה, השיב מר ימיני "נוסע רגיל, 30-40 קמ"ש". מר ימיני אישר כי לא הבחין במשאית לפני התאונה, ומשכך גרסתו לעניין התאונה הינה מסקנה בלבד.

הנ"ל הכחיש את גרסת נתבע 2
ולפיה הוא שהגיע מהסיבוב במהירות, ומשכך סטה לעבר הנתבע, תוך שעמד על גרסתו לתאונה ובפרט כי הנתבע 2 יצא מחצרה של הנתבעת 1 ללא כל התראה.

עוד ציין הנתבע כי רכבו בוטח בביטוח מקיף, ברם מאחר והוא סבור כי איננו אשם בתאונה, בחר שלא לפנות לחברת הביטוח והעדיף לשלם את עלות התיקון בסך של כ-32,000 ₪, וזאת בכדי שלא להינזק תשלום הפרמיה השנתית ובהשתתפות עצמית.

עוד העיד מטעם התובעת מר ירין ימיני, אשר הינו בנו של התובע. הנ"ל העיד כי היה ברכב בשעת התאונה. בעודם נמצאים בסיבוב, הסתכל לצד ימין ופתאום ראה את משאית הנתבעת מגיעה. הוא צעק אביו שנהג ברכב , ברם האחרון לא הספיק לבלום והמשאית פגעה בהם. כאשר נשאל מהיכן הבחין במשאית, סימן העד על גבי התמונה כי כאשר היו מול שער הנתבעת.

עוד הצהיר כי כאשר הבחין במשאית היא לא הייתה בכביש, ויצאה מחנייה. לדבריו, "כשאני הייתי מול השער הסתכלתי וראיתי אותו מגיע".כאשר נשאל מה הייתה מהירות הנסיעה של רכב התובעת, השיב שהוא סבור שמהירות הנסיעה הייתה כ-40 קמ"ש.
בחקירה חוזרת כאשר התבקש העד להסביר את רגע התאונה ומה ראה, חזר על האמור לעיל תוך שציין "נסענו על הכביש, הוא לא היה על הכביש כמו בתמונה, הוא כבר התחיל לצאת, אנחנו עברנו עם האוטו והוא נכנס בנו. קלטנו אותו שנייה לפני".

בעדותו , נתבע 2
נהג המשאית צהיר כי הגיע מהכביש הראשי למפעליה של הנתבעת 1, אשר אליו יש כניסה גם מהכביש הראשי. מאחר ורצה לתדלק את המשאית , נתבקש להגיע לכניסה השנייה של המפעל, הנמצאת בסמוך לאחר הסיבוב , ומשכך, נשלח מכוון על מנת שיעזור לו להיכנס ברוורס לשטחה של נתבעת 1. לאחר שהמכוון הגיע, עצר האחרון שלוש מכוניות שהיו בכביש ורק אז החל הנתבע בנסיעה לאחור כדי להיכנס. כאשר כמעט וסיים את כניסתו לתוך המפעיל, הגיע התובע מן הסיבוב כאשר הוא נוסע בחלקו הימני ביותר של הכביש, וממולו הגיע רכב שככל הנראה ממנו ביקש לברוח, ומשכך פגע במשאית. הנתבע לא ידע לציין באיזה מהירות נסע רכב התובעת, ברם ציין כי הבחין שנסע במהירות. הנתבע
הכחיש כי המשאית נפגעה לאורך כל החזית, וציין כי
נפגעה רק בחלקה השמאלי קדמי, תוך שנפגעו גם המדרגה והטמבון.


עוד העיד מטעם הנתבעות מר אחמד עתמאנה, שהצהיר כי אין לו כל קשר לנתבע למעט עבודה משותפת.

מעדותו עולה כי הוא זה שכיוון את הנתבע, עת ביקש לחזור לאחור בכדי להיכנס לחצר , ועשה כן עד שכמעט ונכנס לחצר. כשהחל לעזוב את המקום
שמע "בום" אולם לא הבחין בתאונה. העד ציין כי כאשר עזב את מקום התאונה, הקבינה של המשאית הייתה כמעט בפני
ם, ורק הגלגלים הקדמיים היו על המדרכה, תוך שהמשאית לא בלטה לכביש ושום חלק ממנה לא היה על הכביש. מעדותו עולה כי כיוון את הנתבע מרגע שהחל בנסיעתו לאחור מהצומת, ועד אשר כמעט והיה בפני
ם.
תוך כדי שכיוון את המשאית, עברו בכביש רכבים
והוא עצר אותם בכדי שהנתבע יוכל להיכנס לחצר הנתבעת.

העד ציין כי לשם כניסה לחצרים הנתבע נדרש לנסוע נסיעה רציפה לאחור, תוך שלא היה לו כל צורך בנסיעה גם לפנים. כאשר נשאל האם בכדי להיכנס לחנייה נסע רק לאחור בפעם אחת או שמא היה צריך לנסוע גם קדימה, השיב "הוא עשה הכול אחורה".

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובתמונות אשר הוגשו במעמד הדיון ושמעתי את העדים, מצאתי כי מקובלת עליי במלואה גרסת נתבע 2 ולפיה ביקש להיכנס אל חצר נתבעת 1 על מנת לתדלק את המשאית ומשכך נעזר במכוון אשר יעזור לו לנסוע לאחור בבטחה.
לאחר שכמעט ונכנס באופן מלא לחצר הנתבעת 1, ובעוד מרביתה של המשאית נמצאת בתוך החצר, הגיע מהסיבוב רכבה של התובעת וזאת
במהירות נסיעה גבוהה, ובעודו מבקש להימנע מפגיעה מרכב שהגיח ממולו , נצמד לחלקו
הימני של הנתיב ,וכתוצאה מכך פגע במשאית וגרם לתאונה.

מעיון בתמונות אשר הוגשו לתיק בימ"ש וסומנו ת/1 ו-ת/2, ואושרו על ידי נהג התובעת
שצולמו מיד לאחר קרות התאונה תוך שהמשאית לא זזה ממקומה, ניתן להבחין בבירור כי המשאית נמצאת כולה בשטח נתבעת 1 למעט הגלגלים הקדמיים אשר היו על שפת המדרכה.


כמו כן מהתמונות עולה בבירור כי המשאית לא חסמה את נתיב הנסיעה של התובע.

מקובלת עלי גרסת הנתבע 2 ולפיה לא יצא מהחצר של הנתבעת 1 וביקש להשתלב בכביש, אלא נסע לאחור מתוך כוונה להיכנס לחצריה ולתדלק את המשאית, ומכאן נדחית בפני
י במלואה טענת התובעת ולפיה המשאית ביקשה לצאת מהחצרים.

לאחר ששמעתי את העדים מצאתי כי עדותם
של נתבע 2
ושל מר אחמד עתאמנה
הינה עדות רציפה וקוהרנטית, התומכת בתמונות אשר צולמו על נהג הנתבעת , וזאת בניגוד לעדותו של
נהג התובעת אשר לא נתתי בה אמון.

זאת ועוד, גם
מעדותו של מר ירין ימיני
עולה כי הבחין במשאית בטרם אירעה התאונה, כאשר היא נמצאת בשטח הנתבעת 1 ולא על הכביש
, ואף העד ציין כלשונו "כשאני ראיתי אותו, המשאית לא הייתה בכביש".

גרסתו זו שומטת את הקרקע תחת גרסת התובע ועומדת בסתירה לה שכן נהג התובעת הצהיר כי המשאית התפרצה לכביש והתאונה אירעה כאשר המשאית נמצאת בכביש, בעוד מר ירין ימיני העיד
כי כאשר הגיעו בסמוך למקום בו ארעה התאונה ,
המשאית לא הייתה שם אלא רק התחילה לצאת מחצריה של נתבעת 1, תוך שציין "כי נסענו על הכביש, הוא לא היה על הכביש כמו בתמונה, הוא כבר התחיל לצאת, אנחנו עברנו עם האוטו והוא נכנס בנו, קלטנו אותו שנייה לפני".

יתרה מזאת ,
לא מצאתי כי התובעת הצליחה להוכיח שהמשאית נפגעה לכל אורך החזית, עובדה אשר היה בה לכאורה בכדי ללמד כי היא זו שפגעה ברכבה , ומהתמונות שצורפו והוגשו במעמד הדיון עולה כי המשאית נפגעה רק
בחלקה השמאלי קדמי, והכול כפי שתיאר הנתבע.

כן לא נתתי משקל לדו"ח הפעולה שהוגש במעמד הדיון ואשר נערך ע"י
מר סלרגו, שהינו שוטר שהגיע למקום, שכן ראשית עורך הדוח
לא נחקר עליו כנדרש , ויתרה מזאת , לא מצאתי בו כל חיזוק לגרסת התובעת , ואף נהפוך הוא,
מצאתי בו כחיזוק לגרסת הנתבעים שכן כפי שעולה ממנו
המשאית הייתה כמטר על הכביש "עם הפנים" , עובדה המחזקת את המסקנה כי המשאית לא בלטה אל תוך הכביש , וככל ונהג התובעת היה נוסע
בהתאם לתוואי הדרך , ופרט לאור רוחב הכביש כפי שעולה מהתמונות , יכול היה לעבור מבלי לפגוע במשאית.

זאת ועוד , אופי הפגיעה אשר הינה פגיעת מעיכה מחזקת את גרסתו של הנתבעים
ולפיה רכב התובעת
פגע בחלקה הקדמי שמאלי של המשאית, תוך שהיה במהירות נסיעה גבוהה. שכן , ככל והייתה נכונה
גרסת נהג התובעת ולפיה המשאית פגעה בו עם מלוא חזיתה , אזי הפגיעה ברכב התובעת הייתה צריכה להיות בכל חלקו הימני, ולא כפי שקרה בפועל, מאמצע הדלת הקדמית ועד לסוף הדלת האחורית.

מכל האמור לעיל
מצאתי כי נהג התובעת נסע בפראות שלא בהתאם לתנאי הדרך, ואף מעדותו עולה כי חרף העובדה שהכיר את המקום וידע על הסיבוב המצוי בכביש וכי ישנם רכבים אשר יכולים לצאת משטחה של נתבעת 1, לא האט את מהירות נסיעתו והצהיר
כי כאשר הוא מגיע לסיבוב,
איננו מבצע כל פעולה וממשיך לנסוע רגיל, עובדה המחזקת את
האמור לעיל.

בהתאמה , הנני קובעת כי
מלוא האחריות לתאונה
לחובתו של נהג התובעת, ומורה על דחיית התביעה במלואה.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, כולל מע"מ.
התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי דין , החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 7289-07/14 מאסטרו אלומיניום בע"מ נ' אברהם עמרם ובניו בע"מ, רתאב שיך מרעי (פורסם ב-ֽ 30/10/2014)