פסקי דין על עווד מוסא | פסקי דין על חמד מוסא | פסקי דין על נעים מוסא ואח' | פסקי דין על מועצה מקומית דיר אל-אסד | פסקי דין על הדר הצפון הנדסה ובניה (1995) | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

44140-09/12 א     02/11/2014




א 44140-09/12 עווד מוסא, חמד מוסא, נעים מוסא ואח' נ' מועצה מקומית דיר אל-אסד, הדר הצפון הנדסה ובניה (1995) בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"א 44140-09-12 מוסא ואח'

נ' מועצה מקומית דיר אל-אסד
ואח'




התובעים
1. עווד מוסא

ת.ז. 020032819
2. חמד מוסא

ת.ז. 058191040
3. נעים מוסא
ת.ז. 023389125
4. מועין מוסא
ת.ז. 029108859
5. יוסף מוסא
ת.ז. 059327627
6. יוסף מוסא
ת.ז. 055166649
7. ג'מילה מוסא
ת.ז. 053101465
8. וגיהה מוסא
ת.ז. 056304835
9. פיאד מוסא
ת.ז. 039214705
10. חאלד מוסא
ת.ז. 036880284
11. לילה ח'ליל
ת.ז 042821900
כולם ע"י ב"כ עו"ד רזניק


נגד

הנתבעת 1:
הנתבעת 2 ושולחת ההודעה לצד ג':
1. מועצה מקומית דיר אל-אסד

ע"י ב"כ עו"ד חליל נעמה
2. הדר הצפון הנדסה ובניה (1995) בע"מ
ח.פ. 512175779
ע"י ב"כ עו"ד אבו יונס


נגד

צד ג'
:

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד נחשון ו/או מוזס ואח'


פסק-דין

בפני
י בקשת התובעים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות.
הגם שהנתבעות וצד ג' אינן מתנגדות, מטבע הדברים, לדחיית התביעה העיקרית הרי שהנתבעת 2 וצד ג' עומדים על חיוב התובעים ושולחת ההודעה לצד ג', בהתאמה, בהוצאותיהם.
טיעוני ב"כ הצדדים בעניין זה נשמעו בקדם המשפט שהתקיים ביום 28.10.14.

הכרעה בבקשה דורשת תיאור קצר של השתלשלות ההליכים עד כה:
התובעים הגישו ביום 9.10.12 כתב תביעה על סך של 515,000 ש"ח כנגד
הנתבעת 1 בלבד. התובעים טענו לנזקים שנגרמו לאדמה חקלאית שבבעלותם כתוצאה מעבודות בנייה שבוצעו במתחם בית ספר השייך לנתבעת. בין היתר נטען שבמהלך ביצוע העבודות התדרדרו סלעים לחלקה שבבעלותם או בחזקתם בה קיים מטע זיתים ונגרמו להם לנזקים שהוערכו בסכום שנזכר לעיל.
בקדם הראשון שהתקיים בתיק ביום 27.5.13 הסתבר כי קיימת אי בהירות בכתב התביעה באשר לחלקה שביחס אליה נגרם הנזק הנטען וכן ביחס למפגע הנטען ומקורו.
בהתאם לכך הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 13.10.13 בו צורפה הנתבעת 2 כנתבעת נוספת.
הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה + הודעת צד ג' כנגד המבטחת הרלבנטית לאירועים הנטענים בכתב התביעה ביום 17.11.13.

מאז אותו מועד התקיימו מספר ישיבות בתיק.
בכתבי ההגנה שהוגשו, וכן בישיבה שהתקיימה ביום 3.2.14, טענו הנתבעות כי הסלעים הנטענים כלל לא התדרדרו לחלקה שבבעלות או בחזקת הנתבעים אלא לחלקה שהינה בבעלות ובחזקת המינהל וכי לתובעים לא נגרם כל נזק. משלא הוגשו מטעם התובעים חוות דעת לעניין גבולות החלקות הרלבנטיות, מסמכים או מפות מדידה רלבנטיות עד אותו שלב ועל מנת לקדם ההליך - הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ימונה מודד מוסמך אשר יבחן תחילה את גבולות החלקות הרלבנטיות ואת מיקום התדרדרות הסלעים הנטענים. הנתבעות וצד ג' הסכימו לשאת בשכר טרחת המומחה.
הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

ביום 1.4.14 הוגשה חוות דעתו של המומחה אשר לאחר בחינת גבולות החלקות השונות קבע כי לא הייתה כל התדרדרות של סלעים או אבנים מהחלקה הנטענת לחלקת התובעים.
לאחר הגשת חוות הדעת עתרו התובעים להתיר להם להגיש חוות דעת מטעמם, תוך שהם מעלים טענות שונות לעניין אופן מינוי המומחה, היקף המנדט שניתן לו וכיו"ב (בקשה מספר 11).
לאחר שהתקיים דיון בעניין והוגשו תגובות מצד כל המעורבים עלה בידי ב"כ הצדדים להגיע להסכמה דיונית נוספת לפיה התובעים יהיו רשאים להגיש חוות דעת מטעמם.

חרף זאת התובעים לא הגישו חוות דעת אלא עתרו לדחיית התביעה כאמור.

במעמד הדיון עתר ב"כ התובעים שלא לחייב את מרשיו בהוצאות בשים לב לשלב המוקדם בו מסולק ההליך ולתום הלב של התובעים הבא לידי ביטוי בפעולה זו.
עוד עתרו התובעים להורות על החזר האגרה ששולמה או על הפחתתה בשיעור ניכר.
כן נשמעו טיעוני ב"כ הנתבעת 2 וצד ג' בסוגיית ההוצאות.

לבקשת התובעים אני מורה על דחיית התביעה.
לעניין ההוצאות -
הנתבעת 1 הסכימה לדחיית התביעה ללא צו להוצאות ועל כן לא יהיה צו להוצאות במישור שבין התובעים והנתבעת 1.

הוצאות הנתבעת 2
-
ב"כ הנתבעת 2 טען כי התביעה הוגשה מלכתחילה באופן לא מבוסס וכי התובעים גררו את הנתבעת 2 ואף את הצדדים האחרים בתיק להליכי סרק ולהוצאות מיותרות. ב"כ הנתבעת 2 עמד בין היתר על מספר הישיבות, כתבי בית הדין שהוגשו לרבות הודעת צד ג' ואגרה בגינה, תשלום חלקה של הנתבעת 2 בשכר טרחת המומחה. משכך עתר לחייב התובעים בהוצאות ריאליות וזאת במיוחד בשים לב לסכום התביעה והיקף העבודה שנדרשה על מנת להתגונן מפני התביעה גם עד שלב זה.

פסיקת הוצאות משפט: השיקולים המנחים
רוח הפסיקה הנושבת מבית המשפט העליון, בעיקר בשנים האחרונות, הינה כי בעל דין שזכה בדינו זכאי לפסיקת
הוצאות ריאליות, מידתיות, סבירות והכרחיות
אשר יביאו בחשבון את העלויות בהן נשא בפועל, או התחייב לשאת בהן, במסגרת ניהול ההליך על ידו או כנגדו.

בבג"צ 891/05


תנובה

מרכז

שיתופי

לשיווק

תוצרת

חקלאית

בישראל

בע
"
מ

נ
'
הרשות המוסמכת

למתן

רישיונות

יבוא
-
משרד

התעשייה,

המסחר והתעסוקה
(פורסם בנבו, החלטה מיום 30.6.05) פרש כב' השופט מרזל את השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות לבעל הדין הזוכה בזו הלשון:

"כעניין שבעקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטרחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלבנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי (השוו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק (טרם פורסם). הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך (השוו
crains
הנ"ל, בעמ' 488). לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין (השוו
rechberger
הנ"ל, בעמ' 71). ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו
lownds v home office, [2002] 1 w.l.r. 2450
, הלורד
woolf
). פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו".

עוד נפסק כי גם אם בעבר היה מקובל לראות בתעריף המינימאלי המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין כתעריף סביר הרי שהדבר אינו בהכרח וישנם מקרים או נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו חריגה מכלל זה למעלה או למטה.
על הלכה זו שב וחזר בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין.

מן הכלל אל הפרט
לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין ושמיעת טיעוני ב"כ הצדדים בסוגיית ההוצאות מצאתי כי יש מקום להשית על התובעים חיוב בהוצאות לטובת הנתבעת 2, גם אם בשיעור מופחת.
על התובעים כיוזמי ההליך היה לברר את מצב הדברים לאשורו עובר להגשת התביעה על ידם ובמיוחד בכל הנוגע לעצם זכויותיהם בקרקע בגינה הם מבקשים פיצוי. למן תחילת ההליך התובעים הועמדו פעם אחר פעם על כך שתביעתם מנוסחת באופן כללי יתר על המידה ומבלי להציג אסמכתאות רלבנטיות באשר להחזקתם במקרקעין הנטענים באופן שיכול היה לייתר ההליך מלכתחילה. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקפה הכספי של התביעה ולכך שהיה מצופה כי התובעים ינהגו ביתר זהירות ותשומת לב בנקיטת ההליך ובניהולו.
נוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בכל הנוגע לבקשה 11 אין צורך להתייחס לשאלת תום הלב של התובעים בכל סוגיית מינוי המומחה, הגם שהדברים עוררו לכל הפחות אי נוחות ואסתפק בכך.


ראוי לציין שככל שתעריף לשכת עורכי הדין מהווה אינדיקציה לתשלום שכר טרחה מינימלי בתביעה מסוג זה ובמיוחד בשים לב לסכום התביעה - הרי ששכר הטרחה היה מגיע לכדי 30,000 ש"ח ואף למעלה מכך.
מנגד, במסגרת בחינת השיקולים הרלבנטיים בראי ההלכה שהובאה לעיל הרי שאין להתעלם מכך שהתובעים הביאו לסילוק התביעה בשלב מוקדם יחסית של ההליך וחסכו בכך זמן שיפוטי יקר והוצאות מיותרות ונוספות לכל הצדדים האחרים.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין אני מורה כי התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות הנתבעת 2 ובשכר טרחת עורך דינה בשיעור מופחת כולל של 6,000 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בקביעת סכום ההוצאות הובאו בחשבון בין היתר מספר הישיבות שהתקיימו בתיק, חלקה של הנתבעת בשכר טרחת המומחה, הצורך בהגשת הודעת צד ג' אל מול הנתון כי ההליך סולק בשלב מוקדם יחסית על דרך של דחיית התביעה.

חיוב האגרה בתביעה העיקרית -
חיוב האגרה בתביעה העיקרית יהיה על פי התקנות בשים לב לכך שהתקיימו ארבעה קדמי משפט בהליך ומשלא הוצג כל נימוק של ממש המצדיק סטייה מהוראות התקנות בעניין זה וזאת אף מבלי להידרש כלל לסוגיית עצם סמכותו של בית המשפט לעשות כן בשים לב להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז - 2007 (ר' לעניין זה פסק דינו של כב' השופט הנדל ברע"א 7031/12
שערי צדק המרכז הרפואי נ' פלונית
(פורסם בנבו,

פסק דין
מיום 23.10.13).

לעניין הודעת צד ג' -
משנדחתה התביעה - נדחית מאליה גם הודעת צד ג'.

לעניין ההוצאות בהודעת צד ג' -
אין בידי לקבל טענות צד ג' לפיהן הודעת צד ג' הוגשה ללא בחינה מספקת ובשלב מוקדם יתר על המידה בשים לב למכלול נסיבות העניין וטענות התובעים. דווקא נוכח סכום התביעה שכאמור הועמד על כחצי מיליון ₪, הנסיבות כפי שנטענו בה ולוח הזמנים הקצוב בדין להגשת הודעת צד
ג' - יש כדי להסביר את הרקע להגשת צד ג'.
למעלה מן הנדרש לעניין זה יצוין כי לב"כ צד ג', עו"ד מוזס, הייתה תרומה משמעותית בקידום ההליך כבר בשלביו המוקדמים.

לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, לרבות זהות הצדדים, האופן בו הסתיים ההליך העיקרי והשלב המוקדם יחסית בו הסתיים בכל הנוגע להודעת צד ג' והרבה לפנים משורת הדין - לא יהיה צו להוצאות בהודעת צד ג'.

לעניין האגרה בהודעת צד ג' -
בשים לב לכך שממועד הגשת הודעת צד ג' (17.11.13) התקיימו רק שלוש ישיבות קדם משפט (להבדיל מארבע ישיבות שהתקיימו בתביעה העיקרית) אני מורה על החזר האגרה בהודעת צד ג' על פי התקנות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ט' חשוון תשע"ה, 02 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 44140-09/12 עווד מוסא, חמד מוסא, נעים מוסא ואח' נ' מועצה מקומית דיר אל-אסד, הדר הצפון הנדסה ובניה (1995) בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/11/2014)